|
|
| (36 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | <meta name="keywords" content="טיול בבקעת הירדן, בקעת הירדן, קרן סרטבה, הסרטבה, סרטבה"></meta> | + | __notoc__ |
| − | <meta name="description" content="קרן סרטבה היא אחת הפסגות היפות והמרשימות ביותר בשומרון כולו, ובמזרח השומרון בפרט, בראשה שרידי מבצר קדום וממנה נשקפת תצפית נוף מרהיבה. הטיפוס לאתר בעונה המתאימה הוא מהחוויות היפות ביותר למטיילים בארץ."></meta> | + | <meta name="keywords" content="שביל ירושלים"></meta> |
| − | {{מסלולי טיול
| + | <meta name="description" content="מסלולי טיול ואתרים לאורך שביל ירושלים"></meta> |
| − | |סקירה=קרן סרטבה היא אחת הפסגות היפות והמרשימות ביותר בשומרון כולו, ובמזרח השומרון בפרט, בראשה שרידי מבצר קדום וממנה נשקפת תצפית נוף מרהיבה. הטיפוס לאתר בעונה המתאימה הוא מהחוויות היפות ביותר למטיילים בארץ.
| + | <!----------------------הפרדה לטבלאות: צד ימין-------------------------> |
| − | |תמונה=sartaba_far.jpg
| + | <html><center><div id="fb-root"></div><script src="http://connect.facebook.net/en_US/all.js#appId=223684000990354&xfbml=1"></script><fb:like href="http://www.inature.info" send="true" width="450" show_faces="false" font=""></fb:like><g:plusone href="http://www.inature.info"></g:plusone></center></html> |
| − | |שם_הצלם=עמית מנדלסון
| + | {|border="0" cellpadding="0" cellspacing="3" style="width:810px;" |
| − | |מקום_הצילום=מבט מכביש הבקעה לקרן סרטבה
| + | |style="width:165px; vertical-align:top; border:0px solid #cef2e0; background:#ffffff;" | |
| − | |תאריך_הצילום=19/2/2005
| + | <html> |
| − | |אזור=בקעת הירדן ומזרח השומרון | + | </script><script type="text/javascript"><!-- |
| − | |מפת_סימון_שבילים=6-5 - בקעת הירדן ומזרח השומרון | + | google_ad_client = "ca-pub-3670504824375444"; |
| − | |מיקום=מערבית למושב משואה | + | /* דפי-אזור-מלבן-צד */ |
| − | |גישה=רגלית
| + | google_ad_slot = "8052406240"; |
| − | |שבילי_טיול=שחור 5425, אדום 5520, ירוק 5421, שחור ללא מיספור.
| + | google_ad_width = 160; |
| − | |עונות_ביקור=חורף ואביב
| + | google_ad_height = 600; |
| − | |שמורת_טבע=כן
| + | //--> |
| − | |רמת_קושי=מיטיבי לכת
| + | </script> |
| − | |סוג_מסלול= קווי ארוך
| + | <script type="text/javascript" |
| − | |כניסה=חינם
| + | src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> |
| − | |תאריך_ביצוע_מסלול=19/2/2005
| + | </script><script type="text/javascript"><!-- |
| − | |תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=25/3/2011
| + | google_ad_client = "ca-pub-3670504824375444"; |
| − | |קדם אזהרה=2
| + | /* דפי-אזור-מלבן-צד */ |
| − | |0={{אזהרה בטחונית בקעה}}
| + | google_ad_slot = "8052406240"; |
| − | |1=[[אתרי מרכז בקעת הירדן]]
| + | google_ad_width = 160; |
| − | |2=[[ואדי פיראן ונחל תלכיד]]
| + | google_ad_height = 600; |
| − | |3=[[מעיינות פצאל]]
| + | //--> |
| − | |4=[[רימונים וכוכב השחר]]
| + | </script> |
| − | |5=[[אלון מורה]]
| + | <script type="text/javascript" |
| − | |6=[[שמורת הסלוודורה הפרסית]]
| + | src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> |
| − | |7=[[שמורת ביצת ואדי מלחה]]
| + | </script> |
| − | |8=[[שמורת פצאל]]
| + | </html> |
| − | |9=[[שמורת נחל ייט"ב וכוכב השחר|נחל ייט"ב]]
| + | <!-------------------------------------עמודה אמצעית--------------------------------------->, |
| − | |10=[[שמורת נחל מכוך]] | + | | style="width:645px; vertical-align:top; border:0px solid #cef2e0; background:#ffffff;"|<h2 style="margin:0; background:#cef2e0; font-size:220%; font-weight:bold; border:0px solid #a3bfb1; text-align:center; color:#000; padding:0.2em 0.4em;">שביל ירושלים</h2> |
| − | |רקע כללי= | |
| − | מסלול הטיול המתואר הוא למיטיבי לכת בלבד, וכולל טיפוס מצטבר של כ- 650 מ' מבקעת הירדן עד פסגת קרן סרטבה, אך בעונה המתאימה המסלול הוא חווייה נהדרת.
