גן לאומי הרודיון

מונומנט ארכיאולוגי מרשים בספר המדבר.

גן לאומי
אזור:הר חברון
מאפיינים עיקריים:עתיקות
כניסה:בתשלום
יישובים סמוכים:נוקדים
עונות ביקור:כל השנה

מצב תכנוני:מוכרז יו"ש
שטח:1000 דונם

הרודיון, (עמית מנדלסון, 8/10/2004)

גן לאומי הרודיון

איך להגיע:

הגן הלאומי נמצא צפונית ליישוב נוקדים, בספר המדבר ממזרח ליישובי גוש עציון.

שני כבישים מובילים לאזור זה, האחד שנפתח ב- 2007, מירושלים דרך שכונת חומת שמואל ("הר חומה") לאזור תקוע (וחולף למרגלות הרודיון) - כביש מס' 398 (מרחק נסיעה כ- 11 ק"מ מרחוב דרך חברון בירושלים), והשני מצומת אפרתה בכביש מס' 60 (ירושלים - קרית ארבע), כ- 6 ק"מ בכביש מס' 3157 עד צומת טי בה יש לפנות שמאלה לכיוון תקוע, נוקדים והרודיון ולנסוע עוד 6 ק"מ בכביש מס' 356 עד הכניסה לאתר.

בקרבת הכניסה לאתר נמצא מוצב צבאי, ואין צורך בתיאום בטחוני לביקור באתר. עם זאת, לא כל שטחי הגן הלאומי פתוחים לביקור אלא רק ההר עצמו ותצפית על קבר הורדוס. לביקור בהרודיון תחתית, מומלץ לחנות ליד המוצב הצבאי הסמוך לאתר.

רקע על גן לאומי הרודיון:

הגן הלאומי משתרע סביב הר הרודיון - גבעה טבעית שבוצרה בתקופת המלך הורדוס (שלט ביהודה בין השנים 37 - 4 לפני הספירה) ובמועד לא ידוע (קרוב לוודאי לאחר מותו של הורדוס) כוסתה בעפר, וקיבלה צורה ייחודית של חרוט קטום הנראה היטב מכל האזור. גובה ההר כיום 786 מ', והוא מנציח את שם המלך.

פרויקט הבנייה בהרודיון הוקם בשנים 20-23 לפני הספירה וכלל שני חלקים עיקריים - מבצר וארמון (כולל בית מרחץ) בהרודיון עילית (על פסגת ההר), ולמרגלות ההר ארמון, בריכה ובית מרחץ בהרודיון תחתית.

לאחר מות ארכליאוס בן הורדוס (שלט בשנים 4 לפני הספירה עד 6 לספירה), הוחזקה הרודיון בידי הנציבים הרומאים.

האתר נכבש בידי המורדים היהודים בתקופת המרד הגדול, בשנת 66 לספירה, שהקימו במקום בית כנסת ומקוואות. האתר שב ונכבש בידי הרומאים בשנת 70 לספירה ונעזב. בתקופת מרד בר-כוכבא (135-132 לספירה), נכבש האתר שוב והוקמה בו מערכת מסתור מורכבת שחלקה פתוח למבקרים.

לאחר דיכוי המרד נעזב ההר, וההתיישבות בו חודשה רק בתקופה הביזנטית, בה הוקמו באזור ארבע כנסיות.

האתר נעזב סופית עם הכיבוש הערבי במאה השביעית לספירה, ורק במחצית השנייה של המאה ה- 20' החלה התיישבות קבע בדווית בפאתי ההר.

חפירות ראשונות בהרודיון עילית נערכו ע"י האב קורבו מטעם בי"ס הפרנציסקני בירושלים, בשנים 1967-1962.

לאחר מלחמת ששת הימים, החל מפעל חפירות של פרופ' אהוד נצר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, תחילה בהרודיון תחתית (1972) אך גם בחלקים אחרים של ההר. בשנת 2007, לאחר חפירות ממושכות, אותר מתחם קברו של הורדוס במדרון הצפוני של ההר, ובו שברי ארון הקבורה שנותץ לרסיסים רבים. ממצאים נוספים נמצאו בקרבת מתחם הקבר בשנים הבאות, וביניהם תיאטרון וקברים נוספים.

מחפירות אלו ניתן ללמוד גם על כך שמדרונות ההר המוכרים לנו הם למעשה "ציפוי" מאוחר שנעשה לאחר קבורת הורדוס. השאלה מי כיסה את ההר בעפר ומתי, נותרה פתוחה עד היום.

ב- 25 באוקטובר 2010 נפצע אנושות פרופ' נצר בעת ביקור בהרודיון, ונפטר שלושה ימים לאחר מכן.