קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

תל חברון

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בגוש עציון ובהר חברון   /   תל חברון

תל חברון

תל חברון - שרידי העיר חברון המקראית ותצפיות נוף.

  • נקודת עניין
  • אזור:הר חברון
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: העיר חברון
  • גישה:לכל רכב
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:בתיאום
  • שעות ביקור:שעות היום
  • כניסה:חינם
  • תאריך ביקור:29/8/2019
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:29/8/2019



תל חברון1.jpg

תל חברון, (עמית מנדלסון, 29/8/2019)

עוד אתרים בסביבה

תגיות: עתיקות והיסטוריה דת ותרבות תחבורה ציבורית תצפיות

תל חברון

תל חברון
תל חברון
תל חברון

"וְחֶבְרוֹן, שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה, לִפְנֵי, צֹעַן מִצְרָיִם." (במדבר י"ג, כ"ב). חברון, הגדולה בערי יהודה, הינה אחת הערים העתיקות והחשובות בארץ ישראל. העיר מקודשת במסורת היהודית והמוסלמית, בשל מערת המכפלה בה לפי המסורת נקברו אבות האומה.

מאז הסכם חברון (1997) העיר מחולקת, כאשר מרבית שטחה נמצא בשליטה של הרשות הפלסטינאית, וחלקה המזרחי של העיר, כולל העיר העתיקה, נמצא בשליטה בטחונית ישראלית.

רוב המטיילים הישראליים בחברון כיום, מתמקדים במערת המכפלה, וחלק מצומצם יותר מגיעים למוקדי ההתיישבות היהודית בחברון (שכונת אברהם אבינו, ישיבת שבי חברון ובית הדסה). פחות מטיילים מגיעים אל תל חברון הנמצא קרוב לקצה האזור בשליטה ישראלית.

חלק מאדמות התל נרכשו בידי הקהילה היהודית בחברון עוד במאה ה- 19. בשנת 1984 חודשה ההתיישבות היהודית בתל חברון, שכונת "אדמות ישי", המהווה נקודת מוצא לביקור באזור. ניתן להגיע למקום ברכב פרטי מכיוון מערת המכפלה דרך רחוב דוד המלך (רחוב השוהדא), או בהליכה רגלית (בתחבורה ציבורית, יש לרדת בתחנה הסופית - ישיבת שבי חברון/בית רומנו, ולהמשיך במעלה הרחוב כ- 600 מ' עד לתל, אך מומלץ למבקרים לראשונה באתר להגיע אליו במסגרת מאורגנת).

תחילה התיישבו התושבים היהודיים בקרוואנים בשל מיקום השכונה באתר עתיקות חשוב. בעקבות רצח תושב השכונה הרב שלמה רענן ב- 1998, הוקם במתחם מבנה קבע . מבנה זה בנוי על גבי עמודים, ומתחתיו בוצעו חפירות ארכיאולוגיות החושפות צוהר לחברון הקדומה.

בשנות ה- 2010, בוצעו חפירות ארכיאולוגיות חדשות בשטח של כ- 2.5 דונם באדמות בבעלות יהודית בחלקו הדרומי של התל, כ- 100 מ' דרומית לשכונת אדמות ישי. בשל סמיכות הקרקע לסלע האם, נחשפו ממצאים מוגבלים בלבד, אך בולטים מקוואות הטהרה המרשימים.

המתחם נפתח לקהל הרחב באוקטובר 2018, ובשלב זה הכניסה אליו הינה חופשית ללא תשלום.

בין שני מתחמי החפירות, בפסגת התל, נמצא אתר "קבר ישי ורות". מסורות יהודיות מימי הביניים מזהים כאן את קברה של רות המואביה ושל נכדה ישי, אביו של דוד המלך. יש לציין שמסורת זו חסרת ביסוס, שכן על פי המקרא פרשת רות ובועז אירעה בבית לחם, ובבית לחם גם נולד דוד המלך, ועל כן יש לחפש את קבריהם של ישי ורות (כל אחד בנפרד) בבית לחם ולא בחברון...


איך להגיע:

תרשים סכמטי של המערה וסביבתה
מצבת יעקב אבינו, יוני 2013

מערת המכפלה נמצאת בלב העיר חברון, בשטח בשליטה אזרחית ובטחונית ישראלית מתוקף הסכם חברון (1997) - שטח H2.

