קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "ניסוי1"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
<meta name="keywords" content="נחל מזר, מעלה חצרה, המכתש הקטן, טיול במכתש הקטן"></meta>
+
<meta name="keywords" content="צוקי גדור, חוף גדור"></meta>
<meta name="description" content="מסלול נחל מזר ומעלה חצרה הוא מסלול אתגרי היורד אל המכתש הקטן, בו נחשף חלון גיאולוגי לזמנים קדומים."></meta>
+
<meta name="description" content="במסלול צוקי גדור וחוף גדור נפגוש רכס כורכר המשקיף לים, וחוף מפורץ ומרשים - והכל במרכז הארץ בין חדרה למכמורת."></meta>
 
{{מסלולי טיול
 
{{מסלולי טיול
|סקירה=שביל קצר ומרשים למיטיבי לכת, בין תופעות גיאולוגיות ייחודיות.
+
|סקירה=רכס כורכר המשקיף לים, וחוף מפורץ ומרשים - והכל במרכז הארץ בין חדרה למכמורת.
|תמונה=har_zin3.jpg
+
|תמונה=gador_beach_trip.jpg
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
|מקום_הצילום=הר צין - מבט לפסגה הצפונית
+
|מקום_הצילום=חוף גדור
|תאריך_הצילום=1/9/2011
+
|תאריך_הצילום=4/7/2006
|אזור=מזרח הנגב וצפון הערבה
+
|אזור=השרון
|מפת_סימון_שבילים=14 - צפון הערבה ומזרח הנגב
+
|מפת_סימון_שבילים=7 - השרון ומערב השומרון
|מיקום=מדבר צין, כ- 40 ק"מ דרומית-מזרחית לדימונה
+
|מיקום=בין מכמורת וגבעת אולגה
 
|גישה=רגלית
 
|גישה=רגלית
|שבילי_טיול=כחול-ירוק 14381
+
|שבילי_טיול=כחול 7170, לא מסומן
|עונות_ביקור=סתיו, חורף ואביב
+
|עונות_ביקור=כל השנה
 
|שמורת_טבע=כן
 
|שמורת_טבע=כן
|רמת_קושי=מיטיבי לכת
+
|רמת_קושי=לכל המשפחה
|סוג_מסלול=מעגלי
+
|סוג_מסלול= מעגלי
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
|תאריך_ביצוע_מסלול=1/9/2011
+
|תאריך_ביצוע_מסלול=4/7/2006
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=1/9/2011
+
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=4/7/2006
|1=[[נחל מזר ומעלה חצרה - המכתש הקטן]]
+
|1=[[נחל חדרה תיכון]]
|2=[[נחל זוהר]]
+
|2=[[נחל אלכסנדר]]
|3=[[נחל אשלים]]
+
|3=[[קיסריה]]
|4=[[נחל יעלים ונחל טביה]]
+
|4=[[שמורת ביתן אהרון ובית הראשונים]]
|5=[[שמורת מכתשים עין יהב]]
+
|5=[[רמת הנדיב]]
|6=[[מערות עין תמר]]
+
|6=[[חוף בית ינאי]]
|7=[[שמורת מצלעות המכתש הגדול]]
+
|7=[[גשר הצבים - נחל אלכסנדר]]
|8=[[שמורת רמת מזר]]
+
|8=[[שמורת בריכת סמר]]
|9=[[שמורת המכתש הגדול]]
+
|9=[[אתר לאומי מגדל המים בנווה חיים]]
|10=[[שמורת הר צין]]
+
|10=[[שמורת חוף גדור]]
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
[[תמונה:mizpe_maklef.jpg|left|thumb|200px|הכביש ליד מצפה מקלף, 1/9/2011]]
+
שביל הטיול בצוקי גדור מפגיש את ציבור המטיילים עם אחד מהחופים היפים ביותר בארץ
[[תמונה:har_zin2.jpg|left|thumb|200px|קטע תלול בשביל הירוק, 1/9/2011]]
 
[[תמונה:har_zin4.jpg|left|thumb|200px|ראש הסדק בשביל הירוק, 1/9/2011]]
 
  
הר צין הוא אחד היפים והמיוחדים בהרי הנגב. ההר הוא הר משאר בעל שתי פסגות המוקפות במצוקים תלולים, ושביל הליכה למשפחות מיטיבות לכת מאפשר למטיילים להגיע לפסגה הדרומית המרשימה. למרגלות ההר נמצאת תופעת טבע נדירה - '''"שדה הבולבוסים"'''.
+
בעת הטיול באזור זה יש לנקוט בזהירות רבה בשל סכנת התמוטטות של המצוקים, ויש להתרחק ככל הניתן מראש המצוק או מתחתית המצוקים.
  
בעבר זוהה הר צין עם "הור ההר" המקראי, המוזכר כמקום קבורתו של אהרן הכהן, בקצה ארץ אדום (במדבר ל"ג 39-37):
+
אין לעצור למנוחה בצל המצוקים, וייתכן כי קטעים מהמסלול יהיו חסומים להליכה בתקופות שונות לאור התמוטטות המצוקים.
"וַיִּסְעוּ, מִקָּדֵשׁ; וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר, בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם. וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל-הֹר הָהָר, עַל-פִּי ה'--וַיָּמָת שָׁם:  בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ. וְאַהֲרֹן, בֶּן-שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים וּמְאַת שָׁנָה, בְּמֹתוֹ, בְּהֹר הָהָר."
 
