קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "ניסוי1"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
<meta name="keywords" content="רמת השרון, גן הסלעים, מוזיאון גיאולוגי, המוזיאון הגיאולוגי, טיול ברמת השרון"></meta>
+
<meta name="keywords" content="מרכז גוש עציון, עין צורים, מעיין צורים, האלון הבודד, טיול בגוש עציון"></meta>
<meta name="description" content="ישן וחדש ברמת השרון - מושבת התותים שהפכה לעיר."></meta>
+
<meta name="description" content="מסלול רכוב העובר בחלק ממכמני גוש עציון - שילוב מרהיב של אוויר פסגות, מעיינות קרירים, תצפיות נוף, אתרי התיישבות ומורשת קרב."></meta>
 
{{מסלולי טיול
 
{{מסלולי טיול
|סקירה=ישן וחדש ברמת השרון - מושבת התותים שהפכה לעיר.
+
|סקירה=מסלול רכוב העובר בחלק ממכמני גוש עציון - שילוב מרהיב של אוויר פסגות, מעיינות קרירים, תצפיות נוף, אתרי התיישבות ומורשת קרב.
|תמונה=bialik_blvd.jpg
+
|תמונה=ein_misla.jpg
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
|מקום_הצילום=שדרות ביאליק
+
|מקום_הצילום=עין מסלע
|תאריך_הצילום=8/6/2007
+
|תאריך_הצילום=8/4/2005
|אזור=השרון
+
|אזור=הר חברון
|מפת_סימון_שבילים=7 - השרון ומערב השומרון.
+
|מפת_סימון_שבילים=9 - מבואות ירושלים
|מיקום=רמת השרון.
+
|מיקום=גוש עציון, בקרבת ראש צורים ואלון שבות
|גישה=לכל רכב.
+
|גישה=לכל רכב
|שבילי_טיול=לא מסומן.
+
|שבילי_טיול=שחור 9404, ללא סימון
|עונות_ביקור=כל השנה.
+
|עונות_ביקור=כל השנה
 
|שמורת_טבע=לא
 
|שמורת_טבע=לא
 
|רמת_קושי=לכל המשפחה
 
|רמת_קושי=לכל המשפחה
|סוג_מסלול=קווי ארוך.
+
|סוג_מסלול=רכוב
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
|תאריך_ביצוע_מסלול=8/6/2007
+
|תאריך_ביצוע_מסלול=8/4/2005
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=8/10/2011
+
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=27/7/2012
|1=[[עמק גלילות]]
+
|קדם אזהרה=2
|2=[[מערות אפקה]]
+
|0={{אזהרה בטחונית יוש}}
|3=[[תל מיכל]]
+
|1=[[שלוחת משואות - מכפר עציון לבת עין]]
|4=[[גבעת השקמים ושכונת צהלה]]
+
|2=[[ח'רבת ג'ומג'ום ונחל ליבנה]]
|5=[[גני יהושע]]
+
|3=[[נחל פירים ואמת הביאר]]
|6=[[גן לאומי אפולוניה]]
+
|4=[[חורבת שוכה והר שוכה]]
|7=[[מערות שמריהו]]
+
|5=[[מרוגם גנים לעין כרם]]
|8=[[חוף הצוק]]
+
|6=[[שמורת סנסן]]
|9=[[חוף תל ברוך]]
+
|7=[[גן לאומי הרודיון]]
|10=[[שמורת רכס חרוצים (בני ציון)]]
+
|8=[[מעיינות בגוש עציון]]
 +
|9=[[שמורת נחל תקוע]]
 +
|10=[[שמורת יער אל קרן]]
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
המסלול המתואר להלן משלב בו פינות רבות הקשורות בתולדות העיר רמת השרון.
+
באזור זה היו כמה נסיונות התיישבות לפני מלחמת העצמאות, החל ביישוב מגדל-עדר בשנת 1927, שנחרב במאורעות תרפ"ט, לאחר מכן נסיון ההתיישבות של חברת "אל ההר", בו תוכנן לראשונה גוש ההתיישבות, וניתן שם ליישוב המתוכנן הראשון - כפר עציון, על שם ראש חברת "אל ההר", שמואל צבי הולצמן, שתרגום שמו לעברית הוא עציון.
  
מסיבות גיאוגרפיות של הגדרת מסלול הליכה רציף ונוח, נבחרה נקודת ההתחלה בקולנוע "כוכב", ולא במרכז העיר. עם זאת, המשך מסלול ההליכה עובר במרבית האתרים המרכזיים בתולדות העיר.
+
המרד הערבי בתרצ"ו קטע באיבו את ניסיון ההתיישבות הזה, ואילו ניסיון ההתיישבות השלישי התבצע בשנים 1943-1947, עם הקמתם של ארבעה קיבוצים: כפר עציון, משואות יצחק, עין צורים ורבדים. במהלך מלחמת העצמאות, היה הגוש נצור ומבודד, ובקרבות הכבדים להגנתו נפלו 240 לוחמים. עם קום מדינת ישראל, נפל גוש עציון ומגיניו הלכו לשבי הירדני.
  
המסלול מוגדר כמסלול הליכה, עם זאת ניתן להגיע לכל האתרים גם בנסיעה, ומסלול הנסיעה יהיה חופף כמעט לחלוטין למסלול ההליכה המתואר להלן.
+
לאחר קום המדינה, הקימו אנשי הגוש שלושה יישובים בשפלה: רבדים, עין-צורים ומשואות-יצחק. עם שיחרורו של גוש עציון במלחמת ששת הימים, חודש היישוב היהודי בכפר-עציון בספטמבר 1967, ולאחר מכן הוקמו יישובים נוספים, וביניהם ראש-צורים ואלון-שבות, הסמוכים למסלול הטיול המתואר להלן.
 
+
את המסלול נתחיל בביקור באתרי קיבוץ '''ראש צורים''' - המעיין והתצפית. הקיבוץ הוא דתי, כמו מרבית יישובי גוש עציון, ולכן הביקור בו אינו אפשרי בשבתות ובחגים.
למעוניינים בטיול עומק, מומלץ כהכנה למסלול זה לקרוא את הספרים שיצאו על תולדות רמת השרון (רשימת ספרות להלן).
 
 
 
'''קצת על התחלת היישוב בעיר'''
 
 
 
בשנת 1922, יזם הרב יעקב בן-שלום ברויאר (לימים יעקב בן-שלום), את הקמתה של שכונת גנים באזור יפו, וב- 25/2/1922, התכנסה אסיפה בה הוחלט לייסד חברה לקניית מגרשים ובניין בתים בשביל הקמת השכונה.
 
 
 
לאחר חיפושים, נרכשו אלפיים דונם באדמות הכפר ג'ליל אל-קיבליה.
 
 
 
מזכיר האגודה, יוסף ביאליק, תיאר את האזור: "המקום קסם למבקרים: אוויר צח ומבריא, רמה נישאה ומראה נוף נהדר ומרומם את הנפש והעין. לפניך הים המשתרע בכל הדרו וכן גבל השטח בקרקע שרכשה חברת "קהיליית ציון" שעליו הוקמה לאחר מכן המושבה הרצליה. המקום היה "כרגיל" שומם ומוזנח, והיה דומה לערבה צחיחה. בכל השטח הנרחב שררה דממת מוות משממת דורות. בכל מלוא העין נזדקרו לפניך רמות חול. פה ושם הבחנת בקוצים ושיחי בר ומקומות מרעה דלילים."
 
 
 
תחילה, ניסו חברי האגודה לרכוש את הקרקעות דרך מתווך, אולם ניסיון זה נכשל. לפיכך, נעשה משא ומתן ישיר עם המוכרים הערביים, בסיוע סוחר הקרקעות משה מטלון. החוזה נחתם, ובכ"ד בחשוון תרפ"ד התקיימה הגרלת המגרשים.
 
