קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "ניסוי3"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(42 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
<meta name="keywords" content="גבעת הקרב"></meta>
+
שלום מה נשמע
<meta name="description" content="גבעת הקרב - מקום נפילתם של 35 לוחמים בדרכם לעזרת גוש עציון הנצור במלחמת העצמאות."></meta>
 
{{אתר לאומי חדש
 
|סקירה=גבעת הקרב - מקום נפילתם של הל"ה בדרכם לעזרת גוש עציון הנצור במלחמת העצמאות.
 
|תמונה=battle_hill.jpg
 
|מקום הצילום=מבט מכביש 367 לגבעת הקרב
 
|כניסה=חינם
 
|אזור=הרי ירושלים
 
|שטח=312
 
|מצב תכנוני=מאושר
 
|תאריך הכרזה=?
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|תאריך הצילום=2/11/2012
 
|מפת סימון שבילים=?
 
|מיקום=?
 
|גישה=?
 
|נגישות לנכים=?
 
|שבילי טיול=?
 
|רמת קושי=?
 
|שעות ביקור=?
 
|מאפיינים עיקריים=אתר מורשת קרב
 
|עונות ביקור=כל השנה
 
|1=[[עין יואל ועין קובי]]
 
|2=[[נחל שורק הררי (מזרח)]]
 
|3=[[חורבת שוכה והר שוכה]]
 
|4=[[מרכז גוש עציון]]
 
|5=[[ח'רבת ג'ומג'ום ונחל ליבנה]]
 
|6=[[שמורת מערת התאומים]]
 
|7=[[גן לאומי בית עיטאב]]
 
|8=[[שמורת סנסן]]
 
|9=[[שמורת שיטה מלבינה בעמק האלה]]
 
|10=[[גן לאומי בית נטיף]]
 
|רקע כללי=
 
באתר שכנה תחנת משטרה מנדטורית לחוף מפרץ אילת.
 
  
כיום נותר במקום מבנה אחד ולצידו אנדרטה לציון שחרור אילת במלחמת העצמאות - צעד שסימן את סוף המלחמה.
+
----
 +
היי
  
|על האתר=
 
עם החלטת החלוקה באו"ם (כ"ט בנובמבר 1947), נכלל גוש עציון בתחום המדינה הערבית המיועדת.
 
  
הבריטים החלו לצמצם בהדרגה את אחיזתם הצבאית בארץ, ובשטח התפתחה מלחמת העצמאות בין כוחות ישראליים וערביים מקומיים.
+
<meta name="keywords" content="מוזיאון ראלי, מוזיאוני ראלי, מוזיאון בקיסריה, מוזיאונים בקיסריה"></meta>
 +
<meta name="description" content="מוזיאוני ראלי הם שני מוזיאונים מרשימים בקיסריה, הכניסה חינם."></meta>
 +
{{לבדיקה}}
 +
<!------------
 +
{{אטרקציה
 +
|סקירה=מוזיאוני ראלי הם שני מוזיאונים מרשימים בקיסריה, הכניסה חינם.
 +
|תמונה=ralli-museum-10611.jpg
 +
|מקום הצילום=מוזיאון ראלי
 +
|סוג אטרקציה=מוזיאון
 +
|אזור=השרון
 +
|כתובת=שדרות רוטשילד, קיסריה
 +
|טלפון=04-6360588
 +
|קהל יעד=כל המשפחה
 +
|נגישות לנכים=נגיש
 +
|שעות ביקור=
 +
|תאריך עדכון=ינואר 2013
 +
|1=[[שמורת נחל תנינים]]
 +
|2=[[עין צור וחורבת עלק]]
 +
|3=[[צוקי גדור וחוף גדור]]
 +
|4=[[נחל נדר ועין קדם]]
 +
|5=[[שוויצריה הקטנה - מצפור הצוק|שוויצריה הקטנה]]
 +
|6=[[שמורת חרובי קיסריה]]
 +
|7=[[פסיפס הציפורים בקיסריה]]
 +
|8=[[גן לאומי חוף קיסריה]]
 +
|9=[[פארק אלונה - מי קדם]]
 +
|10=[[גן אהוד]]
  
