קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "הר סירבל"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(11 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לבדיקה}}
 
  
 
__NOTOC__  
 
__NOTOC__  
שורה 10: שורה 9:
 
}}
 
}}
 
* '''משך מסלול''':  מספר ימים
 
* '''משך מסלול''':  מספר ימים
* '''מיקום''': סנטה קתרינה, כ-135 ק"מ מדרום-מערב לאילת
+
* '''מיקום''': דרום-מערב סיני, כ-165 ק"מ מדרום-מערב לאילת
 
* '''סוג מסלול''': טיול בן מספר ימים
 
* '''סוג מסלול''': טיול בן מספר ימים
* '''עונות מומלצות''': אביב, קיץ וסתיו
+
* '''עונות מומלצות''': אביב וסתיו
 
|
 
|
 
{{ת|הר סירבל1.jpg}}
 
{{ת|הר סירבל1.jpg}}
שורה 26: שורה 25:
  
 
[[תמונה:הר סירבל2.jpg|class=img-responsive|קישור=]]
 
[[תמונה:הר סירבל2.jpg|class=img-responsive|קישור=]]
'''חרזת שאג - טבילה צוננת בלב מדבר'''<br>
+
'''רקע כללי'''<br>
  
אנו לא באנו ל"בטן גב" (אם כי לא ניתן לוותר על "דוגמית" ממנו בסוף הטיול) אלא אל מרומי סיני – "ההר הגבוה", מרחק של מספר שעות נסיעה (בדרך יש מחסומים רבים של הצבא המצרי). חשוב לדעת כי אין אפשרות לטיול עצמאי לחלוטין במרחב זה, ויש ללכת עם מדריך מקומי ("דליל") שמכיר את רשת השבילים, מקומות מילוי מים ומקומות לינה.
+
הר סירבל (ג'בל סירבל) הינו גוש הרים מבודד הנמצא כ-30 ק"מ ממערב למרומי סיני, במחצית הדרך למפרץ סואץ. זהו גוש גרניטי המתנשא לגובה 2061 מ', ותחום בקווי שבר שהותירו את הרכס מתנשא לגבהים של מאות מטרים מעל סביבותיו. בשפת הגיאולוגים, גוש כזה מכונה "פלוטון". גוש הררי מבודד זה זכה גם בתקופות קדומות למעמד מקודש בדומה לזה של מרומי סיני, ומעט מצפון לו נמצא נווה המדבר פיראן הנחשב לנווה המדבר הגדול בסיני (אולם עבור הביקור בו דרושה אשרת כניסה למצרים).
אזור "ההר הגבוה" נקרא כך כיוון שהוא מהווה גוש הרי גרניט שגובהם בין 2600-2000 מ' מעל פני הים. כתוצאה מכך, למרות קו הרוחב המדברי, יש באזור שלג כמעט כל שנה, וכמות גשמים המאפשרת קיום צמחיית ספר. המים חלחלו במהלך השנים ויצרו נביעות ואף פלגי מים מעטים. השבטים הבדווים המעטים השוכנים בהר הגבוה, חפרו בארות אל מפלס מי התהום ונטעו בוסתנים רבים של עצי פרי בוואדיות (כמו גם שדות של פרג בגוונים מרהיבים באביב, תוך עצימת עיניים של השלטונות המצריים).
 
אורח החיים המקומי הולך ומשתנה. לאוכלוסייה הבדווית המקומית נוספו עוד אלפי תושבים מצריים הגרים בעיירה אל-מלגה ("סנטה קתרינה"), והדחף לרווח מגידול הפרג, מעודד חפירת בארות נוספות וכתוצאה מכך ירידה משמעותית במפלס מי התהום במהלך השנים. זו כבר סיבה טובה למהר ולטייל בהר הגבוה, ולא להמתין עוד כמה שנים במהלכן ישתנה המרחב לרעה.
 
