קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי תל גזר"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(על האתר)
(מיקום וגישה)
שורה 70: שורה 70:
 
שתי דרכי עפר מסומנות המיועדות לרכב שטח מובילות לתל: דרך מסומנת אדום ממושב כפר בן-נון, ודרך מסומנת ירוק מכביש מס' 44, צפונית למסעף כרמי-יוסף.
 
שתי דרכי עפר מסומנות המיועדות לרכב שטח מובילות לתל: דרך מסומנת אדום ממושב כפר בן-נון, ודרך מסומנת ירוק מכביש מס' 44, צפונית למסעף כרמי-יוסף.
  
בקיץ ניתן לנסוע בדרך המסומנת ירוק גם ברכב רגיל (בנסיעה זהירה). ניתן גם לחנות ביישוב כרמי-יוסף, ומשם ללכת ברגל לתל גזר (מרחק הליכה של כק"מ אחד).
+
בקיץ ניתן לנסוע בדרך המסומנת ירוק גם ברכב רגיל (בנסיעה זהירה).  
 +
 
 +
ניתן גם לחנות ביישוב כרמי-יוסף, (בסוף רחוב הגפן), ומשם ללכת ברגל לתל גזר (מרחק הליכה של כק"מ אחד).
  
 
בפסגת התל עובר שביל הליכה משולט ללא סימון (ייתכן ובעתיד חלקו יסומן שחור, מתל גזר לעין ורד)
 
בפסגת התל עובר שביל הליכה משולט ללא סימון (ייתכן ובעתיד חלקו יסומן שחור, מתל גזר לעין ורד)

גרסה מ־17:35, 21 באפריל 2007

גן לאומי תל גזר

שרידי עיר כנענית-ישראלית עתיקה.

  • גן לאומי
  • אזור:צפון השפלה
  • מאפיינים עיקריים:עתיקות
  • כניסה: ללא תשלום
  • יישובים סמוכים:כרמי-יוסף
  • עונות ביקור:{{{עונות ביקור}}}
  • שטח:2600 דונם
    800 מוכרז, 1800 בתכנון מתקדם
  • מצב תכנוני:מוכרז, הרחבה בתכנון מתקדם
  • תאריך הכרזה:11/6/2002
המצבות בתל גזר

המצבות בתל גזר
עמית מנדלסון, 10/7/2006

על האתר

תל גזר משתרע על פני 130 דונם, ובו נמצאו 26 שכבות יישוב, החל מהתקופה הכלקוליתית (3500 לפני הספירה הנוצרית) ועד לתקופה הרומית (100 לספירת הנוצרים).

גובה התל כ- 230 מ', והוא מתנשא עד לרום 90 מ' מעל לסביבתו.

רוב השרידים הם מהתקופה הכנענית התיכונה והמאוחרת, ומהתקופה הישראלית.

בתקופות אלו היתה גזר עיר מרכזית וחשובה, ששלטה על צומת דרכים אזורית.

העיר מוזכרת במקורות היסטוריים רבים, ביניהם מכתבי תל אל-עמארנה במצרים (סביבות שנת 1360 לפני הספירה), ספרי יהושע ומלכים א', תבליט אשורי המתאר את מסעות תגלת פלאסר, וספר המקבים.

העיר ירדה מגדולתה בתקופה הרומית, עם עלייתה של עיר סמוכה - אמאוס (חמת), באזור מחלף לטרון.

זיהוייה המחודש של העיר היה לראשונה בידי החוקר קלרמון-גנו, בשנת 1871.

בשנים 1902-1909 נחפר התל לראשונה בידי החוקר הבריטי מקאליסטר, שמצא באתר, בין היתר, את "לוח גזר" - התעודה העברית הקדומה ביותר שנמצאה עד היום, ומציינת את העבודות החקלאיות שנעשו לאורך השנה.

חפירות נוספות בתל גזר בוצעו בשנים 1964-1973.

בתחום התל נמצאים כמה אתרים בולטים: מפעל המים הכנעני, השער הכנעני, שער שלמה והמצבות הכנעניות.