| |
| | | | |
| − | |איך_להגיע=
| + | דף זה משמש מבוא למסלולי טיול ואתרים לאורך שביל ירושלים באתר. |
| − | המסלול מתחיל במושב משואה, במרכז בקעת הירדן. הגישה למושב היא מכביש הבקעה - כביש מס' 90, צפונית לצומת פצאל ודרומית לצומת אדם.
| |
| | | | |
| − | סיום המסלול הוא בכביש הגישה לסרטבה. כביש זה מסתעף מכביש מס' 90, בין יפית ומפגש הבקעה בדרום למועצה האזורית ערבות הירדן (במפה, מתחם המועצה מכונה "שלומציון"). הפנייה משולטת.
| + | שביל זה סומן בשנים 2006-2007 ומקשר את ירושלים הבירה עם [[שביל ישראל]]. |
| | | | |
| − | |אורך המסלול=9 ק"מ.
| + | בשל אורכו (כ- 30 ק"מ), השביל לא תואר כמסלול הליכה רציף אלא כמספר מסלולי טיול נפרדים באתר. |
| − | |משך המסלול=7-6 שעות הליכה.
| |
| − | |טיפוס מצטבר=637 מ' טיפוס ממשואה עד קרן סרטבה. ירידה של כ- 290 מ' מהקרן עד לכביש המוביל לבסיס המוסטרה.
| |
| − | |מפה=sartaba_masua.gif
| |
| − | |תיאור המסלול=
| |
| | | | |
| − | תחילת המסלול היא במושב משואה, במרכז בקעת הירדן. המושב הוקם כהאחזות נח"ל בשנת 1969, ואוזרח בשנת 1974 . בתחומי המושב נשאיר את הרכב, ונשלים הצטיידות במים - אין מקורות מים אמינים נוספים לכל אורך המסלול!
| + | בשלב זה, מתוארים באתר שלושה קטעים של השביל, וכן מספר דפי מידע על שמורות טבע וגנים לאומיים בתוואי המסלול. בנוסף, לנוחות המטיילים, מופיע גם תיאור מסלול ב[[מעיינות סטף]] (קטע המשלים את שביל ירושלים לטבעת מלאה): |
| | | | |
| − | נצא מהמושב דרך השער הראשי, ונלך לצד הכביש לכיוון צפון מזרח, בשולי עמק פורה ומעובד (אדמות הג'יפתליק, במרכזן עובר נחל תרצה המנקז את אזור העיר שכם לכיוון הירדן).
| + | תמונה מעוצבת: |
| − | השטח ממערב לכביש אינו מעובד ומגודר כיום. לאחר כ- 1500 מ' משער הכניסה למושב, ליד מספר עצים ובניינים, נפנה שמאלה (מערבה) לתחומי מחנה צבאי עזוב - '''מחנה גדי''' ע"ש גדי מנלה ז"ל. המחנה פונה בשנת 2003.
