קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי כורזים"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(על האתר)
 
(23 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לבדיקה}}
+
<meta name="keywords" content="כורזים, גן לאומי כורזים, כורזין"></meta>
{{שמורה
+
<meta name="description" content="גן לאומי כורזים - שרידי יישוב קדום ובית כנסת מפואר."></meta>
 +
{{פירורי לחם|[[טיולים בצפון]]|[[טיולים בגליל העליון]]}}
 +
{{גן לאומי חדש
 +
|נצ=32.91194, 35.56494
 +
|Display map=yes
 +
|Tags=עתיקות והיסטוריה, דת ותרבות, תחבורה ציבורית
 
|תמונה=korazim.jpg
 
|תמונה=korazim.jpg
|תאור תמונה=גן לאומי כורזים
+
|מקום הצילום=גן לאומי כורזים
|סוג=גן לאומי
 
 
|כניסה=בתשלום
 
|כניסה=בתשלום
|אזור=הגליל העליון המזרחי
+
|אזור=הגליל העליון
|יישובים סמוכים=כורזים
+
|מיקום=מזרחית ליישוב כורזים
 
|מאפיינים עיקריים=עתיקות
 
|מאפיינים עיקריים=עתיקות
|שטח=243
+
|עונות ביקור=כל השנה
|הערת שטח=לא כולל הרחבה
+
|שטח=324.22
|מצב תכנוני=מוכרז, הרחבה מאושרת
+
|הערת שטח=כולל הרחבה
|תאריך הכרזה=8/8/2002
+
|מצב תכנוני=מוכרז
 +
|תאריך הכרזה=8/8/2002, 11/12/2014
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
|תאריך צילום=28/1/2010
+
|תאריך הצילום=28/1/2010
|סקירה=שרידי יישוב קדום ובית כנסת מפואר
+
|רמת קושי=לכל המשפחה
|נקודת ציון=
+
|מפת סימון שבילים=2 - הגליל העליון
}}
+
|נגישות לנכים=נגיש
==על האתר==
+
|1=[[שמורת הארבל]]
מידע על עתיקות כורזים יעודכן בעתיד.
+
|2=[[שביל אל מול כינרת]]
 +
|3=[[נחל זוויתן תחתון ובריכת המשושים]]
 +
|4=[[מפל איוב]]
 +
|5=[[גן לאומי כפר נחום]]
 +
|6=[[עין נון]]
 +
|7=[[גן לאומי חמת טבריה]]
 +
|8=[[גן לאומי ארבל]]
 +
|9=[[גן לאומי גוב יוסף]]
 +
|10=[[שמורת סלע הנמלה]]
 +
|סקירה=גן לאומי כורזים - שרידי יישוב קדום ובית כנסת מפואר.
 +
|על האתר=
 +
בגן הלאומי נכללים שרידי העיר היהודית הקדומה כורזים.
 +
 
 +
יש המציעים לזהות במקום יישוב בשם "כרזיים" המוזכר במשנה כידוע בחיטה הטובה שגדלה בו, אולם לפי ההקשר בטקסט, מדובר על יישוב באזור ירושלים.
 +
 
 +
כורזים נזכרת בברית החדשה, כיישוב שקולל בידי ישו הנוצרי, ביחד עם בית ציידה וכפר נחום, כיוון שתושביו סירבו לקבל את תורתו - "אוי לך כורזין! אוי לך בית צידה!" (מתי י"א 21). בספרו של אוסביוס, האונומסטיקון, שנכתב בתחילת המאה הרביעית לספירה, מוזכרת כורזים כעיר חרבה.
 +
 
 +
שטחה של העיר כ- 100 דונם, הכוללים חמישה רבעי מגורים. ברובע המרכזי נמצא בית כנסת עתיק (הוסרה גישה לנכים עד הכניסה אליו).
 +
 
