טיול בקפריסין 2022

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

חוויות טיול בקפריסין - סתיו 2022

• משך מסלול: שבוע
• מיקום: קפריסין
• סוג מסלול: טיולי הליכה חד-יומיים ואתרי ביקור
• עונות מומלצות: אביב וסתיו

בית הכנסת מונטיפיורי

אחרי שנים רבות שחלמנו על ביקור כהלכתו אצל השכנים, החלטנו להגשים את החלום, וכמובן לא במתכונת של "טיול בטן-גב" אלא מסלולי הליכה ואתרי ביקור כדי להכיר לעומק את האי הקרוב אלינו.

עולם הפוך ראינו. שכנים דומים ועם זאת שונים, ולא רק בגלל הנהיגה בצד שמאל. ארץ בה השלטון הבריטי לא ממש הסתיים, בה נושאים בגאון דגל כחול לבן אבל פחות את הדגל המקומי, הסלעים נוצרו במעבה האדמה ולא בקרקעית הים, הצמחים הנדירים אצלנו נפוצים שם. גי דה ליזניאן לא זכור כאן כמסיים השלטון הצלבני אלא כמתחיל השושלת הצלבנית. הקו הירוק ועיר מחולקת שבליבה חומה קיימים עד היום, והכיבוש אינו הכיבוש הישראלי. ארץ שלרבים מבני עמנו הייתה ארץ גזירה ולא ארץ בחירה, אבל גם בה קמו מושבות יהודיות.

המאוזוליאום

אחרי שהחלטנו על התארגנות עצמאית, הזמנו כרטיסי טיסה הלוך ושוב ללרנקה, עיר הנמל המזרחית של קפריסין. הוזמנו מקומות לינה (לרוב דירות נופש) דרך אתר booking, בצורה שמתווה מסלול מלרנקה עד מרכז הרי טרודוס (Troodos) וחזרה, ושכרנו רכב מאחת החברות המקומיות. כמובן שלא שכחנו לבצע ביטוח נסיעות לקראת הטיסה.

חשוב לדעת כי בקפריסין נוהגים בצד שמאל של הכביש (ירושה מהשלטון הבריטי הממושך), עם זאת הנהיגה רגועה יותר ותוך יום-יומיים משתלטים על העסק (כיסא הנהג בצד ימין והדבר עוזר מאד להבנת "חוקי המשחק"). כמו כן, שקעי החשמל בקפריסין אינם תואמים לאלו שבישראל ויש צורך במתאם ייעודי.

אין בקפריסין מערכת מפותחת של שבילי מטיילים כמו בישראל. שביל מטיילים פאן-אירופי, שביל E4, חוצה את קפריסין, ובאזורים התיירותיים במיוחד יש פה ושם שבילי הליכה משולטים, אבל בחלק מהמקרים פשוט אלתרנו הליכה על בסיס דרכי עפר.

ביום הראשון טסנו בצהריים ללרנקה. העיר קרובה מאד לשדה התעופה (בתווך נמצא אגם מלח ובו להקת פלמינגו). מרבית בתי המלון נמצאים בקרבת הטיילת לאורך שפת הים, ובהחלט אפשר לקחת אוטובוס (אלא אם בחרתם לשכור את הרכב כבר בשדה התעופה). בשעת כתיבת דברים אלו (נובמבר 2022), יש להצטייד במסיכה עבור הנסיעה באוטובוס בקפריסין. הגענו אחרי הצהריים והלכנו לצעוד לאורך הטיילת בואכה המרינה, הצצה למסגד ולכנסיית סנט לזרוס (שכבר הייתה סגורה כאשר הגענו).

את היום השני פתחנו בהליכת בוקר לאורך הטיילת, ביקור במוזיאון מצודת הים (הכניסה בתשלום, כדאי לשים לב למצבת הקבורה היהודית הנמצאת במקום) והמשכנו לסוכנות השכרת הרכבים. הסידורים לקחו זמן מה, ולכן ביצענו מסלול קצר יחסית, אל מנזר Stavrovouni. זהו העתיק במנזרי קפריסין (הוקם בשנים 329-327 לספירה ביוזמתה של הקיסרית הלנה), והוא שוכן על הר גבוה הנראה היטב מפאתי לרנקה. רום ההר 668 מ' אבל הוא קרוב יחסית לחוף הים ולכן נשקף ממנו נוף נהדר.