מצבו של גוש עציון היה קשה במיוחד בשל בידודו בלב אזור ערבי עויין, וארבעת יישובי הגוש עמדו במצור כתוצאה מחסימת הדרכים ע"י כוחות ערביים.
+
|רקע כללי=
 +
מוזיאון "ראלי 1" בקיסריה הוא אחד מחמשת מוזיאוני ראלי בעולם שנוסדו על ידי הארי רקנאטי ז"ל. שני הראשונים הוקמו בדרום אמריקה, המוזיאון השלישי הוקם בקיסריה ונפתח לציבור ב18 באוקטובר 1993. המוזיאון הרביעי נוסד במרבֵּייָה שליד מַלָגָה בדרום ספרד בשנת 2000.
  
בליל 15-14 בינואר 1948 יצאה שיירת תגבורת של הפלמ"ח ובה 38 לוחמים, במטרה להגיע לגוש עציון. השיירה ניסתה לצאת מכיוון ירושלים דרך נחל רפאים, אולם לאחר עיכובים שבה חזרה לירושלים.
+
במרץ 2007 נפתח לצד מוזיאון זה מוזיאון נוסף, "ראלי 2", המוקדש לאמנות קלאסית ולהנצחת תור הזהב של גדולי יהדות ספרד.
  
בשל המצוקה בה נמצאו תושבי גוש עציון, הוחלט לנסות לשלוח את התגבורת שוב כבר בלילה הבא.
+
מומלץ לבקר באתרים נוספים ברחבי [[קיסריה]] - '''[[חוף האקוודוקט]]''', '''[[פסיפס הציפורים בקיסריה|פסיפס הציפורים]]''', '''[[גן לאומי קיסריה|עתיקות קיסריה]]''' ועוד.
  
המחלקה יצאה מכיוון המושבה הרטוב (כיום לצד מושב נחם, בדרך לבית שמש), איגפה את [[גן לאומי בית נטיף|בית נטיף]].
+
|איך להגיע=
 
+
יש לרדת מכביש החוף במחלף אור עקיבא מערב, ולפנות מערבה בכביש 6511 לכיוון [[קיסריה]].
באזור עינות דקלים (דרומית לבית שמש) נקע אחד הלוחמים את רגלו, ושב על עקבותיו בליווי שני לוחמים נוספים.
 
  
מכאן ואילך אבד הקשר עם המחלקה, שלא הגיעה ליעדה במשואות יצחק שבגוש עציון.
+
אחרי כק"מ אחד, פנייה ימינה בכיכר לכיוון היישוב [[קיסריה]]. נעבור את שער היישוב ונמשיך ישר.
  
במהלך יום ה- 16 בינואר 1948 הגיעו לידי המשטרה הבריטית בחברון שמועות על קרב קשה ליד הכפר צוריף, וב- 17 לחודש הוא יצא לשטח וגילה את גופות 35 הלוחמים.
+
נחלוף למרגלות [[פסיפס הציפורים בקיסריה|פסיפס הציפורים]], ולאחר כק"מ מהשער נפנה ימינה לחניית המוזיאונים.
  
על סמך עדויות של החיילים הבריטים ושל ערבים שהשתתפו בלחימה, מסתמן כי הכוח נחשף ע"י ערבים בערוץ נחל גדור הסמוך לכפר הגדול צוריף. כתוצאה מכך הוזעקו ערבים מכל האזור לקרב נגד הכוח היהודי.
+
מרחק הנסיעה ממחלף אור עקיבא מערב הוא כ-2 ק"מ.
  