למי שאינו תושב האזור, מומלץ להגיע למערה בקווי אוטובוס 381 או 383 מירושלים, אולם למי שאינו מכיר את האזור, מומלץ לבקר בהם במסגרת סיור מודרך ולא לטייל עצמאית באזור זה.

על האתר: תל חברון:

בחזית המתחם נמצאים שירותים ציבוריים וחנות מזכרות.

בדופן המזרחית, מחוץ למבנה עצמו, נמצא 'מקום המדרגה השביעית'. מאז ימי בייברס, נאסר על יהודים להתפלל במערה, והמדרגה השביעית הייתה המקום הקרוב ביותר למערה בו הותרה תפילת יהודים. מסופר כי שר התיירות המנוח, רחבעם זאבי, ביקר כאן בילדותו (לפני קום המדינה) והתעלם מהאיסור לעלות מעבר למדרגה השביעית. הוא חטף סטירה עזה מאחד מאנשי הוואקף במקום. לימים, כאשר הפך זאבי לאלוף פיקוד המרכז לאחר מלחמת ששת הימים, ולאחר פיגוע בו הותקפו ברימונים מתפללים במערה, הורה זאבי ב- 1969 לפוצץ לחלוטין את גרם המדרגות שהיווה בעיניו סמל לגלות ולחורבן. המדרגה השביעית לפיכך אינה קיימת עוד, אך המקום בכל זאת התקדש לאחר מאות שנים, וניתן לראות אנשים המתפללים בנקודה זו ואף פתקים בקיר כמו בכותל המערבי.

בדופן הדרומית של מבנה המערה נמצאת מחצבה עתיקה המאפשרת לנו לראות את הגובה האמיתי של פני השטח מעליהם הושתת מבנה המערה. ראוי לשים לב לכך כי יסודות המבנה לא נחצבו לתוך הסלע אלא הושתתו על שכבת הסלע המקורית.

נעבור דרך עמדת בידוק בטחוני ונעלה בגרם מדרגות למבנה המערה.

בעלייה בגרם המדרגות נשים לב לקיר החיצוני המערבי, בו יש חרכי ירי. אלו הם שרידי מצודה שהוקמה בתקופה הצלבנית בצמוד למבנה המערה.

כעת ניכנס למבנה עצמו. תחילה אנו נכנסים לתוספת מוסלמית מאוחרת, בה ממוקם כולל. החדר השני אליו נכנסים הוא כבר חלק ממבנה המערה הקדום, וכאן נמצא בית כנסת עם מחיצת הפרדה בין גברים ונשים (פרט לחלק זה, ברוב ימות השנה אין הפרדה וניתן לשוטט בחופשיות יחסית בחלק הפתוח ליהודים).

כאן נפנה ימינה. קרוב לקצה החדר נמצא מימין לנו חדר מסורג ולא נגיש, המכונה בערבית "יוספיה", ובו מצבת קבר. מצבה זו מנציחה את יוסף בן יעקב, הקבור במערה לפי המסורת המוסלמית. המסורת היהודית, מזהה את קברו של יוסף בפאתי העיר שכם. לפיכך, מספרת המסורת היהודית כי במערה נקבר ראשו של עשו אחי יעקב. לפי האגדה, עם מותו של יעקב אבינו, רצו בניו לקבור אותו במערת המכפלה, אולם אז התנגד לכך עשו שטען שיש לו זכויות קניין במערה. בני יעקב טענו בפניו כי הוא מכר את בכורתו ליעקב, אולם עשו טען שאת זכויותיו במערה הוא לא מכר. לפיכך, החליטו האחים לשלוח אחד מביניהם למצרים שיביא את שטר הקניין על המערה. את מי ישלחו? את נפתלי, שקל הוא כאיילה. ובינתיים גופתו של יעקב לא הובאה לקבורה. עבר שם חושים, בנו היחיד של דן בן יעקב, שהיה כבד שמיעה ולכן לא היה מעורה במו"מ. חושים שאל עד מתי גופת סבו תתבזה ולא תובא לקבורה. כאשר הוסבר לו המצב, קם וערף באיבחת חרב את ראשו של עשו, ועתה התאפשרה קבורתו של יעקב.

הסיפור יפה, אך ברור שמתחם "היוספיה" הוא תוספת מאוחרת מימי הביניים שאינה חלק ממבנה מערת המכפלה הקדום. הקמתו של מתחם זה נועדה כפי הנראה לחסום את הכניסה המקורית למערת המכפלה עצמה, כחלק מהשינויים שביצעו הממלוכים במתחם.