  
 +
ההר נמצא בנחלתו של השבט הבדווי גררשה, אחד מתריסר השבטים של דרום סיני. יחסית לשבטי ההר הגבוה, זהו שבט שפחות ידידותי למטיילים, סיבה נוספת להצטרף לטיול מאורגן ולא להתארגן עצמאית. כמו כן, בשל אילוצים אקלימיים, רצוי לטייל באזור זה בסתיו או באביב, אך לא בקיץ או בחורף.
  
[[תמונה:תצפית באב דוניה.jpg|class=img-responsive|קישור=]]
+
בדרכנו לסירבל, עברנו בסנטה קתרינה, לשם הגענו בערב הראשון אחרי נסיעה ארוכה ומייגעת ממרכז הארץ. לינה ב- fox camp החביב על המטיילים הישראליים. בבוקר פגשנו את ה"דליל" (המדריך הבדווי) מחמוד, קפצנו לסיור קצר סביב המנזר (שהיה סגור ביום ראשון) ולאחר מכן מסלול הליכה קצר היורד משולי הכפר אל-מילגה לעבר '''שייח' עוואד''' - קבר שייח' ובית קברות בדווי למרגלותיו המערביים של גוש מרומי סיני. כאן המתינו לנו טנדרים שהובילו אותנו בנסיעת שטח ארוכה ומהירה בערוץ ואדי סלאף עד לתחתית ואדי רים, נקודת ההתחלה והסיום של הטרק. בוואדי רים הלכנו עוד מספר קילומטרים עד לנקודת הלינה.
'''תצפית מפסגת באב א-דוניה'''<br>
 
  
רוב המטיילים הישראלים (כמו רוב הקבוצות המאורגנות) עובדים עם הסוכן פרג' מ- Fox camp, וניתן דרכו להזמין דליל, גמלים לנשיאת הציוד ומונית ממעבר הגבול לסנטה  קתרינה וחזרה. בדרך כלל יוצאים לסיבוב של 4-3 ימים בשבילי גמלים עתיקים המתפתלים בצלע הוואדיות שבין הרי הגרניט. קשה לתאר במילים את החוויה של הליכה במדבר הגבוה, בלי אף רכב או חוט חשמל בטווח ראייה. המעדיפים "טיול תיירים" כנראה לא יוותרו על ביקור במנזר סנטה קתרינה, אחד הקדומים שבמנזרי העולם כולו, והעפלה בשביל מדרגות מפותל (וממוסחר מאד) אל פסגת ג'בל מוסא - הר משה ("הר סיני" במסורת הנוצרית). עם זאת, לאלו שזמנם בידם וכוחם במותניהם, אנו ממליצים להצטרף לטיול של מספר ימים המקיף את הגוש "הקלאסי" של מרומי סיני, עם פסגות כמו ג'בל באב א-דוניה, ג'בל עבאס באשה ומקורות מים כמו גאלת אל-אזרק וחרזת שאג. לצד הנופים הפראיים, יש במרחב עשרות מיני צמחים ייחודיים כגון קיפודן קירח, שלהבית זהובת-עלים או ורד ערבי. עולם החי מצומצם אחרי דורות רבים של ציד, אך ברי המזל יפגשו ביעלים המעטים שעדיין קיימים בהר הגבוה. אם אנו מטיילים בתחילת הקיץ, נוכל ליהנות משפע הפירות בבוסתנים (רק באישור הבעלים) ואילו באביב נפגוש את הפרגים במגוון צבעים. כל השנה מומלץ לבקש מהצוות הלוגיסטי להכין "ליבה" - פיתה בדווית שנאפית על הגחלים והחול, והיא טעימה במיוחד.
 
