קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "נחל זרד - ואדי חסא"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{לבדיקה}} __NOTOC__ <meta name="keywords" content="ירדן, אדום, נחל זרד, ואדי חסא, ואדי חסה"></meta> <meta name="description...")
 
 
(9 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לבדיקה}}
 
 
 
 
__NOTOC__  
 
__NOTOC__  
 
<meta name="keywords" content="ירדן, אדום, נחל זרד, ואדי חסא, ואדי חסה"></meta>
 
<meta name="keywords" content="ירדן, אדום, נחל זרד, ואדי חסא, ואדי חסה"></meta>
שורה 15: שורה 12:
 
* '''עונות מומלצות''': אביב וסתיו
 
* '''עונות מומלצות''': אביב וסתיו
 
|
 
|
{{ת|הר סירבל1.jpg}}
+
{{ת|נחל זרד1.jpg}}
 
'''טרק בנחל זרד'''<br>
 
'''טרק בנחל זרד'''<br>
 
}}
 
}}
 
<big>
 
<big>
  
מי שטייל פעם-פעמיים במסלולים המדהימים של דרום סיני, מתקשה להיגמל מזה... וכך מצאנו את עצמנו בפעם השלישית בשלוש שנים בדרך הארוכה דרומה. הפעם בחרנו להצטרף לטיול בהדרכה וארגון של מויש מעוז וגיא שילה, מהמנוסים ביותר שבמדריכי הטיולים בסיני.
+
ירדן, שכנתנו המדברית ממזרח, מציעה למטיילים חובבי ההרפתקאות עשרות רבות של קניונים עמוקים, ובהם פלגי מים זורמים, מפלים ותצורות גיאולוגיות מדהימות. עם זאת, המדינה אינה ידידותית במיוחד למטיילים העצמאיים, הנתקלים בקשיים בהכנסת ציוד ללינת שטח לתחומי הממלכה, ולכן פעם אחר פעם אנו מצטרפים לטיולים מאורגנים כדי להגיע לפינות המרהיבות של קניוני מואב ואדום.
 
 
הכוונה המקורית הייתה להצטרף לטרק בן מספר ימים במזרח סיני (אזור הרי הגרניט המשתרע ממערב לנוויבע, במרחב וואשוואשי וג'בל ברקה). מחלה קצרה טרפה את הקלפים ואילצה לבטל השתתפות. כתחליף נבחר טיול מאתגר במיוחד אל ג'בל סירבל.
 
  
 +
אחד הקניונים היפים והמוכרים ביותר הוא נחל זרד (ואדי חסא). ייחודו של הנחל בפלג זורם לאורך למעלה מ-20 ק"מ, אך ללא מפלים גבוהים, דבר המאפשר את הטיול בו למטיילים רבים. בשל אורך המסלול, מומלץ לבצעו ביומיים מלאים של הליכה עם כל הציוד על הגב (ניתן להסתמך על מילוי מים לשתייה מנביעות רבות לצד הנחל הזורם).
  
 +
הפעם הצטרפנו לקבוצה קטנה יחסית בהובלתו של יערון עינב-פוזננסקי, המתמחה בטיולי אתגר ברחבי העולם.
  
[[תמונה:הר סירבל2.jpg|class=img-responsive|קישור=]]
+
[[תמונה:נחל זרד2.jpg|class=img-responsive|קישור=]]
 
