קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "ניסוי1"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
<meta name="keywords" content="הגבעות הדרומיות, שביל הגבעות הדרומיות, חורבת בארית, חורבת קנובה, חורבת חדת"></meta>
+
<meta name="keywords" content="תל מיכל, תצפית למרינה, טיול בהרצליה"></meta>
<meta name="description" content="שביל מעגלי בנופי הגבעות בפאתי מודיעין, בין בוסתנים ובורות מים עתיקים."></meta>
+
<meta name="description" content="תל מיכל - אתר עתיקות, צמחיית חולות ותצפית למרינה בהרצליה."></meta>
 
{{מסלולי טיול
 
{{מסלולי טיול
|סקירה=שביל מעגלי בנופי הגבעות בפאתי מודיעין, בין בוסתנים ובורות מים עתיקים.
+
|סקירה=תל מיכל - אתר עתיקות, צמחיית חולות ותצפית למרינה בהרצליה.
|תמונה=hurvat_beerit1.jpg
+
|תמונה=tel_mihal.jpg
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
|מקום_הצילום=חורבת בארית
+
|מקום_הצילום=תל מיכל
|תאריך_הצילום=10/12/2011
+
|תאריך_הצילום=24/3/2009
|אזור=השפלה
+
|אזור=השרון
|מפת_סימון_שבילים=מבואות ירושלים 9
+
|מפת_סימון_שבילים=7 - השרון ומערב השומרון
|מיקום=לצד כביש 443, בקרבת העיר מודיעין
+
|מיקום=הרצליה פיתוח (מעל למרינה בהרצליה)
 
|גישה=רגלית, אופניים
 
|גישה=רגלית, אופניים
|שבילי_טיול=כחול 9235, שחור 9237
+
|שבילי_טיול=לא מסומן
 
|עונות_ביקור=כל השנה
 
|עונות_ביקור=כל השנה
|שמורת_טבע=כן (גן לאומי)
+
|שמורת_טבע=לא
 
|רמת_קושי=לכל המשפחה
 
|רמת_קושי=לכל המשפחה
|סוג_מסלול=מעגלי
+
|סוג_מסלול=קווי קצר
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
|תאריך_ביצוע_מסלול=10/12/2011
+
|תאריך_ביצוע_מסלול=24/3/2009
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=10/12/2011
+
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=24/3/2009
|1=[[חורבת שר]]
+
|1=[[חוף סידנא עלי ובוסתני נוף-ים]]
|2=[[פארק קנדה / פארק איילון]]
+
|2=[[מערות אפקה]]
|3=[[עתיקות במבואות מודיעין]]
+
|3=[[עמק גלילות]]
|4=[[בעקבות קרב כוריכור]]
+
|4=[[פארק יקום ושער פולג]]
|5=[[יער בן-שמן]]
+
|5=[[גן לאומי חוף השרון]]
|6=[[גן לאומי תל גזר]]
+
|6=[[גן לאומי אפולוניה]]
|7=[[גן לאומי מודיעין]]
+
|7=[[גן לאומי סידנא עלי]]
|8=[[אתר לאומי פינת הנרייטה סאלד|פינת הנרייטה סאלד]]
+
|8=[[חוף הצוק]]
|9=[[גן לאומי הרי יהודה]]
+
|9=[[חוף תל ברוך]]
|10=[[שמורת מערת נשר]]
+
|10=[[מערות שמריהו]]
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
 
[[תמונה:southern_hills1.jpg|left|thumb|200px|שביל הגבעות הדרומיות, דצמבר 2011]]
 
[[תמונה:southern_hills1.jpg|left|thumb|200px|שביל הגבעות הדרומיות, דצמבר 2011]]
שורה 38: שורה 38:
  
 
|איך_להגיע=
 
|איך_להגיע=
 +
האתר נמצא בסמוך למרינה בהרצליה.
  
הגישה הנוחה למסלול היא מכביש 443. כ- 1.5 ק"מ אחרי צומת שילת, נפנה לכיוון מכבים-רעות.
+
לבאים מחוץ לעיר, מומלץ לנסוע דרך כביש החוף, ולפנות במחלף הסירה לכיוון הים (שדרות אבא אבן). באזור מפגש שדרות אבא אבן ורחוב וינגייט יש לחפש חנייה. ניתן גם לחנות במגרשי החנייה של קניון ארנה (המרינה בהרצליה), במרחק כמה מאות מטרים.
  
