קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "עתיקות במבואות מודיעין"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(דף חדש: {{לבדיקה}} {{טיול |סקירה=מספר אתרים ארכיאולוגיים מעניינים משני צידי כביש 443. |תמונה=parosh_ruin.jpg |שם_הצלם=עמית...)
 
 
(36 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
{{לבדיקה}}
+
<meta name="keywords" content="מבוא מודיעין, טיול במודיעין, קברות המכבים, חורבת פרעוש"></meta>
−
{{טיול
+
<meta name="description" content="עתיקות במבואות מודיעין - מספר אתרים ארכיאולוגיים מעניינים משני צידי כביש 443."></meta>
−
|סקירה=מספר אתרים ארכיאולוגיים מעניינים משני צידי כביש 443.
+
{{פירורי לחם|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בשפלה]]}}
−
|תמונה=parosh_ruin.jpg
+
{{מסלולי טיול
 +
|נצ=31.9294, 34.99436
 +
|Display map=yes
 +
|Tags=עתיקות והיסטוריה, יער וחורש, אנדרטאות
 +
|סקירה=עתיקות במבואות מודיעין - מספר אתרים ארכיאולוגיים מעניינים משני צידי כביש 443.
 +
|תמונה=parosh_ruin1.jpg
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
−
|מקום_הצילום=חורבת פרעוש
+
|מקום_הצילום=המצד הרומי בחורבת פרעוש
−
|תאריך_הצילום=29/5/2011
+
|תאריך_הצילום=1/11/2010
 
|אזור=השפלה
 
|אזור=השפלה
−
|מפת_סימון_שבילים=מבואות ירושלים 9
+
|מפת_סימון_שבילים=מבואות ירושלים- 9
 
|מיקום=לצד כביש 443, בקרבת העיר מודיעין
 
|מיקום=לצד כביש 443, בקרבת העיר מודיעין
 
|גישה=לכל רכב
 
|גישה=לכל רכב
−
|שבילי_טיול=לא מסומן
+
|שבילי_טיול=לא מסומן, אדום 9102
 
|עונות_ביקור=כל השנה
 
|עונות_ביקור=כל השנה
 
|שמורת_טבע=לא
 
|שמורת_טבע=לא
 
|רמת_קושי=לכל המשפחה
 
|רמת_קושי=לכל המשפחה
 
|סוג_מסלול= רכוב
 
|סוג_מסלול= רכוב
−
|דמי_כניסה=לא
+
|כניסה=חינם
 
|תאריך_ביצוע_מסלול=29/5/2011
 
|תאריך_ביצוע_מסלול=29/5/2011
−
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=29/5/2011
+
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=4/12/2014
 +
|1=[[פארק קנדה / פארק איילון|פארק קנדה-איילון]]
 +
|2=[[גן לאומי תל גזר]]
 +
|3=[[שביל הגבעות הדרומיות]]
 +
|4=[[יער בן-שמן]]
 +
|5=[[בעקבות קרב כוריכור]]
 +
|6=[[אתר לאומי פינת הנרייטה סאלד|פינת הנרייטה סאלד]]
 +
|7=[[שמורת מערת איילון]]
 +
|8=[[תל גמזו]]
 +
|9=[[גבעת תיתורה]]
 +
|10=[[גן לאומי מאוזוליאום אלעד|מאוזוליאום אלעד]]
 +
 
 +
|רקע כללי=
 +
[[תמונה:mvo_modiim1.jpg|left|thumb|200px|המנזר במבוא מודיעים, נובמבר 2010]]
 +
[[תמונה:mvo_modiim2.jpg|left|thumb|200px|המנזר במבוא מודיעים, נובמבר 2010]]
 +
המסלול משלב מספר אתרי עניין בקרבת כביש 443 - אתרי עתיקות, מורשת קרב וגיאולוגיה. חלקם ידועים ומוכרים ואחרים כמעט ואינם מטויילים.
 +
 
 +
{{שימולב|בשל שריפה גדולה ביער בן שמן ב-23/5/2019, נפגעה התחנה הראשונה במסלול (מבוא מודיעים), ומומלץ להימנע מביקור בה בשלב זה.}}
 
|איך_להגיע=
 
|איך_להגיע=
  
−
[[תמונה:turmusim_mei_ami.jpg|left|thumb|200px|תורמוסים למרגלות חרוט הטוף, מרץ 2005]]
+
המסלול הוא מסלול רכוב באתרים לאורך כביש 443.
−
יש שתי אפשרויות עיקריות לטיול בנחל שריה, האחת על בסיס המסלול המסומן, והשנייה - לאחר תיאום - כמסלול מעגלי ממושב מי עמי וחזרה.
+
 
 +
מומלץ להגיע מכיוון מחלף בן שמן (לבאים מכיוון מודיעין וירושלים בכביש 443, יש להגיע עד צומת מתקן אדם ולהסתובב מזרחה).
 +
 
 +
נקודת הסיום נמצאת באתר "קברות המכבים". למעוניינים לחזור מכאן לכיון ירושלים ומודיעין, יש להמשיך עד צומת מתקן אדם ולהסתובב מזרחה.
 +
 
 +
|אורך המסלול=16 ק"מ בנסיעה, כחצי ק"מ הליכה.
 +
|משך המסלול=4-2 שעות.
 +
|טיפוס מצטבר=20 מ' (חורבת פרעוש).
 +
|מפה=modiin_443.gif
 +
|תיאור המסלול=
 +
[[תמונה:parosh_ruin.jpg|left|thumb|200px|הכנסייה בחורבת פרעוש, נובמבר 2010]]
 +
[[תמונה:makkabim_tombs.jpg|left|thumb|200px|"קברות המכבים", דצמבר 2011]]
 +
[[תמונה:andartat_modiin.jpg|left|thumb|200px|האנדרטה לנופלי קרבות מודיעין, דצמבר 2011]]
 +
[[תמונה:sheich_arbawi.jpg|left|thumb|200px|שייח' ערבאווי, דצמבר 2011]]
 +
 