'''רקע כללי'''<br>
 
'''רקע כללי'''<br>
  
הר סירבל (ג'בל סירבל) הינו גוש הרים מבודד הנמצא כ-30 ק"מ ממערב למרומי סיני, במחצית הדרך למפרץ סואץ. זהו גוש גרניטי המתנשא לגובה 2061 מ', ותחום בקווי שבר שהותירו את הרכס מתנשא לגבהים של מאות מטרים מעל סביבותיו. בשפת הגיאולוגים, גוש כזה מכונה "פלוטון". גוש הררי מבודד זה זכה גם בתקופות קדומות למעמד מקודש בדומה לזה של מרומי סיני, ומעט מצפון לו נמצא נווה המדבר פיראן הנחשב לנווה המדבר הגדול בסיני (אולם עבור הביקור בו דרושה אשרת כניסה למצרים).
+
נחל זרד (ואדי חסא) הוא אחד הנחלים הגדולים ביותר בצידו המזרחי של בקע ים המלח. הנחל מהווה גבול טבעי והיסטורי בין ארץ מואב (מצפון) לאדום (מדרום). זיהויו של הנחל עם "נחל זרד" המקראי, המוזכר בנדודי בני ישראל במדבר, שנוי במחלוקת (ויש הסוברים ש"נחל זרד" המקראי הוא אחד היובלים המזרחיים של נחל ארנון).
 
 
ההר נמצא בנחלתו של השבט הבדווי גררשה, אחד מתריסר השבטים של דרום סיני. יחסית לשבטי ההר הגבוה, זהו שבט שפחות ידידותי למטיילים, סיבה נוספת להצטרף לטיול מאורגן ולא להתארגן עצמאית. כמו כן, בשל אילוצים אקלימיים, רצוי לטייל באזור זה בסתיו או באביב, אך לא בקיץ או בחורף.
 
 
 
בדרכנו לסירבל, עברנו בסנטה קתרינה, לשם הגענו בערב הראשון אחרי נסיעה ארוכה ומייגעת ממרכז הארץ. לינה ב- fox camp החביב על המטיילים הישראליים. בבוקר פגשנו את ה"דליל" (המדריך הבדווי) מחמוד, קפצנו לסיור קצר סביב המנזר (שהיה סגור ביום ראשון) ולאחר מכן מסלול הליכה קצר היורד משולי הכפר אל-מילגה לעבר '''שייח' עוואד''' - קבר שייח' ובית קברות בדווי למרגלותיו המערביים של גוש מרומי סיני. כאן המתינו לנו טנדרים שהובילו אותנו בנסיעת שטח ארוכה ומהירה בערוץ ואדי סלאף עד לתחתית ואדי רים, נקודת ההתחלה והסיום של הטרק. בוואדי רים הלכנו עוד מספר קילומטרים עד לנקודת הלינה.
 
 
 
  
[[תמונה:הר סירבל3.jpg|class=img-responsive|קישור=]]
+
לנחל יש אגן ניקוז גדול במיוחד וזרימה חזקה ומרשימה. לאורך קניון הנחל יש נביעות רבות, הן חמות והן קרות, ובמעלה הנחל נמצא אתר מרחצאות ירדני (חמאם עפרה). קטע הנחל שבין חמאם עפרה לפתחת הנחל בפאתי צאפי (צוער המקראית) אהוב במיוחד על המטיילים, ומאפשר הליכה נינוחה (אך ארוכה) במים עד הברכיים, דרך קניוני אבן חול ו"גנים תלויים" של תמרים בצוקי הקניון.
'''פסגות הסירבל'''<br>
 
  
ביום השני לטיול הלכנו אל '''נקב שערני'''. למרות שמו, לא מדובר על מעלה נוח לטיפוס, אלא עלייה תלולה ומאתגרת דרך דייק שהמילוי שלו התבלה ("דייק שלילי"), טיפוס של כאלף מטרים בגובה, תוך תמרון בין ועל סלעים אדירים, עם עצירות מעטות להסדרת הנשימה. כאשר היה נדמה שהגענו לראש המעלה, התברר שלפנינו ירידה קצרה לצורך עלייה נוספת. בראש העלייה הנוספת הגענו אל '''פארש לוזה''' - עמק זעיר ברום כ- 1900 מ' ובו באר מים בין המעטות במרומי הסירבל. כאן התמקמנו ללינת לילה ונפגשנו עם הגמלים "שלנו" שבאו מצידו השני של הסירבל. לאחר מנוחה, חלקנו יצאו למסלול של כשעה וחצי לעבר הבולדר התלוי ("צחוק הסירבל" אליבא הסופר צור שיזף). הלילה היה קר במיוחד, ומומלץ להצטייד בלבוש חם כולל כפפות, וכמובן לא לוותר על אוהל.
+
בשל גודל אגן הניקוז של הנחל, הוא חשוף לשטפונות עוצמתיים, ולכן אין לטייל בו כאשר יש סיכוי לגשמים באגן הניקוז הנרחב שמשתרע מדרום לעיר כרך בואכה טפילה ומזרחית להן. אנו טיילנו בנחל כחודש אחרי שיטפון גדול, כך שההליכה בערוץ הייתה נוחה. כמה חודשים לאחר השטפונות, מתכסים חלקים מהנחל בצמחיית קנים גבוהה וההליכה מאתגרת יותר.
  