נעבור מספר צמתים מרומזרים. אחרי 2 ק"מ, נגיע לצומת הכניסה לרעות. כעת נמשיך עוד כקילומטר אחד עד לצמד כיכרות על הכביש.
+
הכניסה הרגלית המומלצת לאזור התל היא משדרות אבא אבן, מול פינת רחוב וינגייט.
  
בצידה המזרחי של הכיכר השנייה יש ירידה לחנייה קטנה מדרום לכביש (הכניסה למגרש החנייה אינה משולטת), ואילו בצידה הדרומי של הכיכר נמצא שלט המכוון את המטיילים לגבעות הדרומיות.
+
דרך גישה נוספת יוצאת מרחוב השונית, בקצה הדרומי של התל (מול הקצה הדרומי של מגרשי החנייה של קניון ארנה), אולם היא תלולה יותר ואין לאורכה שלטי הסבר. ניתן לצאת מהשטח בדרך זו, ולשוב לאורך המדרכה אל הרכב.
  
ניתן לגשת למסלול גם מכיוון מחלף לטרון ומחלף ענבה.
+
[[שביל ישראל]] חולף למרגלות התל אולם לא מטפס לתל עצמו.
  
לבאים ממחלף ענבה, יש לנסוע בכביש 431 לכיוון מודיעין. בצומת יש לפנות ימינה ולאחר 1.8 ק"מ לפנות שמאלה לרח' מנחם בגין.
+
|אורך המסלול=1 ק"מ.
 +
|משך המסלול=כשעה.
 +
|טיפוס מצטבר=המסלול מישורי.
 +
|מפה=tel_mihal.gif
 +
|תיאור המסלול=
 +
ההליכה היא בדרכי עפר לא מסומנות. מנקודת ההתחלה יש למשוך עם דרכי העפר לכיוון דרום-מערב, וללכת בעקבות שלטי הסבר הפזורים באזור ומלמדים על צומח החולות והממצאים העתיקים שנחשפו באזור.
 +
 
 +
תל מיכל הוא עיר נמל קדומה, שירדה מגדולתה בעקבות הקמת העיר [[גן לאומי אפולוניה|אפולוניה]] מספר קילומטרים מצפון.
 +
 
 +
האתר מתפרס על פני חמש גבעות, שהעיקרית שבהן היא בדרום-מערב המתחם.
  
ברחוב זה ניסע 2.5 ק"מ, במהלכם נחלוף על פני כמה כיכרות, עד שנגיע לצמד הכיכרות הסמוכות (כקילומטר לפניהן, יש שלט הכוונה נוסף של עיריית מודיעין בכניסה לא מסומנת למרחב הגבעות הדרומיות).
+
שם האתר בא כנראה בעקבות הצעתו של החוקר עורי בשנות ה- 20' של המאה ה- 20'. החוקר שיער שהשם הערבי מכמיש, נגזר משם האל הפניקי רשף-מקאל (המקביל לאל היווני אפולו). ייתכן שהשערה זו הביאה להחלטת וועדת השמות הממשלתית לקרוא לאתר בשם תל מיכל. שמו הקדום של האתר אינו ידוע.
  
לבאים ממחלף לטרון, יש לפנות לפי השילוט לכיוון מודיעין, דרך [[פארק קנדה / פארק איילון|פארק קנדה]]. אחרי 2.7 ק"מ נפנה שמאלה לעבר מודיעין, ואחרי עוד 3.2 ק"מ נפנה שמאלה לרחוב מנחם בגין.
+
ההתיישבות באזור החלה בתקופת הברונזה התיכונה ב' (לפני כ- 4000 שנה). בתקופה זו שימש היישוב כתחנת סחר בין מוצרים שיובאו ממצרים ומקפריסין.
  
