קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

נהריים - שביל הסכרים

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף הבית   /   טיולים בצפון   /   טיולים סביב הכנרת   /   נהריים - שביל הסכרים

נהריים - שביל הסכרים

שביל הסכרים מאפשר למטיילים הצצה נדירה לעבר נהר הירמוך, והיכרות עם מפעל החשמל הראשון בארץ ישראל.

  • נקודת עניין
  • אזור:הכינרת ושוליה
  • מפת סימון שבילים: 3 - הגליל התחתון והעמקים
  • מיקום: דרומית לקיבוץ אשדות-יעקב איחוד, כעשרה ק"מ דרומית לכינרת
  • גישה:לכל רכב
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:חורף ואביב
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא
  • שעות ביקור:08:00 - 17:00 בחורף, עד 18:00 בקיץ. בימי שישי האתר נסגר בשעה 15:00.
  • כניסה:בתשלום
  • תאריך ביקור:3/3/2012
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:2/3/2019



Naharayim1.jpg

שביל הסכרים בנהריים, (עמית מנדלסון, 3/3/2012)


עוד אתרים בסביבה

תגיות: טיול מים עתיקות והיסטוריה

נהריים - שביל הסכרים

הפילבוקס הירדני, מרץ 2012
שביל הסכרים, מרץ 2012

באתר נהריים נמצאים שרידיה המרשימים של תחנת כוח הידרו-חשמלית, הראשונה בארץ, שניצלה את מי הגיאויות בשני הנהרות הסמוכים אליה - הירדן והירמוך.

תחנת הכוח הוקמה בהתאם לחזונו של פנחס רוטנברג, מייסד חברת החשמל, ונחנכה בשנת 1932. מרבית שטחי התחנה נמצאים בשטח שהוחכר מממלכת ירדן. בשטח זה הוקם גם יישוב הפועלים תל אור. במלחמת העצמאות הושבתה פעילות תחנת הכוח עם פלישת הצבא העיראקי דרך שטחי ירדן.

בשנת 1994, עם חתימת הסכם השלום בין ישראל וירדן, נקבעו שני אזורים שהועברו לריבונות ירדנית אך עם זכויות שימוש מיוחדות לישראל למשך 25 שנה, האחד בנהריים והשני מול מושב צופר בערבה. אזור נהריים מוגדר כשטח בבעלות ישראלית, ועם אפשרות מעבר לחקלאים ותיירים לשטח זה. משנה זו ואילך נפתחה נהריים למעשה למבקרים ישראליים, תחת הכינוי "אי השלום".

שנים ספורות לאחר מכן, ב- 13 במרץ 1997, ידעה נהריים את אחד האירועים הקשים ביותר בתולדות הסכם השלום עם ירדן. קבוצת בנות מבית שמש וממושב צלפון ביקרו בנהריים כאשר שבע מהן נרצחו בידי חייל ירדני שנתפס בידי חבריו ונשלח למאסר עולם.

לזכר הבנות שנרצחו הקימה אורנה שמעוני, חברת קיבוץ אשדות יעקב מאוחד, אתר זיכרון - "גבעת הפרחים שנקטפו" המהווה חלק ממכלול הכניסה לנהריים.

ב- 10 בנובמבר 2019, הסתיימה חכירת אזור נהריים ומובלעת צופר, ושטח "אי השלום" חזר לריבונות ירדנית מלאה. עם זאת, שביל הסכרים עצמו נמצא בצידו הישראלי של הירמוך, ובריבונות ישראלית מלאה.


איך להגיע:

הגישה לאתר נהריים היא מכביש 90 (כביש הבקעה), חמישה ק"מ דרומית לצומת צמח ו- 19 ק"מ צפונית לצומת שאן, מהפנייה לקיבוץ אשדות יעקב איחוד. אחרי 50 מטרים, ליד מסעדת "צל התמר" לפנות ימינה ולנסוע 1.5 ק"מ עד אתר נהריים.


על האתר: נהריים - שביל הסכרים:

מצפור נהריים, מרץ 2012
סכר העודפים, מרץ 2012

אחרי שנשלם בכניסה למקום (תשלום של 10 ש"ח למבוגר), נקבל דפדפת הדרכה, נעבור שער בגדר המערכת וניכנס לשביל הסכרים. שביל זה הוא טבעתי ואורכו המצטבר כ- 900 מ'.