היום השלישי היה שיא הטיול. עלינו מפארש לוזה בשביל אל '''פסגת א-רוג'ום''', הגבוהה בפסגות הסירבל, שהעלייה אליה נוחה יחסית. עוד לפני הפסגה זכינו לנוף מדהים גבוה מעל לעננים, ומהפסגה נשקפות פסגות מרומי סיני, אום שומר ועוד. למרגלות הפסגה שרידי מבנה קדום, ייתכן מקדש, כמו גם ריבועי אבנים שהותירו המטיילים. מומלץ לא להחמיץ את תיבת ספרי הזיכרון הנמצאת במבנה הקדום. רבים מהמטיילים כאן הם ישראלים, אבל יש גם מעט תיירים ממצרים ומאירופה.
+
[[תמונה:נחל זרד3.jpg|class=img-responsive|קישור=]]
 +
'''לאורך נחל זרד - היום הראשון'''<br>
  
אחרי פסגת א-רוג'ום, עקפנו ממערב את פסגת שוויחיטה, זוהי פסגה צרה וארוכה הניכרת בתצפית מלמטה בסדק המדהים שבה, אולם ההליכה בה מסוכנת ולא מתאימה למטייל הממוצע. לאחר עוד עליות וירידות הגענו למרגלות '''ג'בל א-שנאניר''' (הר החוגלות). ההעפלה לפסגה מעט אתגרית אך לא מסובכת, ומראש הפסגה תצפית מרשימה ביותר לעבר מרומי סיני ומצוקי א-תיה - הגבול הטבעי בין דרום סיני לצפון סיני. מכאן ירדנו בירידה ארוכה ותלולה, דרך ריכוזי אלה פרסית ופריחת גולנית ערב (שיש גם בארץ), לעבר שביל הגמלים הראשי של רכס הסירבל. משביל זה צפינו מרחוק לעבר מפרץ סואץ ויבשת אפריקה, ומעט מקרוב יותר לעבר הערוצים העמוקים של דרום הסירבל - ואדי סיגיליה וואדי ג'בע. לעומת ההר הגבוה, השרידים הביזנטיים בג'בל סירבל מעטים, אך בוואדי סיגיליה נמצאים שרידי מנזר ביזנטי, שאולי קשור לזיהוי נוצרי של ג'בל סירבל עם "הר פארן" הנזכר בספר תהילים. בירידה ממושכת אך מתונה, ירדנו לאתר הלינה לצד באר בראשו של ואדי רים.
+
טיולנו נערך בחג השבועות. מראש הוחלט על טיול בקצב רגוע: כניסה לנחל ביום חמישי אחר הצהריים וסיום ההליכה בשבת לקראת הצהריים (כיומיים הליכה עם שתי לינות שטח). לאחר חציית הגבול, הצטיידנו באוכל בסופר בעקבה ונסענו כשלוש שעות בדרך המדבר הירדנית, חלפנו על פני העיירה מעאן והגענו לעיירה טפילה שבגבול הצפוני של הרי אדום, סביבה מיתמרות כיום טורבינות רוח רבות.
  
 +
מטפילה ירדנו בכביש צר ומתפתל, כאלף מטרים בגובה, לנקודה סמוכה לחממת עפרה וכאן נפרדנו מהמיניבוס וירדנו לערוץ הנחל הזורם. אחרי קטע קצר ותלול בחום כ-36 מעלות, הגענו לנחל הזורם ולאורכו פריחה שופעת של שיחי הרדוף הנחלים. התרעננו במים והמשכנו בנחת במורד הערוץ.
  