 
 
השערה זו אינה מקובלת כיום, ויש לציין שהמסורת היהודית והמוסלמית מזהה את "הור ההר" המקראי עם ג'בל הרון, אחד ההרים הגבוהים ביותר באזור פטרה שבאדום.
 
 
 
שמו הערבי של ההר הוא '''ג'בל מדרה''' - שם שמשמעותו "ההר של אלו שנפוצו לכל עבר" או "ההר של ההשחתה והחורבן". מיקומו הייחודי, צורת ההר וריכוז הבולבוסים השופע שלמרגלותיו הביאו את המספרים בעבר לשער שכאן שכנו סדום ועמורה.
 
 
 
האגדה מספרת על עובר אורח שהגיע לשערי העיר סדום וביקש מקום לינה. תושבי העיר ניסו לעשות בו מעשי סדום, וכעונש על כך החריב האל את הערים והותיר במקומן רק את שתי פסגות ההר. ראשי החוטאים פוזרו ככדורי אבן למרגלותיו, הלא הם הבולבוסים. אגדה זו באה קרוב לוודאי בהשראת הסיפור המקראי על חורבן סדום ועמורה (בראשית י"ט).
 
 
 
ההר היה בעבר הגיאולוגי חלק מגוש רמת עבדת והר ארחות. בלייה מאסיבית לאחר היווצרות בקע ים המלח, הותירה את ההר מבודד מהרכסים בסביבתו. סלעי ענק שנמצאים במדרונות ההר מעידים על כך שהבליה נמשכת עד היום.
 
 
 
במסלול הטיול נוכל לפגוש חתך גיאולוגי - פסגת ההר בנויה גיר מ"חבורת עבדת", בן 35 מיליון שנה. מדרונות ההר בנויים ברובם חוואר ירוק-אפור רך, מתצורת טקיה (65-55 מיליון שנה). בחלק התחתון של המדרונות נמצאים בתרונות מרשימים מחוואר מתצורת ע'רב (65 מיליון שנה). בתרונות אלו נראים היטב בצידו הצפוני-מערבי של הר צין, שאינו נכלל במסלול ההליכה הרגלי, אך נצפה יפה ממסלול הנסיעה.
 
 
 
בתחתית המדרון נחשפות השכבות הקדומות באזור - מרבצי פוספט ובולבוסים מתצורת משש (108-65 מיליון שנה).
 
  
 
|איך_להגיע=
 
|איך_להגיע=
[[תמונה:har_zin5.jpg|left|thumb|200px|תחילת הירידה בשביל הכחול, 1/9/2011]]
+
ניתן לבצע את המסלול המתואר משני קצוותיו. לשם הנוחות, יתואר המסלול מכיוון מכמורת עד חוף אולגה, וחזרה למכמורת. למושב מכמורת נגיע ברכב ממחלף ינאי על כביש החוף, בכביש המקביל ברובו לכביש החוף. בכיכר הכניסה למושב, לא נפנה למושב אלא נמשיך ישר, ונפנה לחנייה בחוף מכמורת - חוף רחצה מוסדר (הכניסה בתשלום). לחילופין, ניתן להמשיך בכביש עוד כ- 300 מ', ולפנות שמאלה לחנייה ללא תשלום (אך גם ללא שמירה - האזור מועד לפריצות לכלי רכב).
[[תמונה:har_zin6.jpg|left|thumb|200px|מעקה בטיחות בשביל הכחול, 1/9/2011]]
 
[[תמונה:har_zin7.jpg|left|thumb|200px|שדה הבולבוסים, 1/9/2011]]
 
בצומת רותם (8 ק"מ ממזרח לדימונה) יש לפנות לפי השילוט לכביש 206 לעבר מפעל אורון. נחלוף על פני כבישים המסתעפים למעלה עקרבים ולמכתש הגדול, אך נמשיך ישר עד לפנייה שמאלה כחצי ק"מ לפני מפעל אורון עצמו - 16 ק"מ מצומת רותם (למעוניינים, ניתן להגיע תחילה עד שער המפעל ולפנות שמאלה לחניון מטיילים בו יש נקודת מים, שולחנות פיקניק ושלטי הסבר, אך אין צל).
 