התפתח קרב קשה במהלכו נסוגו לוחמי הל"ה צפונה לעבר ערוץ נחל עציונה, והלאה לגבעה 573 החולשת על הנחל (אך נחותה טופוגרפית לעומת חורבת סנסן הסמוכה).
+
|על האטרקציה=
 +
[[תמונה:ralli-museum2.jpg|left|250px]]
 +
המוזיאון בקיסריה נבנה בסגנון ארכיטקטוני ספרדי קלאסי קולוניאלי, ומשתלב יפה בנוף הפסטוראלי של קיסריה, מול הים.  המוזיאון גדול – 9000 מ"ר ממוקם במרכז גן פסלים ששטחו 40 דונם.  בגן הפסלים עצי תמר, עצי חרוב, עצי הדר ועצי זית רבים.  חמישה אולמות במוזיאון עם חצרות  פנימיות (פטיוס) בצורת מתומנים ובמרכז כל חצר מזרקה.  הרצפה מורכבת מאריחי טֶרה-קוטה אדומה "סֶמִיגְרַס" ומשולבות בה מסגרות פסי עץ ואריחים לבנים עם מוטיב עלה תלתן כחול שעוצבו באורוגואי במיוחד למוזיאוני ראלי.  המוזיאון תוכנן והותאם לאור ולתנאים ההולמים את האקלים בארץ.  האור מגיע מתוך החלונות הגדולים של החצרות הפנימיות.  במפלס העליון יש רחבת פסלים גדולה המשקיפה אל הים ומבעד לקשתות של רחבת הפסלים ניתן להבחין באופק בקשתות אמת המים הרומית.  הפסלים באולמות ובגן מברונזה פרט לשלושה שהם משיש ושניים מחומר אקרילי.  בקומה ב' פסלים של פַּסלים אירופאים מפורסמים כגון דַאלִי, רודן, אַרְמָן, אנדרי מַאסון ועוד.  ברחבת הפסלים ספסלים רבים ואפשר לנוח שם ולספוג את האוויר הטוב מרבית ימות השנה.  
  
כאן גילו הלוחמים כי הם מוקפים. התפתח קרב עד הכדור האחרון, שהסתיים בנפילתו של אחרון הלוחמים על ראש הגבעה בסביבות השעה 17:00.
 
  
ערביי הסביבה התעללו בגופות, שפונו בידי הבריטים לבית הקברות בכפר עציון. לאחר מלחמת העצמאות הובאו הגופות לקבורה בהר הרצל.
+
האווירה הלטינו-אמריקאית, ריאליסטית, סימבולית, פנטסטית, פולקלוריסטית,  ניבטת מכל הכיוונים.  כפי שביטא זאת הצייר ומורה לאמנות דן לִבני: "הציורים הם עתירי צבע, צורות ודמיון, מלאים בחיוניות, תנועה וכוח.  עוצמת הביטוי החזקה פורצת מן הבדים בצבעים חמים והנושאים הם בעיקר בני אדם, קבוצות פועלים, משפחה וחיים ארציים הקרובים לאדמה.  האמת היא שבארץ מכירים יותר את האמנות האירופית והאמריקאית ופחות או כלל לא את זו של אמריקה הלטינית על כל עולם הנושאים, הצבעים והצורות האופייניים לה, וזו הזדמנות מצוינת לפגוש בתרבות זו מבלי לחצות את האוקיינוס".  אפשר להוסיף שבמוזיאון ראלי קיים מפגש בין האמנויות הפלסטיות - אדריכלות, פיסול וציור.  המיזוג ביניהן בולט כאן במיוחד משום שהאדריכל המתכנן נהנה ממידע מוקדם ומדויק על אופי המוצגים.  הפסלים והתמונות באולמות המוזיאון רובם מדרום ומרכז אמריקה.  כל יצירות האמנות שייכות לקרן ראלי, שמנהלת את האוסף הגדול של הארי ומרטין רקנאטי ז"ל.   יש לציין כי הארי ומרטין רקאטי היו מעורבים בכל פרט בהקמת המוזיאון וליוו מקרוב את כל שלבי הבנייה.
  
