|
|
| (116 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | <meta name="keywords" content="נחל אוביל, טיול בדרום הנגב"></meta> | + | __notoc__ |
| − | <meta name="description" content="נחל אוביל - מסלול מרתק מול צוקי פארן שבדרום הנגב."></meta> | + | <meta name="keywords" content="שביל ירושלים"></meta> |
| − | {{מסלולי טיול
| + | <meta name="description" content="מסלולי טיול ואתרים לאורך שביל ירושלים"></meta> |
| − | |סקירה=נחל אוביל - מסלול מרתק מול צוקי פארן שבדרום הנגב, באדיבות גיא נתנאל מעיין.
| + | <!----------------------הפרדה לטבלאות: צד ימין-------------------------> |
| − | |תמונה=metzar_paran.jpg
| + | <html><center><div id="fb-root"></div><script src="http://connect.facebook.net/en_US/all.js#appId=223684000990354&xfbml=1"></script><fb:like href="http://www.inature.info" send="true" width="450" show_faces="false" font=""></fb:like><g:plusone href="http://www.inature.info"></g:plusone></center></html> |
| − | |שם_הצלם=עמית מנדלסון
| + | {|border="0" cellpadding="0" cellspacing="3" style="width:810px;" |
| − | |מקום_הצילום=מבט מראש מעלה פארן לעבר צוקי פארן
| + | |style="width:165px; vertical-align:top; border:0px solid #cef2e0; background:#ffffff;" | |
| − | |תאריך_הצילום=10/2/2007
| + | <html> |
| − | |אזור=דרום הנגב | + | </script><script type="text/javascript"><!-- |
| − | |מפת_סימון_שבילים=17 - מזרח הר הנגב | + | google_ad_client = "ca-pub-3670504824375444"; |
| − | |מיקום=דרום הנגב, כ- 9 ק"מ צפונית לצומת ציחור בכביש 40
| + | /* דפי-אזור-מלבן-צד */ |
| − | |גישה=רגלית
| + | google_ad_slot = "8052406240"; |
| − | |שבילי_טיול=ירוק 17580, שחור 17575
| + | google_ad_width = 160; |
| − | |עונות_ביקור=חורף ואביב
| + | google_ad_height = 600; |
| − | |שמורת_טבע=כן
| + | //--> |
| − | |רמת_קושי=מיטיבי לכת
| + | </script> |
| − | |סוג_מסלול=מעגלי
| + | <script type="text/javascript" |
| − | |כניסה=חינם
| + | src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> |
| − | |תאריך_ביצוע_מסלול=27/11/2009
| + | </script><script type="text/javascript"><!-- |
| − | |תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=27/11/2009
| + | google_ad_client = "ca-pub-3670504824375444"; |
| − | |1=[[דרך הבשמים במכתש רמון]]
| + | /* דפי-אזור-מלבן-צד */ |
| − | |2=[[פרסת נקרות]]
| + | google_ad_slot = "8052406240"; |
| − | |3=[[גבעת חרוט ועין ארדון]]
| + | google_ad_width = 160; |
| − | |4=[[גן לאומי עין עבדת]]
| + | google_ad_height = 600; |
| − | |5=[[הר צין ושדה הבולבוסים]]
| + | //--> |
| − | |6=[[שמורת הר הנגב]]
| + | </script> |
| − | |7=[[שמורת מצוק הצינים]]
| + | <script type="text/javascript" |
| − | |8=[[שמורת עשוש]]
| + | src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> |
| − | |9=[[גן לאומי צבעי הרמון]]
| + | </script> |
| − | |10=[[שמורת הנחלים הגדולים וקטורה]] | + | </html> |
| − | |רקע כללי= | + | <!-------------------------------------עמודה אמצעית--------------------------------------->, |
| − | "וְעַל-הַגְּמַלִּים--אוֹבִיל, הַיִּשְׁמְעֵלִי" (דברי הימים א, כז: ל) | + | | style="width:645px; vertical-align:top; border:0px solid #cef2e0; background:#ffffff;"|<h2 style="margin:0; background:#cef2e0; font-size:220%; font-weight:bold; border:0px solid #a3bfb1; text-align:center; color:#000; padding:0.2em 0.4em;">שביל ירושלים</h2> |
| | | | |
| − | אוביל הישמעאלי היה שר הגמלים של דוד המלך. שלושת אלפי שנים לאחר מכן, החליטה ועדת השמות הישראלית להנציח את זכרו באחד המקומות הפראיים בנגב, ובכלל זה נחל אחד קטן הנשפך לפארן. מורה הדרך הוותיק ספי בן יוסף הביע ספק רב אם רגליו (או גמליו) של אוביל המקראי דרכו אי פעם בחלק זה של ארץ ישראל, מה שבוודאי לא יפריע לנו ליהנות מחוויה מדברית של טיול בנוף בראשית באחד המסלולים הפחות ידועים של הדרום.