  
מומלץ להצטייד בטבליות לטיהור מים ולא להסתמך על איכות המים במעיינות ובבארות. כמו כן, אמנם סיני (וירדן) נמצאות במרחק קצר מאד מישראל, אך [https://www.fnx.co.il/travel-insurance/ מומלץ לרכוש ביטוח נסיעות לחו"ל] לכל מקרה שלא יבוא, בכדי להיות מכוסים למקרים של הטסה רפואית או טיפול דחוף.  
+
[[תמונה:הר סירבל3.jpg|class=img-responsive|קישור=]]
 +
'''פסגות הסירבל'''<br>
 +
 
 +
ביום השני לטיול הלכנו אל '''נקב שערני'''. למרות שמו, לא מדובר על מעלה נוח לטיפוס, אלא עלייה תלולה ומאתגרת דרך דייק שהמילוי שלו התבלה ("דייק שלילי"), טיפוס של כאלף מטרים בגובה, תוך תמרון בין ועל סלעים אדירים, עם עצירות מעטות להסדרת הנשימה. כאשר היה נדמה שהגענו לראש המעלה, התברר שלפנינו ירידה קצרה לצורך עלייה נוספת. בראש העלייה הנוספת הגענו אל '''פארש לוזה''' - עמק זעיר ברום כ- 1900 מ' ובו באר מים בין המעטות במרומי הסירבל. כאן התמקמנו ללינת לילה ונפגשנו עם הגמלים "שלנו" שבאו מצידו השני של הסירבל. לאחר מנוחה, חלקנו יצאו למסלול של כשעה וחצי לעבר הבולדר התלוי ("צחוק הסירבל" אליבא הסופר צור שיזף). הלילה היה קר במיוחד, ומומלץ להצטייד בלבוש חם כולל כפפות, וכמובן לא לוותר על אוהל.
 +
 
 +
היום השלישי היה שיא הטיול. עלינו מפארש לוזה בשביל אל '''פסגת א-רוג'ום''', הגבוהה בפסגות הסירבל, שהעלייה אליה נוחה יחסית. עוד לפני הפסגה זכינו לנוף מדהים גבוה מעל לעננים, ומהפסגה נשקפות פסגות מרומי סיני, אום שומר ועוד. למרגלות הפסגה שרידי מבנה קדום, ייתכן מקדש, כמו גם ריבועי אבנים שהותירו המטיילים. מומלץ לא להחמיץ את תיבת ספרי הזיכרון הנמצאת במבנה הקדום. רבים מהמטיילים כאן הם ישראלים, אבל יש גם מעט תיירים ממצרים ומאירופה.
 +
 
 +
אחרי פסגת א-רוג'ום, עקפנו ממערב את פסגת שוויחיטה, זוהי פסגה צרה וארוכה הניכרת בתצפית מלמטה בסדק המדהים שבה, אולם ההליכה בה מסוכנת ולא מתאימה למטייל הממוצע. לאחר עוד עליות וירידות הגענו למרגלות '''ג'בל א-שנאניר''' (הר החוגלות). ההעפלה לפסגה מעט אתגרית אך לא מסובכת, ומראש הפסגה תצפית מרשימה ביותר לעבר מרומי סיני ומצוקי א-תיה - הגבול הטבעי בין דרום סיני לצפון סיני. מכאן ירדנו בירידה ארוכה ותלולה, דרך ריכוזי אלה פרסית ופריחת גולנית ערב (שיש גם בארץ), לעבר שביל הגמלים הראשי של רכס הסירבל. משביל זה צפינו מרחוק לעבר מפרץ סואץ ויבשת אפריקה, ומעט מקרוב יותר לעבר הערוצים העמוקים של דרום הסירבל - ואדי סיגיליה וואדי ג'בע. לעומת ההר הגבוה, השרידים הביזנטיים בג'בל סירבל מעטים, אך בוואדי סיגיליה נמצאים שרידי מנזר ביזנטי, שאולי קשור לזיהוי נוצרי של ג'בל סירבל עם "הר פארן" הנזכר בספר תהילים. בירידה ממושכת אך מתונה, ירדנו לאתר הלינה לצד באר בראשו של ואדי רים.
 +
 
