הבדלים בין גרסאות בדף "ניסוי1"
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | <meta name="keywords" content=" | + | <meta name="keywords" content="תל מיכל, תצפית למרינה, טיול בהרצליה"></meta> |
− | <meta name="description" content=" | + | <meta name="description" content="תל מיכל - אתר עתיקות, צמחיית חולות ותצפית למרינה בהרצליה."></meta> |
{{מסלולי טיול | {{מסלולי טיול | ||
− | |סקירה= | + | |סקירה=תל מיכל - אתר עתיקות, צמחיית חולות ותצפית למרינה בהרצליה. |
− | |תמונה= | + | |תמונה=tel_mihal.jpg |
|שם_הצלם=עמית מנדלסון | |שם_הצלם=עמית מנדלסון | ||
− | |מקום_הצילום= | + | |מקום_הצילום=תל מיכל |
− | |תאריך_הצילום= | + | |תאריך_הצילום=24/3/2009 |
− | |אזור= | + | |אזור=השרון |
− | |מפת_סימון_שבילים= | + | |מפת_סימון_שבילים=7 - השרון ומערב השומרון |
− | |מיקום= | + | |מיקום=הרצליה פיתוח (מעל למרינה בהרצליה) |
|גישה=רגלית, אופניים | |גישה=רגלית, אופניים | ||
− | |שבילי_טיול= | + | |שבילי_טיול=לא מסומן |
|עונות_ביקור=כל השנה | |עונות_ביקור=כל השנה | ||
− | |שמורת_טבע= | + | |שמורת_טבע=לא |
|רמת_קושי=לכל המשפחה | |רמת_קושי=לכל המשפחה | ||
− | |סוג_מסלול= | + | |סוג_מסלול=קווי קצר |
|כניסה=חינם | |כניסה=חינם | ||
− | |תאריך_ביצוע_מסלול= | + | |תאריך_ביצוע_מסלול=24/3/2009 |
− | |תאריך_ביקור_אחרון_בשטח= | + | |תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=24/3/2009 |
− | |1=[[ | + | |1=[[חוף סידנא עלי ובוסתני נוף-ים]] |
− | |2=[[ | + | |2=[[מערות אפקה]] |
− | |3=[[ | + | |3=[[עמק גלילות]] |
− | |4=[[ | + | |4=[[פארק יקום ושער פולג]] |
− | |5=[[ | + | |5=[[גן לאומי חוף השרון]] |
− | |6=[[גן לאומי | + | |6=[[גן לאומי אפולוניה]] |
− | |7=[[גן לאומי | + | |7=[[גן לאומי סידנא עלי]] |
− | |8=[[ | + | |8=[[חוף הצוק]] |
− | |9=[[ | + | |9=[[חוף תל ברוך]] |
− | |10=[[ | + | |10=[[מערות שמריהו]] |
|רקע כללי= | |רקע כללי= | ||
[[תמונה:southern_hills1.jpg|left|thumb|200px|שביל הגבעות הדרומיות, דצמבר 2011]] | [[תמונה:southern_hills1.jpg|left|thumb|200px|שביל הגבעות הדרומיות, דצמבר 2011]] | ||
שורה 38: | שורה 38: | ||
|איך_להגיע= | |איך_להגיע= | ||
+ | האתר נמצא בסמוך למרינה בהרצליה. | ||
− | + | לבאים מחוץ לעיר, מומלץ לנסוע דרך כביש החוף, ולפנות במחלף הסירה לכיוון הים (שדרות אבא אבן). באזור מפגש שדרות אבא אבן ורחוב וינגייט יש לחפש חנייה. ניתן גם לחנות במגרשי החנייה של קניון ארנה (המרינה בהרצליה), במרחק כמה מאות מטרים. | |
− | + | הכניסה הרגלית המומלצת לאזור התל היא משדרות אבא אבן, מול פינת רחוב וינגייט. | |
− | + | דרך גישה נוספת יוצאת מרחוב השונית, בקצה הדרומי של התל (מול הקצה הדרומי של מגרשי החנייה של קניון ארנה), אולם היא תלולה יותר ואין לאורכה שלטי הסבר. ניתן לצאת מהשטח בדרך זו, ולשוב לאורך המדרכה אל הרכב. | |
− | + | [[שביל ישראל]] חולף למרגלות התל אולם לא מטפס לתל עצמו. | |
− | + | |אורך המסלול=1 ק"מ. | |