[[תמונה:שדות פרגים.jpg|class=img-responsive|קישור=]]
+
בקטע זה של הנחל בלטו נביעות חמות קטנות ורבות המצטרפות לפלג הראשי, והניכרות בגווני חלודה. לאורך מצוקי הנחל צמחייה שופעת הכוללת, בין היתר, עצי תמר מצוי וצמחי קנה-סוכר, קנה מצוי כמו גם מרור ימי והסחלב בן-חורש גדול (שלצערנו סיים את פריחתו לאורך המסלול כשבועיים לפני הטיול). במורד הנחל בולטים עצי ינבוט פולשים, המזכירים את עצי השיטה המקומיים. מבין בעלי החיים, פגשנו פה ושם דו-חיים (קרפדה ירוקה ואילנית מצויה, המצולמת כאן), מעט דגים וסרטני נחלים. בשל הצייד הנפוץ בירדן, לא פגשנו כמעט עופות או יונקים בדרך.
'''מהסירבל להר הגבוה'''<br>
 
  
ביום הרביעי, ירדנו בירידה ארוכה וממושכת המתאימה גם לגמלים, לאורכו של '''ואדי רים'''. במורד הדרך פגשנו מעט שדות פרגים. גידול פרג האופיום נעשה נפוץ בסיני החל משנות ה-90', ומהווה כיום מקור הכנסה חשוב לבדווים. נראה כי השלטונות המצריים התייאשו זה מכבר מהמאבק בתופעה, והפריחה הצבעונית מרשימה. פרח נוסף שליווה אותנו פה ושם בטיול הוא שיכרון סיני, מהפרחים היפים באזור אבל רעיל ומסוכן. בצהריים חזרנו לנקודה בה התחלנו את הטרק. מכאן הקפצה בטנדרים (בדרך עצירה קצרה לראות קברים עתיקים - נוואמיס) לשייח' עוואד. כאן התמקמנו ללינה באכסניה בסיסית ביותר, ללא חשמל וכמובן ללא קליטה סלולרית.
+
ביום זה צעדנו כשלוש שעות ברוטו, עם הפסקות רטובות פה ושם. הזרם חזק באופן מפתיע, ומטעמי בטיחות ההליכה מתבצעת עם נעליים סגורות למרות הפיתוי להליכה בסנדלים. התמקמנו ללינה מול שפך ואדי קטרה, במעלהו בריכה מזמינה לרחצה.
  
ביום החמישי עלינו בעלייה מתונה וארוכה לאורך '''ואדי טלאח''', ובו בוסתנים ושדות פרגים לרוב, וגם מעט בריכות שחלקן התאימו לרחצה למעוניינים בכך. סיימנו בקצה הכפר אל-מילגה, ואחרי ארוחה והתארגנות ב- fox camp, ופרידה ממחמוד הדליל נסענו אל דהב.
+
[[תמונה:אילנית מצויה.jpg|class=img-responsive|קישור=]]
 +
'''לאורך נחל זרד - היום השני'''<br>
  
[[תמונה:גב וואשוואשי.jpg|class=img-responsive|קישור=]]
+
היום השני היה היום העיקרי במסלול, ובו הלכנו כ- 11 ק"מ, עם הפסקות פה ושם. תוך כדי הליכה הצצנו לעיתים לערוצים הצדדיים המצטרפים לנחל, בחלקם פגשנו בריכות מזמינות לטבילה או מפלים של ממש (שחסרים בערוץ הראשי). חלפנו על פני "הצוללת" - סלע ענק ובו קשת סלע, וקצת אחריו קיר זקוף של אבן חול בגדת הנחל, והמשכנו עד לנקודה ובה מעיין מטפטף גדול בגדה הצפונית - אחרון המעיינות בגדת הנחל המאפשר מילוי מים ללא צורך באמצעי טיהור. רוב היום היינו לבד, החל מהשעה 14:30 פגשנו קבוצה של כ- 20 מטיילים ירדניים שביצעו את המסלול כולו ביום אחד וללא ציוד על הגב. בחרנו ללכת בקצב רגוע ולטבול במים מדי פעם (כולל נקודות שאיפשרו לשכב בזהירות בנחל, ולתת לזרם לסחוף אותנו למרחק 30-20 מטרים, כאשר אין סלעים מסוכנים בסביבה), ולא להלחיץ את עצמנו בשאיפה לסיים מוקדם, בטח כאשר בחוץ חום של 37-36 מעלות.
'''דהב וגב וואשוואשי'''<br>
 