  
במהלך מסלול הנסיעה מומלץ לבקר ב'''מצפה מקלף'''. נקודת תצפית זו נמצאת בכביש הפרטי ממפעל אורון למפעל צין, מרחק של 8.5 ק"מ לאחר מסעף הכניסה למפעל אורון. נקודה זו צופה על הר צין, מפעל צין ומורדות רכס חצרה. המצפה מנציח את מרדכי מקלף ז"ל, הרמטכ"ל השלישי (בשנים 1953-1952), שניהל את מפעלי ים המלח בשנים 1968-1955. הדרך המקשרת את המפעלים נפרצה ונסללה בשנת 1977. מפעלי הפוספטים, ששטחי הכרייה הנרחבים שלהם נראים לאורך המסלול, מנצלים את מרבצי הפוספט (זרחה) העשירים בבקעת אורון ובבקעת צין לייצור דשנים, וכן בתעשיית המזון (חומרים משמרים).
+
|אורך המסלול=7 ק"מ לפי הפירוט הבא: מחוף מכמורת עד חוף אולגה 3.2 ק"מ. החזרה דרומה בדרכי העפר - עוד 3.8 ק"מ.
 +
|משך המסלול=2-4 שעות הליכה.
 +
|טיפוס מצטבר=כ- 50 מ'.
 +
|מפה=gador_beach.gif
 +
|תיאור המסלול=
 +
נחנה את הרכב, נקפיד לא להשאיר ציוד יקר, ונתחיל לצעוד צפונה לאורך החוף.
  
מנקודה זו יש לנסוע עוד כ- 1.5 ק"מ עד לחציית אפיק [[נחל צין]]. אין לחצות את הנחל בזמן שטפונות, ולשעת חירום הוקם כאן גשר ארוך להולכי רגל מעל לאפיק הנחל.
 
  
כ- 200 מ' לאחר חציית אפיק [[נחל צין]], נפנה ימינה (דרומה) לדרך עפר מסומנת כחול 14391. בפנייה ניצב שלט צהוב המפנה להר צין, שדה הבולבוסים ושדה בוקר. הדרך מתעקלת וחולפת באזור מחצבות, ממנו נשקפות תצפיות מרשימות לעבר ההר הציורי. יש להקפיד לא לסטות מהדרך - סכנת נפילה לתהום! חדי העין יבחינו בדרך בבולבוסים גדולים ומרשימים, שנמצאו במהלך הכרייה באזור.
+
'''ההליכה צפונה - על שפת הים'''
  
לאחר 3.5 ק"מ לערך, ולאחר שנחלוף על פני ההר, נפנה שמאלה לדרך עפר מסומנת ירוק 14385.
+
תחילה, נחלוף על פני גבעה מבודדת ונמוכה יחסית - תל גירית, תל עתיקות ההולך ונהרס ע"י הים.
 +
נחלוף על פני החוף הצפוני של מכמורת (בעורפו ממוקם גן אירועים - "קו המים", שאינו פעיל כיום), ונמשיך צפונה.
  
בדרך זו נעבור ממערב ואחר כך מדרום להר. אחרי קרוב ל- 3 ק"מ נוספים נגיע לקצה הדרומי של השמורה וכעת מתעקלת הדרך לצפון-מערב. במרחק 7 ק"מ מהכביש נגיע ל'''חניון הלילה''' הנמצא בגבול השמורה. החניון נמצא במשטח מוגבה מעל (ממזרח) לדרך.
+
סוללת סלעים מסמנת את כניסתנו לתחום [[שמורת חוף גדור]]. בשמורה זו, נאכף איסור הנסיעה ברכב על החוף, הן ע"י חסימת קו החוף, והן ע"י מעקה בטיחות התוחם את דרך הג'יפים בעורף החוף.
 +
מתלול החוף משלב קרקעות חמרה וכורכר, כאשר פה ושם נפלו סלעי כורכר גדולים מהמצוק ונותרו למרגלותיו.
 +
המתלול עשיר גם בצמחייה חופית, הפורחת בעיקר בחודשי הקיץ, כמו [[חבצלת החוף]], חורשף צהוב ואחרים.
  
בנקודה זו הוצבו שלטי הסבר על הר צין ועל שדה הבולבוסים.
+
לאחר כברת דרך לאורך החוף, נגיע לאתר קיני צבי ים. באתר מגודר זה, מרכזים קינים שנאספו מחופים אחרים באזור, על מנת להבטיח את שרידת הביצים עד לבקיעת צבי הים.
 +
צבי הים נמצאים בסכנת הכחדה בעולם, הן עקב פגיעה ישירה בצבי הים הבוגרים, והן עקב הרס החופים בהם נהגו הצבים להתרבות בעבר.
  
כאן יש להשאיר את הרכב. המשך דרך העפר לכיוון מורדות ההר אינו מומלץ לרכב רגיל, ולא קיימת חנייה מוסדרת קרובה יותר להר.
+
בדומה למספר בעלי חיים נוספים, צבות הים חוזרות להטיל את ביציהן רק בחוף בו בקעו. אם החוף בינתיים נהרס, הצבה לא תוכל להטיל את ביציה. בעיה אחרת היא תנועת כלי רכב על החוף, המסכנת את הקינון.
 +
בשנים האחרונות, פקחי רשות הטבע והגנים מדי קיץ אוספים את הקינים המתגלים בחופי הארץ, ומרכזים אותם באתרים מבוקרים, בתחומי שמורות טבע, אליהם יוכלו הצבות הבוגרות לחזור גם בעוד שנים רבות על מנת להטיל את ביציהן ולהעמיד דור חדש של צבי ים.
 +
אין לפגוע בכל צורה שהיא באתר! ניתן לקבל פרטים נוספים על המקום, ולהשתתף בפעילויות הקשורות לנושא, במרכז להצלת צבי הים ברשות הטבע והגנים.
  