המשך הנסיעה הוא כמתואר לעיל עבור המגיעים ממחלף ענבה.
+
מאוחר יותר, עם התפתחות קשרי המסחר בין ממלכת ישראל ובין ממלכת הפניקים בצור (סביבות 900-1000 לפני הספירה), התפתח מחדש התל ובאתר נחשפו חדרי פולחן פניקיים.
  
|אורך המסלול=3 ק"מ.
+
תקופה נוספת בה התחדש היישוב היתה התקופה הפרסית (300-500 לפני הספירה).
|משך המסלול=3-1 שעות.
 
|טיפוס מצטבר=50 מ' עליות מצטברות ו- 50 מ' ירידות מצטברות.
 
|מפה=southern_hills.gif
 
|תיאור המסלול=
 
[[תמונה:southern_hills2.jpg|left|thumb|200px|גת לצד צומת השבילים, דצמבר 2011]]
 
[[תמונה:southern_hills3.jpg|left|thumb|200px|בור מים ושוקת בצומת השבילים, דצמבר 2011]]
 
  
מהחנייה נצא דרומה לעבר הגבעות. בתחילת המסלול יש שלט הסבר ומפת השבילים (שאינה מעודכנת, נוספו שבילים בשטח שאינם מופיעים בה). נעבור במעבר מסודר בגדר בקר ועד מהרה נגיע לצומת שבילים כחול-ירוק.
+
בתקופה הרומית הוקמה המצודה הנראית כיום בפסגת התל, ולאחר מכן דעך היישוב עם הקמת אפולוניה.
  
השביל הירוק, שאורכו כ- 300 מ', מוביל לאתר העתיקות '''חורבת חדת''', בה ניתן לראות שרידי כנסייה ביזנטית כולל שברי עמודים ואפסיס (גומחת תפילה) עגול בצד המזרחי של הכנסייה. בכנסייה נחשפה רצפת פסיפס ובה פסוק מספר תהילים מ"ב "כְּאַיָּל, תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם -    כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים". הפסיפס מכוסה כיום. 30 מטרים ממזרח לכנסייה, מדרום לשביל ההליכה, נמצא בור מים עם אבן חוליה מרשימה ואחד מעמודי הכנסייה.
+
בתקופה הערבית הקדומה הוקם באתר מגדל שמירה בודד, כחלק ממערך ההגנה על החופים.
  
שביל זה הוא שביל קווי, ויש לחזור באותה דרך לשביל הראשי.
+
סימני היישוב האחרונים באתר הם מהמאה ה- 13, ממנה נמצאו במקום מספר קברים. לאחר מכן ניטש המקום.
  
אחרי שנשוב לשביל הכחול, נרד עימו במתינות לעמק נאה בו חולפת דרך עפר. נפנה כאן ימינה ומייד נעלה שמאלה לעבר הגבעות. בטרם נגיע לחורבת בארית, נפגוש צומת שבילים כחול-שחור. לנקודה זו נשוב לקראת סוף המסלול.
+
באתר בוצעו חפירות ארכיאולוגיות בשנים 1980-1977, ושוב בשנת 1997 בעקבות הקמת המרינה הסמוכה.
  
כעת נעלה עם הסימון הכחול לעבר '''חורבת בארית''' (ח'רבת אל בוויארה). כאן ישב כפר ערבי קטן עד למלחמת העצמאות. המקום נכבש במבצע "דני" בקיץ 1948, ומקור שמו הוא בבאר המים שבו, היחידה בגבעות מודיעין, אליה נגיע בהמשך הדרך.  
+
שטח העתיקות בתל מיכל משתרע על פני עשרות דונמים מעבר לפסגת התל עצמו, ולאורך הדרך הוצבו שלטי הסבר על הממצאים - בית קברות וכבשנים (מכוסים כיום), גת עתיקה (מוזנחת אבל ניתן לזהותה ליד שלט ההסבר) ועוד.
  
החוקר והארכיאולוג הצרפתי קלרמון-גאנו ביקר כאן בשנת 1874 ומספר על משקופי אבן עתיקים עליהם חרותים צלבים. משקופים עתיקים אלו, אותם תיארך קלרמון-גאנו לתקופה הביזנטית, אבדו עם השנים וסביר להניח כי נבזזו בידי שודדי עתיקות.
+
בשטח פזורה צמחיית חולות אופיינית - שיחי אטד החוף, לענה חד-זרעית ורותם המדבר, ומגוון פריחה עונתית באביב.
  