בדהב התארגנו בכפר נופש צמוד לטיילת ולאחר השקיעה יצאנו לארוחת ערב וקניות למי שרוצה. הניקיון בטיילת היה מרשים בפרט על רקע המצב באזורים אחרים בטיול.
 
  
בבוקר לאחר תצפית זריחה למשכימי קום, התחלנו בדרך צפונה. כקינוח מרענן לטיול, עצרנו בראס שייטאן, משם אספו אותנו ג'יפים לנסיעה בת כמה קילומטרים לעבר '''גב וואשוואשי'''. זהו מסלול הליכה בן כשני ק"מ לכל כיוון (כ-45 דקות) בערוץ קניוני, במעלהו מספר מפלים קטנים ובהם סולמות וחבלים. לאחר ההליכה הקצרה, הגענו לאחד מגבי המים הגדולים ביותר באזורנו, למרגלות מפל בגובה כ- 70 מ' יש גב מדהים ביופיו בעומק כמה מטרים. הגב התמלא בשטפונות כחודש לפני שטיילנו בו. כיוון שטיילנו במהלך הרמדאן ובשעה יחסית מוקדמת, התמזל מזלנו ושהינו במקום הקסום שעה ארוכה לבדנו (בדרך חזרה כבר החלו להגיע קבוצות מטיילים). לצערנו, סביבת הגב אינה נקייה, אם כי השתדלנו לאסוף עימנו קצת יותר פסולת מזו שהבאנו אנחנו.
+
[[תמונה:מצודת עקבה.jpg|class=img-responsive|קישור=]]
 +
'''יציאה מנחל זרד ומצודת עקבה'''<br>
 +
ביום האחרון המשכנו בירידה לאורך הנחל הזורם, אל הקניון התחתון. מדי פעם עקפנו קטעים בהם הזרימה בין הסלעים נראתה לנו חזקה מדי, כדי לשוב לפלג הזורם לאחר כמה מטרים. מקלות הליכה אינם חובה אך עוזרים מאד לבדוק את מפלס המים ולשמור על יציבות עם כל הציוד על הגב. מלאי האוכל הידלדל, כך שהמשקל על הגב ירד עם הזמן.
 +
חלקו האחרון של המסלול עובר בקניון מרשים של אבני חול, וכשעה לפני הסוף התחלנו שוב לפגוש במטיילים אחרים (ולצערנו גם בזבל ומספר כתובות גרפיטי, דבר שלא היה קיים במרבית המסלול). ביציאה מהקניון, מוטים מי הנחל להשקייה חקלאית עבור תושבי נווה המדבר צאפי (היא צוער המקראית, שלפי התנ"ך שימשה מקום מקלט ללוט ולבנותיו לאחר חורבן סדום ועמורה). הליכה קצרה הובילה אותנו לסוף המסלול לצד נקודת משטרה מקומית .מחוץ למים, החום כבר היה מורגש (כ-38 מעלות), אך לשמחתנו המיניבוס הממוזג הגיע במהרה.
  
