קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "ניסוי1"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 30: שורה 30:
 
|10=[[מערות שמריהו]]
 
|10=[[מערות שמריהו]]
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
[[תמונה:southern_hills1.jpg|left|thumb|200px|שביל הגבעות הדרומיות, דצמבר 2011]]
+
תל מיכל הוא עיר נמל קדומה, שירדה מגדולתה בעקבות הקמת העיר [[גן לאומי אפולוניה|אפולוניה]] מספר קילומטרים מצפון.
שביל טיול מעגלי שסומן בסוף שנת 2007 מפגיש את המטיילים עם נופי גבעות מודיעין - אזור העשיר בשרידים ארכיאולוגיים של אלפי שנות התיישבות אדם, ומאויים כיום ע"י תוכניות הפיתוח הנרחבות של העיר מודיעין.
+
 
 +
האתר מתפרס על פני חמש גבעות, שהעיקרית שבהן היא בדרום-מערב המתחם.
 +
 
 +
שם האתר בא כנראה בעקבות הצעתו של החוקר עורי בשנות ה- 20' של המאה ה- 20'. החוקר שיער שהשם הערבי מכמיש, נגזר משם האל הפניקי רשף-מקאל (המקביל לאל היווני אפולו). ייתכן שהשערה זו הביאה להחלטת וועדת השמות הממשלתית לקרוא לאתר בשם תל מיכל. שמו הקדום של האתר אינו ידוע.
  
תוך כדי הליכה נתרשם מנוף הצומח - עשבוניים ושיחים נמוכים, ביניהם נמצאים עצים מעטים ופזורים (בפרט עצי לבנה רפואי). במשטחי הסלע הרבים שבגבעות בולטים בני שיח כמו כתלה חריפה, צמחי התבלין זוטה לבנה ואזוב מצוי ועוד.
+
ההתיישבות באזור החלה בתקופת הברונזה התיכונה ב' (לפני כ- 4000 שנה). בתקופה זו שימש היישוב כתחנת סחר בין מוצרים שיובאו ממצרים ומקפריסין.
  
נוף זה מכונה בתה (שם שמקורו במשל הכרם בספר ישעיהו), ולמרות שאינו "פראי" הוא עשיר במיוחד במיני צמחים ובעלי חיים, כולל אפילו צבאים. בשנים האחרונות גדלה המודעות לחשיבותם של נופים אלו, ונעשים מאמצים ממושכים לשמור על השטח ולהפוך אותו בעתיד ל[[גן לאומי מודיעין]] - יוזמה הנתקלת כיום בהתנגדות קשה של עיריית מודיעין, הרואה במרחב זה עתודות בנייה של העיר.
+
מאוחר יותר, עם התפתחות קשרי המסחר בין ממלכת ישראל ובין ממלכת הפניקים בצור (סביבות 900-1000 לפני הספירה), התפתח מחדש התל ובאתר נחשפו חדרי פולחן פניקיים.
 +
 
 +
תקופה נוספת בה התחדש היישוב היתה התקופה הפרסית (300-500 לפני הספירה).
 +
 
 +
בתקופה הרומית הוקמה המצודה הנראית כיום בפסגת התל, ולאחר מכן דעך היישוב עם הקמת אפולוניה.
 +
 
 +
בתקופה הערבית הקדומה הוקם באתר מגדל שמירה בודד, כחלק ממערך ההגנה על החופים.
 +
 
 +
סימני היישוב האחרונים באתר הם מהמאה ה- 13, ממנה נמצאו במקום מספר קברים. לאחר מכן ניטש המקום.
 +
 
 +
באתר בוצעו חפירות ארכיאולוגיות בשנים 1980-1977, ושוב בשנת 1997 בעקבות הקמת המרינה הסמוכה.
  
 
|איך_להגיע=
 
|איך_להגיע=
שורה 54: שורה 67:
 
|תיאור המסלול=
 
|תיאור המסלול=
 
ההליכה היא בדרכי עפר לא מסומנות. מנקודת ההתחלה יש למשוך עם דרכי העפר לכיוון דרום-מערב, וללכת בעקבות שלטי הסבר הפזורים באזור ומלמדים על צומח החולות והממצאים העתיקים שנחשפו באזור.
 
ההליכה היא בדרכי עפר לא מסומנות. מנקודת ההתחלה יש למשוך עם דרכי העפר לכיוון דרום-מערב, וללכת בעקבות שלטי הסבר הפזורים באזור ומלמדים על צומח החולות והממצאים העתיקים שנחשפו באזור.
 
תל מיכל הוא עיר נמל קדומה, שירדה מגדולתה בעקבות הקמת העיר [[גן לאומי אפולוניה|אפולוניה]] מספר קילומטרים מצפון.
 
 
האתר מתפרס על פני חמש גבעות, שהעיקרית שבהן היא בדרום-מערב המתחם.
 