 +
 
 +
[[תמונה:שדות פרגים.jpg|class=img-responsive|קישור=]]
 +
'''מהסירבל להר הגבוה'''<br>
 +
 
 +
ביום הרביעי, ירדנו בירידה ארוכה וממושכת המתאימה גם לגמלים, לאורכו של '''ואדי רים'''. במורד הדרך פגשנו מעט שדות פרגים. גידול פרג האופיום נעשה נפוץ בסיני החל משנות ה-90', ומהווה כיום מקור הכנסה חשוב לבדווים. נראה כי השלטונות המצריים התייאשו זה מכבר מהמאבק בתופעה, והפריחה הצבעונית מרשימה. פרח נוסף שליווה אותנו פה ושם בטיול הוא שיכרון סיני, מהפרחים היפים באזור אבל רעיל ומסוכן. בצהריים חזרנו לנקודה בה התחלנו את הטרק. מכאן הקפצה בטנדרים (בדרך עצירה קצרה לראות קברים עתיקים - נוואמיס) לשייח' עוואד. כאן התמקמנו ללינה באכסניה בסיסית ביותר, ללא חשמל וכמובן ללא קליטה סלולרית.
 +
 
 +
ביום החמישי עלינו בעלייה מתונה וארוכה לאורך '''ואדי טלאח''', ובו בוסתנים ושדות פרגים לרוב, וגם מעט בריכות שחלקן התאימו לרחצה למעוניינים בכך. סיימנו בקצה הכפר אל-מילגה, ואחרי ארוחה והתארגנות ב- fox camp, ופרידה ממחמוד הדליל נסענו אל דהב.
 +
 
 +
[[תמונה:גב וואשוואשי.jpg|class=img-responsive|קישור=]]
 +
'''דהב וגב וואשוואשי'''<br>
 +
בדהב התארגנו בכפר נופש צמוד לטיילת ולאחר השקיעה יצאנו לארוחת ערב וקניות למי שרוצה. הניקיון בטיילת היה מרשים בפרט על רקע המצב באזורים אחרים בטיול.
 +
 
 +
בבוקר לאחר תצפית זריחה למשכימי קום, התחלנו בדרך צפונה. כקינוח מרענן לטיול, עצרנו בראס שייטאן, משם אספו אותנו ג'יפים לנסיעה בת כמה קילומטרים לעבר '''גב וואשוואשי'''. זהו מסלול הליכה בן כשני ק"מ לכל כיוון (כ-45 דקות) בערוץ קניוני, במעלהו מספר מפלים קטנים ובהם סולמות וחבלים. לאחר ההליכה הקצרה, הגענו לאחד מגבי המים הגדולים ביותר באזורנו, למרגלות מפל בגובה כ- 70 מ' יש גב מדהים ביופיו בעומק כמה מטרים. הגב התמלא בשטפונות כחודש לפני שטיילנו בו. כיוון שטיילנו במהלך הרמדאן ובשעה יחסית מוקדמת, התמזל מזלנו ושהינו במקום הקסום שעה ארוכה לבדנו (בדרך חזרה כבר החלו להגיע קבוצות מטיילים). לצערנו, סביבת הגב אינה נקייה, אם כי השתדלנו לאסוף עימנו קצת יותר פסולת מזו שהבאנו אנחנו.
 +
 
 +
לאחר הגב, נסיעה חזרה לראס שייטאן ומשם למעבר הגבול טאבה והביתה. עוד נשוב!
 +
 
 +
 
 +
<html><center>
 +
<div class="video-container">
 +
<iframe width="100%" src="https://www.youtube.com/embed/XaXSAE3vCQ0
 +
" frameborder="0" allowfullscreen></iframe>
 +
</div>
 +
</center>
 +
<style>
 +
.video-container {
 +
position:relative;
 +
padding-bottom:56.25%;
 +
padding-top:30px;
 +
height:0;
 +
overflow:hidden;
 +
}
 +
 
