קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת נחל קנה"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(קישורים נוספים)
שורה 7: שורה 7:
 
|יישובים סמוכים=קרני שומרון, מעלה שומרון, עמנואל, יקיר, נופים, ג'ינצפוט, כפר ת'לת, קרוות בני חסן
 
|יישובים סמוכים=קרני שומרון, מעלה שומרון, עמנואל, יקיר, נופים, ג'ינצפוט, כפר ת'לת, קרוות בני חסן
 
|מאפיינים עיקריים=חורש ים תיכוני
 
|מאפיינים עיקריים=חורש ים תיכוני
 +
|עונות ביקור=כל השנה
 
|שטח=16490
 
|שטח=16490
 
|מצב תכנוני=מוכרזת יו"ש
 
|מצב תכנוני=מוכרזת יו"ש
שורה 40: שורה 41:
  
 
השמורה סובלת ממפגעים סביבתיים קשים, ובין היתר מאחז בתחום השמורה (אלוני שילה), גלישת ביוב מההתנחלויות הסמוכות, שגרמה נזק למעיינות הנחל (בעיה זו צומצמה מאד בשנים האחרונות עם הנחת קו ביוב אזורי - אך לא חוסלה כליל), הכשרת קרקע לחקלאות ע"י יישובים פלסטיניים סמוכים (בפרט בוואדי אבו עמר - צפונית לכפר קרוות בני חסן), ומזבלה לצד כביש סניריא - כפר ת'ולת'.
 
השמורה סובלת ממפגעים סביבתיים קשים, ובין היתר מאחז בתחום השמורה (אלוני שילה), גלישת ביוב מההתנחלויות הסמוכות, שגרמה נזק למעיינות הנחל (בעיה זו צומצמה מאד בשנים האחרונות עם הנחת קו ביוב אזורי - אך לא חוסלה כליל), הכשרת קרקע לחקלאות ע"י יישובים פלסטיניים סמוכים (בפרט בוואדי אבו עמר - צפונית לכפר קרוות בני חסן), ומזבלה לצד כביש סניריא - כפר ת'ולת'.
 +
 +
באביב 2010 החלו הפלסטינים בעבודות חקלאיות בתחום השמורה, תוך פגיעה קשה בערכי הטבע הייחודיים. עד היום (נובמבר 2010) לא נעצרו העבודות המביאות לפגיעה קשה בשמורה ומנוגדות להסכמי אוסלו ב'.
  
 
==מיקום וגישה==
 
==מיקום וגישה==
שורה 52: שורה 55:
 
==שירותים למטיילים==
 
==שירותים למטיילים==
 
אין בשמורה שירותים למטיילים.
 
אין בשמורה שירותים למטיילים.
 
==עונות ביקור==
 
כל השנה.
 
  
 
==קישורים נוספים==
 
==קישורים נוספים==
שורה 60: שורה 60:
  
 
* [[Media:wadi_kana.pps |מצגת - שמורת נחל קנה בסכנה, פברואר 2007]].
 
* [[Media:wadi_kana.pps |מצגת - שמורת נחל קנה בסכנה, פברואר 2007]].
 +
 +
* [[http://www.srugim.co.il/11159-%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%95%d7%9d-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%98%d7%97%d7%95%d7%9f-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%a0%d7%97%d7%9c-%d7%a7%d7%a0%d7%94-%d7%91%d7%a9%d7%95%d7%9e?di=1 שר הביטחון נגד נחל קנה בשומרון]] - יוחאי עופר, אתר "סרוגים", 23/11/2010.
  
 
==שמות נוספים לאתר==
 
==שמות נוספים לאתר==

גרסה מ־10:48, 23 בנובמבר 2010

שמורת נחל קנה

נחל גדול ומרשים, עם שפע מעיינות, חורש ים תיכוני ונופי קרסט.

  • שמורת טבע
  • אזור:השומרון
  • מאפיינים עיקריים:חורש ים תיכוני
  • כניסה: ללא תשלום
  • יישובים סמוכים:קרני שומרון, מעלה שומרון, עמנואל, יקיר, נופים, ג'ינצפוט, כפר ת'לת, קרוות בני חסן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שטח:16490 דונם
  • מצב תכנוני:מוכרזת יו"ש
  • תאריך הכרזה:18/11/1992
מבט ממעלה שומרון למעלה נחל קנה

מבט ממעלה שומרון למעלה נחל קנה
עמית מנדלסון, 11/6/2005

על האתר

נחל קנה, מיובלי הירקון, הוא מהנחלים הגדולים במערב השומרון. יובליו העליונים מתחילים באזור הכפרים עקרבה וינון במזרח השומרון, ובחלקו התיכון יש בו שפע מעיינות.

אזור המעיינות וגדות הנחל, הוגדר כשמורת טבע עוד בתקופת המנדט, הכוללת כעשרה מעיינות בנחל עצמו, ושטחי חורש ים תיכוני בשתי גדות הנחל. באזור המעיינות גדלה צמחיית מים מגוונת - קנה, סמר ועוד, וכן נמצאים בקרבת המעיינות שטחים חקלאיים של הכפר דיר איסתיא, הכוללים בוסתנים (ובפרט בוסתני שקדים, הצובעים את האזור בלבן בחודש פברואר), חלקות שלחין ופרדסי הדרים.