לאחר מלחמת ששת הימים, בתחקיר של תושבי הסביבה, זוהה מקום הקרב האחרון של הל"ה ומאז ועד היום מתקיימת מדי שנה צעדה לילית לשחזור מסעם האחרון של הלוחמים, מאזור בית שמש ונתיב הל"ה עד גבעת הקרב.
+
[[תמונה:ralli-museum3.jpg|left|250px]]
 +
למוזיאון ראלי מטרה נוספת: מוזיאון ראלי הוא מונומנט לזכר היהודים שגורשו מספרד ופורטוגל, לזכר הקהילה היהודית של סלוניקי שנכחדה כמעט כולה בשואה ולזכר הוריו של הארי רקנאטי, לאון ומתילדה רקנאטי.  לאור זאת, הארי רקנאטי ביקש משני אמנים, האחד מאורוגואי והשני ממקסיקו, לצייר בנושא גירוש ספרד.  שני האמנים הם אדוארדו סַרְלוס מאורוגואי וארנולד בֶּלְקִין ממקסיקו.  יצירותיהם הגדולות שכותרותיהן "1492" תלויות באולם העיקרי והן ברוח ציורי הקיר של המוּרַלִיסְטִים המקסיקנים  תוכנן עיקרי הארועים – אִינְקֱוִיזִיצְיָה, גירוש היהודים וגילוי אמריקה, כל אמן בסגנונו המיוחד.
 +
הארי רקנאטי התחיל לאסוף יצירות אמנות עוד בשנת 1952 – בעיקר יצירות אירופאיות של זרם הפוסט אימפרסיוניזם, אקספרסיוניזם ומודרני, פיגורטיבי.  מאוחר יותר, בשנות השמונים, ביחד עם רעייתו ד"ר מרטין רקנאטי, הוא הגיע לדרום ומרכז אמריקה ושם הם גילו אמנות נהדרת ששבתה את ליבם - אמנות עכשווית של אמנים לטינו-אמריקאים חיים.  הבחירה שלהם היתה מבוססת על ערך שוק או מוניטין של האמנים.  הם ראו לנגד עיניהם את העושר האמנותי הרב בכל אחת מהבחירות שלהם ולפי הקריטריונים ואמות המידה שלהם כיצד צריכה להיראות אמנות ומה מטרתה.  לשם כך גם קבוע מעל דלת הכניסה שלט המכריז, לפי ציטטה של ניקולא פּוּסֵין:  "מטרת האמנות – הנאה".  וההנאה גדולה פי כמה כשאפשר להתחלק בה עם הציבור.  ברצונו של הארי רקנאטי למשוך את עין הציבור בישראל לאופייה המיוחד של האדריכלות הספרדית המסורתית שבהשראתה נבנה המוזיאון ולאפשר לציבור בישראל להכיר את היצירות של האמנים הלטינו-אמריקאיים בני זמננו ואת סגנונותיהם.
  
בשנות ה- 2000' שינתה ועדת השמות הממשלתית את שמה של גבעת הקרב לגבעת הל"ה, שכן השם "גבעת הקרב" כבר אינו מתקשר בציבור דווקא לנפילתם של הל"ה.
+
עד לפני מספר שנים באירופה ובארצות הברית התייחסו אל האמנות הזאת בזלזול ובטענה שהם מהווים שעטנז של סגנונות וחיקויים. ברם, כשרואים ריכוז כל כך גדול של אמנות שהזרם הבולט בו הוא הסוריאליזם הלטינו אמריקאי-עכשווי עם מוטיבים פולקלוריסטים נאיביים והדגש הוא על הפיגורטיבי, ניתן להיווכח כי קיימת אמנות נהדרת של אמנים חיים, עכשוויים. אדרבא, בשנים האחרונות גילו את ייחודו של זרם זה שבו הן הכשרון והדמיון המתפרץ והחיוניות והצבעוניוּת מאפיינים אותו.  פרץ של רגשות, צעקות חברתיות ופוליטיות מבוטאות על גבי הבד, החומר הפיסולי, תווים, מילים, כי גם במוסיקה, בספרות ובשירה חל אותו תהליך.  הסוריאליזם הלטינו-אמריקאי המוצג כאן, מושפע גם מהתרבות הפְּרֶה קולומביאנית והכיבוש הספרדי כמו מההשפעות של האימפרסיוניזם הצרפתי –וזרמים אחרים באירופה.
  