| + | old_city_from_mt_scopus.jpg |
| | | | |
| − | שביל ההליכה מסומן בשחור, אך רמת תחזוקתו אינה גבוהה. אין להסתמך על הסימון בלבד, אלא להיעזר במפה ובתוואי השטח לצורך הניווט. | + | מפת שביל ירושלים מתוך אתר ויקיפדיה: |
| | + | http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Jerusalem_Trail_Map.png |
| | | | |
| | + | <center> |
| | + | <h2 style="margin:2; width:600px; background:#cef2e0; font-size:140%; font-weight:bold; border:0px solid #a3bfb1; text-align:right; color:#000; padding:0.2em 0.4em;">'''מסלולי טיול לאורך שביל ירושלים'''</h2> |
| | + | </center> |
| | | | |
| − | '''ואדי ג'רוזליה והעלייה לעבר הסרטבה''' | + | {|style=cellpadding="4" cellspacing="3" border="0" |
| | + | |- |
| | + | ! scope="col" | |
| | + | ! scope="col" | |
| | + | |- |
| | + | |<imagemap>תמונה:autumnFloweringBook.jpg|150px |
| | + | default [[שביל ירושלים - מהר הצופים לסינמטק |בין הר הצופים והסינמטק]] |
| | + | desc none</imagemap>||'''[[שביל ירושלים - מהר הצופים לסינמטק |בין הר הצופים והסינמטק]]''' |
| | + | קטע זה עובר מול חומות העיר העתיקה, לצד כנסיות וקברים מפוארים בנחל קדרון ומצוקים בגיא בן-הינום, ומתאים לטיול "תיירים". עם זאת, הקטע עובר בקרבת שכונות ערביות ומומלץ לבקר בו בקבוצה, ולהימנע מביקור בימי מתיחות. |
| | | | |
| − | נחצה את שטח מחנה גדי ונמשיך לכיוון דרום-מזרח, לעבר פתחו של ואדי ג'רוזליה (מימיננו, נמצאת פסגת רוג'ם א-צייע').
| |
| − | אחרי כק"מ אחד מהכביש, נגיע למוצא ואדי ג'רוזליה מההרים. מכאן, נמשיך במעלה הוואדי (לאורך הגדה הצפונית), עוד 2 ק"מ, לקראת סופם נראה מאהל בדווי בולט הממוקם מדרום לנחל.
| |
| − | מעט אחרי המאהל, בגדה הצפונית, נובע עין ג'רוזליה המזרחי. המעיין נובע בבריכה בנוייה, ומימיו אינם מומלצים לשתייה. במדרון ליד המעיין צומחים מספר עצים, וזו פינה נוחה למנוחה.
| |
| | | | |
| − | נעלה עוד כ- 100 מ' במעלה הוואדי, ונתחיל לטפס דרומה (תוואי השביל המסומן בקטע זה אינו ברור). מאזור זה והלאה, יש פריחה מרהיבה בשנים גשומות - [[כלנית מצויה|כלניות]], כדן סגול, מרווה דגולה, מנתור מחוספס ועוד.
| + | |- |
| | + | |<imagemap>תמונה:motsa_bridge.jpg|150px |
| | + | default [[שביל ירושלים - מבקעת מוצא לצומת סטף|מבקעת מוצא לצומת סטף]] |
| | + | desc none</imagemap>||'''[[שביל ירושלים - מבקעת מוצא לצומת סטף|מבקעת מוצא לצומת סטף]]''' |
| | + | קטע זה עובר בחלקו הראשון לצד אפיק [[נחל שורק]], ובהמשך מטפס בצלע [[גן לאומי הר חרת|הר חרת]], ועובר בין יער ומטע זיתים עד למפגש עם [[שביל ישראל]] בקרבת [[מעיינות סטף]]. |
| | | | |
| − | אחרי העלייה הראשונית, מתמתן מעט המדרון, וניתן להבחין בתוואי שביל ברור העובר בשוליים המזרחיים של פסגה נ"ג 117, מעל לשלוחה הנמשכת מזרחה לכיוון מושב משואה.
| |
| − | נלך לכיוון השביל הזה, (זהו השביל המסומן, שאינו ברור באפיק ואדי ג'רוזליה). מכאן ואילך, מטפס השביל במתינות רבה, תחילה למרגלות ההרים, ובהמשך באפיקו של ערוץ ללא שם.
| |
| − | בחלקו העליון של הערוץ, עובר השביל בקרבת מערה המשמשת כמכלאת צאן, ואחריה מתחיל לטפס בתלילות דרומה, עד לדרך המסומנת אדום 5520.
| |
| − | בצידה הדרומי של הדרך, נראים שרידי גיחון (סיפון הפוך) הרוס, באמת מים קדומה שהובילה מים לסרטבה.
