שימור אתרים ברמת השרון - מה ולמה? הסבר כללי

רמת השרון? שימור אתרים? בקריאה ראשונה - מה יש לעיר הזו להציע? אין לנו אתרים ארכיאולוגיים כמו ירושלים, מבני "באוהאוס" כמו בתל אביב והעיר לא בלטה באירועי המאבק לעצמאות מדינת ישראל.

מאמר זה בא להסביר בקצרה את ערכה של המורשת ההיסטורית-סביבתית הקיימת עד היום ברמת השרון ונועד כרקע כללי לרשימות האתרים המומלצים המופיעות באתר זה.

כמה מילים על הבסיס החוקי לשימור אתרים בישראל

שימור אתרים בישראל החל להתפתח במהלך שנות ה- 70', לאחר המחאה הציבורית בעקבות הריסת המבנה ההיסטורי של גימנסיה הרצליה בת"א, לטובת הקמתו של מגדל שלום.

בתחילה נעשה מאמץ להגן על אתרים היסטוריים בחקיקה ובתכנון ארצי, וכך למשל נחקקו חוקים בכנסת לשמירת בית בן גוריון בת"א והאדמות החקלאיות של מקווה ישראל, ואתרים שונים מראשית ההתיישבות הוכרזו כאתרים לאומיים.

תיקון לחוק התכנון והבנייה בשנת 1991 הטיל על כל רשות מקומית להקים ועדה לשימור אתרים, שתכין תוך שנתיים מיום הקמתה רשימת אתרים לשימור בתחומי הרשות, ולמעשה העביר את האחריות לנושא מהמדינה אל הרשויות המקומיות. תיקון זה יושם רק בחלק מהרשויות המקומיות.

החוק מגדיר " "אתר" - בנין או קבוצת בנינים או חלק מהם, לרבות סביבתם הקרובה, שלדעת מוסד תכנון הם בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכיאולוגית."

במהלך השנים התקבלה פרשנות רחבה להוראות החוק, ובתוכניות מתאר רבות בערים וותיקות, נקבעות הוראות גם לשימור עצים היסטוריים ואלמנטים נוספים.

ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

אז מה נשאר לנו ברמת השרון?

ניתן לסווג את המורשת של רמת השרון למספר נושאים ותקופות:

אתרים ארכיאולוגיים - בעיקר מהתקופה הביזנטית. האתר המרשים ביותר הוא מערות אפקה הנמצאות במתחם דרום גלילות, אך בנוסף להן באתר "גבעת הגולגולות" (שייח' סעד) נמצאו שרידים מתקופה זו, שנחשפו בחלקם בעת הרחבת כביש מס' 5 בשנת 1994. אתר נוסף שטרם נחפר הוא ח'רבת אל-ע'ורה, בין מטעי הכפר הירוק.

המושבה ההיסטורית - רמת השרון הוקמה בשנת תרפ"ד (1924/3), וגבולותיה ההיסטוריים, עד מלחמת העצמאות, היו בין רח' יבנה בצפון, דרך הראשונים בדרום, רח' הנצח במזרח ורח' שניר/הבנים במערב. בקרבת שטחים אלו היו שטחים נוספים בבעלות יהודית פרטית כדוגמת פרדס מטלון, על אדמותיו הוקמה שכונת נווה רסקו. חלק נרחב ממבני המושבה ההיסטורית נהרסו והוחלפו בבנייה רווייה, החל משנת 1964 ועד היום.

קריית שאול - מושבה שהוקמה כיישוב עצמאי ומבודד כבר בשנת 1922, נעזבה וחודשה. עד למלחמת העצמאות, סבל היישוב ממיעוט קרקעות ובידוד יחסי. לאחר מלחמת העצמאות, נאלצה קריית שאול להסתפח לרמת השרון, ושמה הוחלף לנווה גן כדי להימנע מזיהוי עם בית הקברות הענק שהוקם בצמוד למושבה זו. אדמות קריית שאול הוגדרו כקרקע חקלאית לאורך עשרות שנים, והפיתוח בה הוקפא כמעט לחלוטין, עד לאישור תוכניות הבנייה הנרחבות בנווה גן בשנים האחרונות. כיום נותרו שרידים בודדים בלבד ממורשת היישוב שקדם לרמת השרון, ואפילו שמות מייסדיו לא זכו להנצחה ברחובות השכונה.

