קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי גן השלושה (הסחנה)"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 2: שורה 2:
 
|תמונה=sachne.jpg
 
|תמונה=sachne.jpg
 
|תאור תמונה=גן השלושה (הסחנה)
 
|תאור תמונה=גן השלושה (הסחנה)
|סוג=שמורת טבע
+
|סוג=גן לאומי
 
|כניסה=בתשלום
 
|כניסה=בתשלום
 
|אזור=בקעת בית שאן
 
|אזור=בקעת בית שאן

גרסה מ־13:24, 29 בספטמבר 2009

גן לאומי גן השלושה (הסחנה)

אתר נופש בגדות נחל איתן.

  • גן לאומי
  • אזור:בקעת בית שאן
  • מאפיינים עיקריים:נחל איתן, אתר נופש
  • כניסה: בתשלום
  • יישובים סמוכים:ניר דוד (תל עמל)
  • עונות ביקור:{{{עונות ביקור}}}
  • שטח:139 דונם
  • מצב תכנוני:מוכרז
  • תאריך הכרזה:6/4/1967
גן השלושה (הסחנה)

גן השלושה (הסחנה)
עמית מנדלסון, 29/8/2009

על האתר

הגן הלאומי משתרע בראשו של נחל עמל, המושך את מימיו מעין עמל - "הסחנה" הנקרא כך בערבית בשל מימיו החמימים.

טמפרטורת מי המעיין קבועה והיא 28 מעלות, כל השנה.

מי המעיין מליחים ולא ראויים לשתייה, ולכן לא נשאבו לחקלאות ישירות מהנביעה (כפי שקרה במעיינות רבים באזור), והאתר עבר פיתוח תיירותי כבר לפני עשרות שנים, להנצחת שלושת בני העמק שנפלו בספטמבר 1938 - חיים שטורמן, אהרן אטקין וד"ר דוד מוסינזון.

הפיתוח ביוזמתו של צבי בהיר מקיבוץ ניר דוד הסמוך, ומתכנני הנוף ליפא יהלום ודן צור, עיצב את דמות הגן המוכרת עד היום.

האתר נחנך ע"י נשיא המדינה, יצחק בן-צבי, בשנת העשור למדינת ישראל (1958) והוכרז כגן לאומי ב- 1967.

בגן נמצאים שרידי עבר רבים:

טחנות קמח - בגן נמצאו בעבר ארבע טחנות קמח. שתיים מהן, באזור המפל הנוכחי, נהרסו ואבניהן שימשו במסגרת בניית המפל.

שתי טחנות קמח נוספות קיימות עד היום - אחת מהן משוחזרת והשנייה נמצאת במורד הנחל (למרגלות אתר חומה ומגדל שאינו נכלל בתחום הגן).

תל ארכיאולוגי - תל הממוקם מדרום לנחל עמל, ועליו בנויים אולם ספורט אזורי ומזיאון לארכיאולוגיה. חפירות באתר העלו ממצאים מתקופות רבות - הברונזה התיכונה I, הבית הראשון, הרומית והביזנטית, ועד לימי הביניים המאוחרים. בין היתר התגלו שרידי מבנים, צינורות חרס ורצפות פסיפס. חלקם של השרידים מוצג במוזיאון לארכיאולוגיה, שנבנה בשנות ה- 60'.

ניקבות חצובות - בגדה הצפונית של הנחל, באזור מגלשות המים, התגלו שתי ניקבות חצובות היוצאות מהגדה לתוך האדמה. ניקבה נוספת התגלתה בתל עמל, מדרום לנחל.

ניקבות אלו שימשו ככל הנראה במהלך מרד בר-כוכבא (135-132 לספירה), בדומה לניקבות שנמצאו במקומות רבים בשפלת יהודה ובאתרים שונים בגליל ובשומרון.

בגדתו הדרומית של הנחל נמצאות עשר שורות מושבים חצובים בסלעי הגיר ונטף הנחלים (טרוורטין). אורכו של המתקן כיום כ- 22 מטרים, ונראה כי אורכו המקורי היה כ- 30 מ'. ככל הנראה, היה זה מבנה דמוי חצי אליפסה, הצופה לכיוון הנחל, ובו כ- 500 מקומות ישיבה.