 +
העיר הוקמה במאה הראשונה או השנייה לספירה הנוצרית, גדלה והתרחבה במאות ה- 4-3. היישוב עבר שינויים ותיקונים בתקופה הביזנטית, ונעזב במהלך התקופה הערבית הקדומה.
 +
 
 +
במאה ה- 13 חודש היישוב בכורזים, והתקיים לסירוגין עד למאה ה- 17. לאחר נטישת היישוב, התיישבו במקום בדווים, שבאו מצפון סוריה וחיו באתר עד למלחמת העצמאות.
 +
 
 +
היישוב בכורזים היה יישוב פרזות שהוקם על השלוחה ממזרח לנחל כורזים, ללא חומה וללא תכנון מרכזי.
 +
 
 +
באתר בוצעו מספר חפירות ארכיאולוגיות. בית הכנסת העתיק התגלה ע"י משלחת גרמנית שעבדה באתר בשנים 1907-1905.
 +
החפירות העיקריות באתר נערכו בשנים 1962-1965, ובשנים 1980-1983 בוצע שחזור האתר בפרויקט משותף של רשות הגנים הלאומיים ואגף העתיקות והמוזיאונים.
 +
 
 +
בית הכנסת הקדום, שחלק מחזיתו משוחזר, הוא המבנה הבולט באתר. גובהו הגיע ל- 16.5 מ' בקצה הגג, והוא הכיל אכסדרת כניסה ואולם עמודים, בו נבנו שתי בימות מפוארות. אחת הבימות שימשה כמקום ארון הקודש, והשנייה שימשה כמקום קריאת התורה. המבנה הוקם במאה הרביעית לספירה, ושימש את תושבי היישוב עד למאה השמינית.
 +
 
 +
באתר בית הכנסת נמצאים פריטים ארכיטקטוניים מרשימים, וביניהם עיטורים גיאומטריים וצמחיים, דמויות אדם וחי.
 +
 
 +
בחלק מהעיטורים מופיעים אלמנטים מיתולוגיים, ובינם ראשה של מדוזה. הדבר מעורר תמיהה בשל האיסור המקראי על עשיית פסל ותמונה, אולם מוכר גם מבתי כנסת עתיקים נוספים בגליל.
 +
 
 +
אלמנט ייחודי שהתגלה באתר הוא "קתדרא דמשה" - כורסת בזלת ששימשה כנראה את נכבדי הקהילה. על הכורסה יש כתובת הקדשה ליודן בר ישמעאל שתרם (ככל הנראה) לבניית בית הכנסת. כיום ניצב באתר העתק של הכורסה, ואילו המקור נמצא ב[[מוזיאון ישראל]].
  
האתר שוכן בשוליה הדרומיים של רמת כורזים, אזור בזלתי המכוסה בזלת מתצורת ירדה.
+
ברבעי המגורים ניתן לראות מבנים עם קשתות אבן מרשימות, מקווה תת-קרקעי ובתי בד. בתי הבד שימשו בתקופת התלמוד, ושוב במאות ה- 16-15 לספירה.
  
אופיו של המרחב הוא אזור בתה עשבונית, בו גדלים פה ושם עצי בר מעטים, בעיקר עצי שיזף מצוי.
+
ב- 1926 תיאר הארכיאולוג עורי מבנה ציבורי נוסף כ- 200 מ' ממערב לבית הכנסת העתיק, שייתכן כי היה בית הכנסת הראשון של כורזים, עוד בימי בית שני. מבנה זה לא אותר בימינו.
  
לצד קבר שייח' רמדאן, הנמצא בתחומי הגן הלאומי, נשמרו שני עצים עתיקים - עץ אלון התבור ועץ מרשים במיוחד של שיזף מצוי בעל גזעים רבים.
+
האתר שוכן בשוליה הדרומיים של רמת כורזים, אזור בזלתי המכוסה בזלת מתצורת ירדה. אופיו של המרחב הוא אזור בתה עשבונית, בו גדלים פה ושם עצי בר מעטים, בעיקר עצי שיזף מצוי. הסלעים הרבים שבאתר מהווים מקום משכן מועדף לשפני סלע.
  