 
 
בכסלו תרפ"ד - נובמבר 1923 - עולה הקבוצה הראשונה על אדמות "עיר שלום", קבוצה זו עסקה בגידול טבק (ולכן שמו של רחוב הטבק הסמוך), אולם ללא הצלחה רבה.
 
 
 
בשנים שלאחר מכן, שנות העלייה הרביעית, התבסס בהדרגה היישוב ב"עיר שלום". החל משנת 1928, מתרבים המתיישבים במקום - חקלאים ובעלי מלאכה, פורשי קיבוצים ועוד.
 
בסוף 1928, השתקע משרד וועד האגודה בעיר שלום עצמה, ובאותה תקופה הוכרזה תחרות על קביעת שם למושבה, אך רק בקיץ 1930 נבחר השם "רמת השרון", בהשראת שם רחוב בדרום תל אביב ההולם את מיקומה הגיאוגרפי של המושבה.
 
  
 
|איך_להגיע=
 
|איך_להגיע=
 
+
מסלול הטיול הוא מסלול ברכב, עם הליכות קצרות בלבד. לגוש עציון ניתן להגיע במספר דרכים, ושתי הדרכים המקובלות ביותר הן מעמק האלה (כבישים מס' 375 ו- 367) ומירושלים (כביש המנהרות - מס' 60).  
המסלול ממוקם בחלקה הצפוני של העיר רמת השרון.
+
שתי הדרכים חוצות את הקו הירוק (בקירבתו נמצאים מחסומי צה"ל), ומגיעות לגוש עציון - גוש התיישבות על אם הדרך בין בית-לחם וחברון.
 
 
תחילת המסלול היא ברחוב סוקולוב פינת רח' ברנשטיין-כהן (קולנוע "כוכב").
 
 
 
לנקודה זו ניתן להגיע באוטובוסים של "אגד", בעיקר קו 531, וכן באוטובוסי חברת "מטרופולין", בעיקר קווים 47 ו- 48. תחנות האוטובוס נמצאות במרחק הליכה קצר מנקודת ההתחלה.
 
 
 
נקודת הסיום היא בבית הקברות הישן של רמת השרון, ברחוב הנצח.
 
 
 
נקודה זו אינה סמוכה לתחנת אוטובוס. לבאים בתחבורה ציבורית, מומלץ לחזור רגלית עד לבניין עיריית רמת השרון, בקרבתו נמצאת תחנת אוטובוס של קו 24 של חברת "דן".
 
 
 
|אורך המסלול=3 ק"מ.
 
|משך המסלול=3-2 שעות.
 
|טיפוס מצטבר=המסלול מישורי.
 
|מפה=ramat_hasharon.gif
 
 
|תיאור המסלול=
 
|תיאור המסלול=
[[תמונה:kolnoa_kohav.jpg|left|thumb|200px|קולנוע כוכב, פברואר 2009]]
 
[[תמונה:novoslich_synagogue.jpg|left|thumb|200px|בית הכנסת יד ושם, יולי 2006]]
 
[[תמונה:beit_havaad_ramhash.jpg|left|thumb|200px|בית הוועד הישן, פברואר 2009]]
 
[[תמונה:alon_house_ramhash.jpg|left|thumb|200px|בית אלון - המוזיאון הגיאולוגי, יולי 2007]]
 
[[תמונה:ben_shalom_tomb.jpg|left|thumb|200px|קברו של יעקב בן שלום - מייסד רמת השרון, יולי 2006]]
 
  
נתחיל את המסלול בכניסה לקולנוע "כוכב", במפגש רח' סוקולוב עם רח' ברנשטיין-כהן.
+
הכביש לראש צורים מסתעף מכביש מס' 367, ועובר בתחילתו ליד היישוב אלון שבות, לצידו ניתן לראות את "העץ הבודד" - בו נעבור בהמשך הטיול.
  
'''רחוב סוקולוב''' הוא הרחוב הראשי של רמת השרון, אולם הרחוב נסלל רק בתחילת שנות ה- 40', במסגרת סלילת "דרך הרצליה", שקישרה את תל אביב עם רמת השרון והרצליה, דרך אזור קניון איילון ורחובות פנחס רוזן ומשה סנה של ימינו. לפני כן, היתה התחבורה למושבות רמת השרון והרצליה מסורבלת, ועברה מתל אביב דרך פתח תקווה והוד השרון - על מנת להימנע מחציית הכפר שייח' מוניס. הכביש נסלל בסוף שנות ה- 30', ביוזמתן של רמת השרון והרצליה, על חשבונן ובניגוד לרצון שלטונות המנדט. הסלילה לוותה בקשיים רבים, ורק באוקטובר 1941 נחנך הכביש, שקיצר את הנסיעה לתל אביב מ- 35 ק"מ ל- 12 ק"מ בלבד.
+
לאחר אלון שבות, מסתעפת דרך עפר ימינה, המשולטת "דרך האבות", ומסומנת באדום. אנו נמשיך לכיוון ראש צורים, ונראה מימין (ממזרח) לכביש כפר ערבי זעיר - ח'רבת בית-זכריא, בה נערך בתקופה החשמונאית קרב בית-זכריה, בו נפל בקרב אלעזר החשמונאי, לפי ספר המכבים בעת שניסה להרוג פיל , שעליו לדעתו ישב המפקד היווני.
  
השפעת סלילת הכביש על התפתחות המושבה היתה מכרעת, וסייעה רבות להתפתחותה.
+
ניכנס בשער הראשי של קיבוץ ראש צורים, שעלה לקרקע בספטמבר 1969 באתרו של קיבוץ עין צורים עד מלחמת העצמאות.
  
המבנה בו נמצא '''קולנוע "כוכב"''' נפתח ב- 1 במאי 1948, ושילב את בית הקולנוע ואת סניף מועצת הפועלים המקומי (שעבר בשנים האחרונות להרצליה). עד לפתיחת קומפלקס בתי הקולנוע "סינמה סיטי" בשנות ה- 2000, היה זה הקולנוע היחיד בעיר. בעבר נקרא המקום קולנוע "גיל", ומשנת 1980 הוא נקרא "קולנוע כוכב". למבנה יש חזית עמודים מרשימה.
+
מומלץ תחילה לנסוע למצפור שהוסדר ביישוב - '''מצפה צחי'''. לשם כך, ניסע ישר ואחרי כ- 300 מ' נפנה ימינה לחנייה. כאן נשאיר את הרכב, נחזור לכביש הראשי ונלך בשוליו עוד כ- 100 מ' עד לשלט המפנה אותנו שמאלה ל"מצפה צחי". במקום נמצא מגדל תצפית קטן (נעול) ולצידו מצבת זיכרון לזכר צחי ששון, בן הקיבוץ שנהרג בפיגוע בכביש המנהרות ב- 2001. המצבה הייחודית מציגה מכתב שכתב צחי לאחיו, ועוסק בסוגיית "להיות חייל דתי". מהמקום יש תצפית טובה על דרום פרוזדור ירושלים וחלקים מהשפלה, ובפרט העיר ביתר עילית ו[[שמורת סנסן|רכס סנסן]].
  
מהקולנוע נפנה ימינה ונרד צפונה ברחוב כצנלסון, עד למפגש עם רחוב המעפילים.
+
באתר נמצאים גם מתקנים חקלאיים שונים כמו גת מודרנית ובית בד. מכאן נשוב לרכב וניסע חזרה לשער הקיבוץ. ממש לפני השער, נפנה ימינה (למי שמדלג על התצפית, מדובר בפנייה שמאלה), לכביש המוביל ללול רבדים.
  