בארץ איננו מחסידי אפליקציית הווייז (שפוגעת ביכולת לניווט עצמאי), אבל הסתייענו מאד בווייז לניווט בארץ לא מוכרת לנו כלל. כשעה נסיעה מלרנקה והגענו לכביש המתפתל המטפס לעבר המנזר. התוכנית המקורית הייתה מסלול של 12 ק"מ בשבילים המקיפים את המנזר, לפי מה שמצאנו באפליקציית All trails, אולם לא היה לנו די זמן ולכן חנינו במחצית הגובה ואלתרנו מסלול רגלי המשלב קטע משביל E4 ודרכי יער בנוף יפה. כבר בתחילת הדרך שמנו לב להבדלים הבולטים בין הצמחייה הקפריסאית לזו הישראלית, חורש פתוח ובו שפע עצי אורן קפריסאי אך גם בני-שיח כמו אזוביון דגול וארנין ההרים, הנדירים אצלנו מאד. טיפוס קצר ומעט תלול הוביל אותנו לכנסיית כל הקדושים המרשימה, ומעט מעליה מתנשא המנזר. בדומה למנזר המרסבא, הכניסה למנזר עצמו היא לגברים בלבד, והצילום אסור (המטיילים נדרשים להפקיד מצלמות ופלאפונים בכניסה), כך שאין לנו תמונות מתוך המנזר עצמו, אך הוא לא שונה מהותית ממנזרים אחרים באי בהם הצילום מותר. ירדנו בדרכי עפר חזרה לרכב והגענו עם השקיעה.

מכאן נסענו לדירת האירוח הראשונה שלנו, בכפר הציורי Pano Lefkara. אחרי שקצת הסתבכנו עם החנייה בסמטאות הצרות, התארגנו ויצאנו לשיטוט ערב קצר.

בבוקר הקדשנו כשעה לשיטוט נינוח בסמטאות , ויצאנו למסלול מאולתר בדרכי עפר באזור מאגר Dipotamos. זהו אזור גבעות עם כרמי זיתים ושיחייה, נמוך יחסית (פחות מ- 200 מ' מעל פני הים) ודי חם בימי הסתיו. התצפית למאגר מרשימה, אך לא אמליץ להגיע אליו במיוחד כחלק מטיול ראשון או שני בקפריסין.

כעת נסענו כשעה בכביש המהיר מלרנקה מערבה, חלפנו על פני לימסול וגורדי השחקים שבה ופנינו בכבישים מתפתלים לעבר אתר העתיקות Kourion.

כאן נמצאים שרידי עיר הלניסטית ורומית בראש גבעה הצופה לעבר מפרץ וצוקי Episcopi. המקום נמצא טכנית בתחום מובלעת בריטית של חצי האי אקרוטירי, אולם בשטח אין כל סימן לכך שיצאנו מקפריסין היוונית לטריטוריה בריטית.

הכניסה לעתיקות כרוכה בתשלום, אך גם מי שאינו חובב ארכיאולוגיה, ייהנה מההליכה בגבעות הצופות על הים והמצוקים. נוכל לפגוש כאן אלמנטים המוכרים לנו מערים עתיקות אחרות, כולל תיאטרון, כנסיות ובתי מרחץ, וגם קצת פסיפסים שלא השתמרו היטב אבל כוללים קטעים מהמיתולוגיה היוונית.

חוף הים

אם הגענו בזמן שפל, ניתן לרדת במדרגות לחוף. אנחנו המשכנו למרגלות המצוקים הלבנים דרומה (בשפל נחשפים סלעים מכוסים באצות, מחזה ציורי) עד שהגענו לאתר "מנהרות ראמסגייט" (Ramsgate tunnels). ראשיתן של המנהרות בתחנת רכבת שהוקמה ממש על החוף באמצע המאה ה- 19. ערב מלחמת העולם השנייה, פעלה מועצת העירייה להפוך את המקום לרשת מנהרות באורך 5.2 ק"מ המספקת מקלט ל-60 אלף בני אדם (מהם כאלף שחיו בקביעות במנהרות), ונחשבת למערכת המנהרות הגדולה מסוגה בבריטניה. ניתן להסתפק בהצצה קטנה במנהרת הרכבת או להצטרף לסיור מודרך בתשלום במעמקי המנהרות ממלחמת העולם השנייה.

הליכה קצרה מהמנהרות תוביל אותנו לנמל התיירותי של ראמסגייט, ומכאן נשוב – ברגל או במונית – לתחנת הרכבת וחזרה ללונדון. אנו ממליצים להקדיש לסיור בראמסגייט יום מלא (8-6 שעות, לא כולל הנסיעות מלונדון וחזרה).

לטיול זה ואחרים מומלץ לרכוש מראש ביטוח נסיעות.

מנהרות ראמסגייט

קישורים להרחבה והעמקה נוספת:

• אגודת מורשת מונטיפיורי (תיאום סיורים בבית הכנסת ובמאוזוליאום)

• קישור ישיר לתיאום סיורים

• מורשת מונטיפיורי בראמסגייט

• מנהרות ראמסגייט

• אתר הטבע העירוני "יער מונטיפיורי"