{{שימולב| במסלולי ואתרי טיול בנגב מחוץ לתחומי יישוב, קיימת סכנת פריצה לכלי רכב המושארים בשטח ללא השגחה.
+
לאחר הליכה קצרה, נגיע לתל גדור. החוף למרגלות התל מצוקי, ומחייב את המטיילים לבחור אחת מהאפשרויות: לעקוף את המצוק ביבשה, או ללכת למרגלות המצוק.
 +
המצוק מועד להתמוטטויות ומפולות, ואם הולכים למרגלותיו, יש להימנע ממנוחה במקום.
 +
צפונית לתל גדור, נגיע למפרץ מרהיב - "המפרץ הסיני".
 +
מפרץ זה קשור בתולדות גבעת אולגה, שכונה שהוקמה לאחר מלחמת העצמאות ונקראת על שם אולגה חנקין - רעייתו של גואל הקרקעות יהושע חנקין.
  
בחול המועד סוכות ובחול המועד פסח, מוצבת בדרך כלל שמירה של רשות הטבע והגנים בחלק מחניוני המטיילים בנגב, ורצוי לבדוק מבעוד מועד אם שמירה זו כוללת גם את חניון שדה הבולבוסים.
+
בסוף שנות ה- 40', הגיעו לחדרה קבוצת עולים שהגיעו מאירופה לסין, חיו שנתיים בשנגחאי ועלו בקבוצה במטרה לייסד יישוב משלהם בישראל.
 +
העולים נשלחו להתיישב בגבעת אולגה, והם גרו בבתים הראשונים של השכונה (בדרום-מערב השכונה כיום).
 +
העולים הגיעו למפרץ זה לרחצה ונופש, ותושבי השכונה הדביקו לו את הכינוי "המפרץ הסיני".
 +
נמשיך לאורך החוף מצפון למפרץ הסיני. נחלוף שוב למרגלות המצוקים (גם כאן, יש אפשרות לצאת לכיוון עורף החוף - ולהתחיל לחזור לרכב כמתואר בהמשך).
 +
באזור זה, כדאי לשים לב לשרטונות החוף, העשירים בחי ימי.
  
למבקרים במועדים אחרים, מומלץ לדאוג לשמירה על הרכב, ולכל הפחות לא להשאיר חפצי ערך ברכב.}}
+
מתלול החוף הולך ונעלם לכיוון צפון, ובסופו של דבר נגיע לחוף הרחצה של גבעת אולגה, כאשר מצפון לנו בולטים שלושה אלמנטים: ארובות תחנת הכוח אורות רבין, מגדל המגורים בחוף מפרץ בנימין, ומכ"מ צבאי באתר בו היתה משטרת החופים הבריטית של גבעת אולגה - וכן ביתו של גואל הקרקעות חנקין.
  
|אורך המסלול=2.5 ק"מ רגלי, 7 ק"מ נסיעה (כל כיוון) מהכביש הפרטי.
 
|משך המסלול=3-1 שעות.
 
|טיפוס מצטבר=עלייה של 140 מ' וירידה מצטברת זהה.
 
|מפה=har_zin.gif
 
|תיאור המסלול=
 
מהחניון נלך כחצי ק"מ בדרך העפר המסומנת ירוק, עד שנגיע לצומת שבילים כחול-ירוק. המעבר בשני השבילים כרוך בקטעי טיפוס/ירידה תלולים ובשימוש בדרגיות. העלייה בשביל הירוק (הצפוני) מתונה יותר ולכן עדיף לעלות מכיוון זה, אך אין מניעה לבצע את המסלול גם בכיוון ההפוך. המסלול מסומן בחלקו על גבי בזנ"טים שהוצבו לאורך המסלול.
 
 
אחרי הליכה קצרה במישור, מתחיל השביל לטפס במדרון החוואר. מאזור זה נשקף נוף יפה ביותר של הפסגה הצפונית ו"הסכין" הצרה המחברת אותה לפסגה הדרומית. עם כניסתנו לשכבת הגיר הבונה את פסגת ההר, נצמד השביל למצוק (באזור זה הותקנו מספר דרגיות) ומנצל סדק צר ומרשים לצורך ההעפלה הסופית אל הפסגה. יש לנקוט זהירות רבה באזור הכניסה לסדק ומייד לאחר היציאה ממנו.
 
 
בניגוד לעלייה התלולה, במת הפסגה שטוחה כמעט לחלוטין וחשופה מצומח. ניתן להקיף אותה ולהתרשם מהנוף - מפעל צין בצפון-מזרח, מצלעות רכס חצרה התלול בצפון-מערב, שולי מצוק הצינים ואזור הר אורחות, וכמובן המחצבות המקיפות את ההר.
 
 
בולטת במיוחד הפסגה הצפונית, שבינה ובין הפסגה הדרומית מפרידה "סכין" צרה ותלולה ותהומות פעורות משני צדדיה. הירידה לסכין והגישה לפסגה הצפונית מסוכנות ביותר ואסורות.
 