בדרך כדאי לשים לב לעץ גדול ומרשים של פיקוס ברח' כצנלסון מס' 10 (מול מסעף סמטת שיבולת), ומאחוריו בית ישן הטובל בירק.
+
הכביש מתעקל ופונה צפונה. קצת אחרי המסעף, מסתעף כביש צדדי ללא מוצא - אנו נמשיך בכביש הראשי, ובמקום בו הוא פוגש את דרך הביטחון של הקיבוץ, נפנה בעקומה חדה וניסע דרומה לאורך גדר הקיבוץ.
  
נפנה ברחוב המעפילים שמאלה (מערבה), עד לצומת עם רחוב המרי. כאן ניצב '''בית הכנסת "יד ושם"''' או בשמו האחר '''בית הכנסת ע"ש קדושי נובוסליצה'''.
+
נעבור שער בגדר (לרוב פתוח), הנמצא כ- 700 מ' מהשער הראשי של הקיבוץ, ואחרי כמה עשרות מטרים נפנה ימינה (צפונה) לדרך עפר, ממש לפני הכניסה למתחם לול רבדים.
  
אזור זה נקרא '''שיכון פקר'''. שיכון זה הוקם בתחילת שנות ה- 50' ע"י יוצאי העיר נובוסליצה ברומניה, והקמת השיכון מומנה ע"י התורם מרדכי פקר שתרם למטרה זו 50 אלף דולר. במקום הוקמו 38 בתים דו משפחתיים, ובשנת 1960 הוקם בית הכנסת בסגנון נובוסליצה. למקום הועלה גם ספר תורה מנובוסליצה.
+
מכאן ניסע בדרך עפר, כ- 300 מ' בקו גובה אחיד (מדרך זו מסתעפת דרך עפר נוספת לאורך גבול הלולים - אין לפנות בה!), בין יער אורנים (למעלה) ומטעים (מתחת) עד לשלט חום המציין שאין פינוי אשפה באתר.
  
בחצרו של בית הכנסת (הפונה להמשך רחוב המעפילים) ניצבת אנדרטה לזכר קורבנות השואה בני הקהילה.
+
כאן נשאיר את הרכב, ונרד במדרגות מלוחות אבן גדולים, ואח"כ מדרגות צמיגים, לדרך עפר נוספת - בה נפנה שמאלה (דרומה) ואחרי 20 מ' נפנה שוב שמאלה לשביל עיזים המוביל למערת הנביעה של '''מעיין צורים''' (עין אבו זיד). מעיין זעיר זה בין הטרשים, נתן את שמו לקיבוץ שהוקם כאן בשנות ה- 40' ולאחר נפילת הגוש עבר לשפלה. בשנים האחרונות הוחלף שמו של המעיין מ"עין צורים" ל"מעיין צורים".
  
מול בית הכנסת (בגינה בפינה הדרום-מזרחית של הצומת המעפילים/המרי), עמד בעבר בית אריזה/פרדס - '''פרדס פורטנוי'''. הפרדס השתרע על פני 60 דונם, והבניין שימש בין היתר לקליטה ראשונית של מעפילים שהורדו באישון לילה בחוף הרצליה, משם צעדו רגלית עד לנקודה זו. הבניין נהרס ב- 1987. שם רחוב המעפילים מנציח את האירוע.
+
הכניסה למערה מחייבת התכופפות קלה, אך המערה עצמה נוחה להליכה, ובמרחק כעשרה מטרים מהפתח נמצאת בריכת המעיין. המים צלולים להפליא, ואינם עמוקים (כחצי מטר), אך המקום חשוך ונדרש פנס לביקור בו.
בסמוך ומדרום לבית הכנסת נמצאת סמטת האחיות, המנציחה את אחיותיו של הנדבן פקר שנספו בשואה.
 
  
ברחוב המעפילים נמשיך עד רחוב אני מאמין ובו נפנה שמאלה.
+
מרחק ההליכה למעיין מהרכב כ- 300 מ', הביקור במקום מתאים לקבוצה קטנה בלבד, אנא שימרו על הניקיון!
שם הרחוב מייצג אחד מ- 13 העיקרים של הרמב"ם (אני מאמין בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אני מאמין), והרחוב נקרא כך כי זה היה השיר ששרו היהודים שהובלו למחנות ההשמדה ע"י הנאצים.
 
גם רחובות נוספים באזור זה נקראים בשמות הקשורים לשואה ולתקומה.
 
בבית מס' 16 ניתן להתרשם ממגוון פסלים הפזורים בגינת הבניין (שטח פרטי).
 
  
בין בתים מס' 1 ו- 3 ברח' אני מאמין נפנה בשביל צדדי ונצא לגן אלוף (לנוסעים ברכב, יש לצאת לרחוב הבנים ולחנות בו ע"מ לבקר בגן אלוף).
+
סביב פתח המערה גדלים שיחי אוג הבורסקאים, צחנן מבאיש ועוזרר קוצני, ובאזור פורחים צמחי בר רבים, ביניהם [[רקפת מצויה]], [[נורית אסיה]], [[סחלב שלוש-השיניים]] ודם-המכבים האדום.
  
'''גן אלוף''' הוא אחד הגנים הציבוריים הוותיקים ברמת השרון, שהוקם בשטח שנתרם ע"י סתירה וצבי הורביץ ז"ל, מותיקי היישוב, להנצחת זכרו של בנם יחידם שנפל בפעולה בעזה במרץ 1955. בגן נטועים בעיקר עצי קזוארינה.
+
מעין צורים נשוב באותה דרך לרכב ולשער הקיבוץ. ניסע חזרה לכיוון הכביש הראשי. לאחר 1 ק"מ משער היישוב ראש צורים, נעצור בצד הדרך לראות את '''עץ האלון הבודד''' - סימלו של גוש עציון המתחדש.
הגן שוקם בשנת 2006, ומהווה פינה נעימה למנוחה. בחלקו הדרומי של הגן יש פלג מים זורם לאורך כ- 100 מ'.
+
עץ האלון היה חלק מהגבול בין מחוזות בית לחם וחברון, ונשמר בשל קדושתו לערבים. לפי בדיקות שנערכו, גיל העץ בסביבות 700 שנים.
אחרי הביקור בגן, נפנה שמאלה לרחוב הבנים ובו נמשיך עד למפגש עם שדרות וייצמן.
+
בתקופת מלחמת העצמאות, היה כאן מרכז הדרכים הפנימי של יישובי גוש עציון, ומכאן התפצלו הכבישים לרבדים ועין צורים, מחד, ומאידך לכפר עציון ומשואות יצחק.
 +
לאחר נפילת הגוש במלחמת העצמאות, ועד לשיחרורו ב- 1967, היה העץ הפרט הבולט היחיד הניתן לזיהוי בגוש עציון מתחומי הקו הירוק. באתר יש מצבת זיכרון לקרבות גוש עציון.
  
'''שדרות וייצמן''' והמשכן המזרחי בשדרות ביאליק, מהוות רצועה ירוקה מרכזית לתושבי העיר.
+
יעדנו הבא הוא '''עין מסלע''' (עין אבו-כלאב), הנובע במורד השלוחה בין המועצה האזורית גוש עציון והיישוב גבעות.
במפגש רחוב הבנים ושדרות וייצמן ניצבת '''אנדרטת הבנים''' - האנדרטה לבני העיר שנפלו במערכות ישראל, ולצידה הוצבה בשנות ה- 2000' אנדרטה לחללי הטרור תושבי העיר.
+
המעיין נקרא על שם קבוצת מיסלע, קבוצה של תנועת "השומר הצעיר", שחבריה הקימו ב- 1947 את קיבוץ רבדים הסמוך.
  
