קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת נחל פרת"
(←אתרים ומסלולים נוספים בסביבה) |
|||
| שורה 121: | שורה 121: | ||
==אתרים ומסלולים נוספים בסביבה== | ==אתרים ומסלולים נוספים בסביבה== | ||
{|width='75%' align='center'{ | {|width='75%' align='center'{ | ||
| − | |align='center'|<imagemap>תמונה: | + | |align='center'|<imagemap>תמונה:ein_mabua.jpg|180x134px |
default [[עין מבוע]] | default [[עין מבוע]] | ||
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
[[עין מבוע]] | [[עין מבוע]] | ||
| − | |align='center'|<imagemap>תמונה: | + | |align='center'|<imagemap>תמונה:falls_pool.jpg|180x134px |
default [[נחל פרת תיכון - מעין מבוע לעין קלת]] | default [[נחל פרת תיכון - מעין מבוע לעין קלת]] | ||
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
[[נחל פרת תיכון - מעין מבוע לעין קלת]] | [[נחל פרת תיכון - מעין מבוע לעין קלת]] | ||
| − | |align='center'|<imagemap>תמונה: | + | |align='center'|<imagemap>תמונה:wadi_og.jpg|180x134px |
default [[שמורת נחל אוג]] | default [[שמורת נחל אוג]] | ||
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
גרסה מ־11:19, 9 באפריל 2011
| שמורת נחל פרת נחל האיתן הצפוני במדבר יהודה ולאורכו שפע צמחייה ושרידי עבר | |
|
עין פרת |
על האתר
נחל פרת הוא אחד הצפוניים בנחלי מדבר יהודה, ובין היפים שבהם. ערוץ הנחל ויובליו יורדים מרום כ- 800 מ' מעל פני הים (גבעת שאול, מערבית לשכונת פסגת זאב בירושלים) ועד לרום 395 מטרים מתחת לפני הים (דרומית לאתר הטבילה בירדן). לאורך חלק גדול מהתוואי, יוצר הנחל קניונים עמוקים ומרשימים.
שמותיו הערביים של הנחל משתנים בהתאם לקטעיו: ואדי פארה בחלקה העליון של השמורה, ואדי אל-ע'זל בקטע הקניוני שבין עין פרת לעין מבוע, והחלק התחתון (מעין קלת עד הירדן) נקרא ואדי אל-קלט, שם המוכר למטיילים בגירסתו המקוצרת (ואדי קלט).
בתחום השמורה נובעים שלושה מעיינות גדולים - עין פרת (עין פארה), עין מבוע (עין פוואר) ועין קלת. נוסף להם נובעים עוד מספר מעיינות קטנים כמו "בריכת התמר" לצד עין פרת, ועין פוג'ירה ממזרח לעין פרת. מעיינות אלו מקיימים זרימה לאורך חלק גדול מהנחל.
מי המעיינות נשאבו במהלך תקופת המנדט הבריטי והשלטון הירדני, כמי שתייה למזרח ירושלים ולסביבתה. השאיבה הופסקה בשנת 1970, עם חיבור מזרח ירושלים לרשת המים הישראלית.
עולם החי בשמורה מגוון, וכולל צבאים, שפני סלע ומגוון רב של עופות, מכרסמים, זוחלים ואף מספר מיני דגים (חפף, בינון ועגלסת).
צומח הנחל כולל צמחי גדות כגון עבקנה שכיח, פלגית שיחנית וטיון דביק. בקטעים יבשים צומחים שיזף מצוי, שיח-אברהם מצוי וטבק השיח (מין פולש). במורד הנחל צומחת פה ושם פתילת המדבר הגדולה ("תפוח סדום").
חברות הצומח בתחום השמורה מתחלפות מבתת ספר ים-תיכונית במערב השמורה, דרך צומח ערבתי באזור עין מבוע - עין קלת, ועד לצומח מדברי במזרח השמורה. בין היתר בולטים כאן שיחי אוג קוצני ואוכם מדברי. במצוקים צומחים גיאופיטים שונים, וביניהם רקפת מצויה, כדן סגול, בצלציה א"י ואחרים.