האתר הלאומי כולל גם שטחי חורש טבעי בין פסגת הגבעה לאפיק נחל עציונה.
+
[[תמונה:ralli-museum4.jpg|left|250px]]
 +
אולם מיוחד יועד לתערוכות מתחלפות. אחת לשנה, שנתיים, מחליפים באולם זה את התערוכה.  התערוכות באולם זה כולן מהאוסף הפרטי ואין מציגים תערוכות חיצוניות. 
 +
באולם נוסף מוצגת תערוכה ארכיאולוגית "חלומו של הורדוס", המתארת את קיסריה לתקופותיה - הלניסטית, הרודיאנית, רומית, ביזאנטית, איסלמית וצלבנית. תערוכה זו הופקה בשנת 1984 על ידי ה"SMITHSONIAN INSTITUTE" והוצגה בארצות הברית וקנדה בין השנים 1988-1989. בתערוכה המקורית מתוארת גם העת החדשה, אך כאן בקיסריה אפשר לחוות אותה בטיול בשכונות קיסריה המודרנית.  התערוכה מתארת את החיים בתקופות השונות ואת תהליך עבודתם של הארכיאולוגים ואופן תיעוד הממצאים.  מעניינת במיוחד עבודת תיעוד הנמל ההרודיאני "סבסטוס" על פי תיאור מדויק של יוסף בן מתתיהו.  בין המוצגים בתערוכה זו דגם של הנמל "סבסטוס" על פי הממצאים של הארכיאולוגים הימיים, בראשם ד"ר אבנר רבן ז"ל, אוצר התערוכה.  תערוכה זו יכולה לשמש כמבוא או סיכום של טיול באתר העתיקות של קיסריה.
  
|איך להגיע=
 
גבעת הקרב (גבעת הל"ה) נמצאת בשלוחה של רכס סנסן, במורדות הדרום-מערביים של הרי ירושלים.
 
  
דרך עפר לרכב שטח יוצאת מצור הדסה למחצבת עציונה (מסומנת שחור 9457), וממנה מסתעפת דרך נוספת (ליד חורבת סנסן) המגיעה עד גבעת הקרב (מסומנת אדום 9434).
+
המוזיאון השני הוא מוזיאון "'''ראלי 2'''" ובו ארבע קומות המוקדשות לאמנות קלאסית ולהנצחת תור הזהב של יהדות ספרד.
  
מנקודה זו נמשך שביל תלול להולכי רגל (אף הוא מסומן אדום 9434) החוצה את נחל עציונה ומסתיים בכביש 367.
+
במבנה מוצגים ציורים קלאסיים מקוריים מהמאות ה- 16  עד  ה-18  העוסקים  בנושאים מהתנ"ך - כל התמונות עברו רסטורציה ע"י רסטורטור מומחה מסיינה שבאיטליה לפני תלייתם במוזיאון. רבים מהציורים צויירו ע"י תלמידי אומנים גדולים של התקופה אך מאחר ולא מקובל היה בהכרח לתלמיד לחתום את שמו על גבי הציור, בחלק מהתמונות לא ידוע שמו המקורי של הצייר. עם זאת פרטים אחרים נותנים מידע  לגבי השפעת מי או באיזו אסכולה/חוג  וסגנון צוירו .
 +
בקומה התחתונה קיר המוקדש כולו לנושא '''גירוש ספרד'''.  החצר הגדולה בכניסה למוזיאון החדש בנויה בהשראת החצר המפורסמת בארמון אלהמברה הנמצא בגרנדה שבספרד.  בכניסה מזרקות יפות והבולטת שבהם הינה מזרקת 12 האריות המייצגים את 12 שבטי ישראל ומפיהם זורמים מים כמו במזרקה המפורסמת בארמון אלהמברה.
  