לצד האנדרטה ניצב סניף דואר, שהוקם בשנת 1952 והיה בית הדואר הראשון בעיר.
+
כדי להגיע למעיין, נחזור לכביש הראשי וניסע כחצי ק"מ מערבה, לכיוון כיכר הכניסה ליישובים כפר עציון ובת עין. מייד לפני הכיכר, מפנה שלט חום לעין מסלע וחוות האיילים הסמוכה אליו.
  
מכאן נלך מזרחה בשדרות, לכיוון מרכז העיר. לאורך השדרות נחנך במאי 2007 '''גן פסלים''' ע"ש יואב דגון ז"ל, אולם כבר ביוני 2007 נגנב מהמקום פסל שתרמה האומנית עופרה צימבליסטה.  
+
נפנה בדרך עפר, העוברת תחילה ביער אורנים למרגלות הגבעה הצהובה (בה ממוקמים משרדי המועצה האזורית גוש עציון), ואחרי כ- 600 מ' נגיע לצומת טי, בה נפנה שמאלה.
  
בתחילת ההליכה בגן הפסלים, כמעט מול האנדרטה, נראה בצד הצפוני (השמאלי) של השדרות את '''הבאר השנייה''' של רמת השרון, שנחפרה בשנת 1927. החפירה בוצעה ידנית, כשהחופרים ממלאים דליים של עפר ומעלים אותם לפני השטח בחבלים. החפירה הגיעה לעומק 42 מ', ודפנות הפיר צופו בבלוקים. המאמץ הרב השתלם, והבאר שפעה כ- 200 מטרים מעוקבים לשעה (כמות משמעותית באותה תקופה). מהבאר הונח קו צינורות למקום הבריכה הראשונה, מאחורי בניין העירייה של ימינו.
+
מנקודה זו, הדרך משובשת אולם עבירה גם לרכב פרטי בנסיעה איטית וזהירה. אחרי עוד 400 מ', ולאחר חציית שער פתוח, מסתעפת דרך ימינה המשולטת למעיין (המשך הדרך ישר מוביל לחוות ארץ האיילים, אתר ביקור בו ניתן לגלוש באומגות ארוכות ומרהיבות - סגור בשבתות וחגים).
 
+
ניסע בזהירות במורד המדרון, ואחרי 500 מ' נחצה שער חלוד בצבע חום. הדרך מתעקלת, חולפת לצד שער שני (כ- 200 מ' מהשער הראשון), וממשיכה למטה, עד המעיין במרחק 2.2 ק"מ מהכביש.
על גג הבאר נמצא קיר ובו חרכי ירי - עמדת השמירה האחרונה ששרדה ברמת השרון. עמדה זו מופנית לכיוון מערב, לעבר שטחי הכפר ג'ליל אל-קיבליה (שהיה בעבר באזור מחלף הסירה).
 
 
 
מאחורי הבאר היה בעבר מפעל קירור, ששימש גם כמטווח נשק קל של "ההגנה", ומנהל מפעל המים - צבי הורביץ ז"ל - שימש כמפקד האזור ב"הגנה".  
 
 
 
סמטה צדדית מובילה לגני ילדים מאחורי המתחם, ובקירבתם גדלים שני עצי ברוש גדולים ומרשימים.
 
 
 
נמשיך בין הפסלים לכיוון מזרח. מרבית הבניינים באזור הם מודרניים, אולם פה ושם שרדו מבנים חד-קומתיים ותיקים. ראוי לציון המבנה בשדרות וייצמן מס' 4 - בית משפחת גוטמן, שהוקם בשנות ה- 30' ובו פועל כיום מרכז "מקום בלב".
 
 
ציר השדרות חוצה את רחוב סוקולוב בצומת מרומזרת. רחוב סוקולוב הוא הרחוב הראשי בעיר, וצומת שדרות ביאליק - ויצמן - סוקולוב מהווה למעשה את מרכז העיר. סביב הצומת נמצאים מספר בתי אוכל פופולאריים בעיר - שווארמה, פלאפל, פיצריה ועוד. מומלץ לעשות כאן הפסקה ולאכול באחד המקומות לפני המשך המסלול.
 
 
 
נחצה את הרחוב במעברי החצייה, ונמשיך לעבר '''שדרות ביאליק'''.
 
 
 
שדרות אלו הן הראשונות ברמת השרון, והוקמו בשנת 1928. השדרות שופצו מספר פעמים במרוצת השנים, לאחרונה בשנת 2006.
 
 
 
לאורך השדרות נשמרו עד לשנים האחרונות מבנים היסטוריים רבים, אולם מרביתם נהרסו בעשור האחרון. כמו כן שרדו לאורך השדרות מספר עצים גדולים ומרשימים (בעיקר עצי ברוש).
 
 
 
בשדרות ביאליק נלך מזרחה. במסעף רחוב ההגנה ניצב שלט הנצחה לביתם של נח ויהודית הנטקה ז"ל.
 
 
 
לאחר מסעף רחוב ההגנה נגיע ל'''בית מלינוב''' (שדרות ביאליק 21).
 
 
בית מלינוב נתרם לעיריית רמת השרון בשנת 1955, בידי בני הזוג מלינוב, שהיו חשוכי ילדים.
 
מאז אמצע שנות ה- 80', משמש הבניין כמועדון גימלאים. בין הבניין לשדרות ביאליק נטועים עצי פרי, וכן דקל וושינגטוניה מרשים. במתחם נמצא גם ציור קיר שנעשה בשנים האחרונות.
 
 
 
כאן נפרד מסלול ההליכה הרגלי ממסלול הנסיעה ברכב.
 
 
 
לנוסעים ברכב, יש לנסוע בשדרות ביאליק, להסתובב בכיכר העצמאות ולהיכנס דרך רחוב הפלמ"ח לרחוב כ"ט בנובמבר, כדי להמשיך את המסלול. בסוף רחוב כ"ט בנובמבר יש לפנות ימינה לרחוב ההגנה, ומשם שוב ימינה לרחוב המחתרת כדי לנסוע לאורך גן הסלעים לעבר המוזיאון הגיאולוגי. מנקודה זו, עדיף להמשיך את מסלול הנסיעה מרחוב המחתרת דרך רחוב אוסישקין עד כיכר העצמאות, ולהמשיך בשדרות ביאליק מזרחה - ולכן , המעבר באתרים בין בית מלינוב לכיכר העצמאות יהיה בסדר שונה מאשר בהליכה הרגלית.
 
 
 
להולכים ברגל - שביל ציבורי מקשר את שדרות ביאליק עם בית יד לבנים, דרך גינת בית מלינוב. נלך בשביל זה, ובחציית רחוב כ"ט בנובמבר נשים לב למספר עצי ברוש הנטועים בגינת בניין מס' 9 (בית משפחת מאירוביץ'). ברושים אלו ניטעו בשנת 1930. משמאל, ברח' כ"ט בנובמבר 7, נמצא בניין מגורים ובחזיתו ניצבים שני פסלי אריות.
 
 
 
נמשיך צפונה לצד הברושים, וניכנס ל'''גן הסלעים''' - גן ציבורי רחב-ידיים בו ניצבים סלעים שהובאו מרחבי הארץ, ומייצגים סוגי סלעים שונים ומגוונים. הגן תוכנן ע"י הגיאולוג פרופ' עקיבא פלקסר ואדריכל הנוף גדעון שריג, ונחנך ב- 1985.
 
 
 
ממערב לגן הסלעים נמצא '''בית יד לבנים''' העירוני, בו פועלת גם הספרייה העירונית.
 
 
 
נמשיך לאורך גן הסלעים (בו נטועים מספר ברושים גדולים ויפים) עד קצהו, בפינת הרחובות הפלמ"ח והמחתרת.
 