לאורך השמורה נמצאים שרידים היסטוריים רבים, השייכים ברובם לשתי קבוצות - מנזרים במצוקי הנחל (מאז התקופה הביזנטית ועד ימינו), ואמות מים שהוקמו לראשונה בתקופה החשמונאית, ונועדו להובלת מי הנחל לשטחים חקלאיים בבקעת יריחו, וכן למבצר קיפרוס.
כיום פעילים בתחום הנחל שני מנזרים, מנזר פארן בעין פרת, ומנזר כוזיבה/דיר מר ג'ריס, הידוע יותר בשם "סנט ג'ורג'", במורד הנחל.
מרשים במיוחד הגשר ההרודיאני מעל ואדי אבו דבע, ליד עין קלת. אתרי עתיקות נוספים בתחום השמורה כוללים את ח' עין פארה הסמוכה לעין פרת, וזוהתה בעבר עם היישוב המקראי "הפרה"/"פרת", אך בהעדר ממצאים מתאימים, מזוהה כיום "הפרה" בח'רבת אבו מסרח הסמוכה לעלמון.
השמורה כוללת גם את חלקו התחתון של נחל מכמש, יובלו העיקרי של נחל פרת.
בנחל מכמש נמצא מצוק ארוך ומרשים, בו חצובות מערות התבודדות של נזירים מהתקופה הביזנטית, וכן נמצאת בו מערה קרסטית ארוכה - מערת הגיא (מערת אל-ג'י), ומעיין קטן - עין סוויניט. מצוק נחל מכמש עשיר במיני גיאופיטים הפורחים בסתיו, בחורף ובאביב.
מיקום וגישה
השמורה משתרעת באגן נחל פרת (ואדי קלט) ויובלו נחל מכמש (ואדי סוויניט), בין אזור התעשייה שער בנימין והיישוב גבע בנימין (אדם) במערב, למבואות העיר יריחו, במזרח. היישובים גבע בנימין, עלמון, כפר אדומים ואלון גובלים בשמורה, ומהם או בקרבתם יוצאים מספר מסלולי טיול ודרכי גישה לאתרי השמורה.
עין פרת וסביבתו
הגישה לעין פרת היא מתוך היישוב עלמון, אליו מגיעים מכביש מס' 437 (הדרך המהירה ביותר - נסיעה דרך שכונת פסגת זאב בירושלים, מעבר במחסום חיזמא, פנייה ימינה בכיכר לאחר המחסום, ולאחר 2 ק"מ פנייה משולטת לעלמון). חלקה של הדרך בתחום השמורה הוא כביש סלול בתוואי מפותל מאד היורד עד למעיין. עקב היצע מוגבל של מקומות חנייה, בימים עמוסים מנותבת התנועה לחניון הנמצא במרחק כמה מאות מטרים מהחניון התחתון בשמורה. הכניסה לאזור זה בשמורה היא בתשלום.
בקרבת עין פרת יש מספר שבילי הליכה קצרים, וכן שביל מסומן ירוק היוצא מחורבת עלמית (במסעף הכניסה ליישוב עלמון), לאורך הקניון העליון של נחל פרת עד למעיין.
עין מבוע וסביבתו
הגישה לעין מבוע היא בדרך עפר קצרה המסתעפת מכביש מס' 458 (דרך אלון) צפונית ליישוב אלון. כמו כן, ניתן לרדת רגלית בשביל מסומן שחור היורד מאלון עד למפגש דרך העפר. פירוט הגישה מופיע באתר.
שביל רגלי מסומן אדום מקשר בין שני המעיינות. משביל זה מסתעף שביל מסומן כחול לאורך קניון הנחל, המיועד למיטיבי לכת כולל שימוש בדרגיות בקטעים מצוקיים. הסימון האדום נמשך גם במורד הנחל, מעין מבוע לעין קלת.
רשות הטבע והגנים אוסרת את היציאה למסלול הרגלי בין המעיינות (עין פרת ועין מבוע) לאחר השעה 11 בבוקר.
עין קלת ומנזר סנט ג'ורג'
הגישה ברכב לאזור עין קלת היא בדרך מסומנת שחור היוצאת מהדרך המנדטורית הסמוכה למצפה יריחו, ומסתיימת כחצי ק"מ מהמעיין (באזור מגורי בדווים). מהחנייה נמשך הסימון השחור כחצי ק"מ מערבה, עד למפגש הסימון האדום בקרבת המעיין.