+ | |משך המסלול=כשעה. | ||
+ | |טיפוס מצטבר=המסלול מישורי. | ||
+ | |מפה=tel_mihal.gif | ||
+ | |תיאור המסלול= | ||
+ | ההליכה היא בדרכי עפר לא מסומנות. מנקודת ההתחלה יש למשוך עם דרכי העפר לכיוון דרום-מערב, וללכת בעקבות שלטי הסבר הפזורים באזור ומלמדים על צומח החולות והממצאים העתיקים שנחשפו באזור. | ||
+ | |||
+ | תל מיכל הוא עיר נמל קדומה, שירדה מגדולתה בעקבות הקמת העיר [[גן לאומי אפולוניה|אפולוניה]] מספר קילומטרים מצפון. | ||
+ | |||
+ | האתר מתפרס על פני חמש גבעות, שהעיקרית שבהן היא בדרום-מערב המתחם. | ||
− | + | שם האתר בא כנראה בעקבות הצעתו של החוקר עורי בשנות ה- 20' של המאה ה- 20'. החוקר שיער שהשם הערבי מכמיש, נגזר משם האל הפניקי רשף-מקאל (המקביל לאל היווני אפולו). ייתכן שהשערה זו הביאה להחלטת וועדת השמות הממשלתית לקרוא לאתר בשם תל מיכל. שמו הקדום של האתר אינו ידוע. | |
− | + | ההתיישבות באזור החלה בתקופת הברונזה התיכונה ב' (לפני כ- 4000 שנה). בתקופה זו שימש היישוב כתחנת סחר בין מוצרים שיובאו ממצרים ומקפריסין. | |
− | + | מאוחר יותר, עם התפתחות קשרי המסחר בין ממלכת ישראל ובין ממלכת הפניקים בצור (סביבות 900-1000 לפני הספירה), התפתח מחדש התל ובאתר נחשפו חדרי פולחן פניקיים. | |
− | + | תקופה נוספת בה התחדש היישוב היתה התקופה הפרסית (300-500 לפני הספירה). | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | בתקופה הרומית הוקמה המצודה הנראית כיום בפסגת התל, ולאחר מכן דעך היישוב עם הקמת אפולוניה. | |
− | + | בתקופה הערבית הקדומה הוקם באתר מגדל שמירה בודד, כחלק ממערך ההגנה על החופים. | |
− | + | סימני היישוב האחרונים באתר הם מהמאה ה- 13, ממנה נמצאו במקום מספר קברים. לאחר מכן ניטש המקום. | |
− | + | באתר בוצעו חפירות ארכיאולוגיות בשנים 1980-1977, ושוב בשנת 1997 בעקבות הקמת המרינה הסמוכה. | |
− | + | שטח העתיקות בתל מיכל משתרע על פני עשרות דונמים מעבר לפסגת התל עצמו, ולאורך הדרך הוצבו שלטי הסבר על הממצאים - בית קברות וכבשנים (מכוסים כיום), גת עתיקה (מוזנחת אבל ניתן לזהותה ליד שלט ההסבר) ועוד. | |
− | + | בשטח פזורה צמחיית חולות אופיינית - שיחי אטד החוף, לענה חד-זרעית ורותם המדבר, ומגוון פריחה עונתית באביב. | |
− | + | ראוי לציון הזן הבהיר של חרצית עטורה. בזן זה, הפרחים בהירים מאד ואף לבנים, ורק בסיסם צהוב, בניגוד לחרציות הרגילות. | |
− | + | בדרך כלל פרטים מזן זה נמצאים בשכיחות נמוכה מאד באוכלוסיות החרצית העטורה, אולם בתל מיכל יש ריכוז גדול ויפה של חרציות בהירות. | |
− | + | בסוף הקיץ פורחת במצוקים באזור [[חבצלת החוף]]. | |
− | + | הרכס נקטע במערב ע"י קיר תמך שהוקם במהלך בנייתה של המרינה בחוף הרצליה, הנראית היטב למרגלות התל. | |
− | + | בניית המרינה גרמה לנזקים כבדים לחופי העיר, כתוצאה מעצירת סחף החולות שהזין את החופים. עד היום, לא הושג פתרון ארוך טווח לבעיה זו. קיימים פתרונות זמניים בדמות כריית חול שנערם באזור המרינה, ופיזורו מצפון לה, אך פעולה זו מחייבת יישום באופן שוטף לאורך זמן. | |
