קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

ניסוי3

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

{{אתר לאומי חדש |סקירה=גבעת הקרב - מקום נפילתם של לוחמי הל"ה בדרכם לעזרת גוש עציון הנצור במלחמת העצמאות. |תמונה=battle_hill.jpg |מקום הצילום=מבט מכביש 367 לגבעת הקרב |כניסה=חינם |אזור=הרי ירושלים |שטח=312 |מצב תכנוני=מאושר |תאריך הכרזה=? |שם הצלם=עמית מנדלסון |תאריך הצילום=2/11/2012 |מפת סימון שבילים=9 - מבואות ירושלים |מיקום=מזרחית למושב אביעזר |גישה=רגלית, רכב שטח |נגישות לנכים=לא נגיש |שבילי טיול=אדום 9434 |רמת קושי=לכל המשפחה |שעות ביקור=ללא הגבלה |מאפיינים עיקריים=אתר מורשת קרב |עונות ביקור=כל השנה |1=עין יואל ועין קובי |2=נחל שורק הררי (מזרח) |3=חורבת שוכה והר שוכה |4=מרכז גוש עציון |5=ח'רבת ג'ומג'ום ונחל ליבנה |6=שמורת מערת התאומים |7=גן לאומי בית עיטאב |8=שמורת סנסן |9=שמורת שיטה מלבינה בעמק האלה |10=גן לאומי בית נטיף |רקע כללי= גבעת הקרב (או גבעת הל"ה) בה נפלו 35 לוחמי פלמ"ח בשנת 1948 שהיו בדרכם לסייע לתושבי גוש עציון הנצורים, לאחר שנחשפו בדרכם ונלחמו בתוקפים הערבים בקרב נואש עד לכדור האחרון.

|על האתר= עם החלטת החלוקה באו"ם (כ"ט בנובמבר 1947), נכלל גוש עציון בתחום המדינה הערבית המיועדת.

הבריטים החלו לצמצם בהדרגה את אחיזתם הצבאית בארץ, ובשטח התפתחה מלחמת העצמאות בין כוחות ישראליים וערביים מקומיים.

מצבו של גוש עציון היה קשה במיוחד בשל בידודו בלב אזור ערבי עויין, וארבעת יישובי הגוש עמדו במצור כתוצאה מחסימת הדרכים ע"י כוחות ערביים.

בליל 15-14 בינואר 1948 יצאה שיירת תגבורת של הפלמ"ח ובה 38 לוחמים, במטרה להגיע לגוש עציון. השיירה ניסתה לצאת מכיוון ירושלים דרך נחל רפאים, אולם לאחר עיכובים שבה חזרה לירושלים.

בשל המצוקה בה נמצאו תושבי גוש עציון, הוחלט לנסות לשלוח את התגבורת שוב כבר בלילה הבא.

המחלקה יצאה מכיוון המושבה הרטוב (כיום לצד מושב נחם, בדרך לבית שמש), איגפה את בית נטיף.

באזור עינות דקלים (דרומית לבית שמש) נקע אחד הלוחמים את רגלו, ושב על עקבותיו בליווי שני לוחמים נוספים.

מכאן ואילך אבד הקשר עם המחלקה, שלא הגיעה ליעדה במשואות יצחק שבגוש עציון.

במהלך יום ה- 16 בינואר 1948 הגיעו לידי המשטרה הבריטית בחברון שמועות על קרב קשה ליד הכפר צוריף, וב- 17 לחודש יצא קצין בריטי ממשטרת חברון לשטח וגילה את גופות 35 הלוחמים.

על סמך עדויות של החיילים הבריטים ושל ערבים שהשתתפו בלחימה, מסתמן כי הכוח נחשף ע"י ערבים בערוץ נחל גדור הסמוך לכפר הגדול צוריף. כתוצאה מכך הוזעקו ערבים מכל האזור לקרב נגד הכוח היהודי.

התפתח קרב קשה במהלכו נסוגו לוחמי הל"ה צפונה לעבר ערוץ נחל עציונה, והלאה לגבעה 573 החולשת על הנחל (אך נחותה טופוגרפית לעומת חורבת סנסן הסמוכה).

כאן גילו הלוחמים כי הם מוקפים. התפתח קרב עד הכדור האחרון, שהסתיים בנפילתו של אחרון הלוחמים על ראש הגבעה בסביבות השעה 17:00.

ערביי הסביבה התעללו בגופות, שפונו בידי הבריטים לבית הקברות בכפר עציון. לאחר מלחמת העצמאות הובאו הגופות לקבורה בהר הרצל.

לאחר מלחמת ששת הימים, בתחקיר של תושבי הסביבה, זוהה מקום הקרב האחרון של הל"ה ומאז ועד היום מתקיימת מדי שנה צעדה לילית לשחזור מסעם האחרון של הלוחמים, מאזור בית שמש ונתיב הל"ה עד גבעת הקרב.

בשנות ה- 2000' שינתה ועדת השמות הממשלתית את שמה של גבעת הקרב לגבעת הל"ה, שכן השם "גבעת הקרב" כבר אינו מתקשר בציבור דווקא לנפילתם של הל"ה.

האתר הלאומי כולל גם שטחי חורש טבעי בין פסגת הגבעה לאפיק נחל עציונה.

|איך להגיע= גבעת הקרב (גבעת הל"ה) נמצאת בשלוחה של רכס סנסן, במורדות הדרום-מערביים של הרי ירושלים.

דרך עפר לרכב שטח יוצאת מצור הדסה למחצבת עציונה (מסומנת שחור 9457), וממנה מסתעפת דרך נוספת (ליד חורבת סנסן) המגיעה עד גבעת הקרב (מסומנת אדום 9434).

מנקודה זו נמשך שביל תלול להולכי רגל (אף הוא מסומן אדום 9434) החוצה את נחל עציונה ומסתיים בכביש 367.

תצפית על האתר ניתן לבצע מכביש 367, העולה מעמק האלה לגוש עציון, מייד לאחר מחסום הל"ה. במקום יש גם אנדרטת זיכרון.

האתר נמצא בתחומי שטח אש של צה"ל