 
 
בפינת הרחובות נמצא '''בית אלון''' - בניין נאה, הבנוי בסגנון "באוהאוס". בשנת 1993, שנת ה- 70 לרמת השרון, נחנכו במקום מוזיאון בית ראשונים ו'''מוזיאון גיאולוגי''' ע"ש זיוה בלקין. כיום, עם התרחבות הפעילות במוזיאון הגיאולוגי, יש כוונה להעביר את מוזיאון בית הראשונים למבנה ציבורי אחר בעיר, ולהקדיש את הפעילות במבנה זה למוזיאון הגיאולוגי בלבד.
 
המוזיאון פתוח בימים ראשון-חמישי ‭8:30‬-13:00‬, ביום רביעי המוזיאון פתוח גם בשעות ‭16:00‬-19:00‬.
 
 
 
הכניסה למבנה חופשית ללא תשלום, ויש בו תצוגה מרהיבה של אבני חן מאוסף פרטי.
 
 
 
מכאן נפנה ימינה ברח' הפלמ"ח, ונמשיך חזרה לשדרות ביאליק.
 
בצומת הרחובות הפלמ"ח וביאליק, בצד המערבי, היה עד לשנים האחרונות בית משפחת ריינגבירץ, שהוקם בשנות ה- 30', ובכניסה אליו צמחה שדרת ברושים מרשימה. למרבה הצער, המבנה נהרס באמצע שנות ה- 2000', ובמקומו נבנה בניין מגורים חדש.
 
 
 
בשדרות ביאליק נפנה שמאלה, ולאחר כ- 20 מ' נראה מגרש חנייה מצד שמאל (צפון).
 
 
 
בנקודה זו עמדה עד שנת 2005 המאפייה ההיסטורית של משפחת רייבין, שהוקמה בשנות ה- 30'. הבניין הציורי, עם גג רעפים אדום וארובה, היה אחד מסמליה של רמת השרון. הוועדה העירונית לשימור אתרים המליצה ב- 1996 על שימור המקום, אולם המבנה נהרס בקיץ 2005, בטענה שמצבו אינו מאפשר את שיקומו.
 
 
 
לצד המאפייה היה עד לשנים האחרונות גם בית משפחת שמואלי, שיועד לשימור אולם פינה גם הוא את מקומו למגרש החנייה.
 
 
 
לאחר המאפייה, נגיע לבניין עיריית רמת השרון, ששופץ בשנים האחרונות ונוספה לו קומה עליונה. בצידו המזרחי של הבניין המודרני, נמצא בניין חד-קומתי - '''בית הוועד'''. בניין זה הוא מהבניינים הראשונים ברמת השרון, והוקם בשנת 1928. הבניין תוכנן ע"י האדריכל דב טשודנובסקי, אחד המתיישבים בעיר. הבניין מילא פונקציות שונות, ובכללן בית כנסת, מרפאה ומרכז חברתי. הבניין עבר מספר שינויים לאורך השנים, שטישטשו את מראהו המקורי.
 
 
 
לצד הבניין, נמצאת '''כיכר העצמאות''' - במפגש שדרות ביאליק ורחוב אוסישקין.
 
 
 
כיכר העצמאות קיבלה את צורתה לראשונה בסביבות שנת 1946, ועוצבה מחדש מספר פעמים לאורך השנים.
 
 
 
בצידה הצפוני-מערבי של הכיכר, נמצא '''בי"ס אוסישקין'''.
 
בי"ס יסודי זה הוא ביה"ס הראשון בעיר. בית הספר הוקם כבר בשנות ה- 30', במבנה חד-קומתי לצד עץ תות, אולם המבנה המקורי לא שרד את תלאות הזמן, והמבנה הנוכחי אינו מבנה היסטורי.
 
 
 
למעוניינים, ניתן לסור מעט צפונה ברחוב אוסישקין, ולהגיע ל"בית צבי", המנציח בשמו את צבי בנימיני ז"ל (רח' אוסישקין 71).
 
כאן היה הבנק הראשון של רמת השרון, שיוסד ונוהל ע"י צבי בנימיני, שהיה ראש המועצה הראשון.
 
מאוחר יותר שימש המקום את הספרייה העירונית ואולם קונסרבטוריון, וכיום פועל במקום אגף הרווחה העירוני.
 
 
 
מאחורי "בית צבי" נמצא המקום הגבוה ביותר ברמת השרון (גובה כ- 85 מ').
 
במקום זה ניצבות כיום שלוש בריכות בטון לאגירת מים, והוא שימש לאגירת מים כבר בשנותיו הראשונות של היישוב. גג הבריכה הראשונה (הקטנה שבין הבריכות - נמצאת בין שתי הבריכות הגדולות יותר) שימש גם כעמדת קשר ותצפית של ארגון "ההגנה" בימי המאורעות. מנקודה זו התבצע איתות ליישובים הסמוכים - הרצליה, קרית שאול, רשפון ושפיים. באתר זה היה גם "סליק" של ארגון "ההגנה".
 
 
 
נשוב לכיכר, בצידה הדרומי-מזרחי (שדרות ביאליק 46) נמצא מבנה ישן, ובעורפו נמצא אזור בנייה חדשה - מתחם '''בית בנימיני'''.
 
 
 
צבי נחום בנימיני היה ראש המועצה הראשון של רמת השרון. הוא נולד בשנת 1875 בביאליסטוק שברוסיה, בגיל 50 עלה ארצה ובשנת 1927 התיישב ברמת השרון. כבר באותה שנה נבחר ליו"ר ועד האגודה, ועמד בראשו במשך 22 שנה. עם הקמת המועצה המקומית ב- 1949, נבחר לראש המועצה הראשון, וכיהן בתפקידו עד לשנת 1955, עם הגיעו לגבורות. הוא נפטר בשנת 1963.
 
בחצר הבניין עמדו שלושה מבני משק, ששימשו במקור כרפת, אורווה ומחסן. ברוב השטח השתרע פרדס תפוזים ובמרכזו בית אריזה.
 
המתחם נהרס בתחילת שנות ה- 2000', ורק המבנה הסמוך בשדרות ביאליק 46 נשאר בינתיים לפליטה.
 
 
 
על שמו של בנימיני נקרא גם רחוב בנימיני הסמוך אלינו.
 
 
 
נמשיך מזרחה בשדרות ביאליק. בקטע זה, מדובר ברחוב רגיל ללא שדרה מרכזית, המוביל לעבר מפעלי התעשייה הצבאית.
 
 
 
'''שער התע"ש''' - שער זה, במפגש שדרות ביאליק ורחוב הנצח - מסמן עד היום את גבולה המזרחי של רמת השרון. המושבה לא התפשטה מזרחה כיוון שהאדמות ממזרח השתייכו לשבט הבדווי אבו-כישך.
 
לאחר מלחמת העצמאות, סופחו לרמה"ש חלק משטחי אבו-כישך, אולם בשטחים אלו הוקמו מפעלים בטחוניים של התעשייה הצבאית. בשנים האחרונות מקודמות תוכניות לפינוי המפעלים והעתקתם לנגב, אולם מימושן של התוכניות ייקח לפחות עוד מספר שנים.
 
 
 
משער התע"ש נפנה ימינה לרחוב הנצח, (ששמו מרמז על בית הקברות שנמצא בו), ונלך בו, דרך שדרת ברושים יפה, עד '''בית הקברות הישן'''.
 
 
 
בית הקברות הוקם עם מותה בתאונה מזעזעת של אסתר בן-שלום, ביתו של יעקב בן-שלום (ראש הוועד הראשון ומייסד האגודה), כאשר אש אחזה בבגדיה בתאונת עבודה, ימים ספורים לפני תשעה באב תרפ"ט.
 