 +
נתחיל את הטיול ביישוב הדתי הקטן '''מבוא מודיעים''' (סגור בשבתות ובחגים). היישוב הוקם בשנת 1964, כמושב שיתופי השייך לתנועת פועלי אגודת ישראל והיה באותה תקופה יישוב ספר סמוך לגבול הירדני. עם הקמת היישוב התגלה בתחומיו קטע רצפת פסיפס צבעוני מעוטר בצלב. הגרעין המייסד עבר ליישוב מבוא חורון בשנת 1970, ואילו מבוא מודיעים אוכלס מחדש באוכלוסייה חרדית ((חסידי הרב שלמה קרליבך מארצות הברית) בשנת 1975. בשנת 1976 בוצעה חפירה ארכיאולוגית שחשפה '''שרידי מנזר''' מהתקופה הביזנטית, המוזנחים כיום אך עדיין ראויים לביקור.
 +
 
 +
נפנה לכיוון היישוב, ואחרי שער היישוב ניסע לאורך הגדר המערבית מאות מטרים, עד שהדרך עולה לגבעה. כאן, נפנה שמאלה בכיכר ונמשיך עוד כ- 200 מ' עד לחנייה קטנה.
 +
 
 +
מול החנייה, מצפון לכביש, נמצא שטח פתוח ובו סוכת צל. מאחורי הסוכה נמצא את שרידי המנזר הביזנטי. ייחודו של המנזר בכך שאין בו אפסיס, בניגוד למקובל ברוב אתרי הפולחן הנוצריים מתקופה זו בארץ ישראל. ניתן לראות כאן חלקי בית בד, רצפת פסיפס, בורות מים ואגני אבן.
 +
 
 +
בצפון-מערב המתחם נמצאת גת עתיקה הכוללת משטח דריכה, בור איגום ובור שיקוע.
 +
 
 +
{{שימולב|בשריפה שפרצה ביום 23/5/2019, נגרם נזק כבד ליישוב מבוא מודיעים. בשלב זה (מאי 2019) מומלץ להימנע מביקור בתחנה זו במסלול.}}
 +
 
 +
נשוב לכביש הראשי באותה דרך. כעת נמדוד 2 ק"מ. עשרות מטרים לפני צומת אזור התעשייה ובית הקברות של מודיעין, נראה מימין (מדרום) לכביש מחשוף קרקע אדומה.
 +
 
 +
זהו אתר גיאולוגי ייחודי בו נחשפים סלעים מתצורות גיאולוגיות הנמצאות בד"כ עמוק בקרקע, ומכונות '''תצורות פלשת ואחוזם'''. המסלע כאן כולל אבן חול שנוצרה בים, חרסית ותלכיד נחלים (קונגלומרט).
 +
 
 +
לא הוסדרה נקודת עצירה מסודרת בנקודה זו. למעוניינים לצלם את האתר, ניתן בסוף המסלול (בחזרה בכביש 443 מערבה) לעצור במפרץ חנייה בצד הנגדי של הכביש (מול המחשוף) ולהתבונן עליו.
 +
 
 +
כעת נמשיך עד '''מחסום מכבים''' (עוד כ- 5 ק"מ נסיעה). ממש לפני המחסום יש פנייה שמאלה למגרש החנייה של המחסום. הפנייה אינה מרומזרת ויש לפנות בזהירות.
  
−
באפשרות הראשונה, נדרשת הקפצת רכבים. רכב אחד יחנה בשכונת עין אל מועלקה (השייכת מוניציפאלית לאום אל-פאחם, אך נמצאת כ- 2 ק"מ מהשטח הבנוי של העיר), והשני במושב מי עמי (עקב שער נעול, מומלץ לתאם מראש כניסה למושב). לחילופין, אם רוצים להימנע מהשארת רכב בעין אל מועלקה ויש נהג המוכן לוותר על ההשתתפות בטיול, או הסעה מאורגנת, הנהג יוריד את המטיילים בתחילת המסלול ויאסוף אותם בנקודת הסיום
+
נחנה במגרש החנייה ונעלה רגלית לצד כביש העולה לגבעה ממערב למחסום (כביש זה מגיע בסופו למחנה צבאי).
  
−
כדי להגיע לעין אל מועלקה, יש לנסוע בכביש 65 (כביש נחל עירון - ואדי ערה), ובצומת מי עמי לפנות לפי השילוט לכיוון מי עמי.
+
בסוף העלייה , מול עיקול בגדר ההפרדה, מסתעף ימינה (צפונה) שביל רגלי קצר ובתחילתו סימון מאולתר. השביל אינו ברור, ויש לשים לב בעת ההליכה בצמחייה.
  
−
במרחק 2.7 ק"מ מהצומת, פונה ימינה דרך רכב משולטת המגיעה לאחר 900 מטרים לכפר עין אל מועלקה. נעבור את המסגד ונתעקל בכביש שמאלה, עד לנקודה בה הוא חוצה את אפיק נחל שריה. ממש מעל לעיקול נמצא משטח גדול מרוצף באבני אקרשטיין ורודות. כאן נמצאת נקודת הסיום (1.1 ק"מ נסיעה מהכביש למי עמי).
+
שביל זה יוליך אותנו לאתר העתיקות '''חורבת פרעוש''', הנמצא 100 מ' צפונית לכביש - בצמוד וממערב לגדר ההפרדה.
  