לצד עין אל מעקודיה, הנובע בסמוך לכביש צומת גיתי-צומת עמנואל, נמצא משטח סלע עשיר בספלולים חצובים ובמאובני נריניאות.

באזור יש תופעות קרסטיות רבות, ובין היתר נופי טרשים מפותחים, מערות נטיפים, בורות קרסטיים ודולינה. תופעות אלו בולטות במיוחד באזור הטרשי של ג'בל עברד וסביבתו, דרומית ומערבית ליישוב נופים.

במפנים הדרומיים והמזרחיים גדלה חברת חרוב מצוי ואלת המסטיק, ואילו במפנים הצפוניים והמערביים גדל חורש אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית. מערבית למפגש ואדי אבו עמר עם נחל קנה, מתחלף הצומח במפנה הדרומי לנוף בתה עשבונית.

לאורך הנחל עצמו יש תשתית חלוקים מפותחת ובגדות הנחל יש ריכוז גדול של שיח-אברהם מצוי.

בין בעלי החיים הבולטים באזור, יש אוכלוסיות של חזירי בר, צבאים ובמערות דרים עטלפי חרקים.

בתחום השמורה נמצאים מספר אתרים ארכיאולוגיים, הכוללים את ח'רבת שחאדה (שרידי יישוב שהוקם ככל הנראה בתקופה ההלניסטית וחרב במהלך התקופה הביזנטית), וסביבה שפע מגדלי שדה ושטחי חקלאות קדומה, ובכללם גדרות אבן, בורות מים, שומרות ועוד.

בחלק ממערות הנחל נמצאו שרידים פרהיסטוריים, ובפרט במערת קנה (מערת בידיא), בה נמצאו שרידים ממספר תקופות פרהיסטוריות ומטמון כלי זהב.

אתרים נוספים הראויים לציון בתחומי השמורה כוללים את דולינת אל-מחפור - דולינה שנוצרה בהתמוטטות תקרת מערה גדולה. גובה המצוק סביב הדולינה מגיע ל- 12 מ', ובמרכזה סלעים גדולים שנותרו כשריד מתקרת המערה בעבר. למרגלות מצוקי הדולינה גדרות אבן, המעידות על שימוש במקום למכלאות צאן בעבר. במצוק הדולינה פורח יסמין שיחני.

כמו כן ראוי לציון עין אבו-עמר - מעיין ניקבה ולידו באר (עליה הוקם בשנת 2006 מבנה), בוואדי אבו-עמר, יובלו של נחל קנה. במעלה הערוץ נובעים עוד שני מעיינות זעירים מחוץ לגבול השמורה.

השמורה סובלת ממפגעים סביבתיים קשים, ובין היתר מאחז בתחום השמורה (אלוני שילה), גלישת ביוב מההתנחלויות הסמוכות, שגרמה נזק למעיינות הנחל (בעיה זו צומצמה מאד בשנים האחרונות עם הנחת קו ביוב אזורי - אך לא חוסלה כליל), הכשרת קרקע לחקלאות ע"י יישובים פלסטיניים סמוכים (בפרט בוואדי אבו עמר - צפונית לכפר קרוות בני חסן), ומזבלה לצד כביש סניריא - כפר ת'ולת'.

באביב 2010 החלו הפלסטינים בעבודות חקלאיות בתחום השמורה, תוך פגיעה קשה בערכי הטבע הייחודיים. עד היום (נובמבר 2010) לא נעצרו העבודות המביאות לפגיעה קשה בשמורה ומנוגדות להסכמי אוסלו ב'.

מיקום וגישה

השמורה משתרעת בין עמנואל, במזרח, לכביש כפר ת'לת - סניריא, במערב, ובין קרני שומרון בצפון, ליקיר, נופים, קרוות בני חסן וסניריא בדרום.

דרך רכב מסומנת כחול 7410 מסתעפת מכביש מס' 5066 (צומת יקיר - צומת עמנואל), חולפת על פני רוב מעיינות הנחל, ומסתיימת בקרני שומרון.

כמו כן יוצאים לשמורה שבילים נוספים לא מסומנים, מהיישובים הסמוכים (יקיר, מעלה שומרון ואחרים).

כל תחום השמורה נמצא מעבר לקו הירוק, והטיול בשמורה מחייב אישור בטחוני !

שירותים למטיילים

אין בשמורה שירותים למטיילים.

קישורים נוספים

שמות נוספים לאתר

ספרות מומלצת

  • קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת נחל קנה).
  • אתרי קרסט במערב השומרון - צביקה צוק, "נקרות צורים", גליון מס' 5, 1983.
  • מערות קרסטיות במערב השומרון - אביתר כהן, "נקרות צורים", גליון מס' 6, 1983.
  • האדם הקדמון במערת בידיא - צביקה צוק, "נקרות צורים", גליון מס' 6, 1983.
  • התפרוסת היישובית של מערב השומרון בימי הבית השני, המשנה והתלמוד, והתקופה הביזנטית - שמעון דר, 1982 (פרטים על ח'רבת שחאדה).