 +
.video-container iframe, .video-container object, .video-container embed {
 +
position:absolute;
 +
top:0;
 +
left:0;
 +
width:100%;
 +
height:100%;
 +
}
 +
</style>
 +
</html>
 +
<br><Br>
 +
מומלץ להצטייד בטבליות לטיהור מים ולא להסתמך על איכות המים במעיינות ובבארות. כמו כן, אמנם סיני (וירדן) נמצאות במרחק קצר מאד מישראל, אך <html><b><a href="https://www.fnx.co.il/travel-insurance">מומלץ להצטייד בביטוח נסיעות לחו"ל</a></b></html>  לכל מקרה שלא יבוא, בכדי להיות מכוסים למקרים של הטסה רפואית או טיפול דחוף.  
  
 
</big>
 
</big>
  
 
[[קטגוריה:כתבות תיירות]]
 
[[קטגוריה:כתבות תיירות]]

גרסה אחרונה מ־14:29, 24 באוקטובר 2023


דף הבית   /   מדור כתבות תיירות   /   טיולים בירדן ובסיני   /   הר סירבל

הר סירבל - אחת הפסגות הפראיות והנידחות בסיני

  • משך מסלול: מספר ימים
  • מיקום: דרום-מערב סיני, כ-165 ק"מ מדרום-מערב לאילת
  • סוג מסלול: טיול בן מספר ימים
  • עונות מומלצות: אביב וסתיו
קישור={{{2}}}

טרק בהר סירבל

מי שטייל פעם-פעמיים במסלולים המדהימים של דרום סיני, מתקשה להיגמל מזה... וכך מצאנו את עצמנו בפעם השלישית בשלוש שנים בדרך הארוכה דרומה. הפעם בחרנו להצטרף לטיול בהדרכה וארגון של מויש מעוז וגיא שילה, מהמנוסים ביותר שבמדריכי הטיולים בסיני.

הכוונה המקורית הייתה להצטרף לטרק בן מספר ימים במזרח סיני (אזור הרי הגרניט המשתרע ממערב לנוויבע, במרחב וואשוואשי וג'בל ברקה). מחלה קצרה טרפה את הקלפים ואילצה לבטל השתתפות. כתחליף נבחר טיול מאתגר במיוחד אל ג'בל סירבל.


הר סירבל2.jpg רקע כללי

הר סירבל (ג'בל סירבל) הינו גוש הרים מבודד הנמצא כ-30 ק"מ ממערב למרומי סיני, במחצית הדרך למפרץ סואץ. זהו גוש גרניטי המתנשא לגובה 2061 מ', ותחום בקווי שבר שהותירו את הרכס מתנשא לגבהים של מאות מטרים מעל סביבותיו. בשפת הגיאולוגים, גוש כזה מכונה "פלוטון". גוש הררי מבודד זה זכה גם בתקופות קדומות למעמד מקודש בדומה לזה של מרומי סיני, ומעט מצפון לו נמצא נווה המדבר פיראן הנחשב לנווה המדבר הגדול בסיני (אולם עבור הביקור בו דרושה אשרת כניסה למצרים).

ההר נמצא בנחלתו של השבט הבדווי גררשה, אחד מתריסר השבטים של דרום סיני. יחסית לשבטי ההר הגבוה, זהו שבט שפחות ידידותי למטיילים, סיבה נוספת להצטרף לטיול מאורגן ולא להתארגן עצמאית. כמו כן, בשל אילוצים אקלימיים, רצוי לטייל באזור זה בסתיו או באביב, אך לא בקיץ או בחורף.