−
לנקודת ההתחלה, נשוב לכביש הראשי וניסע עוד 1.7 ק"מ. 50 מ' לפני פנייה שמאלה לאום אל פאחם, מטפסת בתלילות דרך עפר ימינה (נקודת ההתחלה סלולה). כאן יש להוריד את המטיילים (אם פיספסנו את נקודה זו, נגיע לאחר 600 מ' לשער מושב מי עמי). לחילופין, לאחר תיאום ניתן להיכנס ברכב למושב מי עמי, ומשם לשוב בזהירות רבה לאורך הכביש עד לנקודת ההתחלה.
+
אתר זה עלה על מפת הטיולים לאחר הקמת גדר ההפרדה, במהלך בנייתה נחפר המקום. בחפירות באתר התגלו שרידים מרשימים של כנסייה ביזנטית, מצד רומאי ומקווה קדום. חוג המטיילים של היישוב בית חורון הציב באתר שלטי הסבר (שהוסרו מהמקום, נכון לדצמבר 2014).
 +
שני מכלולי הממצאים העיקריים מוקפים בגדר כדי להגן עליהם. במכלול המזרחי נמצאים הכנסייה הביזנטית (כולל שרידי פסיפס) ובצמוד לה מדרום המקווה, שהכניסה אליו מדרום. במכלול המערבי נמצא המצד הרומאי - מבנה מרשים עם מספר קשתות, השקוע בקרקע.
  
−
באפשרות השנייה, לאחר תיאום עם אנשי מושב מי עמי, ניתן לחנות בתחום המושב ולצאת דרך השער האחורי למסלול הטיול וחזרה. יש לתאם הן את פתיחת השער הראשי והן את פתיחת השער האחורי. מרחק ההליכה מהשער האחורי של המושב זהה למרחק ההליכה מהכביש הראשי.
+
מכאן נשוב לרכב וניסע מערבה. נחלוף על פני צומת שילת ועל פני צומת הכניסה המערבית למודיעין, ומאות מטרים אחריה נפנה לפי השילוט ל"קברות המכבים", בדרך כורכר טובה המסומנת אדום. לאחר עשרות מטרים נגיע לצומת ובה נפנה שמאלה לדרך המקבילה לכביש 443, ונחנה כמעט מייד.
  
−
|אורך המסלול=3 ק"מ.
+
בצלע הגבעה נמצא אתר '''"קברות המכבים"''', בו נמצאים תשעה קברים מלבניים החצובים בסלע, ולצד חלקם נמצאות אבני גולל ששימשו לחתימת הקברים. למעשה זהו שדה קברים של נוצרים או עובדי אלילים, וכפי הנראה יש לו קשר למנזר הביזנטי בו ביקרנו בתחילת היום. הקברים הם "קברי ארגז" מלבניים החצובים בסלע, ולצידם מחצבות עתיקות. המקום זכה לפרסום רב כתוצאה מזיהוי שגוי שלו לפני כמאה שנה עם קברי החשמונאים (המכבים) המוזכרים בספרי החשמונאים. בספר חשמונאים א' י"ג מסופר כי הקברים הוקמו ע"י שמעון, אחרון חמשת בניו של מתתיהו שנותר בחיים, והקים בראש גבעה נישאה שבע מצבות גבוהות דמויות פירמידה, לזכר הוריו וארבעת אחיו. ספרי החשמונאים לא נכללו בתנ"ך ומקורם העברי אבד עם הדורות. הספרים נשמרו בגרסאות לועזיות, ומהן נערכו כמה תרגומים לעברית.
−
|משך המסלול=3-1 שעות.
+
 
−
|טיפוס מצטבר=20 מ' (חורבת פרעוש).
+
בתרגום פרנקל (1885) מסופר על הקמת הקברים, אחרי רצח יונתן החשמונאי בידי טריפון הסלווקי:
−
|מפה=wadi_sraya.gif
+
"וישלח שמעון לקחת את עצמות אחיו, ויקבור אותם אל קבורת אבותיו במודעית. ויספדו לו כל בית ישראל, ויבכו אותו ימים רבים. ויקם שמעון על קברות אבותיו ואחיו מצבה גדולה, אבנים מהוקצעות משני עבריהן, ויצג עליה שבעה עמודים אחד מול אחד: לאביו ולאמו ולארבעה אחיו. ויקף אותם קרנות גבוהות מעשה מקלעות, ועליהן מפותחים כל כלי מלחמה לזכר עולם, וגם תבנית אניות מחוטבות הנשקפות על פני הים. והמצבה הזאת במודעית עד היום הזה". מכאן ניתן להסיק כי ניתן היה לראות את ציון הקברים מהים התיכון.
−
|תיאור המסלול=
+
 
−
[[תמונה:sraya_spring.jpg|left|thumb|200px|עינות שריה, מרץ 2005]]
+
זיהוי הקברים באתר זה נגרם מתשובתם של ערביים מקומיים לחוקרים בשלהי המאה ה- 19, שהתעניינו בשם המקום = "קובור אל יהוד". כתוצאה מכך, הפך המקום לאתר עלייה לרגל. בשנת 1909 עלו למקום תלמידי גימנסיה הרצליה שהדליקו במקום לפידים לרגל החנוכה וכינו את המקום "קברות המכבים". המיתוס התעצם עם טקסי מירוץ הלפיד של תנועת מכבי העולמית (על שם המכבים!) החל משנת 1945. בדיעבד, ידוע לנו כיום שקברים אלו שייכים לתקופה הרומית, מאות שנים לאחר תקופת החשמונאים.
−
[[תמונה:sraya_fences.jpg|left|thumb|200px|גדרות לצד השביל, יוני 2011]]
+
 
