גן לאומי הרי יהודה

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

גן לאומי הרי יהודה הגן משלב נופי חקלאות הר, מעיינות ויערות בדרך לירושלים
גן לאומי אזור:הרי ירושלים מאפיינים עיקריים:יער נטוע, חורש ים תיכוני, חקלאות הר כניסה: ללא תשלום יישובים סמוכים:ירושלים, עמינדב, בית מאיר, שואבה, מסילת ציון עונות ביקור:כל השנה שטח:25637.07 דונם כולל גריעות מצב תכנוני:מוכרז, הרחבה מוצעת תאריך הכרזה:8/7/1965	מבט משלוחת שיירות לכביש מס' 1 ולאתר אימאם עלי עמית מנדלסון, 29/9/2006

על האתר

הגן הלאומי, המשתרע במערב פרוזדור ירושלים, הוא השטח המוגן הגדול במרכז הארץ והגן הלאומי השני בגודלו בישראל. לגן יש שני חלקים עיקריים הנבדלים זה מזה במאפייניהם.

החלק המזרחי משתרע לאורך אפיק נחל רפאים המפותל. באפיק עוברת מסילת הברזל שהוקמה בשנת 1892 מיפו לירושלים, ובגדות הנחל נמצאים נופים מרשימים של חקלאות הר - טראסות עתיקות ומעיינות ניקבה - עין לבן, עין אל-חניה ועין אל-בלד (עין איתמר), וכן בוסתני הכפר וולג'ה ששכן עד 1948 צפונית לנחל רפאים (ותושביו ייסדו כפר חדש מעבר לגבולות הקו הירוק). חלק מהמעיינות אינם נמצאים בשטח הגן המוכרז, ומיועדים להיכלל בהרחבה עתידית לגן הלאומי. בחלק זה של הגן הלאומי נמצאות גם שלוחות מרשימות - שלוחת קובי ושלוחת שלמון - המייצגות חלק מהנפתולים הקדומים של הנחלים רפאים ושורק. נסיבות היווצרותם של נפתולים אלו, המרשימים ביותר מסוגם בארץ ישראל, שנויות במחלוקת, אולם מציעים לראות בהם את מהלכו הקדום של נחל גדול שניקז גם את עבר הירדן המזרחי, לפני היווצרות הבקע. בנחל זה נוצרו נפתולים עוד לפני התרוממותו הניכרת של הנוף ההררי.

בקרבת הכפר בתיר תועדו בעבר אתרי פריחה של חלמונית גדולה.

הקמת תוואי גדר ההפרדה באזור הכפרים וולג'ה ובתיר צפויה לגרום נזק נופי מהותי לחלק זה של הגן הלאומי.

החלק הצפוני-מערבי משתרע סביב המושבים שורש ובית מאיר, לאורך נחל כסלון ובשלוחות סביב נחל נחשון (בו עובר כיום כביש מס' 1 בין מחלף שער הגיא למחלף שורש). שלוחות אלו יורדות בתחום הגן הלאומי מרום 650 מ' לרום 300 מ', וחולשות על הדרך לירושלים. לפיכך, הן היוו זירת קרבות בדרך לירושלים בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות.

בחלקן המערבי של השלוחות בולטת הכפיפה החריפה של הרי ירושלים לשפלה, בקצהו הדרומי-מערבי של קמר רמאללה.

השלוחות יוערו עוד בתקופת המנדט. הנטיעות הראשונות החלו בשנת 1926/27 כחלק מפעולות שלטוניות להקלת האבטלה בארץ. ביער הוקמה משתלה וניטעו מאות דונמים, בהם ניטעו בעיקר עצי אורן ירושלים, שיטה כחלחלה וברוש מצוי. מפעל הייעור באזור נמשך במהלך כל תקופת המנדט, כאשר חלקים מהמרחב הוכרזו כשמורות יער. בתקופת המרד הערבי ספג היער הצתות רבות. לאחר קום המדינה הורחבה הנטיעה ביער, אולם היער נפגע קשות בשנות ה- 70' מכנימת המצוקוקוס.

שריפת ענק בקיץ 1995 כילתה חלקים גדולים מהיער, כאשר דרומית לכביש מס' 1 הביא הדבר להתאוששות החורש הטבעי (בעיקר עצי אלון מצוי ואלה א"י), ואילו צפונית לכביש, במפנה החשוף לשמש, התפשט בקצב מהיר העץ שיטה כחלחלה, עץ פולש ממוצא אוסטרלי, ושינה את נופי האזור.

באי תנועה בין נתיבי כביש מס' 1 נמצא מקאם אימאם עלי - אחד משישה ציונים שהוקמו בארץ ישראל המערבית לזכר עלי איבן טאלב, שקברו נמצא בעיר נג'ף בעיראק, הקדושה לשיעים. אי התנועה הוקם בשנות ה- 70', כאשר הורחב כביש מס' 1, על מנת לא לפגוע בציון הקדוש, ואילו צפונית לכביש נמצאת "מערת הצדיק" - מערה חצובה המהווה חלק מהמכלול העתיק. לצד הקבר הייתה עד 1995 חורשת עצים עתיקים של אלון מצוי, שהושמדה בשריפה הגדולה. באי התנועה רוכזו גם דגמי משוריינים, כמו אלו ששימשו בשיירות האספקה לירושלים בחודשיה הראשונים של מלחמת העצמאות.