באזור פזורים בוסתני שקדים, בורות מים (בפתחם של חלק מהם שרדו אבני חוליה) וכן כמה מערות קטנות שניתן להיכנס אליהן. לצד שרידי מבנה חרב, נפגוש שוב צומת שבילים כחול-שחור. הסימון השחור בנקודה זו הוא למעשה שביל קיצור העולה לאוכף בין גבעת בארית וגבעת קנובה, ומומלץ למטיילים הלחוצים בזמן או לאלו שהגיעו לכאן לביקור חוזר. ייתכן שצבע הסימון השחור בקטע זה ישונה בעתיד הקרוב, כדי למנוע שלושה מפגשי שבילים כחול-שחור בתא שטח מצומצם.
+
ראוי לציון הזן הבהיר של חרצית עטורה. בזן זה, הפרחים בהירים מאד ואף לבנים, ורק בסיסם צהוב, בניגוד לחרציות הרגילות.
  
אנו נעלה עם הסימון הכחול לעבר פסגת הגבעה, בה נמצאים שרידי מבנה חרב נוסף. מנקודה זו יש תצפית נאה לעבר הרי בנימין והרי ירושלים. בין היתר נראים מכאן מגדלי רמאללה וצפון ירושלים, מאחז חרשה בבנימין, גדר ההפרדה, מבוא חורון, מאגר מבוא חורון בגבול [[פארק קנדה / פארק איילון|פארק קנדה]], נווה אילן ומעלה החמישה. קרוב יחסית אלינו לכיוון צפון נראית אנטנה בגבעה 312 (הגבוהה בגבעות מודיעין) ובצפון-מערב בולטת העיר מודיעין. במערב ניתן לראות את כרמי יוסף.
+
בדרך כלל פרטים מזן זה נמצאים בשכיחות נמוכה מאד באוכלוסיות החרצית העטורה, אולם בתל מיכל יש ריכוז גדול ויפה של חרציות בהירות.
  
השביל פונה כעת ימינה (לכיוון דרום-מערב), תוך תצפית על גשר הרכבת לירושלים בעמק איילון וחולף לצד גת מרשימה. במרחק כעשרה מטרים מהגת נגיע שוב לצומת שבילים כחול-שחור, לצד בור מים עם שוקת. כעת עלינו להמשיך עם הסימון השחור על גב הרכס (השביל הכחול ממשיך מכאן לצידו השני של רכס הגבעות, חוצה את דרך הפטרולים הישנה ומסתיים לצד מבוא חורון). נחלוף על פני שרידי מבנים נוספים, ונראה לפנינו עץ אורן שצמרתו נמוכה מהרגיל, ומספר ברושים בולטים, באתר העתיקות '''חורבת קנובה'''.
+
בסוף הקיץ פורחת במצוקים באזור [[חבצלת החוף]].
  
שם האתר הוא צורה עברית של השם הערבי ח'רבת קנבוטה, שמשמעותו "חורבת הכרובית".
+
הרכס נקטע במערב ע"י קיר תמך שהוקם במהלך בנייתה של המרינה בחוף הרצליה, הנראית היטב למרגלות התל.
  
גם כאן מומלץ לבצע תצפית נוף, וחדי העין יזהו בריכת אגירה תת קרקעית עם פתח צר - יש להיזהר מנפילה למקום.
+
בניית המרינה גרמה לנזקים כבדים לחופי העיר, כתוצאה מעצירת סחף החולות שהזין את החופים. עד היום, לא הושג פתרון ארוך טווח לבעיה זו. קיימים פתרונות זמניים בדמות כריית חול שנערם באזור המרינה, ופיזורו מצפון לה, אך פעולה זו מחייבת יישום באופן שוטף לאורך זמן.
  
חורבת קנובה מערבית יותר מחורבת בארית, ומכאן נוכל להבחין באתרים נוספים שלא זיהינו מחורבת בארית, ובראשם מגדלי גוש דן. קרוב יותר, קל להבחין ב[[גן לאומי תל גזר|תל גזר]] וכן בלטרון, עמק איילון ושעלבים. חדי העין יזהו גם את [[חורבת שר]].
+
עם השילוט נגיע לפסגת התל, בה נראים שרידי מצודה ואגן אבן גדול.
  