 +
מיקומה של מודיעין העתיקה שנוי במחלוקת, אך רבים סבורים שיש לה קשר לכפר הערבי אל-מידיה, במרחק כקילומטר מצפון לנו מעבר לאפיק נחל מודיעין ול"קו הירוק". לצד אל-מידיה נמצא תל קדום, תל א-ראס, אותו הוצע בעבר לזהות עם מודיעין הקדומה. כיום נמצאים התל והכפר מעבר לגדר ההפרדה, אך ניתן לצפות עליהם משכונת רמת מודיעין הצמודה ליישוב חשמונאים (יישוב דתי, ולכן התצפית הזו אינה אפשרית בשבתות ובחגים).
 +
 
 +
בשנים האחרונות עלו מספר הצעות לזיהוי מודיעין העתיקה, ובעקבות כך גם למיקום הקברים, ובין היתר גבעת תיתורה בכניסה למודיעין, וח'רבת אום אל עומדאן בדרום מודיעין, בה נמצא בית כנסת קדום.
 +
 
 +
על פסגת הגבעה נמצאת '''אנדרטה''' המנציחה את חללי הקרבות באזור מודיעין, ובפרט [[בעקבות קרב כוריכור|קרב כוריכור]] וקרב משלט 219 (לגלעד נוסף לזכר הקרב בו נגיע בתחנה הבאה במסלול). לצד לוחות ובהם שמות הנופלים יש שמונה משולשי בטון דמויי הלהבות בראשם של נרות חנוכה.
 +
 
 +
למעוניינים, ניתן לחנות בקצה הדרך ממערב ל"קברות המכבים" לצד מצבת זיכרון לנער שנספה במהלך מירוץ הלפיד בשנות ה- 1970. מכאן, יוצא שביל רגלי דרך יער אורנים (ובו רקפות רבות). השביל הופך לדרך עפר, ואחרי כמה מאות מטרים נראה גרם מדרגות היורד שמאלה לכיוון כביש 443.
 +
 
 +
כאן נמצאת '''מערת קבורה מפוארת''' עם שילוט ע"י רשות העתיקות.
 +
 
 +
נשוב לרכב ונחזור לסימון האדום. כעת נמשיך עוד מאות מטרים עם הסימון, בין שדות ויערות, עד שנראה מימין מבנה עתיק וציורי ביער - '''קבר שייח' ע'רבאווי''' (בעברית - חורבת הגרדי, ע"ש יוחנן הגרדי, בנו בכורו של מתתיהו החשמונאי), ובחזיתו גלעד המנציח את נופלי קרבות משלט 219 במלחמת העצמאות. משלט זה, הנמצא כקילומטר מצפון לנו, נכבש ע"י כוחות חטיבת "קרייתי" במסגרת מבצע "דני" ביולי 1948. למרות היותו של המקום אזור גבול, לא ניצלו הכוחות את ההפוגה למיגון וביצור ראוי. ב- 24 בספטמבר 1948 פתחו הערבים בהתקפה על הכוחות שהחזיקו באתר, ובקרבות הכבדים שנמשכו כשבע שעות, נפלו 23 לוחמים מגדוד 142 של החטיבה בטרם שוחרר המשלט שוב. שניים מחללי הקרב מוגדרים כנעדרים שמקום קבורתם לא נודע עד היום. בגלעד מונצחים גם שלושה לוחמים נוספים שנפלו בתקריות סמוכות לקרב. לצד הגלעד ניצב שלט זיכרון המספר את סיפור המקום.
 +
 
 +
קבר השייח' הוא למעשה מקאם - מבנה ללא מצבת קבר, לזכרו של שייח' ערבי מקומי. האתר הוקם על שרידי מבנה קדום יותר, מהתקופה הביזנטית.
 +
 
 +
לפני כ- 20 שנה, "אימצו" אלמונים את המקום, בנו בו את המצבה הנוכחית שבתוך המבנה, וקראו למקום "קבר מתתיהו הכהן הגדול".
 +
 
 +
בעוד שאין עדויות ארכיאולוגיות לכך, עלו בשנים האחרונות הצעות לזיהוי קברות המכבים בגל אבנים גדול הנמצא 30 מטרים מצפון לקבר השייח', ובעתיד מתוכננות חפירות מסודרות באתר.
  
−
[[תמונה:sraya_cliff.jpg|left|thumb|200px|מצוק הנחל, אפריל 2006]]
+
בסוף נובמבר - תחילת דצמבר, פורחים [[נרקיס מצוי|נרקיסים]] על סלע גדול בקרבת הדרך.
−
יעודכן.
 
  
 +
מנקודה זו נחזור לכביש הראשי. לבאים מכיוון ירושלים ומודיעין, יש להסתובב חזרה בצומת מתקן אדם.
  