הטרשים הרבים שבמרחב מהווים משכן לשפני סלע.
+
לצד קבר שייח' רמדאן, הנמצא בתחומי הגן הלאומי, נשמרו שני עצים עתיקים - עץ אלון התבור ועץ מרשים במיוחד של שיזף מצוי בעל גזעים רבים. הקבר מקודש לבדווים תושבי טובא-זנע'ריה, ומיוחס לדבריהם לאחד מלוחמיו של צלאח א-דין.
  
 
בהרחבת הגן הלאומי נכלל קטע קצר מאפיק נחל כורזים, נחל אכזב המנקז את מערב רמת כורזים לכנרת.
 
בהרחבת הגן הלאומי נכלל קטע קצר מאפיק נחל כורזים, נחל אכזב המנקז את מערב רמת כורזים לכנרת.
  
==מצב סטטוטורי==
+
|מצב סטטוטורי=
לגן הלאומי הוותיק (שהוכרז רק בשנת 2002), אושרה בשנת 2009 הרחבה בשטח 81.22 דונם, כחלק מתוכנית קק"ל ליער כורזים (תוכנית ג/16225). הרחבה זו טרם הוכרזה רשמית.
+
הגן הלאומי הוותיק (שהוכרז רק בשנת 2002), משתרע בשטח של 243 דונם.
  
==מיקום וגישה==
+
בשנת 2009 אושרה הרחבה לגן הלאומי, בשטח 81.22 דונם, כחלק מתוכנית קק"ל ליער כורזים (תוכנית ג/16225). הרחבה זו הוכרזה ב- 11/12/2014.
הגן הלאומי ממוקם בשוליה הדרומיים של רמת כורזים.
 
  
מידע נוסף יעודכן בעתיד.
+
|איך להגיע=
 +
הגן הלאומי ממוקם בשוליה הדרומיים של רמת כורזים, לצד כביש מס' 8277 - 3 ק"מ מזרחית לצומת כורזים בכביש מס' 90.
  
==שירותים למטיילים==
+
צומת כורזים ממוקמת 1.5 ק"מ דרומית לצומת עמיעד וכ- 6 ק"מ צפונית לצומת כפר נחום.
אתר ביקור מוסדר ובתשלום.
 
  
==עונות ביקור==
+
תחבורה ציבורית: קו 41 ממסוף חצור הגלילית לאלמגור. יש לרדת בתחנת "מסעף אמנון" ולחזור חזרה 1.3 ק"מ לצד הכביש עד הכניסה לאתר. (ניתן לעלות לקו זה בצומת עמיעד). לקו זה יש שש נסיעות ביום.
כל השנה.
 
  
==קישורים נוספים==
+
|שעות מחירים ושירותים=
 +
{{אתר_רטג_בתשלום}}.
  
==שמות נוספים לאתר==
+
בקיץ ובסתיו חם מאד באזור, ומומלץ לטייל בשעות הבוקר המוקדמות או אחר הצהריים.
  
==ספרות מומלצת==
+
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 +
* בתי כנסת קדומים בארץ ישראל - צבי אילן, הוצאת משרד הביטחון, 1991.
 +
* בתי כנסת בגליל ובגולן - "אריאל" - כתב עת לידיעת ארץ ישראל, חוברת מס' 52 - מאי 1987.
 +
* שילוט באתר.
 +
* דפדפת מידע באתר.
 +
 
 +
|הצעות טיול בסביבה=
 +
{{3טורים|
 +
{{ת|jordan_river.jpg|שמורת פארק הירדן}}
 +
[[שמורת פארק הירדן]]
 +
|
 +
{{ת|karey_deshe.jpg|שמורת רמת כורזים}}
 +
[[שמורת רמת כורזים]]
 +
|
 +
{{ת|hurvat_minnim.jpg|גן לאומי חורבת מינים}}
 +
[[גן לאומי חורבת מינים]]
 +
}}
 +
}}

גרסה אחרונה מ־14:04, 3 בספטמבר 2020

דף הבית   /   טיולים בצפון   /   טיולים בגליל העליון   /   גן לאומי כורזים

גן לאומי כורזים

גן לאומי כורזים - שרידי יישוב קדום ובית כנסת מפואר.