 
שם האתר בא כנראה בעקבות הצעתו של החוקר עורי בשנות ה- 20' של המאה ה- 20'. החוקר שיער שהשם הערבי מכמיש, נגזר משם האל הפניקי רשף-מקאל (המקביל לאל היווני אפולו). ייתכן שהשערה זו הביאה להחלטת וועדת השמות הממשלתית לקרוא לאתר בשם תל מיכל. שמו הקדום של האתר אינו ידוע.
 
 
ההתיישבות באזור החלה בתקופת הברונזה התיכונה ב' (לפני כ- 4000 שנה). בתקופה זו שימש היישוב כתחנת סחר בין מוצרים שיובאו ממצרים ומקפריסין.
 
 
מאוחר יותר, עם התפתחות קשרי המסחר בין ממלכת ישראל ובין ממלכת הפניקים בצור (סביבות 900-1000 לפני הספירה), התפתח מחדש התל ובאתר נחשפו חדרי פולחן פניקיים.
 
 
תקופה נוספת בה התחדש היישוב היתה התקופה הפרסית (300-500 לפני הספירה).
 
 
בתקופה הרומית הוקמה המצודה הנראית כיום בפסגת התל, ולאחר מכן דעך היישוב עם הקמת אפולוניה.
 
 
בתקופה הערבית הקדומה הוקם באתר מגדל שמירה בודד, כחלק ממערך ההגנה על החופים.
 
 
סימני היישוב האחרונים באתר הם מהמאה ה- 13, ממנה נמצאו במקום מספר קברים. לאחר מכן ניטש המקום.
 
 
באתר בוצעו חפירות ארכיאולוגיות בשנים 1980-1977, ושוב בשנת 1997 בעקבות הקמת המרינה הסמוכה.
 
  
 
שטח העתיקות בתל מיכל משתרע על פני עשרות דונמים מעבר לפסגת התל עצמו, ולאורך הדרך הוצבו שלטי הסבר על הממצאים - בית קברות וכבשנים (מכוסים כיום), גת עתיקה (מוזנחת אבל ניתן לזהותה ליד שלט ההסבר) ועוד.
 
שטח העתיקות בתל מיכל משתרע על פני עשרות דונמים מעבר לפסגת התל עצמו, ולאורך הדרך הוצבו שלטי הסבר על הממצאים - בית קברות וכבשנים (מכוסים כיום), גת עתיקה (מוזנחת אבל ניתן לזהותה ליד שלט ההסבר) ועוד.
שורה 134: שורה 127:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:parosh_ruin1.jpg|200px
+
תמונה: shmariyahu-caves3.jpg|200px
 
default [[מערות שמריהו]]
 
default [[מערות שמריהו]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>

גרסה מ־11:37, 21 בספטמבר 2012

מסלול טיול: ניסוי1

תל מיכל - אתר עתיקות, צמחיית חולות ותצפית למרינה בהרצליה.

  • מסלול טיול
  • אזור:השרון
  • מפת סימון שבילים: 7 - השרון ומערב השומרון
  • מיקום: הרצליה פיתוח (מעל למרינה בהרצליה)
  • גישה:רגלית, אופניים
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:קווי קצר
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:1 ק"מ.
  • תאריך ביצוע מסלול:24/3/2009
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:24/3/2009



Tel mihal.jpg

תל מיכל, (עמית מנדלסון, 24/3/2009)


עוד אתרים בסביבה

רקע: ניסוי1

תל מיכל הוא עיר נמל קדומה, שירדה מגדולתה בעקבות הקמת העיר אפולוניה מספר קילומטרים מצפון.

האתר מתפרס על פני חמש גבעות, שהעיקרית שבהן היא בדרום-מערב המתחם.

שם האתר בא כנראה בעקבות הצעתו של החוקר עורי בשנות ה- 20' של המאה ה- 20'. החוקר שיער שהשם הערבי מכמיש, נגזר משם האל הפניקי רשף-מקאל (המקביל לאל היווני אפולו). ייתכן שהשערה זו הביאה להחלטת וועדת השמות הממשלתית לקרוא לאתר בשם תל מיכל. שמו הקדום של האתר אינו ידוע.

ההתיישבות באזור החלה בתקופת הברונזה התיכונה ב' (לפני כ- 4000 שנה). בתקופה זו שימש היישוב כתחנת סחר בין מוצרים שיובאו ממצרים ומקפריסין.

מאוחר יותר, עם התפתחות קשרי המסחר בין ממלכת ישראל ובין ממלכת הפניקים בצור (סביבות 900-1000 לפני הספירה), התפתח מחדש התל ובאתר נחשפו חדרי פולחן פניקיים.

תקופה נוספת בה התחדש היישוב היתה התקופה הפרסית (300-500 לפני הספירה).

בתקופה הרומית הוקמה המצודה הנראית כיום בפסגת התל, ולאחר מכן דעך היישוב עם הקמת אפולוניה.

בתקופה הערבית הקדומה הוקם באתר מגדל שמירה בודד, כחלק ממערך ההגנה על החופים.