באגן נחל כסלון ניטע יער הקדושים, ובו שישה מיליון עצים לזכר קורבנות השואה. רק חלק מהיער נמצא בתחומי הגן הלאומי, ואתרים נוספים כמו אנדרטת מגילת האש ומערת בני ברית נמצאים מחוץ לגבולות הגן הלאומי.

צפונית לשער הגיא נמצאת חורבת מצדית, ובקרבתה אבני מיל בתוואי דרך קדומה לירושלים. כמו כן נמצאים באזור זה חורבת עלקת - בית חווה, חורבת גרבית, באר גרבית ועין עלקת (בארות מים רדודות).

שני גושים נוספים של הגן הלאומי נמצאים באזור הר הרוח (מערבית למעלה החמישה) וצפונית לקריית ענבים. חלק משטח זה בתחום הר ההגנה ובית המלון של מעלה החמישה, נגרע בשנים האחרונות מהגן הלאומי.

במסגרת הרחבת כביש מס' 1 צפוי לקום מעבר אקולוגי לבעלי חיים ולמטיילים, שיסייע לקשר בין אוכלוסיות בעלי החיים משני צדדי הכביש, בתחום הגן הלאומי.

מצב סטטוטורי

הגן הלאומי הוותיק הוכרז במאי 1965 ,בשטח של 26,350 דונם.

הגן עבר מספר גריעות לצורך הרחבת קיבוץ מעלה החמישה (360 דונם שנגרעו רשמית ב- 27/3/2006) ולצורך הרחבת כביש מס' 1 בין מחלף שער הגיא למחלף שורש (346 דונם שגריעתם אושרה בכנסת ביוני 2010, הגריעה הרשמית צפויה במהלך 2011-2010). גריעה נוספת של 6.93 דונם, שאושרה גם היא בכנסת ביוני 2010, מיועדת עבור סלילת דרך גישה לגשר הרכבת המתוכנן בנחל יתלה.

בדיון מועצת הגנים והשמורות בנובמבר 2009, עלתה דרישה לפיה עם תום עבודות הרחבת כביש מס' 1, יוכרזו מחדש שטחים שנגרעו ואשר לא ינוצלו בפועל להרחבת הכביש.

לגן מתוכננת הרחבה עתידית באזור עין לבן ומעיינות וולג'ה, שטח המיועד לגן לאומי במסגרת תוכנית המתאר המחוזית העדכנית למחוז ירושלים.

הגן הלאומי מנוהל כיום בידי קק"ל, ואתרים חשובים רבים הנמצאים בקרבתו לא סופחו לתחומיו בשל התנגדות קק"ל להפיכת שטחי יער נוספים לגן לאומי.

מיקום וגישה

הגן הלאומי כולל שני גושים עיקריים ושני גושים משניים.

הגוש העיקרי ממוקם משני צידי כביש מס' 1, בין מחלף שער הגיא ומחלף שורש, ומזרחית לכביש מס' 38 בין מחלף שער הגיא וצומת אשתאול, והגישה אליו בדרכי יער היוצאות מנווה אילן, מחלף שורש ומחלף שער הגיא (לחלק הצפוני) ומאזור בית מאיר, שואבה ומסילת ציון (לחלק הדרומי).

שביל ישראל חוצה את הגוש הזה בין תחנת הדלק בכביש מס' 38, במערב, לנחל כסלון למרגלות מושב שואבה, במזרח.

הגוש המשני ממוקם לאורך נחל רפאים, והגישה הנוחה אליו היא בדרכי יער מאזור גן החיות התנ"כי, אתר "יד קנדי" ופארק בגין ליד מושב מבוא-ביתר.

שביל ישראל חוצה את הגוש הזה בין שמורת חורבת סעדים בצפון-מזרח ובין נחל קובי בדרום-מערב.

שני גושים קטנים נוספים ממוקמים סביב קיבוץ מעלה החמישה, וניתן לגשת אליהם בכביש המקשר את אבו ע'וש ומעלה החמישה.

שירותים למטיילים

חניוני יום (בחלקם יש נקודות מי שתייה), בכניסות ליער מכבישים מס' 38 ו- 3855.

חניון לילה ללא מים ושירותים, ממערב להר כרמילה.

שמות נוספים לאתר

שמורת השיירות (כינוי אי התנועה בכביש מס' 1 - כינוי שגוי שכן השטח מעולם לא הוכרז כשמורת טבע).

ספרות מומלצת

• הרי ירושלים - מנחם מרקוס.
• נלבישך שלמת ירק - הייעור בארץ ישראל - נילי ליפשיץ, גדעון ביגר.
• ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת השיירות).
• קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת השיירות).