− | + | עם השילוט נגיע לפסגת התל, בה נראים שרידי מצודה ואגן אבן גדול. | |
− | + | ניתן לשוב לנקודת המוצא, וניתן גם לגלוש בדרכי העפר לגיא שמדרום לתל, וממנו לצאת לרחוב השונית - מול מגרשי החנייה של קניון "ארנה". | |
− | + | [[שביל ישראל]] עובר בכביש המרינה למרגלות התל, ולצועדים בשביל מומלץ לסטות גם לתצפית מהתל. | |
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | |פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | ||
− | * | + | * אוגוסט-ספטמבר - פריחת [[חבצלת החוף]]. |
− | * | + | * פברואר - פריחת רותם המדבר. |
− | * | + | * מרץ-אפריל - פריחה אביבית מגוונת, בפרט ראוי לציון הזן הבהיר של חרצית עטורה. |
− | |||
|שירותים למטיילים= | |שירותים למטיילים= | ||
− | חנייה | + | אין באתר שירותים למטיילים. למרגלות המקום נמצא קניון "ארנה" ומגרשי חנייה. |
|הערות ואזהרות= | |הערות ואזהרות= | ||
− | * | + | * אין להתקרב לשפת המצוק. |
− | * | + | * המסלול חשוף לשמש. בקיץ מומלץ לטייל בו רק בשעות אחה"צ, או מוקדם בבוקר. |
|קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | ||
− | * | + | * אוכלוסייה של חרצית עטורה מהזן הבהיר מתל מיכל - שמחה לב-ידון, חוברת רת"ם מס' 21 - ספטמבר 1986. |
− | |||
|הצעות טיול בסביבה= | |הצעות טיול בסביבה= | ||
שורה 114: | שורה 116: | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
<imagemap> | <imagemap> | ||
− | תמונה: | + | תמונה:apolonia.jpg|200px |
− | default [[ | + | default [[גן לאומי אפולוניה]] |
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
− | [[ | + | [[גן לאומי אפולוניה]] |
</td> | </td> | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
שורה 123: | שורה 125: | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
<imagemap> | <imagemap> | ||
− | תמונה: | + | תמונה:afeka2.jpg|200px |
− | default [[ | + | default [[מערות אפקה]] |
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
− | [[ | + | [[מערות אפקה]] |
</td> | </td> | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
שורה 133: | שורה 135: | ||
<imagemap> | <imagemap> | ||
תמונה:parosh_ruin1.jpg|200px | תמונה:parosh_ruin1.jpg|200px | ||
− | default [[ | + | default [[מערות שמריהו]] |
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
− | [[ | + | [[מערות שמריהו]] |
</td></tr></table> | </td></tr></table> | ||
}} | }} | ||
− | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:ים וחופים]] |
+ | [[קטגוריה:שביל ישראל]] |
גרסה מ־11:36, 21 בספטמבר 2012
מסלול טיול: ניסוי1
תל מיכל - אתר עתיקות, צמחיית חולות ותצפית למרינה בהרצליה.
- מסלול טיול
- אזור:השרון
- מפת סימון שבילים: 7 - השרון ומערב השומרון
- מיקום: הרצליה פיתוח (מעל למרינה בהרצליה)
- גישה:רגלית, אופניים
- שבילי טיול:לא מסומן
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- סוג מסלול:קווי קצר
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:1 ק"מ.
