גן לאומי הרי יהודה

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

גן לאומי הרי יהודה הגן משלב נופי חקלאות הר, מעיינות ויערות בדרך לירושלים
גן לאומי אזור:הרי ירושלים מאפיינים עיקריים:יער נטוע, חורש ים תיכוני, חקלאות הר כניסה: ללא תשלום יישובים סמוכים:ירושלים, עמינדב, בית מאיר, שואבה, מסילת ציון עונות ביקור:כל השנה שטח:25637.07 דונם כולל גריעות מצב תכנוני:מוכרז, הרחבה מוצעת תאריך הכרזה:8/7/1965	מבט משלוחת שיירות לכביש מס' 1 ולאתר אימאם עלי עמית מנדלסון, 29/9/2006

על האתר

הגן הלאומי, המשתרע במערב פרוזדור ירושלים, הוא השטח המוגן הגדול במרכז הארץ והגן הלאומי השני בגודלו בישראל. לגן יש שני חלקים עיקריים הנבדלים זה מזה במאפייניהם.

החלק המזרחי משתרע לאורך אפיק נחל רפאים המפותל. באפיק עוברת מסילת הברזל שהוקמה בשנת 1892 מיפו לירושלים, ובגדות הנחל נמצאים נופים מרשימים של חקלאות הר - טראסות עתיקות ומעיינות ניקבה - עין לבן, עין אל-חניה ועין אל-בלד (עין איתמר), וכן בוסתני הכפר וולג'ה ששכן עד 1948 צפונית לנחל רפאים (ותושביו ייסדו כפר חדש מעבר לגבולות הקו הירוק). חלק מהמעיינות אינם נמצאים בשטח הגן המוכרז, ומיועדים להיכלל בהרחבה עתידית לגן הלאומי.

החלק הצפוני-מערבי משתרע בשלוחות סביב נחל נחשון (בו עובר כיום כביש מס' 1 בין מחלף שער הגיא למחלף שורש). שלוחות אלו היוו זירת קרבות בדרך לירושלים בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות, ויוערו עוד בתקופת המנדט.

הנטיעות הראשונות החלו בשנת 1926/27 כחלק מפעולות שלטוניות להקלת האבטלה בארץ. ביער הוקמה משתלה וניטעו מאות דונמים, בהם ניטעו בעיקר עצי אורן ירושלים, שיטה כחלחלה וברוש מצוי. מפעל הייעור באזור נמשך במהלך כל תקופת המנדט, כאשר חלקים מהמרחב הוכרזו כשמורות יער. בתקופת המרד הערבי ספג היער הצתות רבות. לאחר קום המדינה הורחבה הנטיעה ביער, אולם היער נפגע קשות בשנות ה- 70' מכנימת המצוקוקוס.

שריפת ענק בקיץ 1995 כילתה חלקים גדולים מהיער, כאשר דרומית לכביש מס' 1 הביא הדבר להתאוששות החורש הטבעי (בעיקר עצי אלון מצוי ואלה א"י), ואילו צפונית לכביש, במפנה החשוף לשמש, התפשט בקצב מהיר העץ שיטה כחלחלה, עץ פולש ממוצא אוסטרלי, ושינה את נופי האזור.

באי תנועה בין נתיבי כביש מס' 1 נמצא מקאם אימאם עלי - אחד משישה ציונים שהוקמו בארץ ישראל המערבית לזכר עלי איבן טאלב, שקברו נמצא בעיר נג'ף בעיראק, הקדושה לשיעים. אי התנועה הוקם בשנות ה- 70' על מנת לא לפגוע בציון הקדוש, ואילו צפונית לכביש נמצאת "מערת הצדיק" - מערה חצובה המהווה חלק מהמכלול העתיק. לצד הקבר הייתה עד 1995 חורשת עצים עתיקים של אלון מצוי, שהושמדה בשריפה הגדולה. באי התנועה רוכזו גם דגמי משוריינים, כמו אלו ששימשו בשיירות האספקה לירושלים בחודשיה הראשונים של מלחמת העצמאות.

במסגרת הרחבת כביש מס' 1 צפוי לקום מעבר אקולוגי לבעלי חיים ולמטיילים, שיסייע לקשר בין אוכלוסיות בעלי החיים משני צדדי הכביש, בתחום הגן הלאומי.

מצב סטטוטורי

הגן הלאומי הוותיק הוכרז במאי 1965 ,בשטח של 26,350 דונם.

הגן עבר מספר גריעות לצורך הרחבת קיבוץ מעלה החמישה (360 דונם שנגרעו רשמית ב- 27/3/2006) ולצורך הרחבת כביש מס' 1 בין מחלף שער הגיא למחלף שורש (346 דונם שגריעתם אושרה בכנסת ביוני 2010, הגריעה הרשמית צפויה במהלך 2011-2010). גריעה נוספת של 6.93 דונם, שאושרה גם היא בכנסת ביוני 2010, מיועדת עבור סלילת דרך גישה לגשר הרכבת המתוכנן בנחל יתלה.

בדיון מועצת הגנים והשמורות בנובמבר 2009, עלתה דרישה לפיה עם תום עבודות הרחבת כביש מס' 1, יוכרזו מחדש שטחים שנגרעו ואשר לא ינוצלו בפועל להרחבת הכביש.

לגן מתוכננת הרחבה עתידית באזור עין לבן ומעיינות וולג'ה, שטח המיועד לגן לאומי במסגרת תוכנית המתאר המחוזית העדכנית למחוז ירושלים.

מיקום וגישה

הגן הלאומי כולל שני גושים עיקריים ושני גושים משניים.

הגוש העיקרי ממוקם משני צידי כביש מס' 1, בין מחלף שער הגיא ומחלף שורש, והגישה אליו בדרכי יער היוצאות ממחלף שורש ומחלף שער הגיא (לחלק הצפוני) ומאזור בית מאיר ומסילת ציון (לחלק הדרומי).

הגוש המשני ממוקם לאורך נחל רפאים, והגישה הנוחה אליו היא בדרכי יער מאזור גן החיות התנ"כי ומאתר "יד קנדי".

שני גושים קטנים נוספים ממוקמים סביב קיבוץ מעלה החמישה, וניתן לגשת אליהם בכביש המקשר את אבו ע'וש ומעלה החמישה.

שירותים למטיילים

חניוני יום (בחלקם יש נקודות מי שתייה), בכניסות ליער מכבישים מס' 38 ו- 3855.

חניון לילה ללא מים ושירותים, ממערב להר כרמילה.

שמות נוספים לאתר

שמורת השיירות (כינוי אי התנועה בכביש מס' 1 - כינוי שגוי שכן השטח מעולם לא הוכרז כשמורת טבע).

ספרות מומלצת

• הרי ירושלים - מנחם מרקוס.
• נלבישך שלמת ירק - הייעור בארץ ישראל - נילי ליפשיץ, גדעון ביגר.