לאחר הגב, נסיעה חזרה לראס שייטאן ומשם למעבר הגבול טאבה והביתה. עוד נשוב!
+
מכאן נסענו כשלוש שעות לאורך הערבה הירדנית, כאשר מרבית המטיילים דבוקים לפלאפון אחרי כ-48 שעות ללא קליטה סלולרית בערוץ הנחל, וסיימנו במסעדה במרכז העיר עקבה.
 +
במרחק דקות בודדות מהמסעדה, נמצאת המצודה המרשימה של עקבה - מצודה ממלוכית - עות'מאנית, עליה השתלטו מורדים ערביים בשנת 1917, מה שנחשב בתולדות ירדן לאחד משיאי המרד הערבי שהתחולל במקביל לפלישה הבריטית לארץ-ישראל המערבית. לצד המצודה מתנוסס דגל ענק של המרד הערבי (הדומה לדגל ירדן אך שונה במקצת), הנצפה גם מהעיר אילת. הכניסה למצודה חופשית.
 +
לאחר המסעדה והמצודה, נסענו מספר דקות למעבר הגבול רבין והביתה. עוד נשוב!
  
 
<br><Br>
 
<br><Br>
מומלץ להצטייד בטבליות לטיהור מים ולא להסתמך על איכות המים במעיינות ובבארות. כמו כן, אמנם סיני (וירדן) נמצאות במרחק קצר מאד מישראל, אך [https://www.fnx.co.il/travel-insurance/ מומלץ לרכוש ביטוח נסיעות לחו"ל] לכל מקרה שלא יבוא, בכדי להיות מכוסים למקרים של הטסה רפואית או טיפול דחוף.  
+
מומלץ לבצע את הטיול במסגרת מאורגנת (ולכל הפחות, לעבוד עם סוכן ירדני שיש עליו המלצות מתאימות), וכן להצטייד בטבליות לטיהור מים, כגיבוי לשעת חירום. בנוסף, אמנם ירדן נמצאת במרחק קצר מאד מישראל, אך <html><b><a href="https://www.fnx.co.il/travel-insurance/">מומלץ להצטייד בביטוח נסיעות לחו"ל</a></b></html> לכל מקרה שלא יבוא, בכדי להיות מכוסים למקרים של הטסה רפואית או טיפול דחוף.  
  
 
</big>
 
</big>
  
 
[[קטגוריה:כתבות תיירות]]
 
[[קטגוריה:כתבות תיירות]]

גרסה אחרונה מ־13:04, 16 בנובמבר 2023

דף הבית   /   מדור כתבות תיירות   /   טיולים בירדן ובסיני   /   נחל זרד - ואדי חסא

נחל זרד (ואדי חסא) - טיול חובה לאוהבי ירדן

  • משך מסלול: מספר ימים
  • מיקום: גבול מואב ואדום, בין טפילה לצאפי
  • סוג מסלול: טיול בן מספר ימים
  • עונות מומלצות: אביב וסתיו
קישור={{{2}}}

טרק בנחל זרד

ירדן, שכנתנו המדברית ממזרח, מציעה למטיילים חובבי ההרפתקאות עשרות רבות של קניונים עמוקים, ובהם פלגי מים זורמים, מפלים ותצורות גיאולוגיות מדהימות. עם זאת, המדינה אינה ידידותית במיוחד למטיילים העצמאיים, הנתקלים בקשיים בהכנסת ציוד ללינת שטח לתחומי הממלכה, ולכן פעם אחר פעם אנו מצטרפים לטיולים מאורגנים כדי להגיע לפינות המרהיבות של קניוני מואב ואדום.

אחד הקניונים היפים והמוכרים ביותר הוא נחל זרד (ואדי חסא). ייחודו של הנחל בפלג זורם לאורך למעלה מ-20 ק"מ, אך ללא מפלים גבוהים, דבר המאפשר את הטיול בו למטיילים רבים. בשל אורך המסלול, מומלץ לבצעו ביומיים מלאים של הליכה עם כל הציוד על הגב (ניתן להסתמך על מילוי מים לשתייה מנביעות רבות לצד הנחל הזורם).

הפעם הצטרפנו לקבוצה קטנה יחסית בהובלתו של יערון עינב-פוזננסקי, המתמחה בטיולי אתגר ברחבי העולם.

נחל זרד2.jpg רקע כללי

נחל זרד (ואדי חסא) הוא אחד הנחלים הגדולים ביותר בצידו המזרחי של בקע ים המלח. הנחל מהווה גבול טבעי והיסטורי בין ארץ מואב (מצפון) לאדום (מדרום). זיהויו של הנחל עם "נחל זרד" המקראי, המוזכר בנדודי בני ישראל במדבר, שנוי במחלוקת (ויש הסוברים ש"נחל זרד" המקראי הוא אחד היובלים המזרחיים של נחל ארנון).