יישובים ערביים - תחום רמת השרון כיום כולל גם אדמות שהשתייכו ליישובים ערביים - הכפר ג'ליל אל-קיבליה ששכן ליד מחלף הסירה (ותושביו מכרו את הקרקעות ששימשו להקמת רמת השרון מלכתחילה) ושבטים בדוויים - סוואלימה מדרום לרמת השרון ואבו-כישך ממזרח לרמת השרון. מיישובים אלו נותרו שרידים מעטים כדוגמת המבנה החרב במגרשי החנייה של "סינמה סיטי" (נהרס בשנת 2015) או משוכות צבר לצד כביש מס' 5.

הכפר הירוק - מוסד חקלאי שהוקם בתחילת שנות ה- 50' בתחום שיפוט רמת השרון, שמו נועד מלכתחילה להנציח את דוד בן-גוריון (רמז לשם משפחתו הקודם - גרין), אולם יוזמה זו נשכחה ובמהלך השנים הודבקה לשם הכפר התוספת "ע"ש לוי אשכול"...

מורשת סביבתית - בשטחים הפתוחים של רמת השרון נותרו משארי טבע עם ייצוג למגוון הקרקעות והצמחייה של מישור החוף - רכסי כורכר, קרקעות כבדות המוצפות בחורף, גבעות חמרה ורצועה לאורך אפיק הירקון.

מורשת חקלאית - מבנים חקלאיים שחלקם בני עשרות שנים, עצים ושיחים שנותרו כשריד מגידולים חקלאיים בעבר, ובפרט שדרות ברושים שתחמו פרדסים בעבר, ונותרו עד היום בתחומי העיר הבנויה. תופעה ראויה לציון היא עשבי קנה-סוכר ששרדו פה ושם באדמות הכפר הירוק.

מורשת צבאית-בטחונית - בעוד שרמת השרון כמעט ולא היתה מעורבת במלחמת העצמאות ובמאמץ להקמת המדינה, הוקמו בתחום העיר מתקנים צבאיים-בטחוניים הנמצאים בה עד היום ומיועדים לפינוי במהלך השנים הקרובות. שדרות אקליפטוסים ניטעו לצורך הסתרת המחנות ודרכי הגישה אליהם (כדוגמת השדרה המרשימה בין רחוב למרחב ומחנה המודיעין בגלילות), וחלק מהמבנים בתחומי הבסיסים מהווים ציון דרך נופי כמו כיפת הבטון במחלף גלילות.

למה זה חשוב?

האתרים השונים מייצגים את הקשר של הציבור עם המקום, ובמיוחד מבני ציבור הממשיכים לשמש את הציבור עד היום כמו קולנוע כוכב, בית מלינוב או בית הראשונים, וכן בתים בהם גרו אישי ציבור - מדינאים, אנשי תרבות ועוד - בין אם דמויות מקומיות ברמת השרון ובין אם דמויות ארציות.

קריאה בספר על תולדות העיר אינה תחליף לביקור באתר קיים ופעיל, וחלק מהאתרים הם בעלי פוטנציאל תיירותי-מסחרי.

אתרים נוספים הם בעלי ערך סביבתי (עצים עתיקים ואתרי טבע), ארכיאולוגי (אתרי עתיקות), אדריכלי ועוד.

מה שנהרס אינו ניתן לשיקום, ולכן ראוי לנקוט זהירות יתר ולהימנע מקביעות גורפות השוללות ערך של מבנים ואתרים מהעבר.

ניתן לראות דוגמא לכך בתל אביב-יפו: רשימת השימור משנות ה- 80' וה- 90', התמקדה במבנים בסגנון הבינלאומי (בהוהאוס) ולא התייחסה לבתי באר עתיקים, שחלקם נהרסו. בשנים האחרונות, עולה המודעות הציבורית לחשיבותם וערכם האדריכלי של בתי הבאר, וחלקם מיועדים לשימור במסגרת הרחבת רשימת השימור הוותיקה.