 
 
בבית הקברות קבורים מייסדי ובוני רמת השרון, וביניהם מייסד העיר יעקב בן-שלום הקבור לצד ביתו ושאר בני משפחתו, ראש המועצה הראשון בנימיני, ועוד. בתחום בית הקברות נמצאת גם חלקה צבאית קטנה.
 
 
 
בשנות ה- 60' הוקם בית הקברות החדש, באזור מחלף מורשה, והקבורה בבית הקברות הישן פסקה כמעט לחלוטין.
 
 
 
בשנת 2012 החלה הקמתו של '''פארק הנצח''' - פארק ירוק בן 40 דונם מבית הקברות ודרומה, בשטח שפונה ע"י התעשייה הצבאית.
 
  
 +
מי המעיין נאגרים בבריכה משופעת, חלקה העליון רדוד וחלקה התחתון עמוק (כמטר וחצי), וגולשים מהבריכה לעבר שטחי חקלאות שלחין בעבר. למרגלות הנביעה גדלות שתי תאנים הבולטות במדרון, ובצילן שולחנות פיקניק.
 +
אם נבוא הנה באביב, נוכל ליהנות מפריחה עונתית מרהיבה: מרבדי פריחה כחולים-אדומים של [[נורית אסיה]] (אדום) ולשון הפר המצויה (כחול), כאשר לצד המעיין עצמו צומחים מספר שיחים של [[מרווה כחולה]], שיח נדיר ומוגן בעל פריחה מרהיבה, בדרך כלל בין סוף מרץ לאמצע אפריל.
 +
זוהי פינה יפהפייה ומומלצת למנוחה, אך מבודדת ואין לבוא לבד אלא בקבוצה, בהתאם למצב הבטחוני בעת הטיול. מכאן, נשוב ברכב באותה הדרך לכביש וחזרה הביתה.
 +
|אורך המסלול=כ- 10 ק"מ בנסיעה (החל מצומת אלון שבות, דרך ראש צורים, העץ הבודד, עין מסלע וסיום בכיכר הכניסה לכפר עציון ובת עין), כמעט ללא קטעי הליכה.
 +
|משך המסלול=מסלול נסיעה, זמן מומלץ 3-2 שעות כולל הביקור באתרים.
 +
|טיפוס מצטבר=מסלול נסיעה, רוב ההליכה מישורית, ולמעיין צורים ירידה ועלייה של 20 מ' (לכל כיוון).
 +
|מפה=ein_misla_zurim.gif
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
* אוקטובר - פריחת עצי כוריזיה בקבוקית ברחוב ההגנה ובאזור כיכר העצמאות.
+
פריחה אביבית עשירה בחודשים מרץ-אפריל, בפרט סביב עין מסלע (מרבדי פריחה של [[נורית אסיה]] ולשון הפר המצויה), וראוייה לציון פריחת [[מרווה כחולה]] לצד בריכת עין מסלע - מין מוגן ונדיר בארץ.
 +
יוני-יולי - פריחת בוצין סיני וקורנית מקורקפת באזור מעיין צורים.
  
 +
למרגלות עין מסלע, יש פריחת צמחי מים בקיץ (אוגוסט-ספטמבר), ובפרט ערברבה שעירה (פריחה ורודה).
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
* פינות מנוחה בשדרות ובגנים הציבוריים לאורך המסלול.
+
* ביישובים הסמוכים (לא בשבתות וחגים!).
* שירותים ציבוריים בבית יד לבנים.
+
* בחוות "ארץ האיילים" הסמוכה - אתר ביקור (סגור בשבתות ובחגים), בו נמצא מתקן גלישה זוויתית ("אומגה") עם שתי האומגות הארוכות בישראל. הכניסה בתשלום.
* מסעדות ובתי קפה ברחוב סוקולוב.
+
 
 +
|הערות ואזהרות=
 +
* המסלול נמצא מעבר לקו הירוק, באזוק שקט יחסית מבחינה בטחונית, אך טיול בקבוצה מאורגנת מחייב אישור מצה"ל, וכן אין לטייל לבד במעיינות המתוארים במסלול.
 +
* האזור גבוה (800-900 מ' מעל פני הים), ובחורף מומלץ להצטייד בלבוש חם.
 +
* הכניסה למעיין צורים היא מתחום קיבוץ ראש צורים, שהוא יישוב דתי, ולכן אינה אפשרית בשבתות וחגים (בשאר האתרים ניתן לבקר גם בימים אלו, אך יש להביא בחשבון נוכחות מעטה בלבד של מטיילים בכבישים בימים אלו).
 +
* בריכת עין מסלע עמוקה (עד 1.5 מ'), עם סכנת החלקה בירידה לבריכה, והרחצה באתר באחריות המטיילים בלבד!
 +
* שפיעת המעיינות נתונה לשינויים במהלך השנה, ובקיץ 2005 אף קיבלתי דיווח על התייבשות זמנית של מעיין צורים.
 +
* נדרש פנס לביקור במערת מעיין צורים.
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
* מעיר שלום למושבה - סיפורה של רמת השרון, זאב ענר ודורית ישראל, 1993.
+
* מעיינות בהר - המדריך השלם למעיינות בהרי ירושלים - עזריאל יחזקאל.
* ספר רמת השרון, תרפ"ב - תשכ"ב, ג. קרסל, 1964.
+
* הר חברון - מנחם מרקוס.
* הראשונים - ותיקי רמת השרון מספרים, פייבוש יעקובי, 1993.
+
* [http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=683&msgid=50617545 שרשור תמונות מטיול במקום - אפריל 2005] - עמית מנדלסון, [http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=683 פורום טיולים בארץ - תפוז].
* [[Media:Ramhash.pps | מצגת - שימור אתרים ברמת השרון, יוני 2004, עדכון דצמבר 2007]].
+
* [http://www.k-etzion.co.il/Index.asp?CategoryID=78 תולדות גוש עציון בעת החדשה] - מאתר [http://www.k-etzion.co.il בית ספר שדה כפר-עציון].
* [http://www.ramat-hasharon.muni.il/ עיריית רמת השרון].
+
* [http://faculty.biu.ac.il/~barilm/elaz.html פרשנות - מותו של אלעזר בקרב בית-זכריה] - מאתר [http://www.biu.ac.il אוניברסיטת בר-אילן].
* [http://www.piyut.org.il/textual/354.html אני מאמין - רקע כללי] - מאתר [http://www.piyut.org.il פיוט].
+
* [http://www.etzion-bloc.org.il/ אתר ההיסטוריה והמורשת בכפר-עציון] - כולל מידע רב על אתרי הקרבות ואתרים היסטוריים בגוש עציון.
 
 
|תודות=
 
נאוה איזין
 
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
שורה 230: שורה 121:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:afeka2.jpg|200px
+
תמונה:wadi_pirim.jpg|200px
default [[מערות אפקה]]
+
default [[נחל פירים ואמת הביאר]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[מערות אפקה]]
+
[[נחל פירים ואמת הביאר]]
 
</td>
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
שורה 239: שורה 130:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:apolonia.jpg|200px
+
תמונה:ein_yizhak.jpg|230px
default [[גן לאומי אפולוניה]]
+
default [[שלוחת משואות - מכפר עציון לבת עין]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[גן לאומי אפולוניה]]
+
[[שלוחת משואות - מכפר עציון לבת עין]]
 
</td>
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
שורה 248: שורה 139:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:tel_mihal.jpg|200px
+
תמונה:jumjum1.jpg|200px
default [[תל מיכל]]
+
default [[ח'רבת ג'ומג'ום ונחל ליבנה]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[תל מיכל]]
+
[[ח'רבת ג'ומג'ום ונחל ליבנה]]
 
</td></tr></table>
 
</td></tr></table>
  
 
}}
 
}}
  
[[קטגוריה:טיולים ואתרים עירוניים]]
+
[[קטגוריה:מערות בישראל]]
[[קטגוריה:פארקים]]
 

גרסה מ־09:43, 25 בספטמבר 2012

מסלול טיול: ניסוי1

מסלול רכוב העובר בחלק ממכמני גוש עציון - שילוב מרהיב של אוויר פסגות, מעיינות קרירים, תצפיות נוף, אתרי התיישבות ומורשת קרב.