−
|אפשרויות נוספות=
+
{{h2|
−
לאוהבי הליכה ניתן לבצע מספר וריאציות למסלול ההליכה:
+
header=אפשרויות נוספות
−
א. מסלול מעגלי החוזר למי עמי: מעין מועלקה נחזור בדרך העפר בגדה המזרחית של הנחל, עד לאפיק נחל דלית. נעלה בדרך עפר לאורך נחל דלית, דרך עין דלית (סבך פטל), ליער אורנים דרכו נגיע לאזור "הפרונקל" וחזרה לנקודת ההתחלה.
+
}}
 +
ניתן לשלב מסלול זה עם אתרי מסלול [[בעקבות קרב כוריכור]] למסלול רכוב ארוך.
 +
 
 +
בקרבת המסלול יש עוד כמה אתרי טיול מומלצים:
 +
* '''[[נאות קדומים|פארק נאות קדומים]]''' - פארק בתשלום המציג את נופי הארץ בתקופת התנ"ך, המשנה והתלמוד. סגור בשבתות וחגים וכולל מגוון מסלולי הליכה (כולל מסלולים למוגבלי תנועה).
 +
* '''בקעת הנזירים''' - מערות מרשימות בפאתי [[יער בן-שמן]].
 +
* '''הכפר החשמונאי''' - בתל שילת, בתחומי מושב שילת, נמצא אתר ביקור בתשלום ובתיאום מראש, המציג את חיי היום-יום בכפר בתקופות קדומות.
 +
* '''מצפה מודיעין''' - נקודת מוצא לטיול/פיקניק ב[[יער בן-שמן]]. האתר פופולארי מאד בקרב רוכבי אופניים ועשוי להיות עמוס במבקרים בשבתות ובחגים.
  
−
ב. גיחה למצד שריה ומערת קבורה: אחרי "הפרונקל", בנקודה בה הדרך חוצה את הנחל, יש לפנות שמאלה ולעלות בדרך העפר. כעבור X מ' נמצאת למרגלות הדרך מערת קבורה מעוטרת הסתומה ברובה בעפר. המערה קשה למציאה, וקל יותר לזהותה כאשר עומדים בגדה הדרומית. במעלה המדרון הדרומי נמצאת קרחת יער ובה עצי ליבנה גדולים - אתר מצד שריה. ניתן לשלב גיחה זו כחלק מהמסלול המלא, או כמסלול קצר יותר שאינו יורד לגיא נחל שריה.
 
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
−
בסוף החורף ובאביב יש פריחה שופעת, וראויים לציון מרבדי חרציות בחורבת תיתורה (הסמוכה למסלול) וריכוזי דרדר גדול-פרחים בחורבת פרעוש.
+
בחורף - פריחת [[רקפת מצויה]] ו[[נרקיס מצוי]] באזור "קברות המכבים" וחורבת הגרדי.
 +
 
 +
בסוף החורף ובאביב יש פריחה שופעת, וראויים לציון מרבדי חרציות ב[[גבעת תיתורה]] (הסמוכה למסלול) וריכוזי דרדר גדול-פרחים בחורבת פרעוש.
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
−
בעיר מודיעין.
+
רוב השירותים זמינים בעיר מודיעין.
 +
 
 +
לצד המסלול נמצאת תחנת דלק ומסעדה בצומת שילת לכיוון מערב.
 +
 
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
 
* היישוב מבוא מודיעים הוא יישוב דתי, ואין להיכנס אליו ברכב בשבתות ובחגי ישראל.
 
* היישוב מבוא מודיעים הוא יישוב דתי, ואין להיכנס אליו ברכב בשבתות ובחגי ישראל.
 +
* הגישה לאתר חורבת פרעוש צמודה לגדר ההפרדה. לקבוצות מאורגנות, חשוב לתאם מראש את הביקור באתר.
 +
* המסלול בחורבת פרעוש חשוף לשמש.
 +
* השדות בין "קברות המכבים" לשייח' ערבאווי הם שטחים חקלאיים מעובדים ויש להימנע מכניסה אליהם (ברגל או ברכב), הפוגעת בגידולים החקלאיים.
  
−
|קישורים נוספים=
+
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
  
 +
* [http://stwww.weizmann.ac.il/g-earth/pgs/preservation_sites/modiin.htm מחשוף פלשת ואחוזם] - מתוך רשימת אתרים גיאולוגיים לשימור.
 +
* [http://www.haaretz.co.il/gallery/trip/1.1586954 בעקבות הקברים האבודים של המכבים] - משה גלעד, "הארץ", 10/12/2011.
 +
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3476139,00.html בעקבות התעלומה: איפה נקברו המכבים?] - דני הרמן, אתר YNET, יום 4/12/2007.
 +
* [http://www.aka.idf.il/Eitan/pratim/pirteyErua/?docId=32925 נעדרי משלט 219] - באתר הענף לאיתור נעדרים, צה"ל.
 +
 +
|הצעות טיול בסביבה=
 +
{{3טורים|
 +
{{ת|mitzpe-modiin.jpg|יער בן-שמן}}
 +
[[יער בן-שמן]]
 +
|
 +
{{ת|hurvat_beerit1.jpg|שביל הגבעות הדרומיות}}
 +
[[שביל הגבעות הדרומיות]]
 +
|
 +
{{ת|neot_kdumim1.jpg|נאות קדומים}}
 +
[[נאות קדומים]]
 +
}}
 
}}
 
}}
−
 
−
==אתרים ומסלולים נוספים בסביבה==
 
−
{|width='75%' align='center'{
 
−
|align='center'|<imagemap>תמונה:mey_ami.jpg|180x134px
 
−
default [[חורבת שר]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[חורבת שר]]
 
−
 
−
|align='center'|<imagemap>תמונה:reihan_forest.jpg|180x134px
 
−
default [[בעקבות קרב כוריכור]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[בעקבות קרב כוריכור]]
 
−
 
−
|align='center'|<imagemap>תמונה:ein_arubot.jpg|180x134px
 
−
default [[גן לאומי מודיעין]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[גן לאומי מודיעין]]
 
−
|}
 

גרסה אחרונה מ־04:59, 24 במאי 2019

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בשפלה   /   עתיקות במבואות מודיעין

מסלול טיול: עתיקות במבואות מודיעין

עתיקות במבואות מודיעין - מספר אתרים ארכיאולוגיים מעניינים משני צידי כביש 443.

