קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי מגדל אפק"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 10: שורה 10:
 
|הערת שטח=כולל הרחבה
 
|הערת שטח=כולל הרחבה
 
|מצב תכנוני=מוכרז
 
|מצב תכנוני=מוכרז
|תאריך הכרזה=20.12.1994, 17.8.2005
+
|תאריך הכרזה=20/12/1994, 17/8/2005 (הרחבה)
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 +
|תאריך צילום=13/9/2002
 
|סקירה=מבצר צלבני החולש על מעבר אפק.
 
|סקירה=מבצר צלבני החולש על מעבר אפק.
 
|נקודת ציון=
 
|נקודת ציון=
שורה 47: שורה 48:
  
 
{{שימולב|הכניסה למבצר עצמו אסורה כיום, עקב חשש להתמוטטות!}}
 
{{שימולב|הכניסה למבצר עצמו אסורה כיום, עקב חשש להתמוטטות!}}
 +
 
{{שימולב|בשנת 2006, החלו עבודות שיקום המבצר, והאתר עצמו סגור למטיילים. ניתן לבקר בשאר חלקי הגן הלאומי.}}
 
{{שימולב|בשנת 2006, החלו עבודות שיקום המבצר, והאתר עצמו סגור למטיילים. ניתן לבקר בשאר חלקי הגן הלאומי.}}
  

גרסה מ־12:50, 8 במרץ 2007

גן לאומי מגדל אפק

מבצר צלבני החולש על מעבר אפק.

  • גן לאומי
  • אזור:השרון הדרומי
  • מאפיינים עיקריים:עתיקות
  • כניסה: ללא תשלום
  • יישובים סמוכים:ראש העין
  • עונות ביקור:{{{עונות ביקור}}}
  • שטח:1701 דונם
    כולל הרחבה
  • מצב תכנוני:מוכרז
  • תאריך הכרזה:20/12/1994, 17/8/2005 (הרחבה)
מגדל אפק

מגדל אפק
עמית מנדלסון, 13/9/2002

על האתר

מגדל אפק הוא מבצר צלבני, הבנוי על יסודות קדומים יותר, וחולש על מעבר אפק בו עברה דרך הים ההיסטורית. האתר נמצא בפסגת גבעה בגובה 141 מ'.

המקום מכונה גם מגדל צדק ובערבית מג'דל יבא - "המגדל השולט".

הצלבנים קראו לו מיראבל - "פלא יופי", לציון הנוף היפה הנשקף מהאתר.

סביב המבצר נמצאים שרידי הכפר הנטוש מג'דל יבא - שפע גלי אבנים ומשוכות צבר, וכן עצי פרי - תאנים ותמרים.

כמו כן נמצא בשטח קבר שייח' בראש מצוקי המחצבות. באזור צומחים ריכוזי אירוס ארם נהריים וחצבים, וכן נחפרו בשטח שתי בריכות חורף.

הרחבת הגן כוללת גם שטחי מחצבות נטושות מדרום למבצר, עד לאפיק נחל שילה.

החציבה באזור התבצעה בידי פועלים יהודים, ונמשכה לסירוגין בין השנים 1924-1947, וחודשה לאחר מלחמת העצמאות.

במחצבות הנטושות שרדו אלמנטים נלווים - כבשני סיד מהמאה ה- 20, מגרסות וכד'.

בשטחים שאינם מושפעים משרידי הכפר העזוב, גדלה צמחייה אופיינית לאזור, בין היתר שיחי מרווה ריחנית (מין של חגורת הספר הגדל גם בשפלה), נפית כפופה ועוד.

מצב סטטוטורי

ב- 20.12.1994, הוכרז שטח בן כ- 30 דונם סביב המבצר עצמו כגן לאומי.

ב- 17.8.2005, הושלמה הכרזת הגן הלאומי, עם הכרזת 1,671 דונם נוספים, לאחר הסרת התנגדות עיריית ראש העין.

מיקום וגישה

כביש משובש (מסומן אדום 7535) יוצא מצומת הכניסה הדרומית לראש-העין, ועובר ליד המבצר - כחצי ק"מ ממזרח לצומת. המשך הנתיב הוא דרך ג'יפים, המובילה לשטח אש צה"ל.

תחילת הכביש עוברת באזור פסולת בניין.

דרך ג'יפים מסומנת שחור 7536 בנחל שילה, תוחמת את הגן הלאומי מדרום.

הכניסה למבצר עצמו אסורה כיום, עקב חשש להתמוטטות!

בשנת 2006, החלו עבודות שיקום המבצר, והאתר עצמו סגור למטיילים. ניתן לבקר בשאר חלקי הגן הלאומי.

שירותים למטיילים

אין באתר שירותים למטיילים.

עונות ביקור

כל השנה.

קישורים נוספים

איך הפך מגדל צדק למזבלה איזורית? (30.7.2002) - מאתר YNET

מגדל צדק: אנרגיות של מלחמה (25.3.2004) - גילי סופר, מאתר YNET

"כפר החוצבים" של מגדל צדק (18.10.2004) - דוד הכהן, מאתר YNET

שמות נוספים לאתר

מגדל צדק

ספרות מומלצת

אגן הירקון - רן בר-נר, אלי בוך