בדרכנו לסירבל, עברנו בסנטה קתרינה, לשם הגענו בערב הראשון אחרי נסיעה ארוכה ומייגעת ממרכז הארץ. לינה ב- fox camp החביב על המטיילים הישראליים. בבוקר פגשנו את ה"דליל" (המדריך הבדווי) מחמוד, קפצנו לסיור קצר סביב המנזר (שהיה סגור ביום ראשון) ולאחר מכן מסלול הליכה קצר היורד משולי הכפר אל-מילגה לעבר שייח' עוואד - קבר שייח' ובית קברות בדווי למרגלותיו המערביים של גוש מרומי סיני. כאן המתינו לנו טנדרים שהובילו אותנו בנסיעת שטח ארוכה ומהירה בערוץ ואדי סלאף עד לתחתית ואדי רים, נקודת ההתחלה והסיום של הטרק. בוואדי רים הלכנו עוד מספר קילומטרים עד לנקודת הלינה.


הר סירבל3.jpg פסגות הסירבל

ביום השני לטיול הלכנו אל נקב שערני. למרות שמו, לא מדובר על מעלה נוח לטיפוס, אלא עלייה תלולה ומאתגרת דרך דייק שהמילוי שלו התבלה ("דייק שלילי"), טיפוס של כאלף מטרים בגובה, תוך תמרון בין ועל סלעים אדירים, עם עצירות מעטות להסדרת הנשימה. כאשר היה נדמה שהגענו לראש המעלה, התברר שלפנינו ירידה קצרה לצורך עלייה נוספת. בראש העלייה הנוספת הגענו אל פארש לוזה - עמק זעיר ברום כ- 1900 מ' ובו באר מים בין המעטות במרומי הסירבל. כאן התמקמנו ללינת לילה ונפגשנו עם הגמלים "שלנו" שבאו מצידו השני של הסירבל. לאחר מנוחה, חלקנו יצאו למסלול של כשעה וחצי לעבר הבולדר התלוי ("צחוק הסירבל" אליבא הסופר צור שיזף). הלילה היה קר במיוחד, ומומלץ להצטייד בלבוש חם כולל כפפות, וכמובן לא לוותר על אוהל.

היום השלישי היה שיא הטיול. עלינו מפארש לוזה בשביל אל פסגת א-רוג'ום, הגבוהה בפסגות הסירבל, שהעלייה אליה נוחה יחסית. עוד לפני הפסגה זכינו לנוף מדהים גבוה מעל לעננים, ומהפסגה נשקפות פסגות מרומי סיני, אום שומר ועוד. למרגלות הפסגה שרידי מבנה קדום, ייתכן מקדש, כמו גם ריבועי אבנים שהותירו המטיילים. מומלץ לא להחמיץ את תיבת ספרי הזיכרון הנמצאת במבנה הקדום. רבים מהמטיילים כאן הם ישראלים, אבל יש גם מעט תיירים ממצרים ומאירופה.

אחרי פסגת א-רוג'ום, עקפנו ממערב את פסגת שוויחיטה, זוהי פסגה צרה וארוכה הניכרת בתצפית מלמטה בסדק המדהים שבה, אולם ההליכה בה מסוכנת ולא מתאימה למטייל הממוצע. לאחר עוד עליות וירידות הגענו למרגלות ג'בל א-שנאניר (הר החוגלות). ההעפלה לפסגה מעט אתגרית אך לא מסובכת, ומראש הפסגה תצפית מרשימה ביותר לעבר מרומי סיני ומצוקי א-תיה - הגבול הטבעי בין דרום סיני לצפון סיני. מכאן ירדנו בירידה ארוכה ותלולה, דרך ריכוזי אלה פרסית ופריחת גולנית ערב (שיש גם בארץ), לעבר שביל הגמלים הראשי של רכס הסירבל. משביל זה צפינו מרחוק לעבר מפרץ סואץ ויבשת אפריקה, ומעט מקרוב יותר לעבר הערוצים העמוקים של דרום הסירבל - ואדי סיגיליה וואדי ג'בע. לעומת ההר הגבוה, השרידים הביזנטיים בג'בל סירבל מעטים, אך בוואדי סיגיליה נמצאים שרידי מנזר ביזנטי, שאולי קשור לזיהוי נוצרי של ג'בל סירבל עם "הר פארן" הנזכר בספר תהילים. בירידה ממושכת אך מתונה, ירדנו לאתר הלינה לצד באר בראשו של ואדי רים.