מתצפית קנובה, יורד השביל במתינות חזרה לכיוון מודיעין. בראשית הירידה נבחין בעץ יוצא דופן - ברכיכיטון צפצפתי, עץ נוי תרבותי שנשתל כאן כפי הנראה בידי הכפריים לפני מלחמת העצמאות. במהלך הירידה נעבור בבוסתן דליל של שקדים ורימונים.
+
ניתן לשוב לנקודת המוצא, וניתן גם לגלוש בדרכי העפר לגיא שמדרום לתל, וממנו לצאת לרחוב השונית - מול מגרשי החנייה של קניון "ארנה".
  
השביל חולף לצד בורות מים ומערות, לאחת מהן ניתן להיכנס בזהירות, ואז מתפתל ופונה לגיא שבין חורבת קנובה וחורבת בארית. בגיא זה נמצאת '''באר בארית''' - באר מים מגודרת ועמוקה, בקוטר 3.5 מ' ובעומק כעשרה מטרים, המצופה בטון. ציפוי הבטון מעיד על כך שהבאר נבנתה או שוקמה בתקופת המנדט הבריטי. דקות ספורות מהבאר, ואנו שוב בצומת השבילים הראשונה כחול-שחור. מכאן, נשוב בשביל הכחול לעבר הרכב הממתין.
+
[[שביל ישראל]] עובר בכביש המרינה למרגלות התל, ולצועדים בשביל מומלץ לסטות גם לתצפית מהתל.
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
* בחורף - פריחת [[רקפת מצויה]], כרכום חורפי, כתמה עבת-שורשים ו[[עירית גדולה]] לאורך המסלול.
+
* אוגוסט-ספטמבר - פריחת [[חבצלת החוף]].
* ינואר - פברואר - פריחת שקדים בבוסתני בארית וקנובה.
+
* פברואר - פריחת רותם המדבר.
* בסוף החורף ובאביב יש פריחה שופעת, ראויים לציון [[נורית אסיה]], דרדר כחול, פשתה שעירה, חרצית עטורה, מרוות ירושלים ותלתן הארגמן.
+
* מרץ-אפריל - פריחה אביבית מגוונת, בפרט ראוי לציון הזן הבהיר של חרצית עטורה.
* אוגוסט-ספטמבר - פריחת [[חצב מצוי|חצבים]] לאורך המסלול.
 
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
חנייה בתחילת המסלול. שירותים נוספים - בעיר מודיעין.
+
אין באתר שירותים למטיילים. למרגלות המקום נמצא קניון "ארנה" ומגרשי חנייה.
  
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
* לצד המסלול נמצאים הרבה בורות פתוחים, וקיימת סכנת נפילה לתוכם.
+
* אין להתקרב לשפת המצוק.
* רוב המסלול חשוף לשמש.
+
* המסלול חשוף לשמש. בקיץ מומלץ לטייל בו רק בשעות אחה"צ, או מוקדם בבוקר.
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
* סקר מודיעין - אתר מכון דש"א.
+
* אוכלוסייה של חרצית עטורה מהזן הבהיר מתל מיכל - שמחה לב-ידון, חוברת רת"ם מס' 21 - ספטמבר 1986.
* שילוט בתחילת המסלול.
 
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
שורה 114: שורה 116:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:kureikur_galed.jpg|200px
+
תמונה:apolonia.jpg|200px
default [[בעקבות קרב כוריכור]]
+
default [[גן לאומי אפולוניה]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[בעקבות קרב כוריכור]]
+
[[גן לאומי אפולוניה]]
 
</td>
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
שורה 123: שורה 125:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:hurvat_shar.jpg|200px
+
תמונה:afeka2.jpg|200px
default [[חורבת שר]]
+
default [[מערות אפקה]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[חורבת שר]]
+
[[מערות אפקה]]
 
</td>
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
שורה 133: שורה 135:
 
<imagemap>
 
<imagemap>
 
תמונה:parosh_ruin1.jpg|200px
 
תמונה:parosh_ruin1.jpg|200px
default [[עתיקות במבואות מודיעין]]
+
default [[מערות שמריהו]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[עתיקות במבואות מודיעין]]
+
[[מערות שמריהו]]
 
</td></tr></table>
 
</td></tr></table>
 
}}
 
}}
  
[[קטגוריה:מערות בישראל]]
+
[[קטגוריה:ים וחופים]]
 +
[[קטגוריה:שביל ישראל]]

גרסה מ־11:36, 21 בספטמבר 2012

מסלול טיול: ניסוי1

תל מיכל - אתר עתיקות, צמחיית חולות ותצפית למרינה בהרצליה.