  
אנו נמשיך דרומה ונגיע לפסגה הדרומית עצמה. כאן מתחלף צבע הסימון מירוק לכחול. השביל הכחול פונה שמאלה לשלוחה הדרומית של ההר, ומתחיל בירידה תלולה, אותה יש לבצע במשנה זהירות.
+
'''החזרה דרומה - לאורך צוקי גדור'''
  
גם כאן יש סדק, מרשים פחות מהסדק הצפוני, ומספר דרגיות הותקנו לעזרת המטיילים. בסופו של הסדק, מתחיל קטע ירידה תלול ובו הוצב מעקה בטיחות. מנקודה זו ומטה נגלוש בשביל תלול דרך שכבת החוואר, חזרה לצומת השבילים.
+
ניפרד מהחוף ונלך מזרחה עד לכביש הקרוב. נמשיך דרומה לאורך הכביש כ- 500 מ', נעבור צומת (כביש מסתעף מזרחה), ו- 200 מ' אחריה נבחין בסימון שבילים כחול מדרום (מימין) לכביש.
 +
סימון השבילים מפנה אותנו לדרך סולינג, בה נלך דרומה. עד מהרה, נלווה לדרך מעקה בטיחות, המונע כניסת רכבי שטח למצוק החוף ומאפשר את שיקום צמחיית האזור.
  
נשוב כמעט עד הרכב, אך כעת נפנה אל '''שדה הבולבוסים''' שממערב לדרך. זהו מישור שטוח ובו אלפי סלעים דמויי כדור, או בולבוס, מילה ארמית המשמשת כיום גם ככינוי לתפוח אדמה. הבולבוסים עשויים סלע גיר, והתגבשו בקרקעית הים סביב חומר אורגני שעבר פירוק אנאירובי (בהעדר חמצן). תהליך הפירוק שיחרר אמוניה למים, וכך הושקע גיר סביב הגלעין האורגני. בחלק מהבולבוסים ניתן למצוא שרידי דגים ויצורים ימיים אחרים. הבולבוסים מופיעים באזור עשיר בפוספטים, ובסוף שנות ה- 70' התנהל מאבק קשה לשמירת המקום מול תוכניות הכרייה הנרחבות של מפעלי הפוספטים.
+
אחרי 500 מ' מהכביש, נגיע למטווח נטוש, ששימש את צה"ל עד פינוי האזור בשנות ה- 90'. הדרך מתעקלת, וחולפת בעורף תל גדור.
 +
מומלץ לסטות כאן מהדרך, ולעלות לפסגת תל גדור - ממנו נשקפת תצפית נוף מרהיבה לרצועת החוף, מנתניה בדרום עד תחנת הכוח "אורות רבין" בצפון.
  
גם על הבולבוסים יש אגדה עממית המסופרת בשלט בחניון הלילה:
+
בפסגה נמצאים יסודות מבנה רבוע. יש לשים לב להיותנו בראש מצוק החוף, ולא להתקרב לשפת המצוק!
 +
כדאי לשים לב לצמחייה האופיינית, הכוללת בין היתר כרים של קורנית מקורקפת, שיחי אלת המסטיק ועוד.
 +
בתצפית מזרחה, נראה חורשת אקליפטוסים בולטת - המכונה "חורשת קדימה", וניטעה בידי בני חדרה במסגרת מאבקם במחלת הקדחת.
  
באזור זה שכן שבט בדווי, ולשייח' הכפר הייתה בת שיופייה נודע למרחוק. הבת היתה בררנית לגבי בחיר ליבה, עד שהתאהבה בזר שהגיע לכפר. לאביה היו תוכניות אחרות, והוא רצה להשיאה לבנו של ראש השבט השכן, כדי להשכין שלום בין השבטים שהיו מסוכסכים שנים רבות. הנערה ברחה עם אהובה והשניים מצאו מחסה בפסגת הר צין. השיח' לא ויתר ויצא עם לוחמיו כדי להחזירה.
+
ב- 1898, ניסו תושבי חדרה להתיישב באזור זה, בסוברם שיישוב לצד הים יקבל את הבריזה מהים ולא את אוויר הביצות שהיה במושבה הקיימת, ובכך תיפתר בעית הקדחת - אותה ייחסו התושבים לאוויר הרע
 +
לאחר כשנה וחצי, נוכחו התושבים לדעת שההתיישבות ליד הים לא מיטיבה את מצבם, והם שבו לבתיהם ליד החאן בחדרה.
  
הנערה התפללה לאל בבקשת עזרה, והאל הפך את הלוחמים שחנו למרגלות ההר, לאבן. הבולבוסים הרבים הם למעשה שרידי גולגלות הלוחמים והשייח'.
+
נשוב לדרך המסומנת. דרומית לתל גדור, יש אפשרות ירידה לחוף הים (בו הלכנו קודם לכן).
 