סימני היישוב האחרונים באתר הם מהמאה ה- 13, ממנה נמצאו במקום מספר קברים. לאחר מכן ניטש המקום.

באתר בוצעו חפירות ארכיאולוגיות בשנים 1980-1977, ושוב בשנת 1997 בעקבות הקמת המרינה הסמוכה.

איך להגיע:

האתר נמצא בסמוך למרינה בהרצליה.

לבאים מחוץ לעיר, מומלץ לנסוע דרך כביש החוף, ולפנות במחלף הסירה לכיוון הים (שדרות אבא אבן). באזור מפגש שדרות אבא אבן ורחוב וינגייט יש לחפש חנייה. ניתן גם לחנות במגרשי החנייה של קניון ארנה (המרינה בהרצליה), במרחק כמה מאות מטרים.

הכניסה הרגלית המומלצת לאזור התל היא משדרות אבא אבן, מול פינת רחוב וינגייט.

דרך גישה נוספת יוצאת מרחוב השונית, בקצה הדרומי של התל (מול הקצה הדרומי של מגרשי החנייה של קניון ארנה), אולם היא תלולה יותר ואין לאורכה שלטי הסבר. ניתן לצאת מהשטח בדרך זו, ולשוב לאורך המדרכה אל הרכב.

שביל ישראל חולף למרגלות התל אולם לא מטפס לתל עצמו.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:1 ק"מ.
  • משך המסלול:כשעה.
  • טיפוס מצטבר:המסלול מישורי.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

ההליכה היא בדרכי עפר לא מסומנות. מנקודת ההתחלה יש למשוך עם דרכי העפר לכיוון דרום-מערב, וללכת בעקבות שלטי הסבר הפזורים באזור ומלמדים על צומח החולות והממצאים העתיקים שנחשפו באזור.

שטח העתיקות בתל מיכל משתרע על פני עשרות דונמים מעבר לפסגת התל עצמו, ולאורך הדרך הוצבו שלטי הסבר על הממצאים - בית קברות וכבשנים (מכוסים כיום), גת עתיקה (מוזנחת אבל ניתן לזהותה ליד שלט ההסבר) ועוד.

בשטח פזורה צמחיית חולות אופיינית - שיחי אטד החוף, לענה חד-זרעית ורותם המדבר, ומגוון פריחה עונתית באביב.

ראוי לציון הזן הבהיר של חרצית עטורה. בזן זה, הפרחים בהירים מאד ואף לבנים, ורק בסיסם צהוב, בניגוד לחרציות הרגילות.

בדרך כלל פרטים מזן זה נמצאים בשכיחות נמוכה מאד באוכלוסיות החרצית העטורה, אולם בתל מיכל יש ריכוז גדול ויפה של חרציות בהירות.

בסוף הקיץ פורחת במצוקים באזור חבצלת החוף.

הרכס נקטע במערב ע"י קיר תמך שהוקם במהלך בנייתה של המרינה בחוף הרצליה, הנראית היטב למרגלות התל.

בניית המרינה גרמה לנזקים כבדים לחופי העיר, כתוצאה מעצירת סחף החולות שהזין את החופים. עד היום, לא הושג פתרון ארוך טווח לבעיה זו. קיימים פתרונות זמניים בדמות כריית חול שנערם באזור המרינה, ופיזורו מצפון לה, אך פעולה זו מחייבת יישום באופן שוטף לאורך זמן.

עם השילוט נגיע לפסגת התל, בה נראים שרידי מצודה ואגן אבן גדול.

ניתן לשוב לנקודת המוצא, וניתן גם לגלוש בדרכי העפר לגיא שמדרום לתל, וממנו לצאת לרחוב השונית - מול מגרשי החנייה של קניון "ארנה".

שביל ישראל עובר בכביש המרינה למרגלות התל, ולצועדים בשביל מומלץ לסטות גם לתצפית מהתל.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • אוגוסט-ספטמבר - פריחת חבצלת החוף.
  • פברואר - פריחת רותם המדבר.
  • מרץ-אפריל - פריחה אביבית מגוונת, בפרט ראוי לציון הזן הבהיר של חרצית עטורה.

שירותים למטיילים:

אין באתר שירותים למטיילים. למרגלות המקום נמצא קניון "ארנה" ומגרשי חנייה.

הערות ואזהרות:

  • אין להתקרב לשפת המצוק.
  • המסלול חשוף לשמש. בקיץ מומלץ לטייל בו רק בשעות אחה"צ, או מוקדם בבוקר.

הצעות טיול בסביבת ניסוי1:

Apolonia.jpg

גן לאומי אפולוניה

Afeka2.jpg

מערות אפקה

Shmariyahu-caves3.jpg

מערות שמריהו

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • אוכלוסייה של חרצית עטורה מהזן הבהיר מתל מיכל - שמחה לב-ידון, חוברת רת"ם מס' 21 - ספטמבר 1986.