  • מסלול טיול
  • אזור:השפלה
  • מפת סימון שבילים: מבואות ירושלים- 9
  • מיקום: לצד כביש 443, בקרבת העיר מודיעין
  • גישה:לכל רכב
  • שבילי טיול:לא מסומן, אדום 9102
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:רכוב
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:16 ק"מ בנסיעה, כחצי ק"מ הליכה.
  • תאריך ביצוע מסלול:29/5/2011
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:4/12/2014



Parosh ruin1.jpg

המצד הרומי בחורבת פרעוש, (עמית מנדלסון, 1/11/2010)


עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה


אתרי ביקור

תגיות: עתיקות והיסטוריה יער וחורש אנדרטאות

רקע: עתיקות במבואות מודיעין

המנזר במבוא מודיעים, נובמבר 2010
המנזר במבוא מודיעים, נובמבר 2010

המסלול משלב מספר אתרי עניין בקרבת כביש 443 - אתרי עתיקות, מורשת קרב וגיאולוגיה. חלקם ידועים ומוכרים ואחרים כמעט ואינם מטויילים.

בשל שריפה גדולה ביער בן שמן ב-23/5/2019, נפגעה התחנה הראשונה במסלול (מבוא מודיעים), ומומלץ להימנע מביקור בה בשלב זה.

איך להגיע:

המסלול הוא מסלול רכוב באתרים לאורך כביש 443.

מומלץ להגיע מכיוון מחלף בן שמן (לבאים מכיוון מודיעין וירושלים בכביש 443, יש להגיע עד צומת מתקן אדם ולהסתובב מזרחה).

נקודת הסיום נמצאת באתר "קברות המכבים". למעוניינים לחזור מכאן לכיון ירושלים ומודיעין, יש להמשיך עד צומת מתקן אדם ולהסתובב מזרחה.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:16 ק"מ בנסיעה, כחצי ק"מ הליכה.
  • משך המסלול:4-2 שעות.
  • טיפוס מצטבר:20 מ' (חורבת פרעוש).

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

הכנסייה בחורבת פרעוש, נובמבר 2010
"קברות המכבים", דצמבר 2011
האנדרטה לנופלי קרבות מודיעין, דצמבר 2011
שייח' ערבאווי, דצמבר 2011

נתחיל את הטיול ביישוב הדתי הקטן מבוא מודיעים (סגור בשבתות ובחגים). היישוב הוקם בשנת 1964, כמושב שיתופי השייך לתנועת פועלי אגודת ישראל והיה באותה תקופה יישוב ספר סמוך לגבול הירדני. עם הקמת היישוב התגלה בתחומיו קטע רצפת פסיפס צבעוני מעוטר בצלב. הגרעין המייסד עבר ליישוב מבוא חורון בשנת 1970, ואילו מבוא מודיעים אוכלס מחדש באוכלוסייה חרדית ((חסידי הרב שלמה קרליבך מארצות הברית) בשנת 1975. בשנת 1976 בוצעה חפירה ארכיאולוגית שחשפה שרידי מנזר מהתקופה הביזנטית, המוזנחים כיום אך עדיין ראויים לביקור.

נפנה לכיוון היישוב, ואחרי שער היישוב ניסע לאורך הגדר המערבית מאות מטרים, עד שהדרך עולה לגבעה. כאן, נפנה שמאלה בכיכר ונמשיך עוד כ- 200 מ' עד לחנייה קטנה.

מול החנייה, מצפון לכביש, נמצא שטח פתוח ובו סוכת צל. מאחורי הסוכה נמצא את שרידי המנזר הביזנטי. ייחודו של המנזר בכך שאין בו אפסיס, בניגוד למקובל ברוב אתרי הפולחן הנוצריים מתקופה זו בארץ ישראל. ניתן לראות כאן חלקי בית בד, רצפת פסיפס, בורות מים ואגני אבן.

בצפון-מערב המתחם נמצאת גת עתיקה הכוללת משטח דריכה, בור איגום ובור שיקוע.

בשריפה שפרצה ביום 23/5/2019, נגרם נזק כבד ליישוב מבוא מודיעים. בשלב זה (מאי 2019) מומלץ להימנע מביקור בתחנה זו במסלול.

נשוב לכביש הראשי באותה דרך. כעת נמדוד 2 ק"מ. עשרות מטרים לפני צומת אזור התעשייה ובית הקברות של מודיעין, נראה מימין (מדרום) לכביש מחשוף קרקע אדומה.

זהו אתר גיאולוגי ייחודי בו נחשפים סלעים מתצורות גיאולוגיות הנמצאות בד"כ עמוק בקרקע, ומכונות תצורות פלשת ואחוזם. המסלע כאן כולל אבן חול שנוצרה בים, חרסית ותלכיד נחלים (קונגלומרט).

לא הוסדרה נקודת עצירה מסודרת בנקודה זו. למעוניינים לצלם את האתר, ניתן בסוף המסלול (בחזרה בכביש 443 מערבה) לעצור במפרץ חנייה בצד הנגדי של הכביש (מול המחשוף) ולהתבונן עליו.

כעת נמשיך עד מחסום מכבים (עוד כ- 5 ק"מ נסיעה). ממש לפני המחסום יש פנייה שמאלה למגרש החנייה של המחסום. הפנייה אינה מרומזרת ויש לפנות בזהירות.

נחנה במגרש החנייה ונעלה רגלית לצד כביש העולה לגבעה ממערב למחסום (כביש זה מגיע בסופו למחנה צבאי).

בסוף העלייה , מול עיקול בגדר ההפרדה, מסתעף ימינה (צפונה) שביל רגלי קצר ובתחילתו סימון מאולתר. השביל אינו ברור, ויש לשים לב בעת ההליכה בצמחייה.