+
המשך הדרך דרומה, מאפשר התרשמות ממגוון הצמחייה האופיינית לאזור, ומדי פעם תצפיות לכיוון הים והגיאיות התלולים היורדים אליו.
הבולבוסים הם ערך טבע מוגן, ואין לקחתם מהשטח או להשחיתם.
+
לאחר 2 ק"מ מתל גדור, נגיע לקצה הצפוני של מכמורת (ליד כפר נופש מוזנח). בכביש נפנה ימינה, ונעבור בין גן אירועים (קו המים) ובין כפר הנופש - ועד מהרה נגיע לחניוני חוף מכמורת בהם התחלנו את המסלול.
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
במסלול אין מוקדי עניין עונתיים.
+
* מרץ-אפריל: פריחה אביבית בחולות.
 +
* יוני-יולי: פריחת קצח בחולות וכרי קורנית מקורקפת במצוק הכורכר.
 +
* אוגוסט-ספטמבר: פריחת [[חבצלת החוף]] במצוקים.
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
* חניון לילה בתחילת מסלול ההליכה, ללא מים ושירותים כלשהם.
+
במסלול עצמו אין שירותים למטיילים. בקצוות המסלול - מכמורת וגבעת אולגה - יש חופי רחצה מוסדרים עם שירותי הצלה, וחניונים בתשלום.
* חניון יום עם מי שתייה בכניסה למפעל צין.
 
  
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
* קיימת סכנת פריצה לרכבים באזור. מומלץ לדאוג לשמירה על הרכב, ולא להשאיר חפצי ערך ברכב.
+
* {{שימולב|חלק מהמסלול עובר למרגלות מצוקי החוף (בעיקר בקרבת תל גדור והמפרץ הסיני), יש להימנע מהפסקות ומנוחה למרגלות המצוקים - עקב סכנת מפולות}}.
* בקיץ ובסתיו חם מאד באזור ומומלץ להימנע ממסלול רגלי בימים אלו.
+
* בחוף לאורך המסלול אין שירותי הצלה. חופים מוסדרים יש בגבעת אולגה ובמכמורת.
* המסלול כרוך בעליות וירידות תלולות, כולל קטעים קצרים של שימוש בדרגיות ובמעקה בטיחות. הוא אינו מתאים לסובלים מפחד גבהים.
+
* מומלץ לא להשאיר רכב חונה ללא השגחה בין היישובים, ולא להשאיר ציוד יקר ברכב, בשל פריצות רבות לכלי רכב.
* בימים בהם יש חשש לשטפונות ב[[נחל צין]], מומלץ שלא לבצע מסלול זה עקב קשיים בהגעה אליו.
+
* המסלול חשוף לשמש (למעט סככות צל בחופי הרחצה).
* דרכי העפר למסלול הטיול עוברות באזור מחצבות פעיל ביותר. אין לרדת מהדרכים המסומנות, ויש לתת זכות קדימה לרכבים של המפעלים הנעים בדרכים אלו או בכביש הפרטי ממפעל אורון למפעל צין.
 
* המסלול חשוף לשמש ללא נקודות צל.
 
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
שורה 125: שורה 116:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:har_masor.jpg|200px
+
תמונה:alexander_stream1.jpg|200px
default [[שמורת מכתשים עין יהב]]
+
default [[נחל אלכסנדר]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[שמורת מכתשים עין יהב]]
+
[[נחל אלכסנדר]]
 
</td>
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
שורה 134: שורה 125:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:big_crater_mitzlaot.jpg|200px
+
תמונה:park_hasharon.jpg|200px
default [[שמורת מצלעות המכתש הגדול]]
+
default [[גן לאומי פארק השרון]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[שמורת מצלעות המכתש הגדול]]
+
[[גן לאומי פארק השרון]]
 
</td>
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
שורה 144: שורה 135:
 
<imagemap>
 
<imagemap>
 
תמונה:small_crater.jpg|200px
 
תמונה:small_crater.jpg|200px
default [[נחל מזר ומעלה חצרה - המכתש הקטן]]
+
default [[קיסריה]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[נחל מזר ומעלה חצרה - המכתש הקטן]]
+
[[קיסריה]]
 
</td></tr></table>
 
</td></tr></table>
 
}}
 
}}
 +
 +
[[קטגוריה:ים וחופים]]

גרסה מ־16:53, 20 בספטמבר 2012

מסלול טיול: ניסוי1

רכס כורכר המשקיף לים, וחוף מפורץ ומרשים - והכל במרכז הארץ בין חדרה למכמורת.

  • מסלול טיול
  • אזור:השרון
  • מפת סימון שבילים: 7 - השרון ומערב השומרון
  • מיקום: בין מכמורת וגבעת אולגה
  • גישה:רגלית
  • שבילי טיול:כחול 7170, לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:כן
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:מעגלי
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:7 ק"מ לפי הפירוט הבא: מחוף מכמורת עד חוף אולגה 3.2 ק"מ. החזרה דרומה בדרכי העפר - עוד 3.8 ק"מ.
  • תאריך ביצוע מסלול:4/7/2006
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:4/7/2006



Gador beach trip.jpg

חוף גדור, (עמית מנדלסון, 4/7/2006)


עוד אתרים בסביבה

רקע: ניסוי1

שביל הטיול בצוקי גדור מפגיש את ציבור המטיילים עם אחד מהחופים היפים ביותר בארץ

בעת הטיול באזור זה יש לנקוט בזהירות רבה בשל סכנת התמוטטות של המצוקים, ויש להתרחק ככל הניתן מראש המצוק או מתחתית המצוקים.