| + | דף זה משמש מבוא למסלולי טיול ואתרים לאורך שביל ירושלים באתר. |
| | | | |
| − | |איך_להגיע=
| + | שביל זה סומן בשנים 2006-2007 ומקשר את ירושלים הבירה עם [[שביל ישראל]]. |
| | | | |
| − | תחילת המסלול היא במצפור מצוקי פארן, בין הק"מ ה – 49 וה – 50 של כביש 40, מרחק כ- 50 ק"מ דרומית למצפה רמון (בסוף מעלה פארן) וכ- 9 ק"מ צפונית לצומת ציחור במפגש הכבישים 40 ו- 13.
| + | בשל אורכו (כ- 30 ק"מ), השביל לא תואר כמסלול הליכה רציף אלא כמספר מסלולי טיול נפרדים באתר. |
| | | | |
| − | באתר יש שלט הכוונה חום, המפנה לתצפית צוקי פארן, אולם נכון לנובמבר 2009, השלט מוצג מסיבות שונות רק לנוסעים מדרום. | + | בשלב זה, מתוארים באתר שלושה קטעים של השביל, וכן מספר דפי מידע על שמורות טבע וגנים לאומיים בתוואי המסלול. בנוסף, לנוחות המטיילים, מופיע גם תיאור מסלול ב[[מעיינות סטף]] (קטע המשלים את שביל ירושלים לטבעת מלאה): |
| | | | |
| − | |אורך המסלול=11.5 ק"מ (7 ק"מ עד מפגש ציחור-פארן).
| + | תמונה מעוצבת: |
| − | |משך המסלול=6-4 שעות.
| + | old_city_from_mt_scopus.jpg |
| − | |טיפוס מצטבר=עליות מצטברות של 300 מ' וירידות מצטברות זהות (עלייה של 20 מ', ירידה של 140 מ', עלייה בנחל אוביל של 110 מ', ירידה של 160 מ' למפגש ציחור-פארן ועלייה של 170 מ' חזרה לנקודת ההתחלה).
| |
| − | |מפה=wadi_ovil.gif
| |
| | | | |
| − | |תיאור המסלול=
| + | מפת שביל ירושלים מתוך אתר ויקיפדיה: |
| − | לאחר הפנייה אנו עולים בדרך עפר העבירה לכל סוגי הרכב. הנסיעה הקצרה צריכה להתבצע באיטיות בשל הרעידות והטלטולים מהמשטח, שבעגת המטיילים מכונה "קורדרוי", ובעברית תקנית - "גליונים". הדרך מסתיימת לאחר 1.1 ק"מ, ב'''מצפור ראש מעלה פארן''' - נקודת תצפית עוצרת נשימה על דרום מערב הר הנגב. מצד ימין (צפון) ניתן לראות הר בצורת שולחן, זהו הר כרכום, שלגביו נטען לאחרונה כי הוא-הוא הר סיני המקראי. לידו, ביום טוב, ניתן גם לראות את הגבוה בהרי הדרום, הר רמון.ממולנו – צוקי אוביל, שמהם יוצא חלקו העליון של נחל אוביל. בצידם הימני ניתן לראות שביל עיזים דקיק, הידוע בפי סיירים ותיקים בכינוי "מעלה פולידין" (באחד הטיולים המיתולוגיים למקום עשרות מטיילים נפצעו בכל חלקי גופם מאבני הצור החדות שעל השביל התלול, עד כי החובש זנח את בד הגאזה וטפטף – פשוטו כמשמעו - פולידין על החתכים העמוקים). שביל זה אינו מסומן והטיול בו כיום מחייב אישור של רשות הטבע והגנים. מאחורי צוקי אוביל נשקפת רמת סירה. דרומית יותר ניתן לראות את צוקי ציחור ובראות טובה – גם את הר צניפים.