  • מסלול טיול
  • אזור:השרון
  • מפת סימון שבילים: 7 - השרון ומערב השומרון
  • מיקום: הרצליה פיתוח (מעל למרינה בהרצליה)
  • גישה:רגלית, אופניים
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:קווי קצר
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:1 ק"מ.
  • תאריך ביצוע מסלול:24/3/2009
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:24/3/2009



Tel mihal.jpg

תל מיכל, (עמית מנדלסון, 24/3/2009)


עוד אתרים בסביבה

רקע: ניסוי1

שביל הגבעות הדרומיות, דצמבר 2011

שביל טיול מעגלי שסומן בסוף שנת 2007 מפגיש את המטיילים עם נופי גבעות מודיעין - אזור העשיר בשרידים ארכיאולוגיים של אלפי שנות התיישבות אדם, ומאויים כיום ע"י תוכניות הפיתוח הנרחבות של העיר מודיעין.

תוך כדי הליכה נתרשם מנוף הצומח - עשבוניים ושיחים נמוכים, ביניהם נמצאים עצים מעטים ופזורים (בפרט עצי לבנה רפואי). במשטחי הסלע הרבים שבגבעות בולטים בני שיח כמו כתלה חריפה, צמחי התבלין זוטה לבנה ואזוב מצוי ועוד.

נוף זה מכונה בתה (שם שמקורו במשל הכרם בספר ישעיהו), ולמרות שאינו "פראי" הוא עשיר במיוחד במיני צמחים ובעלי חיים, כולל אפילו צבאים. בשנים האחרונות גדלה המודעות לחשיבותם של נופים אלו, ונעשים מאמצים ממושכים לשמור על השטח ולהפוך אותו בעתיד לגן לאומי מודיעין - יוזמה הנתקלת כיום בהתנגדות קשה של עיריית מודיעין, הרואה במרחב זה עתודות בנייה של העיר.

איך להגיע:

האתר נמצא בסמוך למרינה בהרצליה.

לבאים מחוץ לעיר, מומלץ לנסוע דרך כביש החוף, ולפנות במחלף הסירה לכיוון הים (שדרות אבא אבן). באזור מפגש שדרות אבא אבן ורחוב וינגייט יש לחפש חנייה. ניתן גם לחנות במגרשי החנייה של קניון ארנה (המרינה בהרצליה), במרחק כמה מאות מטרים.

הכניסה הרגלית המומלצת לאזור התל היא משדרות אבא אבן, מול פינת רחוב וינגייט.

דרך גישה נוספת יוצאת מרחוב השונית, בקצה הדרומי של התל (מול הקצה הדרומי של מגרשי החנייה של קניון ארנה), אולם היא תלולה יותר ואין לאורכה שלטי הסבר. ניתן לצאת מהשטח בדרך זו, ולשוב לאורך המדרכה אל הרכב.

שביל ישראל חולף למרגלות התל אולם לא מטפס לתל עצמו.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:1 ק"מ.
  • משך המסלול:כשעה.
  • טיפוס מצטבר:המסלול מישורי.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

ההליכה היא בדרכי עפר לא מסומנות. מנקודת ההתחלה יש למשוך עם דרכי העפר לכיוון דרום-מערב, וללכת בעקבות שלטי הסבר הפזורים באזור ומלמדים על צומח החולות והממצאים העתיקים שנחשפו באזור.

תל מיכל הוא עיר נמל קדומה, שירדה מגדולתה בעקבות הקמת העיר אפולוניה מספר קילומטרים מצפון.

האתר מתפרס על פני חמש גבעות, שהעיקרית שבהן היא בדרום-מערב המתחם.

שם האתר בא כנראה בעקבות הצעתו של החוקר עורי בשנות ה- 20' של המאה ה- 20'. החוקר שיער שהשם הערבי מכמיש, נגזר משם האל הפניקי רשף-מקאל (המקביל לאל היווני אפולו). ייתכן שהשערה זו הביאה להחלטת וועדת השמות הממשלתית לקרוא לאתר בשם תל מיכל. שמו הקדום של האתר אינו ידוע.