נעבור בגשר מעל תעלת האפס - תעלה תפעולית באורך כ- 1.5 ק"מ, שנועדה לאפשר הטיית זרימות שטפוניות בין הנהרות (הירדן והירמוך) בהתאם לצרכים של תחנת הכוח. כינויה של התעלה נובע מהיותה ישרה לחלוטין וללא הפרשי גובה. התעלה יבשה כיום. מייד לאחר התעלה, ניפרד מדרך העפר ונפנה ימינה בשביל היורד לתצפית על סכר העודפים, המקשר בין תעלת האפס לאפיק הירמוך. סכר זה איפשר שיחרור עודפי מים מאגם נהריים בלי שיהיה צורך בפתיחתו של סכר הירמוך הגדול, אליו נגיע בהמשך. למרגלות סכר העודפים, ניתן לראות את שרידי גשר הרכבת בו עברה "רכבת העמק" מחיפה לעבר מסילת הרכבת החיג'אזית בבשן. הגשר פוצץ ע"י לוחמי חטיבת גולני במלחמת העצמאות, כדי למנוע פלישת כוחות אויב.

נמשיך ונחלוף מתחת לגשר אבן נאה על נהר הירמוך (המשכו מערבה הוא גשר ביילי). הגשר הוא גשר עתיק, בסיסו מהתקופה הממלוכית (ימי הביניים), ונדבכים נוספים נבנו בתקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט הבריטי. לצד הגשר נמצא אשד יפה בירמוך. כתוצאה מניצול מי הירמוך במעלה הנהר, הן ע"י ישראל וירדן (מאז הסכם השלום) והן ע"י ירדן וסוריה (סכר מקריין ושאיבת מי הירמוך לתעלת הע'ור) - הצטמצמה מאד הזרימה בירמוך, והאשד נראה במיטבו רק בשנים גשומות. מעל לאשד נראה סכר הירמוך אליו נגיע בהמשך.

מכאן עולה השביל לדרך העפר לצד הירמוך. כדאי תחילה לפנות שמאלה (לכיוון החנייה) ולעלות לגשר האבן-ביילי, המאפשר תצפיות נוספות על הירמוך. קו הגבול הבינלאומי עובר במרכז הירמוך. עם זאת, המחסום הירדני ממוקם במרחק עשרות מטרים מעבר לגבול.

נשוב לדרך העפר ונלך עימה לעבר סכר הירמוך. סכר גדול זה הביא ליצירתו של אגם נהריים. אגם זה, שהשתרע על פני כאלף דונם, שימש לצרכי תחנת הכוח, אולם כיום הוא יבש לחלוטין. ברקע ניתן לזהות את שרידי היישוב "תל אור", ששימש למגורי העובדים בתחנה ובני משפחותיהם, והיה היישוב היהודי היחיד בשטחי ממלכת ירדן. המבנה העיקרי ששרד מהיישוב הינו "הבית הלבן" - ביתו של פנחס רוטנברג.

נפנה עם דרך העפר ונצעד לאורך תעלת האפס, עד שנגיע לפילבוקס הסמוך ליציאה מהמסלול. מבנה בטון זה הוא עמדת שמירה הדומה לאלו המוכרות לנו לצד מסילות הרכבת בארץ. ייחודה של עמדה זו הוא בסמל הכתר ההאשמי המצויר עליה - למרות מיקומה בתחומי מדינת ישראל.

עם היציאה חזרה לאזור החנייה, סיימנו את שביל הסכרים. לאוהבי הליכה, מומלץ להקדיש עוד כחצי ק"מ לביקור במצפור נהריים, הנראה מולנו. העלייה למצפור היא בשביל מדרגות, וכרוכה בטיפוס מצטבר של כ- 20 מ'. הנוף הנשקף מצדיק את המאמץ - למרגלותינו אתר ההנצחה המטופח גבעת הפרחים ושביל הסכרים בו הלכנו, ברקע תל אור הנטושה ובאופק ניתן לראות את כוכב הירדן. ממערב לנו נוכל לזהות את מצפה אלות ובמזרח את הרי הגלעד.

מהמצפור, בו הוצבו סככת צל ושילוט הסבר, נשוב לחנייה בדרך עפר נוחה.


פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • זרימת מים בירמוך - בעבר כל השנה, וכיום רק לאחר גשמים חזקים יש זרימה משמעותית.
  • פריחת חרדל לבן באביב לצד מסלול ההליכה.

שירותים למטיילים:

מגרש חניה בתחילת המסלול, שלטי הסבר ותצפית. קיימת אפשרות לסיורים מודרכים באתר נהריים. טלפון לתיאום 04-6709143.

הערות ואזהרות:

  • בקיץ ובסתיו חם מאד באזור, והזרימה חלשה עד לא קיימת, ולכן המסלול לא מומלץ בעונות אלו.
  • לאחר גשמים, מסלול ההליכה בוצי.

הצעות טיול בסביבת נהריים - שביל הסכרים:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:


המפה נטענת...