| |
| | | | |
| | + | |- |
| | + | |<imagemap>תמונה:shomera_hadassa.jpg|150px |
| | + | default [[שביל ירושלים - מהר הרצל לנחל שורק|מהר הרצל לנחל שורק]] |
| | + | desc none</imagemap>||'''[[שביל ירושלים - מהר הרצל לנחל שורק|מהר הרצל לנחל שורק]]''' |
| | + | קטע זה, בדרום-מערב שביל ירושלים, מקשר את העיר עם [[שביל ישראל]] דרך הר הרצל ועין כרם. לשם הנוחות, תיאור המסלול הורחב וכולל קטע קצר מ[[שביל ישראל]], בין עין חנדק לאפיק [[נחל שורק]] למרגלות [[מעיינות סטף]]. |
| | | | |
| − | '''מערכת הובלת המים - סקירה קצרה'''
| |
| | | | |
| − | בשל מיקומו של מבצר הסרטבה בפסגת גוש מורם מעל סביבתו, לא התאפשרה הובלת מי המעיינות המעטים שבאזור, או אגירת מי שטפונות, ולכן נבנה באזור מפעל מים ייחודי, המתבסס על אגירת מי נגר עילי בלבד .
| + | |- |
| − | מי הנגר נאספו מקרן סרטבה עצמה, הרמה למרגלות הקרן ורמת ראס קונייטרה הנמצאת כק"מ וחצי ממערב לקרן סרטבה.
| + | |<imagemap>תמונה:gan_sacher1.jpg|150px |
| − | את רמת ראס קונייטרה, הקיפה אמת מים היקפית שקלטה את כל הנגר העילי בשטח של 400 דונם. קטעים מהאמה נחפרו, ואחרים נבנו וטוייחו, לפי המסלע בו הוקמה האמה.
| + | default [[גן סאקר וסביבתו]] |
| − | באוכף שבין ראס קונייטרה ובין המבצר, (בנקודה המסומנת במפה כסיפון), נבנה גיחון - אמה בנוייה בעלת דפנות עבות ומכוסה בלוחות אבן כבדים, באורך 187 מ'. בצמוד לגיחון מדרום, שרדו הנדבכים התחתונים של סוללת אבן גדולה שרוחבה הממוצע 3 מ'.
| + | desc none</imagemap>||'''[[גן סאקר וסביבתו]]''' |
| | + | מסלול טיול עירוני מעגלי המשלב קטע משביל ירושלים, ואתרים שונים בגן סאקר ובקרבתו - התחנה לחקר ציפורי ירושלים, מנורת הכנסת, בית הקברות שייח' באדר ועוד. |
| | | | |
| − | לפי הנחתו של יורם צפריר, הגיחון הוקם בתקופה החשמונאית, ומאוחר יותר - בימי הורדוס - הוקמה הסוללה. זאב משל מעלה את האפשרות שחלקה העליון של הסוללה (שלא שרד) היה עשוי קשתות, עליהן נבנתה אמת המים, ושם הפסגה הסמוכה - "ראס קוניטרה" (קוניטרה - קשת קטנה בערבית), עשוי לרמוז לכך.
| |
| − | ממזרח לגיחון, יש מערכת בת שלוש אמות, האחת היא זו שבאה מרמת ראס קונייטרה, ושתיים קצרות יותר ניקזו את רמת קרן סרטבה, לעבר בורות המים הממוקמים בצלע הקרן, ואותם נראה בהמשך.
| |
| | | | |
| − | מהגיחון נמשיך עם הסימון האדום שמאלה (מזרחה). בקצה המזרחי של הגיחון כדאי להתבונן מערבה, ולראות פס ברור לאורך שיפולי ראס קונייטרה - שריד מאמת המים שניקזה את השטח והשתלבה במפעל המים.
| + | |- |
| − | עם הסימון האדום נמשיך עוד 800 מ', עד לרגלי קרן סרטבה.
| + | |<imagemap>תמונה:ein_bikura.jpg|150px |
| | + | default [[מעיינות סטף]] |
| | + | desc none</imagemap>||'''[[מעיינות סטף]]''' |
| | + | במעיינות סטף נפגוש שבילי טיול מתפתלים בנוף הרים ציורי, בין מעיינות ניקבה ומדרגות חקלאות עתיקה - עשר דקות מירושלים. |
| | | | |
| − | כאן נפגוש שביל מסומן ירוק, המטפס בתלילות בצלע הקרן ועולה עד סמוך לפסגה (אל הפסגה עצמה מוביל שביל קצר מסומן שחור).