  • גן לאומי
  • מאפיינים עיקריים:עתיקות
  • אזור:הגליל העליון
  • מפת סימון שבילים: 2 - הגליל העליון
  • מיקום: מזרחית ליישוב כורזים
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:נגיש
  • כניסה:בתשלום
  • מצב תכנוני:מוכרז
  • שטח:324.22 דונם
    כולל הרחבה
  • תאריך הכרזה:8/8/2002, 11/12/2014




Korazim.jpg

גן לאומי כורזים, (עמית מנדלסון, 28/1/2010)

עוד אתרים בסביבה

תגיות: עתיקות והיסטוריה דת ותרבות תחבורה ציבורית


איך להגיע:

הגן הלאומי ממוקם בשוליה הדרומיים של רמת כורזים, לצד כביש מס' 8277 - 3 ק"מ מזרחית לצומת כורזים בכביש מס' 90.

צומת כורזים ממוקמת 1.5 ק"מ דרומית לצומת עמיעד וכ- 6 ק"מ צפונית לצומת כפר נחום.

תחבורה ציבורית: קו 41 ממסוף חצור הגלילית לאלמגור. יש לרדת בתחנת "מסעף אמנון" ולחזור חזרה 1.3 ק"מ לצד הכביש עד הכניסה לאתר. (ניתן לעלות לקו זה בצומת עמיעד). לקו זה יש שש נסיעות ביום.

רקע על גן לאומי כורזים:

בגן הלאומי נכללים שרידי העיר היהודית הקדומה כורזים.

יש המציעים לזהות במקום יישוב בשם "כרזיים" המוזכר במשנה כידוע בחיטה הטובה שגדלה בו, אולם לפי ההקשר בטקסט, מדובר על יישוב באזור ירושלים.

כורזים נזכרת בברית החדשה, כיישוב שקולל בידי ישו הנוצרי, ביחד עם בית ציידה וכפר נחום, כיוון שתושביו סירבו לקבל את תורתו - "אוי לך כורזין! אוי לך בית צידה!" (מתי י"א 21). בספרו של אוסביוס, האונומסטיקון, שנכתב בתחילת המאה הרביעית לספירה, מוזכרת כורזים כעיר חרבה.

שטחה של העיר כ- 100 דונם, הכוללים חמישה רבעי מגורים. ברובע המרכזי נמצא בית כנסת עתיק (הוסרה גישה לנכים עד הכניסה אליו).

העיר הוקמה במאה הראשונה או השנייה לספירה הנוצרית, גדלה והתרחבה במאות ה- 4-3. היישוב עבר שינויים ותיקונים בתקופה הביזנטית, ונעזב במהלך התקופה הערבית הקדומה.

במאה ה- 13 חודש היישוב בכורזים, והתקיים לסירוגין עד למאה ה- 17. לאחר נטישת היישוב, התיישבו במקום בדווים, שבאו מצפון סוריה וחיו באתר עד למלחמת העצמאות.

היישוב בכורזים היה יישוב פרזות שהוקם על השלוחה ממזרח לנחל כורזים, ללא חומה וללא תכנון מרכזי.

באתר בוצעו מספר חפירות ארכיאולוגיות. בית הכנסת העתיק התגלה ע"י משלחת גרמנית שעבדה באתר בשנים 1907-1905. החפירות העיקריות באתר נערכו בשנים 1962-1965, ובשנים 1980-1983 בוצע שחזור האתר בפרויקט משותף של רשות הגנים הלאומיים ואגף העתיקות והמוזיאונים.