החוקרים סבורים כי אתר זה שימש כתיאטרון מים - נאומכיה - ששימש לצפייה בתחרויות ושעשועי מים. השערה נוספת היא כי מדובר בנימפיאון - מבנה מזרקה בו הוזרמו המים לאפיק הנחל. אפשרות זו פחות סבירה, כי לא נמצאה מערכת להובלת מים מעל למפלס הנחל הקיים, וכן כי לא מדובר במרכז עיר קדומה או באתר על פרשת דרכים.

צומח האתר מושפע מאד מהפיתוח האינטנסיבי, וכולל שטחים נרחבים של חורשות ומדשאות.

בחלקו התחתון של הגן הלאומי, גדלים שיחי עבקנה שכיח, קנה מצוי, פטל קדוש, פלגית שיחנית, מלוח קיפח ועוד.

במי הנחל קיימים דגי אמנון וחלזונות שחריר הנחלים.

בצמוד לגן הלאומי הוקם בתחילת שנות ה- 90' אתר חומה ומגדל, ובו שחזור התיישבות "חומה ומגדל" (קיבוץ ניר דוד הסמוך, שהוקם ב- 10 בדצמבר 1936 הוא היישוב הראשון או השני שהוקם במסגרת התיישבות "חומה ומגדל" - קיימת מחלוקת האם כפר חיטים, שהוקם שלושה ימים לפניו, מייצג התיישבות "חומה ומגדל" או לא). הגישה לאתר זה חופשית למבקרי הגן הלאומי.

מצב סטטוטורי

הגן הלאומי הוכרז ככל הנראה לפי תוכנית ג/665. תוכנית זו, שאושרה בדצמבר 1966, מייעדת 128 דונם לגן הלאומי.

בנובמבר 1968 אושרה תוכנית עדכנית יותר, תוכנית ג/867, המגדילה את שטח הגן הלאומי ב- 11 דונם נוספים בהם ממוקם המוזיאון הארכיאולוגי.

עם זאת, ככל הנראה הרחבת הגן הלאומי לא הוכרזה מעולם, הגם שבאתר רט"ג מצוין שטח הגן הלאומי (ללא ההרחבה) כ- 139 דונם.

במאי 1974 הופקדה להתנגדויות תוכנית ג/1870 שמטרתה להרחיב את הגן הלאומי ולכלול בו את עין חיים הסמוך (כחצי ק"מ מערבה). תוכנית זו לא אושרה מעולם, אולם גם לא נדחתה עד היום.

אתר חומה ומגדל, אינו מהווה חלק מהגן הלאומי, למרות המעבר החופשי בינו ובין הגן הלאומי, ושטחו 8 דונם הנכללים בתוכנית המתאר של קיבוץ ניר דוד, תוכנית ג/7470.

מיקום וגישה

הגן נמצא מערבית לקיבוץ ניר-דוד (תל-עמל), כ- 4 ק"מ מערבית לבית-שאן.

הגישה היא מכביש מס' 669 (כביש צומת השיטה - צומת שלוחות), במרחק כ- 5 ק"מ מצומת השיטה בכביש מס' 71 ו- 7 ק"מ מצומת שלוחות בכביש מס' 90.

לבאים מאזור גוש דן וחיפה, מומלץ להגיע דרך כביש מס' 71, ואילו לבאים מאזור ירושלים מומלץ להגיע דרך כביש מס' 90 (כביש הבקעה).

שירותים למטיילים

אתר ביקור בתשלום, כולל בריכות רחצה, חורשות צל, מתקני משחק ואפשרות לקיום מנגלים.

בחלקו המזרחי של הגן הלאומי נמצא מוזיאון אזורי לארכיאולוגיה.

עונות ביקור

כל השנה.

קישורים נוספים

שמות נוספים לאתר

הסחנה.

ספרות מומלצת

  • מערכות המסתור בשפלת יהודה - עמוס קלונר, יגאל טפר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987.