| + | |} |
| | | | |
| − | בעומדנו על הפסגה, כדאי לשים לב גם שאזור הסרטבה הוא קער שהונמך יחסית להרי מזרח השומרון, אך הקרן עצמה היא גוש מורם (הורסט) עקב תהליכי שבירה גיאולוגית.
| + | <center> |
| − | בפסגת הקרן נראים שרידי מבצר אלכסנדריון, שחרבו ברעידת אדמה. באזור בולטות חוליות דמויות לב (כדי לראותן יש לרדת בשביל השחור כ- 20 מ' מתחת לגובה פסגת ההר), ונמצאו שרידי אולם.
| + | <h2 style="margin:2; width:600px; background:#cef2e0; font-size:140%; font-weight:bold; border:0px solid #a3bfb1; text-align:right; color:#000; padding:0.2em 0.4em;">'''שמורות טבע וגנים לאומיים לאורך שביל ירושלים'''</h2> |
| − | סביב המבצר התגלו שרידי דייק ומחנות, וייתכן שאלו הם שרידים למצור שהטיל גאביניוס על אלכסנדריון, בשנת 57 לפני הספירה.
| + | </center> |
| | | | |
| | + | {|style=cellpadding="4" cellspacing="3" border="0" |
| | + | |- |
| | + | ! scope="col" | |
| | + | ! scope="col" | |
| | + | |- |
| | | | |
| − | '''סרטבה - תחנה בהדלקת המשואות בין ארץ ישראל ובבל''' | + | |- |
| | + | |<imagemap>תמונה:lifta.jpg|150px |
| | + | default [[שמורת ליפתא]] |
| | + | desc none</imagemap>||'''[[שמורת ליפתא]]''' |
| | + | כפר ציורי בכניסה לירושלים, ובו בוסתנים עתיקים ומעיין ניקבה. |
| | + | שביל ירושלים חוצה את הכפר בדרכו מהעיר אל עמק הארזים. |
| | | | |
| − | השם הערבי סרטבה, משמר ללא ספק שם קדום, המוזכר במשנה כתחנה בה הובערו משואות בדרך בין ירושלים לבבל, על מנת להודיע ליהודי בבל על ראשי החודשים העבריים. לא ידוע מתי התחיל המנהג, אך ככל הנראה עוד לפני חורבן בית שני (שנת 70 לספירה הנוצרית).
| + | |- |
| − | "ומאין היו משיאין משואות, מהר המשחה לסרטבא, ומסרטבא לגרופינא, ומגרופינא לחוורן ומחוורן לבית בלתין, ומבית בלתין לא זזו משם, אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד, עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש" (משנה, מסכת ראש השנה ב', ד').
| + | |<imagemap>תמונה:hurvat_beit_telem.jpg|150px |
| | + | default [[גן לאומי עינות תלם]] |
| | + | desc none</imagemap>||'''[[גן לאומי עינות תלם]]''' |
| | + | שרידי מושבה יהודית עזובה ומקבץ מעיינות קטנים בשולי עמק הארזים. |
| | | | |
| − | אחרי ששת הימים, שיחזרו את הדלקת המשואות, והתברר שאין קשר ראייה ישיר בין הר המשחה (הר הזיתים) ובין קרן סרטבה, כך שהיו כנראה תחנות ביניים שלא הוזכרו במשנה (אחת מהן מוצעת בפסגת קובת א-נג'מה, ליד היישוב כוכב-השחר).
| |
| | | | |
| − | ברבות הימים, הופסק מנהג הדלקת המשואות, לפי אחת המסורות עקב הטעייה של הכותים (השומרונים), שגרמה להחלפת המשואות בשליחים, ולפי מסורת אחרת בעקבות הלכה של רבי יהודה הנשיא.
| + | |- |
| − | יש לציין כי מנהג השאת המשואות היה נחוץ על מנת לשמור על קיום החגים והמועדים בכל קהילות ישראל באותו התאריך, לפני שנקבעו הלכות לוח השנה העברי הקיים כיום (לפי דעות רבות התקיים כבר בימי הלל הנשיא - שנת 359 לספירת הנוצרים).