בית הכנסת הקדום, שחלק מחזיתו משוחזר, הוא המבנה הבולט באתר. גובהו הגיע ל- 16.5 מ' בקצה הגג, והוא הכיל אכסדרת כניסה ואולם עמודים, בו נבנו שתי בימות מפוארות. אחת הבימות שימשה כמקום ארון הקודש, והשנייה שימשה כמקום קריאת התורה. המבנה הוקם במאה הרביעית לספירה, ושימש את תושבי היישוב עד למאה השמינית.

באתר בית הכנסת נמצאים פריטים ארכיטקטוניים מרשימים, וביניהם עיטורים גיאומטריים וצמחיים, דמויות אדם וחי.

בחלק מהעיטורים מופיעים אלמנטים מיתולוגיים, ובינם ראשה של מדוזה. הדבר מעורר תמיהה בשל האיסור המקראי על עשיית פסל ותמונה, אולם מוכר גם מבתי כנסת עתיקים נוספים בגליל.

אלמנט ייחודי שהתגלה באתר הוא "קתדרא דמשה" - כורסת בזלת ששימשה כנראה את נכבדי הקהילה. על הכורסה יש כתובת הקדשה ליודן בר ישמעאל שתרם (ככל הנראה) לבניית בית הכנסת. כיום ניצב באתר העתק של הכורסה, ואילו המקור נמצא במוזיאון ישראל.

ברבעי המגורים ניתן לראות מבנים עם קשתות אבן מרשימות, מקווה תת-קרקעי ובתי בד. בתי הבד שימשו בתקופת התלמוד, ושוב במאות ה- 16-15 לספירה.

ב- 1926 תיאר הארכיאולוג עורי מבנה ציבורי נוסף כ- 200 מ' ממערב לבית הכנסת העתיק, שייתכן כי היה בית הכנסת הראשון של כורזים, עוד בימי בית שני. מבנה זה לא אותר בימינו.

האתר שוכן בשוליה הדרומיים של רמת כורזים, אזור בזלתי המכוסה בזלת מתצורת ירדה. אופיו של המרחב הוא אזור בתה עשבונית, בו גדלים פה ושם עצי בר מעטים, בעיקר עצי שיזף מצוי. הסלעים הרבים שבאתר מהווים מקום משכן מועדף לשפני סלע.

לצד קבר שייח' רמדאן, הנמצא בתחומי הגן הלאומי, נשמרו שני עצים עתיקים - עץ אלון התבור ועץ מרשים במיוחד של שיזף מצוי בעל גזעים רבים. הקבר מקודש לבדווים תושבי טובא-זנע'ריה, ומיוחס לדבריהם לאחד מלוחמיו של צלאח א-דין.

בהרחבת הגן הלאומי נכלל קטע קצר מאפיק נחל כורזים, נחל אכזב המנקז את מערב רמת כורזים לכנרת.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.

שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:

אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00

אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00

בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה..

בקיץ ובסתיו חם מאד באזור, ומומלץ לטייל בשעות הבוקר המוקדמות או אחר הצהריים.


מצב סטטוטורי

הגן הלאומי הוותיק (שהוכרז רק בשנת 2002), משתרע בשטח של 243 דונם.

בשנת 2009 אושרה הרחבה לגן הלאומי, בשטח 81.22 דונם, כחלק מתוכנית קק"ל ליער כורזים (תוכנית ג/16225). הרחבה זו הוכרזה ב- 11/12/2014.

הצעות טיול בסביבת גן לאומי כורזים:


קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • בתי כנסת קדומים בארץ ישראל - צבי אילן, הוצאת משרד הביטחון, 1991.
  • בתי כנסת בגליל ובגולן - "אריאל" - כתב עת לידיעת ארץ ישראל, חוברת מס' 52 - מאי 1987.
  • שילוט באתר.
  • דפדפת מידע באתר.



המפה נטענת...