ההתיישבות באזור החלה בתקופת הברונזה התיכונה ב' (לפני כ- 4000 שנה). בתקופה זו שימש היישוב כתחנת סחר בין מוצרים שיובאו ממצרים ומקפריסין.

מאוחר יותר, עם התפתחות קשרי המסחר בין ממלכת ישראל ובין ממלכת הפניקים בצור (סביבות 900-1000 לפני הספירה), התפתח מחדש התל ובאתר נחשפו חדרי פולחן פניקיים.

תקופה נוספת בה התחדש היישוב היתה התקופה הפרסית (300-500 לפני הספירה).

בתקופה הרומית הוקמה המצודה הנראית כיום בפסגת התל, ולאחר מכן דעך היישוב עם הקמת אפולוניה.

בתקופה הערבית הקדומה הוקם באתר מגדל שמירה בודד, כחלק ממערך ההגנה על החופים.

סימני היישוב האחרונים באתר הם מהמאה ה- 13, ממנה נמצאו במקום מספר קברים. לאחר מכן ניטש המקום.

באתר בוצעו חפירות ארכיאולוגיות בשנים 1980-1977, ושוב בשנת 1997 בעקבות הקמת המרינה הסמוכה.

שטח העתיקות בתל מיכל משתרע על פני עשרות דונמים מעבר לפסגת התל עצמו, ולאורך הדרך הוצבו שלטי הסבר על הממצאים - בית קברות וכבשנים (מכוסים כיום), גת עתיקה (מוזנחת אבל ניתן לזהותה ליד שלט ההסבר) ועוד.

בשטח פזורה צמחיית חולות אופיינית - שיחי אטד החוף, לענה חד-זרעית ורותם המדבר, ומגוון פריחה עונתית באביב.

ראוי לציון הזן הבהיר של חרצית עטורה. בזן זה, הפרחים בהירים מאד ואף לבנים, ורק בסיסם צהוב, בניגוד לחרציות הרגילות.

בדרך כלל פרטים מזן זה נמצאים בשכיחות נמוכה מאד באוכלוסיות החרצית העטורה, אולם בתל מיכל יש ריכוז גדול ויפה של חרציות בהירות.

בסוף הקיץ פורחת במצוקים באזור חבצלת החוף.

הרכס נקטע במערב ע"י קיר תמך שהוקם במהלך בנייתה של המרינה בחוף הרצליה, הנראית היטב למרגלות התל.

בניית המרינה גרמה לנזקים כבדים לחופי העיר, כתוצאה מעצירת סחף החולות שהזין את החופים. עד היום, לא הושג פתרון ארוך טווח לבעיה זו. קיימים פתרונות זמניים בדמות כריית חול שנערם באזור המרינה, ופיזורו מצפון לה, אך פעולה זו מחייבת יישום באופן שוטף לאורך זמן.

עם השילוט נגיע לפסגת התל, בה נראים שרידי מצודה ואגן אבן גדול.

ניתן לשוב לנקודת המוצא, וניתן גם לגלוש בדרכי העפר לגיא שמדרום לתל, וממנו לצאת לרחוב השונית - מול מגרשי החנייה של קניון "ארנה".

שביל ישראל עובר בכביש המרינה למרגלות התל, ולצועדים בשביל מומלץ לסטות גם לתצפית מהתל.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • אוגוסט-ספטמבר - פריחת חבצלת החוף.
  • פברואר - פריחת רותם המדבר.
  • מרץ-אפריל - פריחה אביבית מגוונת, בפרט ראוי לציון הזן הבהיר של חרצית עטורה.

שירותים למטיילים:

אין באתר שירותים למטיילים. למרגלות המקום נמצא קניון "ארנה" ומגרשי חנייה.

הערות ואזהרות:

  • אין להתקרב לשפת המצוק.
  • המסלול חשוף לשמש. בקיץ מומלץ לטייל בו רק בשעות אחה"צ, או מוקדם בבוקר.

הצעות טיול בסביבת ניסוי1:

Apolonia.jpg

גן לאומי אפולוניה

Afeka2.jpg

מערות אפקה

Parosh ruin1.jpg

מערות שמריהו

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • אוכלוסייה של חרצית עטורה מהזן הבהיר מתל מיכל - שמחה לב-ידון, חוברת רת"ם מס' 21 - ספטמבר 1986.