לנחל יש אגן ניקוז גדול במיוחד וזרימה חזקה ומרשימה. לאורך קניון הנחל יש נביעות רבות, הן חמות והן קרות, ובמעלה הנחל נמצא אתר מרחצאות ירדני (חמאם עפרה). קטע הנחל שבין חמאם עפרה לפתחת הנחל בפאתי צאפי (צוער המקראית) אהוב במיוחד על המטיילים, ומאפשר הליכה נינוחה (אך ארוכה) במים עד הברכיים, דרך קניוני אבן חול ו"גנים תלויים" של תמרים בצוקי הקניון.

בשל גודל אגן הניקוז של הנחל, הוא חשוף לשטפונות עוצמתיים, ולכן אין לטייל בו כאשר יש סיכוי לגשמים באגן הניקוז הנרחב שמשתרע מדרום לעיר כרך בואכה טפילה ומזרחית להן. אנו טיילנו בנחל כחודש אחרי שיטפון גדול, כך שההליכה בערוץ הייתה נוחה. כמה חודשים לאחר השטפונות, מתכסים חלקים מהנחל בצמחיית קנים גבוהה וההליכה מאתגרת יותר.

נחל זרד3.jpg לאורך נחל זרד - היום הראשון

טיולנו נערך בחג השבועות. מראש הוחלט על טיול בקצב רגוע: כניסה לנחל ביום חמישי אחר הצהריים וסיום ההליכה בשבת לקראת הצהריים (כיומיים הליכה עם שתי לינות שטח). לאחר חציית הגבול, הצטיידנו באוכל בסופר בעקבה ונסענו כשלוש שעות בדרך המדבר הירדנית, חלפנו על פני העיירה מעאן והגענו לעיירה טפילה שבגבול הצפוני של הרי אדום, סביבה מיתמרות כיום טורבינות רוח רבות.

מטפילה ירדנו בכביש צר ומתפתל, כאלף מטרים בגובה, לנקודה סמוכה לחממת עפרה וכאן נפרדנו מהמיניבוס וירדנו לערוץ הנחל הזורם. אחרי קטע קצר ותלול בחום כ-36 מעלות, הגענו לנחל הזורם ולאורכו פריחה שופעת של שיחי הרדוף הנחלים. התרעננו במים והמשכנו בנחת במורד הערוץ.

בקטע זה של הנחל בלטו נביעות חמות קטנות ורבות המצטרפות לפלג הראשי, והניכרות בגווני חלודה. לאורך מצוקי הנחל צמחייה שופעת הכוללת, בין היתר, עצי תמר מצוי וצמחי קנה-סוכר, קנה מצוי כמו גם מרור ימי והסחלב בן-חורש גדול (שלצערנו סיים את פריחתו לאורך המסלול כשבועיים לפני הטיול). במורד הנחל בולטים עצי ינבוט פולשים, המזכירים את עצי השיטה המקומיים. מבין בעלי החיים, פגשנו פה ושם דו-חיים (קרפדה ירוקה ואילנית מצויה, המצולמת כאן), מעט דגים וסרטני נחלים. בשל הצייד הנפוץ בירדן, לא פגשנו כמעט עופות או יונקים בדרך.

ביום זה צעדנו כשלוש שעות ברוטו, עם הפסקות רטובות פה ושם. הזרם חזק באופן מפתיע, ומטעמי בטיחות ההליכה מתבצעת עם נעליים סגורות למרות הפיתוי להליכה בסנדלים. התמקמנו ללינה מול שפך ואדי קטרה, במעלהו בריכה מזמינה לרחצה.