מכאן נפנה אל החצר הפנימית. המבנה הגדול בו אנו נמצאים היה מלכתחילה חסר גג, והגגות הם תוספות מאוחרות יחסית.

בצד ימין של החצר הפנימית נמצא אולם אברהם - אולם ובו שתי מצבות לאברהם אבינו ולשרה אימנו. יש לציין כי האבות והאימהות, נקברו בפועל במערה התת-קרקעית שמתחת למבנה המערה, והאמונה הרווחת היא שהמצבות מציינות את מקומם של הקברים במערה התת-קרקעית. סידור המצבות במערה, הממקם את אברהם ושרה במרכז המתחם, הוא כנראה קדום ומתועד כבר במקורות עתיקים.

הגישה למצבות עצמן אינה אפשרית כיום (חדרים צדדיים עם שבכת ברזל מאסיבית). המצבות היחידות אליהן ניתן לגשת ללא חציצה, הן מצבות יצחק ורבקה, הנמצאות באולם יצחק, והגישה אליהן אפשרית ליהודים רק עשרה ימים בשנה. יש לציין כי על כל אחת מהמצבות יש פרוכת מוסלמית בסגנון שונה, ולאולמות יש תקרות מצויירות בשלל צבעים.

בצד השני של החצר הפנימית נמצא אולם יעקב, ובחדרים צדדיים המסתעפים ממנו יש מצבות ליעקב אבינו וללאה אימנו.

בקיר החצר הפנימית, מימין לאולם יעקב, חרוט על הקיר שעון שמש עתיק.

אזהרה בטחונית
המסלול נמצא מעבר לקו הירוק בעומק שטחי יהודה ושומרון, באזור רגיש מבחינה בטחונית.

כל טיול באזור זה, מחוץ לתחומי היישובים היהודיים וצירי הנסיעה המשמשים ישראלים, מחייב תיאום בטחוני עם צה"ל, ויידוע גורמי הביטחון ביישובים היהודיים הסמוכים. אין לבצע טיולי בדד, ורצוי שלפחות אחד המטיילים יהיה חמוש בנשק אישי.

למי שאינו תושב האזור, מומלץ להימנע מנסיעה בכבישי האזור בשעות הלילה, וכן מומלץ לא להסתמך על תוכנות ניווט כדי להתמצא בכבישי האזור.

בשבתות ובחגים, התנועה האזרחית הישראלית בכבישי האזור דלילה, ומרבית היישובים היהודיים באזור סגורים למטיילים.

התנאים הבטחוניים באזור עלולים להשתנות, ויש להיות ערניים למצב הבטחוני העדכני בטרם היציאה למסלול.

אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

בחודש מרץ פורחת מרווה כחולה במתחם קבר ישי ורות (המידע עדכני לשנת 2011).

שירותים למטיילים:

כיום (2019) מתחם החפירות הצפוני פתוח למטיילים ללא הגבלה. מתחם החפירות הדרומי (מתחם המקוואות) פתוח בימי רביעי ושישי (מומלץ לתאם מראש את הביקור במקום). בימות חול המועד, ובאותם ימים בשנה בהם מערת המכפלה פתוחה כולה ליהודים בלבד, יש סבירות גבוהה כי ניתן יהיה לבקר גם במתחם החפירות הדרומי.

בשכונת אדמות ישי נמצא "מצפה חברון" - נקודת תצפית מגג הבניין, וכן מי שתייה.

שירותים ציבוריים יש בכניסה לבית הקברות היהודי בחברון, מרחק כ- 320 מ' מתל חברון.

הערות ואזהרות:

  • מתחמי החפירות עצמם הינם מתחמים מאובטחים. למעוניינים להקיף את התל ולהגיע למעיין אברהם, מומלץ ליידע את כוחות הביטחון במקום ולהגיע בקבוצה או עם נשק אישי.
  • המעוניינים לבקר ב"קבר ישי ורות" מתבקשים להגיע בלבוש הולם.
  • אין לסמוך על תוכנות ניווט כדי להגיע לאתר זה, שכן חלק מהדרכים באזור מובילות לשטחי הרשות הפלסטינית.

הצעות טיול בסביבת תל חברון:


המפה נטענת...