אין לעצור למנוחה בצל המצוקים, וייתכן כי קטעים מהמסלול יהיו חסומים להליכה בתקופות שונות לאור התמוטטות המצוקים.

איך להגיע:

ניתן לבצע את המסלול המתואר משני קצוותיו. לשם הנוחות, יתואר המסלול מכיוון מכמורת עד חוף אולגה, וחזרה למכמורת. למושב מכמורת נגיע ברכב ממחלף ינאי על כביש החוף, בכביש המקביל ברובו לכביש החוף. בכיכר הכניסה למושב, לא נפנה למושב אלא נמשיך ישר, ונפנה לחנייה בחוף מכמורת - חוף רחצה מוסדר (הכניסה בתשלום). לחילופין, ניתן להמשיך בכביש עוד כ- 300 מ', ולפנות שמאלה לחנייה ללא תשלום (אך גם ללא שמירה - האזור מועד לפריצות לכלי רכב).

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:7 ק"מ לפי הפירוט הבא: מחוף מכמורת עד חוף אולגה 3.2 ק"מ. החזרה דרומה בדרכי העפר - עוד 3.8 ק"מ.
  • משך המסלול:2-4 שעות הליכה.
  • טיפוס מצטבר:כ- 50 מ'.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

נחנה את הרכב, נקפיד לא להשאיר ציוד יקר, ונתחיל לצעוד צפונה לאורך החוף.


ההליכה צפונה - על שפת הים

תחילה, נחלוף על פני גבעה מבודדת ונמוכה יחסית - תל גירית, תל עתיקות ההולך ונהרס ע"י הים. נחלוף על פני החוף הצפוני של מכמורת (בעורפו ממוקם גן אירועים - "קו המים", שאינו פעיל כיום), ונמשיך צפונה.

סוללת סלעים מסמנת את כניסתנו לתחום שמורת חוף גדור. בשמורה זו, נאכף איסור הנסיעה ברכב על החוף, הן ע"י חסימת קו החוף, והן ע"י מעקה בטיחות התוחם את דרך הג'יפים בעורף החוף. מתלול החוף משלב קרקעות חמרה וכורכר, כאשר פה ושם נפלו סלעי כורכר גדולים מהמצוק ונותרו למרגלותיו. המתלול עשיר גם בצמחייה חופית, הפורחת בעיקר בחודשי הקיץ, כמו חבצלת החוף, חורשף צהוב ואחרים.

לאחר כברת דרך לאורך החוף, נגיע לאתר קיני צבי ים. באתר מגודר זה, מרכזים קינים שנאספו מחופים אחרים באזור, על מנת להבטיח את שרידת הביצים עד לבקיעת צבי הים. צבי הים נמצאים בסכנת הכחדה בעולם, הן עקב פגיעה ישירה בצבי הים הבוגרים, והן עקב הרס החופים בהם נהגו הצבים להתרבות בעבר.

בדומה למספר בעלי חיים נוספים, צבות הים חוזרות להטיל את ביציהן רק בחוף בו בקעו. אם החוף בינתיים נהרס, הצבה לא תוכל להטיל את ביציה. בעיה אחרת היא תנועת כלי רכב על החוף, המסכנת את הקינון. בשנים האחרונות, פקחי רשות הטבע והגנים מדי קיץ אוספים את הקינים המתגלים בחופי הארץ, ומרכזים אותם באתרים מבוקרים, בתחומי שמורות טבע, אליהם יוכלו הצבות הבוגרות לחזור גם בעוד שנים רבות על מנת להטיל את ביציהן ולהעמיד דור חדש של צבי ים. אין לפגוע בכל צורה שהיא באתר! ניתן לקבל פרטים נוספים על המקום, ולהשתתף בפעילויות הקשורות לנושא, במרכז להצלת צבי הים ברשות הטבע והגנים.

לאחר הליכה קצרה, נגיע לתל גדור. החוף למרגלות התל מצוקי, ומחייב את המטיילים לבחור אחת מהאפשרויות: לעקוף את המצוק ביבשה, או ללכת למרגלות המצוק. המצוק מועד להתמוטטויות ומפולות, ואם הולכים למרגלותיו, יש להימנע ממנוחה במקום. צפונית לתל גדור, נגיע למפרץ מרהיב - "המפרץ הסיני". מפרץ זה קשור בתולדות גבעת אולגה, שכונה שהוקמה לאחר מלחמת העצמאות ונקראת על שם אולגה חנקין - רעייתו של גואל הקרקעות יהושע חנקין.