| + | |<imagemap>תמונה:migdal_david.jpg|150px |
| | + | default [[גן לאומי סובב חומות ירושלים]] |
| | + | desc none</imagemap>||'''[[גן לאומי סובב חומות ירושלים]]''' |
| | + | חגורת ירק סביב העיר העתיקה. |
| | | | |
| | | | |
| − | '''אלכסנדריון - המבצר הנהדר בראש ההר'''
| + | |} |
| | | | |
| − | בתקופת החשמונאים, הוקם בפסגת ההר מבצר אלכסנדריון, הנקרא ככל הנראה על שם אלכסנדר ינאי (103-76 לפני הספירה), ואולי הוא בנה את המבצר.
| + | <br style="clear: both" /> |
| | | | |
| − | אריסטובולוס, בנה של שלומציון המלכה, התבצר כאן בעת מסע פומפיוס הרומאי בארץ בשנת 63 לפני הספירה. ההיסטוריון יוספוס פלביוס (יוסף בן-מתתיהו) מתאר זאת בשני ספריו, מלחמת היהודים וקדמוניות.
| |
| − | בקדמוניות י"ד, מתואר: "ולאחר שעבר (פומפיוס, בשנת 63 לפני הספירה), את פלה ואת סקיתופוליס (בית-שאן), בא אל קוראי, שהיא תחילת יהודה למי שחוצה את פנים הארץ. שם שלח את אריסטובולוס וגזר עליו לבוא אליו, כי נמלט לאלכסנדריון, מבצר נהדר בנוי על ראש ההר. ואריסטובולוס, שרבים שידלוהו שלא יילחם ברומאים, ירד וטען בעד זכותו לשלטון נגד אחיו, ושב ועלה ברשות פומפיוס למצודה. דבר זה עשה שתיים ושלוש פעמים ושיעשע (נפשו) בתקווה (לקבל) את המלוכה מידי פומפיוס והעמיד פנים כמציית לכל פקודותיו, ובעת ובעונה אחת היה חוזר את המבצר, שלא להרוס את סיכויי עצמו וכדי להכין לעצמו צידה למלחמה, מחשש שמא יעביר (פומפיוס) את השלטון להורקנוס. וכשפקד פומפיוס (עליו) שיסגיר לידו את המבצרים ויכתוב בעצם ידו למפקדי חילות המשמר, כי נאסר עליהם לקבל (פקודה) בדרך אחרת, נשמע לו, אבל חזר לירושלים ברוגז והתכונן למלחמה".
| |
| | | | |
| − | בימי גאביניוס (נציב סוריה), שימשה אלכסנדריון כמעוז אחרוני החשמונאים במלחמתם נגד הרומאים ונאמניהם.
| + | <center> |
| − | בראש המרד, בשנת 57 לפני הספירה, עמד אלכסנדרוס - בנו של אריסטובולוס ונכדם של אלכסנדר ינאי ושלומציון.
| + | <h2 style="margin:2; width:600px; background:#cef2e0; font-size:140%; font-weight:bold; border:0px solid #a3bfb1; text-align:right; color:#000; padding:0.2em 0.4em;">'''מפת שביל ירושלים'''</h2> |
| − | עם כניעתו של אלכסנדרוס, הרס גאביניוס את המבצר. הוא נכבש בידי אריסטובולוס, שברח מרומא וניסה לבצר את המקום מחדש, אך עקב גיוס צבא על ידי גאביניוס, נמלט למכוור בעבר הירדן, ושם נפל בשבי.
| + | </center> |
| − | המבצר עמד בחורבנו כעשרים שנה, ובוצר מחדש בידי הורדוס בשנת 37 לפני הספירה. במקום הוא שיכן את אשתו, מרים החשמונאית.
| + | <html> |
| | + | <center> |
| | + | <iframe width="550" height="450" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="http://maps.google.com/maps/ms?msa=0&msid=202251071962719782755.0004bf6aff5f1a03244ef&ie=UTF8&t=h&ll=31.663171,35.129471&spn=0.065749,0.094242&z=13&output=embed"></iframe><br /><small>הצג את <a href="http://maps.google.com/maps/ms?msa=0&msid=202251071962719782755.0004bf6aff5f1a03244ef&ie=UTF8&t=h&ll=31.663171,35.129471&spn=0.065749,0.094242&z=13&source=embed" style="color:#0000FF;text-align:left">מעיינות בגוש עציון</a> במפה גדולה יותר</small> |
| | + | </center> |
| | + | </html> |
| | | | |
| − | הורדוס הרג את שני בניו ממרים החשמונאית, שהואשמו בקשר לרצוח אותו ולחדש את שלטון החשמונאים.