שביל זה יוליך אותנו לאתר העתיקות חורבת פרעוש, הנמצא 100 מ' צפונית לכביש - בצמוד וממערב לגדר ההפרדה.

אתר זה עלה על מפת הטיולים לאחר הקמת גדר ההפרדה, במהלך בנייתה נחפר המקום. בחפירות באתר התגלו שרידים מרשימים של כנסייה ביזנטית, מצד רומאי ומקווה קדום. חוג המטיילים של היישוב בית חורון הציב באתר שלטי הסבר (שהוסרו מהמקום, נכון לדצמבר 2014). שני מכלולי הממצאים העיקריים מוקפים בגדר כדי להגן עליהם. במכלול המזרחי נמצאים הכנסייה הביזנטית (כולל שרידי פסיפס) ובצמוד לה מדרום המקווה, שהכניסה אליו מדרום. במכלול המערבי נמצא המצד הרומאי - מבנה מרשים עם מספר קשתות, השקוע בקרקע.

מכאן נשוב לרכב וניסע מערבה. נחלוף על פני צומת שילת ועל פני צומת הכניסה המערבית למודיעין, ומאות מטרים אחריה נפנה לפי השילוט ל"קברות המכבים", בדרך כורכר טובה המסומנת אדום. לאחר עשרות מטרים נגיע לצומת ובה נפנה שמאלה לדרך המקבילה לכביש 443, ונחנה כמעט מייד.

בצלע הגבעה נמצא אתר "קברות המכבים", בו נמצאים תשעה קברים מלבניים החצובים בסלע, ולצד חלקם נמצאות אבני גולל ששימשו לחתימת הקברים. למעשה זהו שדה קברים של נוצרים או עובדי אלילים, וכפי הנראה יש לו קשר למנזר הביזנטי בו ביקרנו בתחילת היום. הקברים הם "קברי ארגז" מלבניים החצובים בסלע, ולצידם מחצבות עתיקות. המקום זכה לפרסום רב כתוצאה מזיהוי שגוי שלו לפני כמאה שנה עם קברי החשמונאים (המכבים) המוזכרים בספרי החשמונאים. בספר חשמונאים א' י"ג מסופר כי הקברים הוקמו ע"י שמעון, אחרון חמשת בניו של מתתיהו שנותר בחיים, והקים בראש גבעה נישאה שבע מצבות גבוהות דמויות פירמידה, לזכר הוריו וארבעת אחיו. ספרי החשמונאים לא נכללו בתנ"ך ומקורם העברי אבד עם הדורות. הספרים נשמרו בגרסאות לועזיות, ומהן נערכו כמה תרגומים לעברית.

בתרגום פרנקל (1885) מסופר על הקמת הקברים, אחרי רצח יונתן החשמונאי בידי טריפון הסלווקי: "וישלח שמעון לקחת את עצמות אחיו, ויקבור אותם אל קבורת אבותיו במודעית. ויספדו לו כל בית ישראל, ויבכו אותו ימים רבים. ויקם שמעון על קברות אבותיו ואחיו מצבה גדולה, אבנים מהוקצעות משני עבריהן, ויצג עליה שבעה עמודים אחד מול אחד: לאביו ולאמו ולארבעה אחיו. ויקף אותם קרנות גבוהות מעשה מקלעות, ועליהן מפותחים כל כלי מלחמה לזכר עולם, וגם תבנית אניות מחוטבות הנשקפות על פני הים. והמצבה הזאת במודעית עד היום הזה". מכאן ניתן להסיק כי ניתן היה לראות את ציון הקברים מהים התיכון.

זיהוי הקברים באתר זה נגרם מתשובתם של ערביים מקומיים לחוקרים בשלהי המאה ה- 19, שהתעניינו בשם המקום = "קובור אל יהוד". כתוצאה מכך, הפך המקום לאתר עלייה לרגל. בשנת 1909 עלו למקום תלמידי גימנסיה הרצליה שהדליקו במקום לפידים לרגל החנוכה וכינו את המקום "קברות המכבים". המיתוס התעצם עם טקסי מירוץ הלפיד של תנועת מכבי העולמית (על שם המכבים!) החל משנת 1945. בדיעבד, ידוע לנו כיום שקברים אלו שייכים לתקופה הרומית, מאות שנים לאחר תקופת החשמונאים.

מיקומה של מודיעין העתיקה שנוי במחלוקת, אך רבים סבורים שיש לה קשר לכפר הערבי אל-מידיה, במרחק כקילומטר מצפון לנו מעבר לאפיק נחל מודיעין ול"קו הירוק". לצד אל-מידיה נמצא תל קדום, תל א-ראס, אותו הוצע בעבר לזהות עם מודיעין הקדומה. כיום נמצאים התל והכפר מעבר לגדר ההפרדה, אך ניתן לצפות עליהם משכונת רמת מודיעין הצמודה ליישוב חשמונאים (יישוב דתי, ולכן התצפית הזו אינה אפשרית בשבתות ובחגים).

בשנים האחרונות עלו מספר הצעות לזיהוי מודיעין העתיקה, ובעקבות כך גם למיקום הקברים, ובין היתר גבעת תיתורה בכניסה למודיעין, וח'רבת אום אל עומדאן בדרום מודיעין, בה נמצא בית כנסת קדום.

על פסגת הגבעה נמצאת אנדרטה המנציחה את חללי הקרבות באזור מודיעין, ובפרט קרב כוריכור וקרב משלט 219 (לגלעד נוסף לזכר הקרב בו נגיע בתחנה הבאה במסלול). לצד לוחות ובהם שמות הנופלים יש שמונה משולשי בטון דמויי הלהבות בראשם של נרות חנוכה.