בסוף שנות ה- 40', הגיעו לחדרה קבוצת עולים שהגיעו מאירופה לסין, חיו שנתיים בשנגחאי ועלו בקבוצה במטרה לייסד יישוב משלהם בישראל. העולים נשלחו להתיישב בגבעת אולגה, והם גרו בבתים הראשונים של השכונה (בדרום-מערב השכונה כיום). העולים הגיעו למפרץ זה לרחצה ונופש, ותושבי השכונה הדביקו לו את הכינוי "המפרץ הסיני". נמשיך לאורך החוף מצפון למפרץ הסיני. נחלוף שוב למרגלות המצוקים (גם כאן, יש אפשרות לצאת לכיוון עורף החוף - ולהתחיל לחזור לרכב כמתואר בהמשך). באזור זה, כדאי לשים לב לשרטונות החוף, העשירים בחי ימי.

מתלול החוף הולך ונעלם לכיוון צפון, ובסופו של דבר נגיע לחוף הרחצה של גבעת אולגה, כאשר מצפון לנו בולטים שלושה אלמנטים: ארובות תחנת הכוח אורות רבין, מגדל המגורים בחוף מפרץ בנימין, ומכ"מ צבאי באתר בו היתה משטרת החופים הבריטית של גבעת אולגה - וכן ביתו של גואל הקרקעות חנקין.


החזרה דרומה - לאורך צוקי גדור

ניפרד מהחוף ונלך מזרחה עד לכביש הקרוב. נמשיך דרומה לאורך הכביש כ- 500 מ', נעבור צומת (כביש מסתעף מזרחה), ו- 200 מ' אחריה נבחין בסימון שבילים כחול מדרום (מימין) לכביש. סימון השבילים מפנה אותנו לדרך סולינג, בה נלך דרומה. עד מהרה, נלווה לדרך מעקה בטיחות, המונע כניסת רכבי שטח למצוק החוף ומאפשר את שיקום צמחיית האזור.

אחרי 500 מ' מהכביש, נגיע למטווח נטוש, ששימש את צה"ל עד פינוי האזור בשנות ה- 90'. הדרך מתעקלת, וחולפת בעורף תל גדור. מומלץ לסטות כאן מהדרך, ולעלות לפסגת תל גדור - ממנו נשקפת תצפית נוף מרהיבה לרצועת החוף, מנתניה בדרום עד תחנת הכוח "אורות רבין" בצפון.

בפסגה נמצאים יסודות מבנה רבוע. יש לשים לב להיותנו בראש מצוק החוף, ולא להתקרב לשפת המצוק! כדאי לשים לב לצמחייה האופיינית, הכוללת בין היתר כרים של קורנית מקורקפת, שיחי אלת המסטיק ועוד. בתצפית מזרחה, נראה חורשת אקליפטוסים בולטת - המכונה "חורשת קדימה", וניטעה בידי בני חדרה במסגרת מאבקם במחלת הקדחת.

ב- 1898, ניסו תושבי חדרה להתיישב באזור זה, בסוברם שיישוב לצד הים יקבל את הבריזה מהים ולא את אוויר הביצות שהיה במושבה הקיימת, ובכך תיפתר בעית הקדחת - אותה ייחסו התושבים לאוויר הרע לאחר כשנה וחצי, נוכחו התושבים לדעת שההתיישבות ליד הים לא מיטיבה את מצבם, והם שבו לבתיהם ליד החאן בחדרה.

נשוב לדרך המסומנת. דרומית לתל גדור, יש אפשרות ירידה לחוף הים (בו הלכנו קודם לכן). המשך הדרך דרומה, מאפשר התרשמות ממגוון הצמחייה האופיינית לאזור, ומדי פעם תצפיות לכיוון הים והגיאיות התלולים היורדים אליו. לאחר 2 ק"מ מתל גדור, נגיע לקצה הצפוני של מכמורת (ליד כפר נופש מוזנח). בכביש נפנה ימינה, ונעבור בין גן אירועים (קו המים) ובין כפר הנופש - ועד מהרה נגיע לחניוני חוף מכמורת בהם התחלנו את המסלול.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • מרץ-אפריל: פריחה אביבית בחולות.
  • יוני-יולי: פריחת קצח בחולות וכרי קורנית מקורקפת במצוק הכורכר.
  • אוגוסט-ספטמבר: פריחת חבצלת החוף במצוקים.

שירותים למטיילים:

במסלול עצמו אין שירותים למטיילים. בקצוות המסלול - מכמורת וגבעת אולגה - יש חופי רחצה מוסדרים עם שירותי הצלה, וחניונים בתשלום.

הערות ואזהרות:

  • חלק מהמסלול עובר למרגלות מצוקי החוף (בעיקר בקרבת תל גדור והמפרץ הסיני), יש להימנע מהפסקות ומנוחה למרגלות המצוקים - עקב סכנת מפולות.
  • בחוף לאורך המסלול אין שירותי הצלה. חופים מוסדרים יש בגבעת אולגה ובמכמורת.
  • מומלץ לא להשאיר רכב חונה ללא השגחה בין היישובים, ולא להשאיר ציוד יקר ברכב, בשל פריצות רבות לכלי רכב.
  • המסלול חשוף לשמש (למעט סככות צל בחופי הרחצה).

הצעות טיול בסביבת ניסוי1:

Alexander stream1.jpg

נחל אלכסנדר

Park hasharon.jpg

גן לאומי פארק השרון

Small crater.jpg

קיסריה