  • מסלול טיול
  • אזור:הר חברון
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: גוש עציון, בקרבת ראש צורים ואלון שבות
  • גישה:לכל רכב
  • שבילי טיול:שחור 9404, ללא סימון
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:רכוב
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:כ- 10 ק"מ בנסיעה (החל מצומת אלון שבות, דרך ראש צורים, העץ הבודד, עין מסלע וסיום בכיכר הכניסה לכפר עציון ובת עין), כמעט ללא קטעי הליכה.
  • תאריך ביצוע מסלול:8/4/2005
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:27/7/2012



Ein misla.jpg

עין מסלע, (עמית מנדלסון, 8/4/2005)


עוד אתרים בסביבה

רקע: ניסוי1

באזור זה היו כמה נסיונות התיישבות לפני מלחמת העצמאות, החל ביישוב מגדל-עדר בשנת 1927, שנחרב במאורעות תרפ"ט, לאחר מכן נסיון ההתיישבות של חברת "אל ההר", בו תוכנן לראשונה גוש ההתיישבות, וניתן שם ליישוב המתוכנן הראשון - כפר עציון, על שם ראש חברת "אל ההר", שמואל צבי הולצמן, שתרגום שמו לעברית הוא עציון.

המרד הערבי בתרצ"ו קטע באיבו את ניסיון ההתיישבות הזה, ואילו ניסיון ההתיישבות השלישי התבצע בשנים 1943-1947, עם הקמתם של ארבעה קיבוצים: כפר עציון, משואות יצחק, עין צורים ורבדים. במהלך מלחמת העצמאות, היה הגוש נצור ומבודד, ובקרבות הכבדים להגנתו נפלו 240 לוחמים. עם קום מדינת ישראל, נפל גוש עציון ומגיניו הלכו לשבי הירדני.

לאחר קום המדינה, הקימו אנשי הגוש שלושה יישובים בשפלה: רבדים, עין-צורים ומשואות-יצחק. עם שיחרורו של גוש עציון במלחמת ששת הימים, חודש היישוב היהודי בכפר-עציון בספטמבר 1967, ולאחר מכן הוקמו יישובים נוספים, וביניהם ראש-צורים ואלון-שבות, הסמוכים למסלול הטיול המתואר להלן. את המסלול נתחיל בביקור באתרי קיבוץ ראש צורים - המעיין והתצפית. הקיבוץ הוא דתי, כמו מרבית יישובי גוש עציון, ולכן הביקור בו אינו אפשרי בשבתות ובחגים.

איך להגיע:

מסלול הטיול הוא מסלול ברכב, עם הליכות קצרות בלבד. לגוש עציון ניתן להגיע במספר דרכים, ושתי הדרכים המקובלות ביותר הן מעמק האלה (כבישים מס' 375 ו- 367) ומירושלים (כביש המנהרות - מס' 60). שתי הדרכים חוצות את הקו הירוק (בקירבתו נמצאים מחסומי צה"ל), ומגיעות לגוש עציון - גוש התיישבות על אם הדרך בין בית-לחם וחברון.

אזהרה בטחונית:

אזהרה בטחונית
המסלול נמצא מעבר לקו הירוק, באזור הנחשב שקט וללא בעיות בטחוניות מיוחדות. התנאים הבטחוניים עלולים להשתנות, ויש להיערך בהתאם. תושבי האזור מטיילים בו גם ללא תיאום בטחוני, אך אין הדבר פוטר מטיילים וקבוצות מאורגנות מחובת תיאום ואישור צה"ל לטיולים באזור.
אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:כ- 10 ק"מ בנסיעה (החל מצומת אלון שבות, דרך ראש צורים, העץ הבודד, עין מסלע וסיום בכיכר הכניסה לכפר עציון ובת עין), כמעט ללא קטעי הליכה.
  • משך המסלול:מסלול נסיעה, זמן מומלץ 3-2 שעות כולל הביקור באתרים.
  • טיפוס מצטבר:מסלול נסיעה, רוב ההליכה מישורית, ולמעיין צורים ירידה ועלייה של 20 מ' (לכל כיוון).

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

הכביש לראש צורים מסתעף מכביש מס' 367, ועובר בתחילתו ליד היישוב אלון שבות, לצידו ניתן לראות את "העץ הבודד" - בו נעבור בהמשך הטיול.

לאחר אלון שבות, מסתעפת דרך עפר ימינה, המשולטת "דרך האבות", ומסומנת באדום. אנו נמשיך לכיוון ראש צורים, ונראה מימין (ממזרח) לכביש כפר ערבי זעיר - ח'רבת בית-זכריא, בה נערך בתקופה החשמונאית קרב בית-זכריה, בו נפל בקרב אלעזר החשמונאי, לפי ספר המכבים בעת שניסה להרוג פיל , שעליו לדעתו ישב המפקד היווני.

ניכנס בשער הראשי של קיבוץ ראש צורים, שעלה לקרקע בספטמבר 1969 באתרו של קיבוץ עין צורים עד מלחמת העצמאות.

מומלץ תחילה לנסוע למצפור שהוסדר ביישוב - מצפה צחי. לשם כך, ניסע ישר ואחרי כ- 300 מ' נפנה ימינה לחנייה. כאן נשאיר את הרכב, נחזור לכביש הראשי ונלך בשוליו עוד כ- 100 מ' עד לשלט המפנה אותנו שמאלה ל"מצפה צחי". במקום נמצא מגדל תצפית קטן (נעול) ולצידו מצבת זיכרון לזכר צחי ששון, בן הקיבוץ שנהרג בפיגוע בכביש המנהרות ב- 2001. המצבה הייחודית מציגה מכתב שכתב צחי לאחיו, ועוסק בסוגיית "להיות חייל דתי". מהמקום יש תצפית טובה על דרום פרוזדור ירושלים וחלקים מהשפלה, ובפרט העיר ביתר עילית ורכס סנסן.

באתר נמצאים גם מתקנים חקלאיים שונים כמו גת מודרנית ובית בד. מכאן נשוב לרכב וניסע חזרה לשער הקיבוץ. ממש לפני השער, נפנה ימינה (למי שמדלג על התצפית, מדובר בפנייה שמאלה), לכביש המוביל ללול רבדים.

הכביש מתעקל ופונה צפונה. קצת אחרי המסעף, מסתעף כביש צדדי ללא מוצא - אנו נמשיך בכביש הראשי, ובמקום בו הוא פוגש את דרך הביטחון של הקיבוץ, נפנה בעקומה חדה וניסע דרומה לאורך גדר הקיבוץ.

נעבור שער בגדר (לרוב פתוח), הנמצא כ- 700 מ' מהשער הראשי של הקיבוץ, ואחרי כמה עשרות מטרים נפנה ימינה (צפונה) לדרך עפר, ממש לפני הכניסה למתחם לול רבדים.

מכאן ניסע בדרך עפר, כ- 300 מ' בקו גובה אחיד (מדרך זו מסתעפת דרך עפר נוספת לאורך גבול הלולים - אין לפנות בה!), בין יער אורנים (למעלה) ומטעים (מתחת) עד לשלט חום המציין שאין פינוי אשפה באתר.