| + | http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Jerusalem_Trail_Map.png |
| | | | |
| − | מן המצפור, יורדים 400 מ' עם המכונית בדרך בה הגענו עד למפגש עם סימון שבילים ירוק. גם כאן קיימת נקודת תצפית טובה לצד מזרח. ממול מזדקרים צוקי חדוד; לאחריהם נשקפת רמת ברק והנקודה הגבוהה ביותר שלה – הר כיפה, הנחשב לאחד המצפורים המדבריים היפים בעולם. מתחתינו ניתן לראות ערוץ נחל ההולך וצר. זהו נחל פארן, הארוך שבנחלי האכזב בישראל המתחיל בחצי האי סיני ונשפך לנחל הערבה. בדיוק מתחתינו, ערוץ הנחל הולך וצר ומתרחב מחדש. זהו '''"מיצר פארן"''', אליו נגיע לקראת סוף הטיול. הביטו היטב למטה וחפשו את הנתיב המוליך מהנחל בחזרה אל הצוק בו אנו עומדים. אנו עוד נעלה בו.
| + | <center> |
| | + | <h2 style="margin:2; width:600px; background:#cef2e0; font-size:140%; font-weight:bold; border:0px solid #a3bfb1; text-align:right; color:#000; padding:0.2em 0.4em;">'''מסלולי טיול לאורך שביל ירושלים'''</h2> |
| | + | </center> |
| | | | |
| | + | {|style=cellpadding="4" cellspacing="3" border="0" |
| | + | |- |
| | + | ! scope="col" | |
| | + | ! scope="col" | |
| | + | |- |
| | + | |<imagemap>תמונה:autumnFloweringBook.jpg|150px |
| | + | default [[שביל ירושלים - מהר הצופים לסינמטק |בין הר הצופים והסינמטק]] |
| | + | desc none</imagemap>||'''[[שביל ירושלים - מהר הצופים לסינמטק |בין הר הצופים והסינמטק]]''' |
| | + | קטע זה עובר מול חומות העיר העתיקה, לצד כנסיות וקברים מפוארים בנחל קדרון ומצוקים בגיא בן-הינום, ומתאים לטיול "תיירים". עם זאת, הקטע עובר בקרבת שכונות ערביות ומומלץ לבקר בו בקבוצה, ולהימנע מביקור בימי מתיחות. |
| | | | |
| − | נתחיל את מסענו הרגלי בשביל מסומן בירוק, אשר ילווה אותנו לאורך רוב המסלול. אנו עולים על שלוחה קטנה (גבעה 399), ולאחר מכן יורדים בתוך גיא בשיפוע מתון. הירידה מוקפת באבני צור בתצורות שונות היוצרות משחקי צבע וצורה מהפנטים. צור הוא סלע משקע שנוצא כתוצאה מהתגבשותם של "שאריות" ומשקעים מבעלי חיים ימיים, כאשר הנגב כוסה לפני עשרות מיליוני שנה בים ("ים תטיס") תכונותיו של הצור, ובייחוד קשיותו ושבירתו לפיסות חדות, הפכו אותו למצרך מבוקש בתקופת האבן, בכל הקשור לבניית כלי ציד, נשק ועבודה וכן להצתת אש באמצעות נקישת שתי אבנים. זוהי הסיבה מדוע יש להיזהר ולהישמר בירידה לערוץ הנחל, למרות מתינותה; כל מעידה קטנה עלולה להסתיים בחתך עמוק.
| |
| | | | |
| − | ריכוז כה מאסיבי של אבני צור בתצורות שונות מאפיין אזור זה של הפארן, וצובע את רמת ברק בגוונים ייחודיים של חום-כהה, השונים מהצבע הבהיר יותר הטיפוסי למדבר. חובבי גיאולוגיה ותצורות סלע בוודאי יאהבו את המשחק בין הצור לסלעי הגיר, אשר יוצרים מקומות כמו "קניון שינקין", "האסלה" ו"קוביות הסוכר של דונה ברקציה". בעוד ב"קניון שינקין", עורקי צור יוצרים פסים חומים בתוך מסלע לבן, הרי שה"אסלה" ([http://albums.timg.co.il/userfolders/1/7418/74182009123111933.jpg?time=0 תמונה]) היא עדשת-צור שחדרה לתוך אבן הגיר (ככל הנראה כתוצאה מנבירת יצורים ימיים קדמוניים במסלע). "קוביות הסוכר" ([http://albums.timg.co.il/userfolders/1/7418/74182009123111727.jpg?time=0 תמונה]) נוצרו כתוצאה מפיצוח הצור על ידי כוחות חיצוניים, תופעה גיאולוגית הנקראת "ברקציה".