שדות פרגים.jpg מהסירבל להר הגבוה

ביום הרביעי, ירדנו בירידה ארוכה וממושכת המתאימה גם לגמלים, לאורכו של ואדי רים. במורד הדרך פגשנו מעט שדות פרגים. גידול פרג האופיום נעשה נפוץ בסיני החל משנות ה-90', ומהווה כיום מקור הכנסה חשוב לבדווים. נראה כי השלטונות המצריים התייאשו זה מכבר מהמאבק בתופעה, והפריחה הצבעונית מרשימה. פרח נוסף שליווה אותנו פה ושם בטיול הוא שיכרון סיני, מהפרחים היפים באזור אבל רעיל ומסוכן. בצהריים חזרנו לנקודה בה התחלנו את הטרק. מכאן הקפצה בטנדרים (בדרך עצירה קצרה לראות קברים עתיקים - נוואמיס) לשייח' עוואד. כאן התמקמנו ללינה באכסניה בסיסית ביותר, ללא חשמל וכמובן ללא קליטה סלולרית.

ביום החמישי עלינו בעלייה מתונה וארוכה לאורך ואדי טלאח, ובו בוסתנים ושדות פרגים לרוב, וגם מעט בריכות שחלקן התאימו לרחצה למעוניינים בכך. סיימנו בקצה הכפר אל-מילגה, ואחרי ארוחה והתארגנות ב- fox camp, ופרידה ממחמוד הדליל נסענו אל דהב.

גב וואשוואשי.jpg דהב וגב וואשוואשי
בדהב התארגנו בכפר נופש צמוד לטיילת ולאחר השקיעה יצאנו לארוחת ערב וקניות למי שרוצה. הניקיון בטיילת היה מרשים בפרט על רקע המצב באזורים אחרים בטיול.

בבוקר לאחר תצפית זריחה למשכימי קום, התחלנו בדרך צפונה. כקינוח מרענן לטיול, עצרנו בראס שייטאן, משם אספו אותנו ג'יפים לנסיעה בת כמה קילומטרים לעבר גב וואשוואשי. זהו מסלול הליכה בן כשני ק"מ לכל כיוון (כ-45 דקות) בערוץ קניוני, במעלהו מספר מפלים קטנים ובהם סולמות וחבלים. לאחר ההליכה הקצרה, הגענו לאחד מגבי המים הגדולים ביותר באזורנו, למרגלות מפל בגובה כ- 70 מ' יש גב מדהים ביופיו בעומק כמה מטרים. הגב התמלא בשטפונות כחודש לפני שטיילנו בו. כיוון שטיילנו במהלך הרמדאן ובשעה יחסית מוקדמת, התמזל מזלנו ושהינו במקום הקסום שעה ארוכה לבדנו (בדרך חזרה כבר החלו להגיע קבוצות מטיילים). לצערנו, סביבת הגב אינה נקייה, אם כי השתדלנו לאסוף עימנו קצת יותר פסולת מזו שהבאנו אנחנו.

לאחר הגב, נסיעה חזרה לראס שייטאן ומשם למעבר הגבול טאבה והביתה. עוד נשוב!




מומלץ להצטייד בטבליות לטיהור מים ולא להסתמך על איכות המים במעיינות ובבארות. כמו כן, אמנם סיני (וירדן) נמצאות במרחק קצר מאד מישראל, אך מומלץ להצטייד בביטוח נסיעות לחו"ל לכל מקרה שלא יבוא, בכדי להיות מכוסים למקרים של הטסה רפואית או טיפול דחוף.