מפעל המים נחצב בתקופה הכנענית התיכונה, וכולל פיר ובקרקעיתו מנהרה משופעת היורדת לעומק 40 מ' מתחת לפני השטח - אל מפלס מי התהום. המפעל איפשר לעיר נגישות למקור מים גם בעת מצור.

כיום, אין מים בקצה המנהרה, והוסדרה ירידה למטיילים עד הקצה העליון של המנהרה.

בקרבת מפעל המים נמצא השער הכנעני - שער העיר הכנענית, המחובר בחומה למגדל שמירה גדול. השער והמגדל השתלבו בחומת העיר.

השער בנוי לבני בוץ על יסודות אבן, והשתמר לגובה 7 מ'. שמאלה לשער נמצאים שרידי מגדל שמירה ענק, שרוחבו 16 מ' ואורכו 20 מ' - מבנה הביצורים הגדול מסוגו בארץ.

ממזרח לשער הכנעני, נמצא "שער שלמה" - השער הדרומי של גזר הישראלית.

התנ"ך מספר כי גזר נכבשה בידי מלך מצרים כנדוניה לביתו שהתחתנה עם שלמה (מלכים א' ט'), ולאחר מכן בנה שלמה את גזר.

השער דומה לשערים שנחשפו בחפירות חצור ומגידו, ונמצאו עליו עדויות לשריפה עזה - ייתכן שיש לייחס אותה לכיבוש של שישק מלך מצרים, בשנת 925 לפני הספירה הנוצרית.

הסמל המרכזי של גזר עבור המטיילים, הוא "מקדש המצבות" - מתחם פולחני הכולל אגן אבן אחד ועשר מצבות אבן, בגדלים וצורות שונות.

ייתכן שהמקדש שימש לכריתת בריתות בין שבטים או בין ערי מדינה, וכן לחידוש בריתות כאלה.

במערב התל נמצאים שרידי קבר שייח', המיוחס לשייח' מוחמד אל-ג'זארלי, ונבנה ככל הנראה לפני שנת 1600.

הרחבת הגן הלאומי, בשטח 1800 דונם, כוללת שטחי גבעות סמוכות, כולל שרידי הכפר אבו שושה והמעיין עין ורד.

עין ורד הוא המעיין האחרון הנובע באזור תל גזר (מעיינות נוספים חרבו), וסביבו יש אחו לח בו גדלים תלתן הביצות, אשבל הביצה, גומא ארוך, טיון דביק ועבקנה שכיח.

בעבר נמצא ליד המעיין הצמח כף-הצפרדע הדגנית - אחד הצמחים הנדירים ביותר בישראל.

מצפון-מערב לעין ורד, נמצא אזור ובו מערות קבורה עתיקות, ששימש כ"עיר המתים" (נקרופוליס) של גזר.

מיקום וגישה

הגן הלאומי משתרע בצמוד ומצפון ליישוב כרמי-יוסף.

שתי דרכי עפר מסומנות המיועדות לרכב שטח מובילות לתל: דרך מסומנת אדום ממושב כפר בן-נון, ודרך מסומנת ירוק מכביש מס' 44, צפונית למסעף כרמי-יוסף.

בקיץ ניתן לנסוע בדרך המסומנת ירוק גם ברכב רגיל (בנסיעה זהירה).

ניתן גם לחנות ביישוב כרמי-יוסף, (בסוף רחוב הגפן), ומשם ללכת ברגל לתל גזר (מרחק הליכה של כק"מ אחד).

בפסגת התל עובר שביל הליכה משולט ללא סימון (ייתכן ובעתיד חלקו יסומן שחור, מתל גזר לעין ורד)

שירותים למטיילים

חנייה ושביל הליכה משולט.

עונות ביקור

כל השנה, בקיץ מומלץ בשעות אחה"צ.

קישורים נוספים

שמות נוספים לאתר

ספרות מומלצת

תל גזר - יוסי גפני, הוצאת החברה להגנת הטבע 1985

עמק איילון ואתריו - אריה יצחקי, הוצאת מודן 1990

שילוט באתר