| + | |- |
| | + | |<imagemap>תמונה:motsa_bridge.jpg|150px |
| | + | default [[שביל ירושלים - מבקעת מוצא לצומת סטף|מבקעת מוצא לצומת סטף]] |
| | + | desc none</imagemap>||'''[[שביל ירושלים - מבקעת מוצא לצומת סטף|מבקעת מוצא לצומת סטף]]''' |
| | + | קטע זה עובר בחלקו הראשון לצד אפיק [[נחל שורק]], ובהמשך מטפס בצלע [[גן לאומי הר חרת|הר חרת]], ועובר בין יער ומטע זיתים עד למפגש עם [[שביל ישראל]] בקרבת [[מעיינות סטף]]. |
| | | | |
| − | לאחר שסיימנו להתבונן באבני הצור וליהנות משילובם בתוך הנוף המדברי, נגיע אל ערוצו הראשי של '''נחל אוביל'''. הירידה אליו מתבצעת על "סכין", שביל צר ההולך על פי תהום משני הצדדים. לא מדובר ב"סכין" אימתנית כמו בהר כרבולת שמעל המכתש הגדול, אך בכל זאת, חוויית השמירה על שיווי המשקל, התהום (אם ניתן לקרוא לעשרה מטרים בשם זה) הפעורה והנוף הפראי מספקות חוויה בהחלט מרגשת.
| |
| | | | |
| − | לאחר הירידה מה"סכין" אנו ממשיכים בשביל הירוק הפונה ימינה (דרומה) במעלה נחל אוביל. הערוץ רחב וניתן למצוא בו צמחייה מדברית נמוכה. כל המבקש סקירה קצרה לגבי הצומח בנגב, ימצא עניין במאמר שלהלן של פרופ' אבינועם דנין -
| + | |- |
| − | [http://flora.huji.ac.il/static/3/51/0014513.pdf הצומח בנגב]. | + | |<imagemap>תמונה:shomera_hadassa.jpg|150px |
| | + | default [[שביל ירושלים - מהר הרצל לנחל שורק|מהר הרצל לנחל שורק]] |
| | + | desc none</imagemap>||'''[[שביל ירושלים - מהר הרצל לנחל שורק|מהר הרצל לנחל שורק]]''' |
| | + | קטע זה, בדרום-מערב שביל ירושלים, מקשר את העיר עם [[שביל ישראל]] דרך הר הרצל ועין כרם. לשם הנוחות, תיאור המסלול הורחב וכולל קטע קצר מ[[שביל ישראל]], בין עין חנדק לאפיק [[נחל שורק]] למרגלות [[מעיינות סטף]]. |
| | | | |
| | | | |
| − | בעל החיים הגדול שנצפה באזור הוא היעל הנובי. היעל אינו זקוק למים בכדי לשרוד את המדבר, ומקבל נוזלים חיוניים מהצמחייה המדברית, אותה הוא לוחך בתאווה. עדרים קטנים של יעלים עוברים בנחל ובסביבתו, דבר הניכר בגללים הרבים המצויים בו, וסיירים מנוסים יכולים להתחקות אחר עקבותיהם.
| + | |- |
| | + | |<imagemap>תמונה:gan_sacher1.jpg|150px |
| | + | default [[גן סאקר וסביבתו]] |
| | + | desc none</imagemap>||'''[[גן סאקר וסביבתו]]''' |
| | + | מסלול טיול עירוני מעגלי המשלב קטע משביל ירושלים, ואתרים שונים בגן סאקר ובקרבתו - התחנה לחקר ציפורי ירושלים, מנורת הכנסת, בית הקברות שייח' באדר ועוד. |
| | | | |
| − | בשמיים ניתן לראות עופות דורסים החולפים מעל האזור. ציפור המקננת בנחל אוביל היא העורב (ככל הנראה מסוג חום-עורף). כשטיילנו בנחל, עקבו אחרינו צמד העורבים המקומיים בתקווה לשאריות מזון.