תצפית על האתר ניתן לבצע מכביש 367, העולה מעמק האלה לגוש עציון, מייד לאחר מחסום הל"ה. במקום יש גם אנדרטת זיכרון.
+
'''על המזרקה:''' בנו של שמואל הנגיד (יועץ למלך ומגדולי השירה העברית בספרד), הווזיר היהודי יוסף , שהיה כמו אביו, אחד מיועצי השליט המוסלמי בגרנדה, לקח חלק בבניית אלהמברה. לפי אחת הסברות, הוא תכנן את חצר האריות המפוארת כהעתק של המזרקה שניצבה בבית מקדש המלך שלמה בירושלים.  עוד ברחבה  ניצבים פסלי שיש של הבולטים מיהודי ספרד כשלמה אבן גבירול המשורר היהודי הנודע ובידיו ספר ובו מופיע אחד משיריו הנקרא "הארמון והבוסתן" ויש אומרים שכתב אותו על 12 האריות. פסלי אישים נוספים ברחבה: יהודה הלוי, הרמב"ם  וברוך שפינוזה.  כמו כן מופיעים פסליהם של אנשים חשובים שמוצאם מהאנוסים כמו כריסטופר קולומבוס, נוסטרדמוס  ומיגל דה סרוונטס - מידע כתוב אודות אישים אלה מופיע על גבי לוחות המוצגים ברחבה לטובת הציבור. הפסלים הוזמנו ופוסלו ע"י האומנית הספרדייה המפורסמת מריה אנחלס במיוחד עבור המוזיאון. כדור הזהב הגדול הנמצא ברחבה מייצג את תור הזהב בספרד. בנוסף הוקם אתר ובו פסלי שיש של האישים שתרמו להקמתה של מדינת ישראל כבנימין זאב הרצל, חיים ויצמן, ארתור ג'יימס בלפור, הארי טרומן  ודוד בן-גוריון.  
 +
מול הכניסה למוזיאון ניצבת אנדרטת שיש גדולה (אוביליסק) לזכר קהילות היהודים באיטליה ולזכר האיטלקים שהצילו יהודים במלחמת העולם השנייה.
  
|שירותים למטיילים=
 
אין באתר שירותים למטיילים.
 
  
ניתן לצפות על האתר ממצפור שנמצא 100 מטרים מזרחית למחסום גבעות בכביש 367 לגוש עציון.
+
מידע כללי:
  
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
+
שני המוזיאונים פרטיים ובכל ההוצאות נושאת קרן ראלי.  כמו כן לא מתקבלות כל תרומות או ירושות. 
באתר זה אין פריחה ייחודית. מומלץ להגיע אליו ביום השנה להנפת "דגל הדיו" (10 במרץ, ובתאריך העברי - ט' באדר).
+
במוזיאונים מוצגות רק יצירות מאוספי קרן ראלי, פרט לתערוכה הארכיאולוגית "חלומו של הורדוס".  
  
|מצב סטטוטורי=
+
* חנייה, דפדפות מידע (בשש שפות) ושירותים.
התוכנית אושרה בשנת 1996 (תכנית מי/535) אולם טרם הוכרזה עד היום.
+
* אין במוזיאונים קפטריה או חנות מזכרות, ממכר גלויות, רפרודוקציות או קטלוג.
 +
* אין סיורים מודרכים או עזרים אודיו-ויזואליים אך אין מניעה להביא מדריך חיצוני מטעם המבקרים עצמם.
  
השטח מיועד להיכלל בתחום הרחבה ל[[שמורת סנסן]] הסמוכה, וייתכן שכתוצאה מכך יבוטל האתר הלאומי.
+
|מחירים ושעות=
 +
* הכניסה למוזיאונים היא '''ללא תשלום''' - בחינם לכל הקהלים.
 +
* המוזיאונים הם לחלוטין לא מסחריים וללא מטרות רווח.
  
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
+
המוזיאונים פתוחים כל השבוע, '''מלבד ימים ראשון ורביעי''', בשעות 10:00-15:30.
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9C%22%D7%94 מחלקת הל"ה] - באתר ויקיפדיה.
 
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
 
<table><tr>
 
<table><tr>
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
שורה 101: שורה 96:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:sansan.jpg|200px
+
תמונה:taninim_stream1.jpg|200px
default [[שמורת סנסן]]
+
default [[שמורת נחל תנינים]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[שמורת סנסן]]
+
[[שמורת נחל תנינים]]
</td>
 
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
</td>
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:beit_itab.jpg|200px
+
תמונה:ramat_hanadiv1.jpg|200px
default [[גן לאומי בית עיטאב]]
+
default [[עין צור וחורבת עלק]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[גן לאומי בית עיטאב]]
+
[[עין צור וחורבת עלק]]
</td>
 
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
</td>
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:twins_cave.jpg|200px
+
תמונה:caesarea1.jpg|200px
default [[שמורת מערת התאומים]]
+
default [[גן לאומי קיסריה]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[שמורת מערת התאומים]]
+
[[גן לאומי קיסריה]]
 
</td></tr></table>
 
</td></tr></table>
 
}}
 
}}
 +
-------->

גרסה אחרונה מ־21:13, 20 באוגוסט 2018

שלום מה נשמע


היי


דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!