קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
שמורת פארק הירדן
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
| שמורת פארק הירדן גיא הררי ומרשים בו חוצב הירדן את דרכו אל הכינרת. | |
|
מבט לגיא הירדן מאזור "גשר הדודות" |
על האתר
גיא הירדן או "הירדן ההררי" הוא האזור בו יורד נהר הירדן מעמק החולה (רום 70 מטרים מעל פני הים ) אל ים כינרת (רום 210 מ' בקירוב מתחת לפני הים התיכון). הפרש גובה זה של 280 מ', יצר גיא עמוק החתור בסלעי הבזלת, אך ללא מפלים. באזור "גשר הדודות" (הרוס כיום) יוצא הנהר מהאזור ההררי, לאזור פזרות בו מתפצל הנהר למספר ערוצים היוצרים את פארק הירדן. הפארק, ממזרח לירדן, מופעל כיום ע"י המועצה האזורית גולן ורובו אינו נכלל בתחום השמורה.
בשמורה יש שני בתי גידול עיקריים, רצועה לאורך נהר הירדן בה גדלה צמחיית מים מגוונת (ובין היתר עצי ערבה מחודדת ושיחי הרדוף הנחלים), ורצועה לאורך המדרונות הבזלתיים, בהם בולטים שיחי שיזף השיח וצמחייה עשבונית.
במספר מקומות לאורך המדרונות נובעים מעיינות זעירים מהם יורדים פלגי מים קצרים לאפיק הירדן.
מצוקי העפר לאורך הירדן הם בית גידול דינאמי, אליו חדר בשנים האחרונות הצמח הפולש טבק השיח.
הנהר ומימיו נוצלו בידי האדם, ע"י הקמת טחנות קמח ושרידי טחנה נמצאים באזור שפך נחל ראש פינה לירדן. טחנות נוספות נמצאות בפארק הירדן, מחוץ לתחום השמורה. בשנות ה- 50' של המאה ה- 20' תוכנן התוואי המקורי של המוביל הארצי כך שיטה את מי הירדן מעל לכינרת, לעבר בקעת בית נטופה (שנועדה להיות מאגר מים חלופי לכינרת). עקב התנגדות סוריה ולחץ בינלאומי, הופסקו עבודות אלו, ולימים הוחלפו בתוואי המוביל הארצי המוכר לנו, אך שרידי תעלות נמצאים בתחום השמורה.
בשנות ה- 80' ניהלה החברה להגנת הטבע מאבק מוצלח נגד תחנת כוח הידרו-חשמלית גדולה ליד אלמגור.
בשנות ה- 90' התנהל מאבק סביבתי נגד הקמת תחנת כוח הידרו-חשמלית קטנה של קיבוץ כפר הנשיא. מאבק זה נכשל, ותחנת הכוח הוקמה כולל מאגר ויסות ממנו מוזרמים המים חזרה לערוץ הנהר.
בגבולה הצפוני של השמורה נמצא מצד עתרת - מצודה צלבנית שהוקמה בנקודה אסטרטגית לצד גשר בנות יעקב, מעבר חשוב מארץ ישראל המערבית לגולן בואכה דמשק.
המבצר הוקם למרות התנגדות המוסלמים, ונהרס זמן קצר לאחר בנייתו. בתחום המבצר ניתן גם לראות סימנים לרעש אדמה חזק שפקד את המקום לאחר הקמתו.
לצד המצד פורח באביב אירוס נצרתי (כנראה נשתל בידי אדם).
כמו כן נמצא בקרבת מצד עתרת אתר פרהיסטורי חשוב (גשר בנות יעקב), שנפגע לאורך השנים בעבודות ניקוז.
דף זה יעודכן בעתיד.
מצב סטטוטורי
לשמורת הטבע יש מספר חלקים. בשלב זה, הוכרזו רק 44 דונם בתחום מועצה אזורית גולן, באזור פארק הירדן (בין "גשר הדודות" ההרוס ובין גשר אריק).
הנתונים להלן לגבי שטחים נוספים בשמורה עשויים להיות לא מדויקים:
- 1175 דונם בתחום מועצה אזורית עמק הירדן - מוצע.
- 2100 דונם בתחום מועצה אזורית הגליל העליון - מאושר במסגרת תוכנית ג/5783, שאושרה בשנת 1994.
- 20510 דונם בתחום מועצה אזורית הגליל העליון - מאושר (ייתכן ומדובר על השטח הכלול במסגרת תוכנית ג/3444, שאינה מאושרת עד כה).
בדצמבר 2008 נדונה בוועדת משנה לנוף הגליל בוועדה המחוזית צפון תוכנית מתאר ג/3444 לשמורת פארק הירדן. תוכנית זו הופקדה להתנגדויות הציבור בשנת 1983 ומעולם לא אושרה, וכעת נמצאת בבחינה מחודשת שתכריע האם לאשר את התוכנית או שתוגש תוכנית חדשה ומעודכנת לשמורה.
מיקום וגישה
השמורה משתרעת לאורך אפיק נהר הירדן, בקטע שבין גשר בנות יעקב בצפון לגשר אריק בדרום. דרך מסומנת אדום 2000 יוצאת מכביש מס' 91, מזרחית לצומת גדות, ומוליכה לאתרי השמורה עד לאזור היישוב כרכום בדרום.
מדרך זו מסתעפת דרך מסומנת כחול 2001, המובילה ל"גשר כפר הנשיא" באפיק הירדן.
כמו כן, עובר בתחומי השמורה שביל הליכה רגלי מסומן שחור 2002. שביל זה חופף בחלקו לדרך המסומנת כחול, ומסתיים ב"גשר הדודות" ההרוס מצפון לפארק הירדן. השביל מיועד למיטיבי לכת, וקיימת בו סכנת החלקה בחורף.
אל "גשר הדודות" ניתן להגיע בכביש משובש מהיישוב כרכום, או בדרך מסומנת אדום 2003 לרכב שטח ואופניים, המסתיימת ליד מושב אלמגור.
מידע נוסף יעודכן בעתיד.
שירותים למטיילים
בתחום השמורה מתבצע שיט אתגרי (סירות נהר/ראפטינג וקייאקים) ע"י מספר חברות פרטיות הפועלות באזור.
פרט לאתרי השייט, שאינם קשורים לרשות הטבע והגנים, אין כיום בשמורה שירותים למטיילים.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים
- בפרט מומלץ הביקור בשמורה בחודש אוקטובר, כאשר פריחת החצבים בשיאה (באזור זה נמצאים ריכוזי החצבים הגדולים בארץ, ומועד פריחתם מאוחר יחסית לאוכלוסיות אחרות).
שמות נוספים לאתר
שמורת גיא הירדן (השם הרשמי שנקבע ע"י ועדת השמות הממשלתית, אולם אינו בשימוש).
ספרות מומלצת
- קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת פרק הירדן).
- ארץ הצבי והיעל - עוזי פז.