| |
| | | | |
| − | ערוץ הנחל הופך להיות צר יותר ומצוקי. קירות מצוקיים סוגרים עלינו, ואנו ממשיכים במעלה הנחל בטיפוס על בולדרים, מפולת סלעים. הטיפוס אינו קשה במיוחד, אך מצריך משנה זהירות ומעקב מתמיד אחר הסימון הירוק.
| + | |- |
| | + | |<imagemap>תמונה:ein_bikura.jpg|150px |
| | + | default [[מעיינות סטף]] |
| | + | desc none</imagemap>||'''[[מעיינות סטף]]''' |
| | + | במעיינות סטף נפגוש שבילי טיול מתפתלים בנוף הרים ציורי, בין מעיינות ניקבה ומדרגות חקלאות עתיקה - עשר דקות מירושלים. |
| | | | |
| − | לצד קו מתח, נעזוב את הערוץ (הממשיך ונפתח למישור אוביל), ונתחיל בטיפוס לרמה שממזרח לנו.
| + | |} |
| | | | |
| − | בסוף העלייה תמתנה לנו שתי הפתעות. הראשונה היא '''ה"דלתון"''', סדק במפולת הסלעים שממנו ניתן להציץ אל הנוף (הדקיקים שבנינו ינסו להשתחל לתוכו).
| + | <center> |
| | + | <h2 style="margin:2; width:600px; background:#cef2e0; font-size:140%; font-weight:bold; border:0px solid #a3bfb1; text-align:right; color:#000; padding:0.2em 0.4em;">'''שמורות טבע וגנים לאומיים לאורך שביל ירושלים'''</h2> |
| | + | </center> |
| | | | |
| − | [[תמונה:dalton_ovil.jpg|left|thumb|250px|ה"דלתון" - צילם גיא נתנאל מעיין]]
| + | {|style=cellpadding="4" cellspacing="3" border="0" |
| | + | |- |
| | + | ! scope="col" | |
| | + | ! scope="col" | |
| | + | |- |
| | | | |
| − | לאחר שעברנו את הדלתון אנו מקבלים סיבוב חינם על רכב שטח אמיתי, שלדת ג'יפ שהונחה במקום ועבור רבים מאיתנו שידם קצרה מלרכוש רכב שטח. זוהי הזדמנות נדירה לשבת בתוכו לנסיעת מבחן מדברית. התרווחו בג'יפ, הוציאו את ידכם השמאלית וטלטלו את כף היד, תוך תרגול הקריאה: "יאללה יאללה מי נתן לך רישיון". הג'יפ מהווה הזדמנות טובה גם להפסקת קפה חם.
| + | |- |
| | + | |<imagemap>תמונה:lifta.jpg|150px |
| | + | default [[שמורת ליפתא]] |
| | + | desc none</imagemap>||'''[[שמורת ליפתא]]''' |
| | + | כפר ציורי בכניסה לירושלים, ובו בוסתנים עתיקים ומעיין ניקבה. |
| | + | שביל ירושלים חוצה את הכפר בדרכו מהעיר אל עמק הארזים. |
| | | | |
| − | הפסגה המעוקלת אליה העפלנו ידועה בכינוי '''"הבננה"''', ומסומנת במפה כתצפית נוף היקפית בנ"צ 1980/46825.
| + | |- |
| | + | |<imagemap>תמונה:hurvat_beit_telem.jpg|150px |
| | + | default [[גן לאומי עינות תלם]] |
| | + | desc none</imagemap>||'''[[גן לאומי עינות תלם]]''' |
| | + | שרידי מושבה יהודית עזובה ומקבץ מעיינות קטנים בשולי עמק הארזים. |
| | | | |
| − | מה"בננה" אנו מתחילים את הירידה הגדולה (160 מ' עד למפגש הנחלים ציחור-פארן). סימון השבילים בקטע זה הינו פחות קפדני, מלאכת איתני הטבע ומטיילים בלתי אחראיים. יש לעקוב אחר רוג'ומים (גלי אבנים) שהניח הפקח המקומי ולהיעזר במפה. קטע זה של המסלול צחיח כמעט לחלוטין. למעט רותם מדברי, השלוחה זרועת האבנים חשופה מצמחייה.