למעוניינים, ניתן לחנות בקצה הדרך ממערב ל"קברות המכבים" לצד מצבת זיכרון לנער שנספה במהלך מירוץ הלפיד בשנות ה- 1970. מכאן, יוצא שביל רגלי דרך יער אורנים (ובו רקפות רבות). השביל הופך לדרך עפר, ואחרי כמה מאות מטרים נראה גרם מדרגות היורד שמאלה לכיוון כביש 443.

כאן נמצאת מערת קבורה מפוארת עם שילוט ע"י רשות העתיקות.

נשוב לרכב ונחזור לסימון האדום. כעת נמשיך עוד מאות מטרים עם הסימון, בין שדות ויערות, עד שנראה מימין מבנה עתיק וציורי ביער - קבר שייח' ע'רבאווי (בעברית - חורבת הגרדי, ע"ש יוחנן הגרדי, בנו בכורו של מתתיהו החשמונאי), ובחזיתו גלעד המנציח את נופלי קרבות משלט 219 במלחמת העצמאות. משלט זה, הנמצא כקילומטר מצפון לנו, נכבש ע"י כוחות חטיבת "קרייתי" במסגרת מבצע "דני" ביולי 1948. למרות היותו של המקום אזור גבול, לא ניצלו הכוחות את ההפוגה למיגון וביצור ראוי. ב- 24 בספטמבר 1948 פתחו הערבים בהתקפה על הכוחות שהחזיקו באתר, ובקרבות הכבדים שנמשכו כשבע שעות, נפלו 23 לוחמים מגדוד 142 של החטיבה בטרם שוחרר המשלט שוב. שניים מחללי הקרב מוגדרים כנעדרים שמקום קבורתם לא נודע עד היום. בגלעד מונצחים גם שלושה לוחמים נוספים שנפלו בתקריות סמוכות לקרב. לצד הגלעד ניצב שלט זיכרון המספר את סיפור המקום.

קבר השייח' הוא למעשה מקאם - מבנה ללא מצבת קבר, לזכרו של שייח' ערבי מקומי. האתר הוקם על שרידי מבנה קדום יותר, מהתקופה הביזנטית.

לפני כ- 20 שנה, "אימצו" אלמונים את המקום, בנו בו את המצבה הנוכחית שבתוך המבנה, וקראו למקום "קבר מתתיהו הכהן הגדול".

בעוד שאין עדויות ארכיאולוגיות לכך, עלו בשנים האחרונות הצעות לזיהוי קברות המכבים בגל אבנים גדול הנמצא 30 מטרים מצפון לקבר השייח', ובעתיד מתוכננות חפירות מסודרות באתר.

בסוף נובמבר - תחילת דצמבר, פורחים נרקיסים על סלע גדול בקרבת הדרך.

מנקודה זו נחזור לכביש הראשי. לבאים מכיוון ירושלים ומודיעין, יש להסתובב חזרה בצומת מתקן אדם.

אפשרויות נוספות

ניתן לשלב מסלול זה עם אתרי מסלול בעקבות קרב כוריכור למסלול רכוב ארוך.

בקרבת המסלול יש עוד כמה אתרי טיול מומלצים:

  • פארק נאות קדומים - פארק בתשלום המציג את נופי הארץ בתקופת התנ"ך, המשנה והתלמוד. סגור בשבתות וחגים וכולל מגוון מסלולי הליכה (כולל מסלולים למוגבלי תנועה).
  • בקעת הנזירים - מערות מרשימות בפאתי יער בן-שמן.
  • הכפר החשמונאי - בתל שילת, בתחומי מושב שילת, נמצא אתר ביקור בתשלום ובתיאום מראש, המציג את חיי היום-יום בכפר בתקופות קדומות.
  • מצפה מודיעין - נקודת מוצא לטיול/פיקניק ביער בן-שמן. האתר פופולארי מאד בקרב רוכבי אופניים ועשוי להיות עמוס במבקרים בשבתות ובחגים.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

בחורף - פריחת רקפת מצויה ונרקיס מצוי באזור "קברות המכבים" וחורבת הגרדי.

בסוף החורף ובאביב יש פריחה שופעת, וראויים לציון מרבדי חרציות בגבעת תיתורה (הסמוכה למסלול) וריכוזי דרדר גדול-פרחים בחורבת פרעוש.

שירותים למטיילים:

רוב השירותים זמינים בעיר מודיעין.

לצד המסלול נמצאת תחנת דלק ומסעדה בצומת שילת לכיוון מערב.

הערות ואזהרות:

  • היישוב מבוא מודיעים הוא יישוב דתי, ואין להיכנס אליו ברכב בשבתות ובחגי ישראל.
  • הגישה לאתר חורבת פרעוש צמודה לגדר ההפרדה. לקבוצות מאורגנות, חשוב לתאם מראש את הביקור באתר.
  • המסלול בחורבת פרעוש חשוף לשמש.
  • השדות בין "קברות המכבים" לשייח' ערבאווי הם שטחים חקלאיים מעובדים ויש להימנע מכניסה אליהם (ברגל או ברכב), הפוגעת בגידולים החקלאיים.

הצעות טיול בסביבת עתיקות במבואות מודיעין:

Mitzpe-modiin.jpg

יער בן-שמן

Hurvat beerit1.jpg

שביל הגבעות הדרומיות

Neot kdumim1.jpg

נאות קדומים

קישורים נוספים וספרות מומלצת:



המפה נטענת...
אוחזר מתוך "https://inature.info/w/index.php?title=עתיקות_במבואות_מודיעין&oldid=51115"