הסימון האדום נמשך מעין קלת קטע קצר לאורך אמת המים, ויורד לערוץ הנחל. בקרבת סנט ג'ורג' חוזר השביל לגדה הצפונית, וממשיך עימה עד פאתי יריחו. בקטע בין עין קלת ומנזר סנט ג'ורג', קיים גם סימון ירוק לאורך אמת המים מצפון לאפיק הנחל.
בדרך המנדטורית ניתן להגיע גם לתצפית על מנזר סנט ג'ורג', אולם חלקים מדרך זו משובשים. נכון לאוקטובר 2010, מתבצעות עבודות תחזוקה בדרך והיא נסגרה לתנועה עד השלמת התיקונים.
כיום אין לטייל במורד נחל פרת, ממנזר סנט ג'ורג' בואכה גן לאומי ארמונות החשמונאים ביריחו.
נכון לאוקטובר 2010, סימון השבילים ממזרח לעין קלת לא חודש, אם כי ניתן להבחין בסימונים הישנים.
נחל מכמש
בנחל מכמש ניתן לטייל בשביל מסומן שחור היוצא מהיישוב אדם (גבע בנימין), דרך עין סוויניט ומערת אל-ג'י, ומגיע למפגש הנחלים מכמש-פרת, בקרבת דרך אלון.
חלקים מתחומי השמורה סמוכים ליישובים פלסטיניים - העיר יריחו והכפרים מוח'מס וחיזמא. הטיול בכל תחומי השמורה, למעט ביקור בעין פרת ובעין מבוע, מחייב אישור בטחוני, נשיאת נשק וקבוצה.
קיימת סכנת פריצה לרכבים חונים ללא השגחה בתחומי השמורה. מומלץ לא להשאיר רכבים ללא שמירה מחוץ לתחומי היישובים היהודיים ואתר עין פרת.
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; google_ad_format = "728x90_as"; google_ad_type = "text"; google_ad_channel =""; google_color_border = "FFFFFF"; google_color_bg = "FFFFFF"; google_color_link = "0000FF"; google_color_url = "008000"; google_color_text = "333333";</AdSense>
שירותים למטיילים
- עין פרת - אתר ביקור בתשלום. הכניסה לאתר היא מתחום היישוב עלמון. באתר יש גם חורשת פיקניקים ואפשרות טיפוס צוקים במקום המוגדר לכך.
- עין מבוע - אתר ביקור, נכון לאוקטובר 2010 הכניסה היא ללא תשלום אך ככל הנראה האתר ייהפך לאתר בתשלום בעתיד הקרוב.
- עין קלת - אתר ביקור ללא תשלום. לצד החנייה הסמוכה למעיין גרות מספר משפחות בדוויות, ומומלץ לבקר באתר רק לאחר תיאום בטחוני, נשק וקבוצה. משך ההליכה מהחנייה למעיין כ- 10 דקות.
- מנזר סנט ג'ורג' - אתר ביקור ללא תשלום. לא ניתן לרדת ברכב עד למנזר. משך ההליכה מהחנייה למנזר כ- 15 דקות. מומלץ לבקר באתר רק לאחר תיאום בטחוני וקבוצה (אין להיכנס למנזר עם נשק).
עונות ביקור
במעיינות הנחל - כל השנה, וכן בקטע השביל שבין עין פרת לעין מבוע (למעט ימים חמים במיוחד).
בין עין מבוע לעין קלת וכן בנחל מכמש - סתיו, חורף ואביב בימים בהם אין חשש לשטפונות.
שמות נוספים לאתר
שמורת ואדי קלט.
ספרות מומלצת
- מדבר יהודה הצפוני - מנחם מרקוס.
- המדבר של העיר הקדושה - יזהר הירשפלד (על מנזרים כולל בתחום השמורה).
- נחל פרת (ואדי קלת) - ספי בן יוסף, הוצאת החברה להגנת הטבע, 1982.
- ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת ואדי קלט).
- קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת נחל פרת).
אתרים ומסלולים נוספים בסביבה
 |
 |
 |
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444";
google_ad_width = 728;
google_ad_height = 90;
google_ad_format = "728x90_as";
google_ad_type = "text";
google_ad_channel ="";
google_color_border = "FFFFFF";
google_color_bg = "FFFFFF";
google_color_link = "0000FF";
google_color_url = "008000";
google_color_text = "333333";</AdSense>