| |
| | | | |
| − | לאחר סדרה של כמה ירידות ועליות ("תפירות", בעגת הסיירים) במגמת ירידה ארוכה נמצא עצמנו ב'''מפגש הנחלים ציחור ופארן'''. במקום זה מצוי חניון לילה משולט אך לא מסומן במפת סימון שבילים (יופיע במהדורה הבאה של המפה). חניון לילה מדברי הוא שטח שהוכשר (או נמצא ראוי) ללינה ולהבערת אש פתוחה, ללא מתקנים כמו תאורה, חשמל מים, כיסאות או שולחנות. בשמורות הטבע, יש לזכור, אסורה הלינה והבערת מדורות (להבדיל מהבערת גזיות) למעט בחניונים המוכרזים. כמו כן, אסורה נטילת חומרי בערה מן הצומח המקומי, ועל המטיילים להביא עמם את העצים והפחמים, או לדאוג להטמנתם מבעוד מועד. חניון הלילה ציחור-פארן מצוי מרחק נסיעה של 5 ק"מ לערך מכביש 40, וערב השטפונות הגדולים של ינואר 2010 היה נגיש לרכב רך בנסיעת "קורדרוי" זהירה ואיטית ביותר. מטיילים מנוסים בלינת שטח יוכלו לישון כאן לילה קודם ולהתחיל את המסלול מנקודה זו. המקום מצוין לארוחת צהריים ומנוחה.
| + | |- |
| | + | |<imagemap>תמונה:migdal_david.jpg|150px |
| | + | default [[גן לאומי סובב חומות ירושלים]] |
| | + | desc none</imagemap>||'''[[גן לאומי סובב חומות ירושלים]]''' |
| | + | חגורת ירק סביב העיר העתיקה. |
| | | | |
| − | כאן נמצא הקצה המזרחי של השביל הירוק (מפגש סימון כחול 17560 מנחל ציחור לקניון ורדית). נפנה לכיוון צפון-מערב על דרך ג'יפים בסימון שחור (17575). הדרך עוברת בערוץ הפארן ואינו ראויה לנסיעת רכב רך. מצע הסחף בערוץ מקשה על ההליכה, שבתנאים כאלה מכונה בעגת הסיירים "דשדוש". חוויית הדשדוש עשויה להתגלות למטיילים בלתי-מנוסים כעניין מייגע למדי, וטכנית - הדרך הטובה ביותר לצלוח אותה היא בהליכה מהירה (וללא גרירת רגליים) על חריצים שהותירו צמיגי רכבי השטח שהידקו במעט את הקרקע, תוך הסתייעות בשני מקלות הליכה. בדרך ניתן להתרשם מעושר הצמחייה בתוך הפארן, ובייחוד מקבוצת האשלים הצומחים בצפיפות באחד מעיקולי הדרך, עדות להימצאותם של מי תהום גבוהים. מימיננו נוכל לראות את צוקי חדוד ולהתרשם מתצורות הסלע שנוצרו בעקבות שבר גיאולוגי הקרוי "שבר פארן". צוקי חדוד הם "צעירים" יחסית וגילם 35 – 55 מליוני שנים בלבד, והתרוממו (לגובה 380 מ') לאחר היכחדותם של הדינוזאורים, והם משמשים סוג של מדרגה טופוגרפית בין נחל פארן לרמת ברק (גובה 500 מ').
| |
| | | | |
| − | צורתם החדה של צוקי חדוד מזמינה פרשנויות ויזואליות שונות.כך, הצוק שמול מיצר פארן נראה מזווית אחת כמבצר או מצודה אדירה. מזווית אחרת דומה ראש הסלע השמאלי לראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן גוריון, המביט השמיימה. הסלע הימני מזכיר סנאי חייכן מוחא כפיים ([http://albums.timg.co.il/userfolders/1/7418/74182009123114820.jpg?time=0 תמונה]).
| + | |} |
| | | | |
| − | ארבעה קילומטרים של הליכה בין צוקי פארן מביאים אותנו אל '''מיצר פארן''', אליו השקפנו בתחילת המסע. רוחב הפארן כאן מצטמצם לכמאה מטר בלבד, אך לכל החוששים – אל דאגה; כשיתחבר לנחל הערבה יהיה רוחבו כחמישה קילומטר. כאן אנו מוצאים את סימון השבילים הירוק ופונים בו שמאלה. אנו מתחילים לטפס בחזרה אל צוקי פארן בנתיב ההולך ונעשה תלול וקשה יותר להליכה. במחציתו הראשונה של המעלה אנו נידרש לטפס מעל בולדרים של צור ולהיאחז בהם מעל התהום הפעורה. אין לשכוח כי מפגש בין בשר אדם לצור חדה אינו נעים במיוחד. מלבד "מעלה פולידין" הזכור לטוב, אין לשכוח כי אבני צור שימשו בימי קדם למילת תינוקות, כפי שמעיד התנ"ך (שמות ד: כה).