- תאריך ביצוע מסלול:24/3/2009
- תאריך ביקור אחרון בשטח:24/3/2009

תל מיכל, (עמית מנדלסון, 24/3/2009)
עוד אתרים בסביבה
הצעות טיול בסביבה
רקע: ניסוי1
שביל טיול מעגלי שסומן בסוף שנת 2007 מפגיש את המטיילים עם נופי גבעות מודיעין - אזור העשיר בשרידים ארכיאולוגיים של אלפי שנות התיישבות אדם, ומאויים כיום ע"י תוכניות הפיתוח הנרחבות של העיר מודיעין.
תוך כדי הליכה נתרשם מנוף הצומח - עשבוניים ושיחים נמוכים, ביניהם נמצאים עצים מעטים ופזורים (בפרט עצי לבנה רפואי). במשטחי הסלע הרבים שבגבעות בולטים בני שיח כמו כתלה חריפה, צמחי התבלין זוטה לבנה ואזוב מצוי ועוד.
נוף זה מכונה בתה (שם שמקורו במשל הכרם בספר ישעיהו), ולמרות שאינו "פראי" הוא עשיר במיוחד במיני צמחים ובעלי חיים, כולל אפילו צבאים. בשנים האחרונות גדלה המודעות לחשיבותם של נופים אלו, ונעשים מאמצים ממושכים לשמור על השטח ולהפוך אותו בעתיד לגן לאומי מודיעין - יוזמה הנתקלת כיום בהתנגדות קשה של עיריית מודיעין, הרואה במרחב זה עתודות בנייה של העיר.
איך להגיע:
האתר נמצא בסמוך למרינה בהרצליה.
לבאים מחוץ לעיר, מומלץ לנסוע דרך כביש החוף, ולפנות במחלף הסירה לכיוון הים (שדרות אבא אבן). באזור מפגש שדרות אבא אבן ורחוב וינגייט יש לחפש חנייה. ניתן גם לחנות במגרשי החנייה של קניון ארנה (המרינה בהרצליה), במרחק כמה מאות מטרים.
הכניסה הרגלית המומלצת לאזור התל היא משדרות אבא אבן, מול פינת רחוב וינגייט.
דרך גישה נוספת יוצאת מרחוב השונית, בקצה הדרומי של התל (מול הקצה הדרומי של מגרשי החנייה של קניון ארנה), אולם היא תלולה יותר ואין לאורכה שלטי הסבר. ניתן לצאת מהשטח בדרך זו, ולשוב לאורך המדרכה אל הרכב.
שביל ישראל חולף למרגלות התל אולם לא מטפס לתל עצמו.
תיאור מסלול הטיול:
פרטי מסלול |
---|
|
ההליכה היא בדרכי עפר לא מסומנות. מנקודת ההתחלה יש למשוך עם דרכי העפר לכיוון דרום-מערב, וללכת בעקבות שלטי הסבר הפזורים באזור ומלמדים על צומח החולות והממצאים העתיקים שנחשפו באזור.
תל מיכל הוא עיר נמל קדומה, שירדה מגדולתה בעקבות הקמת העיר אפולוניה מספר קילומטרים מצפון.
האתר מתפרס על פני חמש גבעות, שהעיקרית שבהן היא בדרום-מערב המתחם.
שם האתר בא כנראה בעקבות הצעתו של החוקר עורי בשנות ה- 20' של המאה ה- 20'. החוקר שיער שהשם הערבי מכמיש, נגזר משם האל הפניקי רשף-מקאל (המקביל לאל היווני אפולו). ייתכן שהשערה זו הביאה להחלטת וועדת השמות הממשלתית לקרוא לאתר בשם תל מיכל. שמו הקדום של האתר אינו ידוע.
ההתיישבות באזור החלה בתקופת הברונזה התיכונה ב' (לפני כ- 4000 שנה). בתקופה זו שימש היישוב כתחנת סחר בין מוצרים שיובאו ממצרים ומקפריסין.