| + | ==ספרות מומלצת== |
| − | הם נקברו באלכסנדריון, יחד עם אבי אימם, כפי שמתאר יוספוס פלביוס:
| |
| − | "אלכסנדרוס ואריסטובולוס הובאו לסבסטי, והומתו מיתת חנק בפקודת אביהם. הגופות הובאו בלילה לאלכסנדריון, מפני ששם היה מקום מנוחתם של אבי אימם ושל רוב אבותיהם" (קדמוניות ט"ז 394).
| |
| | | | |
| − | המבצר אינו מוזכר כלל בתקופת המרד הגדול, וככל הנראה הרומאים נאחזו בו ומנעו את נפילתו בידי הקנאים.
| + | *שביל ישראל - יעקב סער, יגיל הנקין - כולל מדריך לתוואי שביל ירושלים. |
| | + | * ירושלים וכל נתיבותיה - הוצאת יד יצחק בן-צבי (עבור הקטעים של השביל בתחום העיר ירושלים). |
| | + | * הרי ירושלים - סקר נוף ומסלולי טיול, מנחם מרקוס (עבור אזור סטף ועין חנדק). |
| | | | |
| | + | ==שירותים למטיילים== |
| | + | * מגרשי חנייה ושירותים רטובים בהר הרצל ובצומת סטף (צומת הר איתן). |
| | + | * מגרשי חנייה (ללא שירותים) בגן הפעמון. |
| | + | * שירותים ליד כנסיית "כל העמים" (גת שמנים) בנחל קדרון. |
| | | | |
| − | '''בורות המים והירידה לכביש'''
| + | בשלב זה, לא הוגדרו לאורך המסלול חניוני לילה, אם כי ניתן ללון בחניוני הסטף (עליון ותחתון). |
| | | | |
| − | אחרי ההפסקה המתבקשת, תצפית וסיבוב בעתיקות, מומלץ לחזור לשביל הירוק, המקיף את הקרן מצידה הצפוני והמזרחי, וחולף בצד שלושה מבורות המים, שאגרו את מי הנגר מקרן סרטבה.
| + | ==הערות ואזהרות== |
| − | יש לציין שנפח הבורות אינו מספיק עבור מי הנגר מאמת ראס קונייטרה, וככל הנראה היתה באזור הבורות גם בריכת אגירה, שלא שרדה.
| + | ההערות להלן הן הערות כלליות. עבור קטעי מסלול ספציפיים, יש הערות נוספות המופיעות בדפים הרלוונטיים. |
| − | ניתן לרדת לכיוון בורות המים גם בהמשך השביל השחור. שביל זה יורד בתלילות רבה עד למפגש עם השביל הירוק, כ- 100 מ' דרומית לבורות המים.
| |
| | | | |
| − | מכאן, גולש שביל המטיילים במתינות לכיוון דרום-מזרח לאורך שלוחה, ("מעלה הנערים", ע"ש ארבעה צעירים מהבקעה), ולאחר כקילומטר הליכה מקרן סרטבה מגיע לכביש (המוביל לבסיס צבאי סמוך). כאן מסתיים טיולנו.
| + | * חלקים מהמסלול חשופים לשמש. |
| | + | * בתחום הבנוי של העיר ירושלים, סימון השביל לקוי וקשה לעקוב אחריו. |
| | + | * מי המעיינות לאורך הדרך אינם ראויים לשתייה. |
| | + | * זהירות בחציית כבישים לאורך המסלול. |
| | + | * לצד השביל יש מגוון אתרי ביקור. הכניסה אליהם בלבוש הולם, בשעות הביקור המקובלות ולעיתים בתשלום. |
| | + | |} |
| | | | |
| − | למעוניינים במסלול הליכה קצר, ניתן ללכת ולחזור מנקודת הסיום. במקרה כזה, מומלץ לעלות לקרן בשביל הירוק, לאגף אותה מצפון ולעלות עם הסימון השחור לפסגה. המשך ההליכה בסימון השחור בירידה תלולה חזרה לשביל הירוק ממזרח לקרן, ומשם לאורך השלוחה בחזרה לכביש.