| + | <br style="clear: both" /> |
| | | | |
| − | המשך הטיפוס המתיש (150 מ' בגובה מנחל פארן לסוף המסלול), טומן בחובו שתי בשורות. הטובה – אבני הצור הולכות ומתמעטות; הרעה – אנו נאלצים להעפיל על מסלע קירטון אוורירי, רך ביותר וספוג בסידן (תצורת מנוחה). הטיפוס כאן הופך לקשה טכנית, ורצוי כאן להיעזר במקלות הליכה בכדי להיאחז בקרקע החתרנית. קטע זה מכונה '''"מעלה סקובידו"''', מכיוון שעל כל צעד קדימה אפשר להידרדר שניים אחורה.
| |
| | | | |
| − | עד שנסיים את הטיפוס לראש הצוק נצטרך להסדיר נשימה כמה פעמים. העלייה מסתיימת במקום בו חונה המכונית. מכאן ניתן להיערך ללינת שטח באחד מהחניונים באזור, להתארח בחושה (ביישוב שיטים), בצימר (במצפה רמון או יישובי הערבה) או לשוב הביתה.
| + | <center> |
| | + | <h2 style="margin:2; width:600px; background:#cef2e0; font-size:140%; font-weight:bold; border:0px solid #a3bfb1; text-align:right; color:#000; padding:0.2em 0.4em;">'''מפת שביל ירושלים'''</h2> |
| | + | </center> |
| | + | <html> |
| | + | <center> |
| | + | <iframe width="550" height="450" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="http://maps.google.com/maps/ms?msa=0&msid=202251071962719782755.0004bf6aff5f1a03244ef&ie=UTF8&t=h&ll=31.663171,35.129471&spn=0.065749,0.094242&z=13&output=embed"></iframe><br /><small>הצג את <a href="http://maps.google.com/maps/ms?msa=0&msid=202251071962719782755.0004bf6aff5f1a03244ef&ie=UTF8&t=h&ll=31.663171,35.129471&spn=0.065749,0.094242&z=13&source=embed" style="color:#0000FF;text-align:left">מעיינות בגוש עציון</a> במפה גדולה יותר</small> |
| | + | </center> |
| | + | </html> |
| | | | |
| − | |פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
| + | ==ספרות מומלצת== |
| − | * סיכוי נמוך לפריחה עונתית כחודש-חודשיים לאחר אירועי גשם משמעותיים באזור.
| |
| | | | |
| − | |שירותים למטיילים=
| + | *שביל ישראל - יעקב סער, יגיל הנקין - כולל מדריך לתוואי שביל ירושלים. |
| − | אין במסלול שירותים למטיילים.
| + | * ירושלים וכל נתיבותיה - הוצאת יד יצחק בן-צבי (עבור הקטעים של השביל בתחום העיר ירושלים). |
| | + | * הרי ירושלים - סקר נוף ומסלולי טיול, מנחם מרקוס (עבור אזור סטף ועין חנדק). |
| | | | |
| − | |הערות ואזהרות=
| + | ==שירותים למטיילים== |
| − | * מסלול הטיול כולו עובר בשטח אש פעיל. יש לתאם את מועד הטיול טלפונית מספר ימים מראש עם הגורמים המוסמכים בצה"ל. הגוף האחראי לכך נקרא "מתא"מ דרום" וניתן ליצור איתו קשר באמצעות הטלפונים: 08-9902926, 08-9902230, או פקס: 08-9902511 (מתפרסמים בגב מפת סימון שבילים). | + | * מגרשי חנייה ושירותים רטובים בהר הרצל ובצומת סטף (צומת הר איתן). |
| − | * אין לגעת בנפלים המצויים בשטח. | + | * מגרשי חנייה (ללא שירותים) בגן הפעמון. |
| − | * באזור זה קיים חשש לפריצה לרכבים החונים ללא השגחה. מומלץ לדאוג לשמירה על הרכב.