אילנית מצויה.jpg לאורך נחל זרד - היום השני

היום השני היה היום העיקרי במסלול, ובו הלכנו כ- 11 ק"מ, עם הפסקות פה ושם. תוך כדי הליכה הצצנו לעיתים לערוצים הצדדיים המצטרפים לנחל, בחלקם פגשנו בריכות מזמינות לטבילה או מפלים של ממש (שחסרים בערוץ הראשי). חלפנו על פני "הצוללת" - סלע ענק ובו קשת סלע, וקצת אחריו קיר זקוף של אבן חול בגדת הנחל, והמשכנו עד לנקודה ובה מעיין מטפטף גדול בגדה הצפונית - אחרון המעיינות בגדת הנחל המאפשר מילוי מים ללא צורך באמצעי טיהור. רוב היום היינו לבד, החל מהשעה 14:30 פגשנו קבוצה של כ- 20 מטיילים ירדניים שביצעו את המסלול כולו ביום אחד וללא ציוד על הגב. בחרנו ללכת בקצב רגוע ולטבול במים מדי פעם (כולל נקודות שאיפשרו לשכב בזהירות בנחל, ולתת לזרם לסחוף אותנו למרחק 30-20 מטרים, כאשר אין סלעים מסוכנים בסביבה), ולא להלחיץ את עצמנו בשאיפה לסיים מוקדם, בטח כאשר בחוץ חום של 37-36 מעלות.

מצודת עקבה.jpg יציאה מנחל זרד ומצודת עקבה
ביום האחרון המשכנו בירידה לאורך הנחל הזורם, אל הקניון התחתון. מדי פעם עקפנו קטעים בהם הזרימה בין הסלעים נראתה לנו חזקה מדי, כדי לשוב לפלג הזורם לאחר כמה מטרים. מקלות הליכה אינם חובה אך עוזרים מאד לבדוק את מפלס המים ולשמור על יציבות עם כל הציוד על הגב. מלאי האוכל הידלדל, כך שהמשקל על הגב ירד עם הזמן. חלקו האחרון של המסלול עובר בקניון מרשים של אבני חול, וכשעה לפני הסוף התחלנו שוב לפגוש במטיילים אחרים (ולצערנו גם בזבל ומספר כתובות גרפיטי, דבר שלא היה קיים במרבית המסלול). ביציאה מהקניון, מוטים מי הנחל להשקייה חקלאית עבור תושבי נווה המדבר צאפי (היא צוער המקראית, שלפי התנ"ך שימשה מקום מקלט ללוט ולבנותיו לאחר חורבן סדום ועמורה). הליכה קצרה הובילה אותנו לסוף המסלול לצד נקודת משטרה מקומית .מחוץ למים, החום כבר היה מורגש (כ-38 מעלות), אך לשמחתנו המיניבוס הממוזג הגיע במהרה.

מכאן נסענו כשלוש שעות לאורך הערבה הירדנית, כאשר מרבית המטיילים דבוקים לפלאפון אחרי כ-48 שעות ללא קליטה סלולרית בערוץ הנחל, וסיימנו במסעדה במרכז העיר עקבה. במרחק דקות בודדות מהמסעדה, נמצאת המצודה המרשימה של עקבה - מצודה ממלוכית - עות'מאנית, עליה השתלטו מורדים ערביים בשנת 1917, מה שנחשב בתולדות ירדן לאחד משיאי המרד הערבי שהתחולל במקביל לפלישה הבריטית לארץ-ישראל המערבית. לצד המצודה מתנוסס דגל ענק של המרד הערבי (הדומה לדגל ירדן אך שונה במקצת), הנצפה גם מהעיר אילת. הכניסה למצודה חופשית. לאחר המסעדה והמצודה, נסענו מספר דקות למעבר הגבול רבין והביתה. עוד נשוב!



מומלץ לבצע את הטיול במסגרת מאורגנת (ולכל הפחות, לעבוד עם סוכן ירדני שיש עליו המלצות מתאימות), וכן להצטייד בטבליות לטיהור מים, כגיבוי לשעת חירום. בנוסף, אמנם ירדן נמצאת במרחק קצר מאד מישראל, אך מומלץ להצטייד בביטוח נסיעות לחו"ל לכל מקרה שלא יבוא, בכדי להיות מכוסים למקרים של הטסה רפואית או טיפול דחוף.