מאוחר יותר, עם התפתחות קשרי המסחר בין ממלכת ישראל ובין ממלכת הפניקים בצור (סביבות 900-1000 לפני הספירה), התפתח מחדש התל ובאתר נחשפו חדרי פולחן פניקיים.
תקופה נוספת בה התחדש היישוב היתה התקופה הפרסית (300-500 לפני הספירה).
בתקופה הרומית הוקמה המצודה הנראית כיום בפסגת התל, ולאחר מכן דעך היישוב עם הקמת אפולוניה.
בתקופה הערבית הקדומה הוקם באתר מגדל שמירה בודד, כחלק ממערך ההגנה על החופים.
סימני היישוב האחרונים באתר הם מהמאה ה- 13, ממנה נמצאו במקום מספר קברים. לאחר מכן ניטש המקום.
באתר בוצעו חפירות ארכיאולוגיות בשנים 1980-1977, ושוב בשנת 1997 בעקבות הקמת המרינה הסמוכה.
שטח העתיקות בתל מיכל משתרע על פני עשרות דונמים מעבר לפסגת התל עצמו, ולאורך הדרך הוצבו שלטי הסבר על הממצאים - בית קברות וכבשנים (מכוסים כיום), גת עתיקה (מוזנחת אבל ניתן לזהותה ליד שלט ההסבר) ועוד.
בשטח פזורה צמחיית חולות אופיינית - שיחי אטד החוף, לענה חד-זרעית ורותם המדבר, ומגוון פריחה עונתית באביב.
ראוי לציון הזן הבהיר של חרצית עטורה. בזן זה, הפרחים בהירים מאד ואף לבנים, ורק בסיסם צהוב, בניגוד לחרציות הרגילות.
בדרך כלל פרטים מזן זה נמצאים בשכיחות נמוכה מאד באוכלוסיות החרצית העטורה, אולם בתל מיכל יש ריכוז גדול ויפה של חרציות בהירות.
בסוף הקיץ פורחת במצוקים באזור חבצלת החוף.
הרכס נקטע במערב ע"י קיר תמך שהוקם במהלך בנייתה של המרינה בחוף הרצליה, הנראית היטב למרגלות התל.
בניית המרינה גרמה לנזקים כבדים לחופי העיר, כתוצאה מעצירת סחף החולות שהזין את החופים. עד היום, לא הושג פתרון ארוך טווח לבעיה זו. קיימים פתרונות זמניים בדמות כריית חול שנערם באזור המרינה, ופיזורו מצפון לה, אך פעולה זו מחייבת יישום באופן שוטף לאורך זמן.
עם השילוט נגיע לפסגת התל, בה נראים שרידי מצודה ואגן אבן גדול.
ניתן לשוב לנקודת המוצא, וניתן גם לגלוש בדרכי העפר לגיא שמדרום לתל, וממנו לצאת לרחוב השונית - מול מגרשי החנייה של קניון "ארנה".
שביל ישראל עובר בכביש המרינה למרגלות התל, ולצועדים בשביל מומלץ לסטות גם לתצפית מהתל.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
- אוגוסט-ספטמבר - פריחת חבצלת החוף.
- פברואר - פריחת רותם המדבר.
- מרץ-אפריל - פריחה אביבית מגוונת, בפרט ראוי לציון הזן הבהיר של חרצית עטורה.
שירותים למטיילים:
אין באתר שירותים למטיילים. למרגלות המקום נמצא קניון "ארנה" ומגרשי חנייה.
הערות ואזהרות:
- אין להתקרב לשפת המצוק.
- המסלול חשוף לשמש. בקיץ מומלץ לטייל בו רק בשעות אחה"צ, או מוקדם בבוקר.
הצעות טיול בסביבת ניסוי1:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- אוכלוסייה של חרצית עטורה מהזן הבהיר מתל מיכל - שמחה לב-ידון, חוברת רת"ם מס' 21 - ספטמבר 1986.