יש לזכור כי ניתן לשמר אתרים בדרכים שונות, בין אם מדובר על שימור מלא כולל פרטים בתוך המבנה, שימור חיצוני בלבד או תיעוד היסטורי ושילוט זיכרון. רוב המבנים הנכללים ברשימות להלן, מומלצים לשימור חיצוני, ומיעוטם - המשמשים כמבני ציבור עד היום - ראויים לדעת הח"מ גם לשימור פנימי. במספר אתרים שנהרסו בשנים האחרונות או שאין דרך חוקית למנוע את הריסתם, יש לדאוג לתיעוד ושילוט.

מה קורה אצל השכנים?

ברשויות אחרות בארץ גובשו רשימות מפורטות לשימור אתרים, ואין המדובר רק על ערים עם מורשת היסטורית-אדריכלית רחבה כמו ירושלים ותל אביב-יפו.

התמקדתי ספציפית בערי דרום השרון הסמוכות לרמת השרון, מרביתן הוקמו בערך באותה תקופה בה הוקמה רמת השרון, ואינן מזוהות עם עבר היסטורי עשיר אולם מתייחסות לשימור האתרים יותר ברצינות מאשר ברמת השרון.

• בהוד השרון אושרה רשימת אתרים לשימור הכוללת גם אתר טבע - "גבעת הכלניות".

• ברעננה פורסמה הודעה על הכנת תוכנית שימור והגבלת מתן היתרי בנייה בתקופת הביניים.

• כמו כן, עיריית רעננה החליטה להפקיע מתחם היסטורי ולשמרו לטובת הציבור.

• בכפר סבא, שאמנם הוקמה עשרות שנים לפני רמת השרון, אך כמו רמת השרון עברה תהליך מואץ של החלפת בנייה צמודת קרקע במרכז העיר בבנייה רווייה, מתכננים לשמר כ- 50 אתרים, וביניהם מגוון עצים עתיקים.

• בהרצליה, קיימת תוכנית לשימור אתרים הכוללת כ- 80 אתרים, אולם ככל הנראה רשימה זו טרם הוגשה לאישור הוועדה המחוזית.

הוועדה לשימור אתרים ברמת השרון

בתקופת כהונתו של ראש המועצה אפריים חירם, הוקמה ועדה לשימור אתרים, שהישגיה היו בייעוד בית אלון כבית הראשונים, והצבת שילוט באתרים שונים בעיר. עם זאת, לפעילות הוועדה לא היה המשך, ורשימת אתרים לשימור שגובשה בשנת 1995 לא קודמה.

בשנת 2003, עם הכרזת רמת השרון כעיר, נזכר משרד הפנים לבדוק מה קורה ברמת השרון, והנחה את העירייה במרץ 2003 להקים ועדה לשימור אתרים, ולגבש רשימת אתרים לשימור תוך שנתיים.

לזכותו של ראש העירייה דאז, גבריאל פארן, ייאמר כי הוא אכן הקים וועדה שהספיקה לקיים שתי ישיבות עד לבחירות באוקטובר 2003, אולם הוועדה לא הספיקה להגיע לדיונים ספציפיים באתרים המומלצים לשימור.

מאז כניסתו של ראש העירייה יצחק רוכברגר, לתפקידו, כונסה הוועדה פעמים מעטות בלבד.

בשנת 2007, קיים משרד הפנים פרויקט בשיתוף המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, לגיוס סטודנטים להכנת רשימות שימור אתרים במספר רשויות שלא עמדו בהוראות החוק, וביניהן העיר רמת השרון.

גב' ציפי פרנק ערכה רשימה עבור הגלעין ההיסטורי של רמת השרון, בסיוע הח"מ, שערך רשימה מקבילה לאתרים שמחוץ לגלעין ההיסטורי.

רשימה זו הובאה לידיעת העירייה ומשרד הפנים במחצית השנייה של שנת 2007, אולם עד היום לא ידוע על התקדמות בפעילות הוועדה, והח"מ לא הוזמן לאף אחד מדיוני הוועדה מאז 2004.

נכון להיום (2016), מקודמת תוכנית לשימור אתרים ברמת השרון, אולם ללא שקיפות ציבורית, ונמשכת הריסתם של אתרי מורשת חשובים ברמה העירונית.