| + | * שירותים ליד כנסיית "כל העמים" (גת שמנים) בנחל קדרון. |
| − | * אין לסטות מן השבילים המסומנים. | |
| − | * יש להימנע מטיול במסלול זה בימי הקיץ, שרב כבד, גשם או שטפונות. לאור גודלו של אגן הניקוז של הפארן, יש להימנע מהטיול גם בימים בהם אין גשמים באזור אולם יש חשש לגשמים במעלה אגן הניקוז בתחום סיני.
| |
| − | * המסלול חשוף ברובו לשמש.
| |
| | | | |
| − | |קישורים נוספים וספרות מומלצת=
| + | בשלב זה, לא הוגדרו לאורך המסלול חניוני לילה, אם כי ניתן ללון בחניוני הסטף (עליון ותחתון). |
| − | * [http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=683&MessageId=136180028 שרשור הטיול באתר תפוז - נובמבר 2009].
| |
| | | | |
| − | |תודות=
| + | ==הערות ואזהרות== |
| − | גיא נתנאל מעיין.
| + | ההערות להלן הן הערות כלליות. עבור קטעי מסלול ספציפיים, יש הערות נוספות המופיעות בדפים הרלוונטיים. |
| | | | |
| − | |הצעות טיול בסביבה= | + | * חלקים מהמסלול חשופים לשמש. |
| − | <table><tr> | + | * בתחום הבנוי של העיר ירושלים, סימון השביל לקוי וקשה לעקוב אחריו. |
| − | <td valign="top" width="20"> | + | * מי המעיינות לאורך הדרך אינם ראויים לשתייה. |
| − | </td> | + | * זהירות בחציית כבישים לאורך המסלול. |
| − | <td valign="top" width="20"> | + | * לצד השביל יש מגוון אתרי ביקור. הכניסה אליהם בלבוש הולם, בשעות הביקור המקובלות ולעיתים בתשלום. |
| − | <imagemap> | + | |} |
| − | תמונה:parsat_nekarot1.jpg|180px | + | |
| − | default [[פרסת נקרות]] | + | <html><center><div id="fb-root"></div><script src="http://connect.facebook.net/en_US/all.js#appId=223684000990354&xfbml=1"></script><fb:like href="http://www.inature.info" send="true" width="450" show_faces="false" font=""></fb:like><g:plusone href="http://www.inature.info"></g:plusone></center></html> |
| | + | |
| | + | ----------------------- |
| | + | |
| | + | |
| | + | ==אתרים ומסלולים נוספים בסביבה== |
| | + | {|width='75%' align='center'{ |
| | + | |align='center'|<imagemap>תמונה:kastel.jpg|180x134px |
| | + | default [[אתר לאומי הקסטל]] |
| | desc none</imagemap> | | desc none</imagemap> |
| − | [[פרסת נקרות]] | + | [[אתר לאומי הקסטל]] |
| − | </td>
| + | |
| − | <td valign="top" width="20">
| + | |align='center'|<imagemap>תמונה:zidkiyahu_cave1.jpg|180x134px |
| − | </td>
| + | default [[מערת צדקיהו]] |
| − | <td valign="top" width="20">
| |
| − | <imagemap> | |
| − | תמונה:milestones_perfum_road.jpg|200px | |
| − | default [[דרך הבשמים במכתש רמון]] | |
| | desc none</imagemap> | | desc none</imagemap> |
| − | [[דרך הבשמים במכתש רמון]] | + | [[מערת צדקיהו]] |
| − | </td>
| + | |
| − | <td valign="top" width="20">
| + | |align='center'|<imagemap>תמונה:wadi_tekoa.jpg|180x134px |
| − | </td>
| + | default [[שמורת נחל תקוע]] |
| − | <td valign="top" width="20">
| |
| − | <imagemap> | |
| − | תמונה: view_from_harut_hill.jpg|200px | |
| − | default [[גבעת חרוט ועין ארדון]] | |
| | desc none</imagemap> | | desc none</imagemap> |
| − | [[גבעת חרוט ועין ארדון]] | + | [[שמורת נחל תקוע]] |
| − | </td></tr></table>
| + | |} |
| − | }} | |
| − | | |
| − | [[קטגוריה:שביל ישראל]]
| |