| + | <html><center><div id="fb-root"></div><script src="http://connect.facebook.net/en_US/all.js#appId=223684000990354&xfbml=1"></script><fb:like href="http://www.inature.info" send="true" width="450" show_faces="false" font=""></fb:like><g:plusone href="http://www.inature.info"></g:plusone></center></html> |
| − | משך ההליכה במסלול המקוצר - כשלוש שעות בנחת.
| |
| | | | |
| − | |פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
| + | ----------------------- |
| − | פריחה אביבית עשירה בחודשים פברואר-מרץ. בין היתר, יקינטונית מעורקת (צמח אנדמי לבקעת הירדן), [[כלנית מצויה]] (אדומות), [[נורית אסיה]], כדן סגול, מרווה דגולה ושפע חד-שנתיים.
| |
| | | | |
| − | |שירותים למטיילים=
| |
| − | במושב משואה.
| |
| | | | |
| − | |הערות ואזהרות= | + | ==אתרים ומסלולים נוספים בסביבה== |
| − | * המסלול נמצא מעבר לקו הירוק, באזור שקט יחסית מבחינה בטחונית, אולם יש בו נוכחות קבועה של רועים פלסטיניים מהכפרים הסמוכים.
| + | {|width='75%' align='center'{ |
| − | * המסלול עובר בשטח אש, ואין לטייל בו ללא תיאום ואישור צה"ל. לפחות אחד המטיילים צריך להיות חמוש בנשק אישי.
| + | |align='center'|<imagemap>תמונה:kastel.jpg|180x134px |
| − | * בקיץ ובסתיו חם מאד באזור, ומומלץ לטייל בו אך ורק בחורף ובאביב.
| + | default [[אתר לאומי הקסטל]] |
| | + | desc none</imagemap> |
| | + | [[אתר לאומי הקסטל]] |
| | | | |
| − | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | + | |align='center'|<imagemap>תמונה:zidkiyahu_cave1.jpg|180x134px |
| − | * קרן סרטבה ומדבר שומרון, ליקט משה רוזנפלד, ערך עוזי פז - הוצאת החברה להגנת הטבע, תשמ"ד 1984 - החוברת מומלצת ביותר למטיילים!
| + | default [[מערת צדקיהו]] |
| − | * בקעת הירדן ומזרח השומרון - מנחם מרקוס.
| + | desc none</imagemap> |
| − | * קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת סרטבה).
| + | [[מערת צדקיהו]] |
| − | * [[פריחה בסרטבה - חורף 2005]].
| |
| − | * [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4093228,00.html סרטבה: פסגה גבוהה, מבצר ישן ואמת מים קדומה] - צביקה צוק, אתר YNET, יום 17/7/2011.
| |
| | | | |
| − | |הצעות טיול בסביבה= | + | |align='center'|<imagemap>תמונה:wadi_tekoa.jpg|180x134px |
| − | <table><tr>
| + | default [[שמורת נחל תקוע]] |
| − | <td valign="top" width="20">
| |
| − | </td>
| |
| − | <td valign="top" width="20">
| |
| − | <imagemap> | |
| − | תמונה:pzael_springs.jpg|120px | |
| − | default [[מעיינות פצאל]] | |
| | desc none</imagemap> | | desc none</imagemap> |
| − | [[מעיינות פצאל]] | + | [[שמורת נחל תקוע]] |
| − | </td>
| + | |} |
| − | <td valign="top" width="20">
| |
| − | </td>
| |
| − | <td valign="top" width="20">
| |
| − | <imagemap>
| |
| − | תמונה:vallies_memorial.jpg|200px
| |
| − | default [[אתרי מרכז בקעת הירדן]]
| |
| − | desc none</imagemap>
| |
| − | [[אתרי מרכז בקעת הירדן]]
| |
| − | </td>
| |
| − | <td valign="top" width="20">
| |
| − | </td>
| |
| − | <td valign="top" width="20">
| |
| − | <imagemap>
| |
| − | תמונה:salvadora.jpg|200px
| |
| − | default [[שמורת הסלוודורה הפרסית]]
| |
| − | desc none</imagemap>
| |
| − | [[שמורת הסלוודורה הפרסית]]
| |
| − | </td></tr></table>
| |
| − | | |
| − | }}
| |