כאן נשאיר את הרכב, ונרד במדרגות מלוחות אבן גדולים, ואח"כ מדרגות צמיגים, לדרך עפר נוספת - בה נפנה שמאלה (דרומה) ואחרי 20 מ' נפנה שוב שמאלה לשביל עיזים המוביל למערת הנביעה של מעיין צורים (עין אבו זיד). מעיין זעיר זה בין הטרשים, נתן את שמו לקיבוץ שהוקם כאן בשנות ה- 40' ולאחר נפילת הגוש עבר לשפלה. בשנים האחרונות הוחלף שמו של המעיין מ"עין צורים" ל"מעיין צורים".

הכניסה למערה מחייבת התכופפות קלה, אך המערה עצמה נוחה להליכה, ובמרחק כעשרה מטרים מהפתח נמצאת בריכת המעיין. המים צלולים להפליא, ואינם עמוקים (כחצי מטר), אך המקום חשוך ונדרש פנס לביקור בו.

מרחק ההליכה למעיין מהרכב כ- 300 מ', הביקור במקום מתאים לקבוצה קטנה בלבד, אנא שימרו על הניקיון!

סביב פתח המערה גדלים שיחי אוג הבורסקאים, צחנן מבאיש ועוזרר קוצני, ובאזור פורחים צמחי בר רבים, ביניהם רקפת מצויה, נורית אסיה, סחלב שלוש-השיניים ודם-המכבים האדום.

מעין צורים נשוב באותה דרך לרכב ולשער הקיבוץ. ניסע חזרה לכיוון הכביש הראשי. לאחר 1 ק"מ משער היישוב ראש צורים, נעצור בצד הדרך לראות את עץ האלון הבודד - סימלו של גוש עציון המתחדש. עץ האלון היה חלק מהגבול בין מחוזות בית לחם וחברון, ונשמר בשל קדושתו לערבים. לפי בדיקות שנערכו, גיל העץ בסביבות 700 שנים. בתקופת מלחמת העצמאות, היה כאן מרכז הדרכים הפנימי של יישובי גוש עציון, ומכאן התפצלו הכבישים לרבדים ועין צורים, מחד, ומאידך לכפר עציון ומשואות יצחק. לאחר נפילת הגוש במלחמת העצמאות, ועד לשיחרורו ב- 1967, היה העץ הפרט הבולט היחיד הניתן לזיהוי בגוש עציון מתחומי הקו הירוק. באתר יש מצבת זיכרון לקרבות גוש עציון.

יעדנו הבא הוא עין מסלע (עין אבו-כלאב), הנובע במורד השלוחה בין המועצה האזורית גוש עציון והיישוב גבעות. המעיין נקרא על שם קבוצת מיסלע, קבוצה של תנועת "השומר הצעיר", שחבריה הקימו ב- 1947 את קיבוץ רבדים הסמוך.

כדי להגיע למעיין, נחזור לכביש הראשי וניסע כחצי ק"מ מערבה, לכיוון כיכר הכניסה ליישובים כפר עציון ובת עין. מייד לפני הכיכר, מפנה שלט חום לעין מסלע וחוות האיילים הסמוכה אליו.

נפנה בדרך עפר, העוברת תחילה ביער אורנים למרגלות הגבעה הצהובה (בה ממוקמים משרדי המועצה האזורית גוש עציון), ואחרי כ- 600 מ' נגיע לצומת טי, בה נפנה שמאלה.

מנקודה זו, הדרך משובשת אולם עבירה גם לרכב פרטי בנסיעה איטית וזהירה. אחרי עוד 400 מ', ולאחר חציית שער פתוח, מסתעפת דרך ימינה המשולטת למעיין (המשך הדרך ישר מוביל לחוות ארץ האיילים, אתר ביקור בו ניתן לגלוש באומגות ארוכות ומרהיבות - סגור בשבתות וחגים). ניסע בזהירות במורד המדרון, ואחרי 500 מ' נחצה שער חלוד בצבע חום. הדרך מתעקלת, חולפת לצד שער שני (כ- 200 מ' מהשער הראשון), וממשיכה למטה, עד המעיין במרחק 2.2 ק"מ מהכביש.

מי המעיין נאגרים בבריכה משופעת, חלקה העליון רדוד וחלקה התחתון עמוק (כמטר וחצי), וגולשים מהבריכה לעבר שטחי חקלאות שלחין בעבר. למרגלות הנביעה גדלות שתי תאנים הבולטות במדרון, ובצילן שולחנות פיקניק. אם נבוא הנה באביב, נוכל ליהנות מפריחה עונתית מרהיבה: מרבדי פריחה כחולים-אדומים של נורית אסיה (אדום) ולשון הפר המצויה (כחול), כאשר לצד המעיין עצמו צומחים מספר שיחים של מרווה כחולה, שיח נדיר ומוגן בעל פריחה מרהיבה, בדרך כלל בין סוף מרץ לאמצע אפריל. זוהי פינה יפהפייה ומומלצת למנוחה, אך מבודדת ואין לבוא לבד אלא בקבוצה, בהתאם למצב הבטחוני בעת הטיול. מכאן, נשוב ברכב באותה הדרך לכביש וחזרה הביתה.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

פריחה אביבית עשירה בחודשים מרץ-אפריל, בפרט סביב עין מסלע (מרבדי פריחה של נורית אסיה ולשון הפר המצויה), וראוייה לציון פריחת מרווה כחולה לצד בריכת עין מסלע - מין מוגן ונדיר בארץ. יוני-יולי - פריחת בוצין סיני וקורנית מקורקפת באזור מעיין צורים.

למרגלות עין מסלע, יש פריחת צמחי מים בקיץ (אוגוסט-ספטמבר), ובפרט ערברבה שעירה (פריחה ורודה).

שירותים למטיילים:

  • ביישובים הסמוכים (לא בשבתות וחגים!).
  • בחוות "ארץ האיילים" הסמוכה - אתר ביקור (סגור בשבתות ובחגים), בו נמצא מתקן גלישה זוויתית ("אומגה") עם שתי האומגות הארוכות בישראל. הכניסה בתשלום.

הערות ואזהרות:

  • המסלול נמצא מעבר לקו הירוק, באזוק שקט יחסית מבחינה בטחונית, אך טיול בקבוצה מאורגנת מחייב אישור מצה"ל, וכן אין לטייל לבד במעיינות המתוארים במסלול.
  • האזור גבוה (800-900 מ' מעל פני הים), ובחורף מומלץ להצטייד בלבוש חם.
  • הכניסה למעיין צורים היא מתחום קיבוץ ראש צורים, שהוא יישוב דתי, ולכן אינה אפשרית בשבתות וחגים (בשאר האתרים ניתן לבקר גם בימים אלו, אך יש להביא בחשבון נוכחות מעטה בלבד של מטיילים בכבישים בימים אלו).
  • בריכת עין מסלע עמוקה (עד 1.5 מ'), עם סכנת החלקה בירידה לבריכה, והרחצה באתר באחריות המטיילים בלבד!
  • שפיעת המעיינות נתונה לשינויים במהלך השנה, ובקיץ 2005 אף קיבלתי דיווח על התייבשות זמנית של מעיין צורים.
  • נדרש פנס לביקור במערת מעיין צורים.

הצעות טיול בסביבת ניסוי1:

Wadi pirim.jpg

נחל פירים ואמת הביאר

Ein yizhak.jpg

שלוחת משואות - מכפר עציון לבת עין

Jumjum1.jpg

ח'רבת ג'ומג'ום ונחל ליבנה

קישורים נוספים וספרות מומלצת: