קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי ארבל"
(←מצב סטטוטורי) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{ | + | {{גן לאומי |
|סקירה=מצוקים נישאים, אתרי עתיקות וצמחייה נדירה. | |סקירה=מצוקים נישאים, אתרי עתיקות וצמחייה נדירה. | ||
|תמונה=arbel_synagogue.jpg | |תמונה=arbel_synagogue.jpg | ||
| − | | | + | |מקום הצילום=בית הכנסת העתיק בארבל |
| − | |||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
|תאריך צילום=6/1/2010 | |תאריך צילום=6/1/2010 | ||
| − | |כניסה= | + | |כניסה=חינם |
|אזור=הגליל התחתון | |אזור=הגליל התחתון | ||
|יישובים סמוכים=ארבל, חמאם, טבריה | |יישובים סמוכים=ארבל, חמאם, טבריה | ||
| שורה 15: | שורה 14: | ||
|מצב תכנוני=מאושר, הרחבה מופקדת | |מצב תכנוני=מאושר, הרחבה מופקדת | ||
|תאריך הכרזה= | |תאריך הכרזה= | ||
| − | + | |על האתר= | |
| − | |||
| − | |||
הגן הלאומי משתרע מערבית לכביש מס' 90 (טבריה - מגדל), במרחב שבין נחל רקת בדרום-מזרח, צומת מגדל והכפר חמאם בצפון-מזרח, נחל מיזגה במערב והיישובים ארבל וכפר זיתים בדרום. | הגן הלאומי משתרע מערבית לכביש מס' 90 (טבריה - מגדל), במרחב שבין נחל רקת בדרום-מזרח, צומת מגדל והכפר חמאם בצפון-מזרח, נחל מיזגה במערב והיישובים ארבל וכפר זיתים בדרום. | ||
| שורה 49: | שורה 46: | ||
בגבולו הדרומי-מזרחי של הגן הלאומי, נמצא חניון גדוד העבודה - חניון שהוקם במסגרת שיקום "מחצבת הרוסים", בה חצבו בשנות ה- 20' של המאה ה- 20' אנשי "גדוד העבודה" חומר לסלילת כביש טבריה - מגדל. | בגבולו הדרומי-מזרחי של הגן הלאומי, נמצא חניון גדוד העבודה - חניון שהוקם במסגרת שיקום "מחצבת הרוסים", בה חצבו בשנות ה- 20' של המאה ה- 20' אנשי "גדוד העבודה" חומר לסלילת כביש טבריה - מגדל. | ||
| − | + | |מצב סטטוטורי= | |
תוכנית הגן הלאומי, תוכנית ג/7802, אושרה בפברואר 1999, בשטח של 8,600 דונם. | תוכנית הגן הלאומי, תוכנית ג/7802, אושרה בפברואר 1999, בשטח של 8,600 דונם. | ||
| שורה 60: | שורה 57: | ||
שטחים נוספים מיועדים להיכלל בגן הלאומי במסגרת תוכנית ג/161912 - יערות מסד-ארבל. תוכנית זו מוסיפה 4,300 דונם לגן הלאומי במעלה נחל ארבל, והופקדה להתנגדויות הציבור בשנת 2010. | שטחים נוספים מיועדים להיכלל בגן הלאומי במסגרת תוכנית ג/161912 - יערות מסד-ארבל. תוכנית זו מוסיפה 4,300 דונם לגן הלאומי במעלה נחל ארבל, והופקדה להתנגדויות הציבור בשנת 2010. | ||
| − | + | |איך להגיע= | |
הגישה העיקרית לגן הלאומי היא מכביש מס' 7717. | הגישה העיקרית לגן הלאומי היא מכביש מס' 7717. | ||
| שורה 69: | שורה 66: | ||
לא הוסדרה צומת לגישה מהכביש אל החלק הזה של הגן הלאומי, ועל כן לצורך איסוף מטיילים משביל מס' 3110, מומלץ לבוא מכיוון צפון לדרום (מצומת מגדל לכיוון טבריה). | לא הוסדרה צומת לגישה מהכביש אל החלק הזה של הגן הלאומי, ועל כן לצורך איסוף מטיילים משביל מס' 3110, מומלץ לבוא מכיוון צפון לדרום (מצומת מגדל לכיוון טבריה). | ||
| − | + | |שירותים למטיילים= | |
במרכז הגן הלאומי, נמצאת [[שמורת הארבל]], בה בוצע פיתוח והכניסה אליה בתשלום. | במרכז הגן הלאומי, נמצאת [[שמורת הארבל]], בה בוצע פיתוח והכניסה אליה בתשלום. | ||
| − | + | |עונות ביקור= | |
ביקור בבית הכנסת העתיק ארבל - כל השנה. | ביקור בבית הכנסת העתיק ארבל - כל השנה. | ||
| שורה 79: | שורה 76: | ||
בחודש ינואר - פריחת [[יקינטון מזרחי]] למרגלות המצוקים ב[[שביל אל מול כנרת]]. | בחודש ינואר - פריחת [[יקינטון מזרחי]] למרגלות המצוקים ב[[שביל אל מול כנרת]]. | ||
| − | + | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |
* [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/61024.html ארבל הגלילית] - יגאל טפר ויהודה שחר, "קתדרה" מס' 61 - ספטמבר 1991 - זמין ברשת באתר "סנונית". | * [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/61024.html ארבל הגלילית] - יגאל טפר ויהודה שחר, "קתדרה" מס' 61 - ספטמבר 1991 - זמין ברשת באתר "סנונית". | ||
| + | * לטייל בגליל התחתון - יוסי בוכמן, עזריה אלון, הוצאת משרד הביטחון - 1993. | ||
| − | == | + | |הצעות טיול בסביבה= |
| − | + | ||
| + | <table><tr> | ||
| + | <td valign="top" width="20"> | ||
| + | </td> | ||
| + | <td valign="top" width="20"> | ||
| + | <imagemap> | ||
| + | תמונה:Poleg stream.jpg|200px | ||
| + | default [[שמורת הארבל]] | ||
| + | desc none</imagemap> | ||
| + | [[שמורת הארבל]] | ||
| + | </td> | ||
| + | <td valign="top" width="20"> | ||
| + | </td> | ||
| + | <td valign="top" width="20"> | ||
| + | <imagemap> | ||
| + | תמונה:Gaash reserve.jpg|180px | ||
| + | default [[שמורת געש]] | ||
| + | desc none</imagemap> | ||
| + | [[שמורת געש]] | ||
| + | </td> | ||
| + | <td valign="top" width="20"> | ||
| + | </td> | ||
| + | <td valign="top" width="20"> | ||
| + | <imagemap> | ||
| + | תמונה:Apolonia.jpg|180px | ||
| + | default [[גן לאומי אפולוניה]] | ||
| + | desc none</imagemap> | ||
| + | [[גן לאומי אפולוניה]] | ||
| + | </td></tr></table> | ||
| + | |||
| + | }} | ||
גרסה מ־05:57, 16 ביולי 2011
גן לאומי ארבל
מצוקים נישאים, אתרי עתיקות וצמחייה נדירה.
- גן לאומי
- אזור:הגליל התחתון
- מאפיינים עיקריים:בתה עשבונית
- כניסה:חינם
- יישובים סמוכים:ארבל, חמאם, טבריה
- עונות ביקור:ביקור בבית הכנסת העתיק ארבל - כל השנה.
טיול רגלי בשבילי הגן הלאומי - בחורף ובאביב.
בחודש ינואר - פריחת יקינטון מזרחי למרגלות המצוקים בשביל אל מול כנרת.
- מצב תכנוני:מאושר, הרחבה מופקדת
- שטח:12612.25 דונם
כולל הרחבה
בית הכנסת העתיק בארבל, (עמית מנדלסון, 6/1/2010)
|
|
גן לאומי ארבלאיך להגיע:הגישה העיקרית לגן הלאומי היא מכביש מס' 7717. כביש זה מסתעף מכביש מס' 77 (צומת ישי - טבריה), במבואותיה המערביים של טבריה (צומת כפר חיטים), ולאחר כ- 3 ק"מ יש לפנות לכיוון מושב ארבל וצוק הארבל. מאות מטרים לפני המושב, מסתעף כביש שמאלה העוקף את מושב ארבל ומסתיים במבואת השמורה, כחצי ק"מ מערבית לפסגת הר ארבל. לצד כביש זה נמצאת רחבת חנייה מסודרת בתחילת שביל ירוק מס' 3127, וממנה ניתן לגשת (ללא תשלום) אל בית הכנסת העתיק בחורבת ארבל. מכביש זה ניתן לגשת גם לדרך מסומנת כחול מס' 3132, המיועדת לרכב שטח ואופניים, ומוליכה אל נחל ארבל ונחל נמרים, ומסתיימת במסעף הגישה לכפר זיתים. לחלק הדרומי של הגן הלאומי ניתן לגשת מכביש מס' 90, במרחק כ- 4 ק"מ צפונית לטבריה וכ- 2 ק"מ דרומית לצומת מגדל. לא הוסדרה צומת לגישה מהכביש אל החלק הזה של הגן הלאומי, ועל כן לצורך איסוף מטיילים משביל מס' 3110, מומלץ לבוא מכיוון צפון לדרום (מצומת מגדל לכיוון טבריה).
רקע על גן לאומי ארבל:הגן הלאומי משתרע מערבית לכביש מס' 90 (טבריה - מגדל), במרחב שבין נחל רקת בדרום-מזרח, צומת מגדל והכפר חמאם בצפון-מזרח, נחל מיזגה במערב והיישובים ארבל וכפר זיתים בדרום. כמו כן יש לגן הלאומי שלוחות הכוללות שטחים חקלאיים מעובדים, באזור באר מיזגה במעלה נחל ארבל, וכן ממזרח להר סביון. ליבו של שטח הגן הלאומי הוכרז כבר ב- 1967 כשמורת הארבל. התיאור להלן מתייחס רק לשטחי הגן הלאומי ולא לשמורת הטבע. הגן כולל שטחי בתה עשבונית באגן נחל ארבל. באפיק הנחל נובעים שני מעיינות, עין ניתאי ועין ארבל (עין ארבל נמצא בתחומי שמורת הארבל, ועין ניתאי נמצא בתחומי הגן הלאומי). במצוקי גבעת נמלה גדלה צמחייה מגוונת, ובין היתר מציץ סורי, רקפת מצויה, כדן סגול וקוץ נדיר - דרדר נאה. למרגלות המצוקים יש ריכוז פריחה של יקינטון מזרחי וכרים של חלבלוב מגובשש. בשטח הגן נכללים אתר עתיקות חשוב בחורבת ארבל, בה התגלה בית כנסת עתיק (בית הקברות של היישוב נמצא בתחומי שמורת הארבל). הארבל מוזכר במקורות היסטוריים רבים, וזוהה במצוק הסמוך לח'רבת אירביד, שזוהתה עם חורבת ארבל. במסכת אבות מוזכר החכם ניתאי הארבלי (על שמו נקרא כיום הר ניתאי שבתחום שמורת הארבל). תיאור מפורט של האזור מופיע אצל יוסף בן מתתיהו במלחמות היהודים, המספר על הקנאים שהתבצרו במערות הסמוכות לכפר ארבל. לאחר החורבן, ישבה בארבל אחת ממשמרות הכהונה, משמרת ישוע. בספר זרובבל - אחד מהספרים החיצוניים, המיוחס אולי למאה השביעית לספירה, מופיעה מסורת על קרב גוג ומגוג בבקעת ארבאל. מסורות נוספות מתייחסות לבקעת ארבל כמקום ממנו יבוא המשיח באחרית הימים. על סמך אזכורים היסטוריים אלו, ניתן השם "בקעת ארבל" לרמה מדרום לנחל ארבל. נוסעים מימי הביניים מזכירים קברי צדיקים בארבל, וביניהם קברי ניתאי הארבלי ודינה בת יעקב. בית הכנסת העתיק של ארבל התגלה מחדש ע"י החוקר אדוארד רובינסון בשנת 1852, ונחפר באופן שיטתי ע"י החוקרים הגרמנים ואצינגר וקוהל בשנת 1905. בית הכנסת נוסד במאות השלישית-רביעית, הורחב במאה השישית (כולל התקנת גומחה בקיר הדרומי, עבור ארון הקודש), ונחרב בשריפה במאה השביעית לספירה. האתר שוקם בסוף שנות ה- 80' של המאה ה- 20'. בשנות ה- 90' העלו יגאל טפר ויובל שחר הצעה לפיה חלה טעות בזיהוי, היישוב הקדום בארבל הוא בחורבת ורדים, ובקעת ארבל ההיסטורית היא דרום בקעת גינוסר. לפי הצעה זו, צוק הארבל הקדום הוא ההר המוכר לנו כיום בשם הר ניתאי, אל מול הצוק המכונה כיום הר ארבל. בגבולו הדרומי-מזרחי של הגן הלאומי, נמצא חניון גדוד העבודה - חניון שהוקם במסגרת שיקום "מחצבת הרוסים", בה חצבו בשנות ה- 20' של המאה ה- 20' אנשי "גדוד העבודה" חומר לסלילת כביש טבריה - מגדל. שירותים למטיילים:במרכז הגן הלאומי, נמצאת שמורת הארבל, בה בוצע פיתוח והכניסה אליה בתשלום.
מצב סטטוטורי:תוכנית הגן הלאומי, תוכנית ג/7802, אושרה בפברואר 1999, בשטח של 8,600 דונם. ביוני 2007 אושרה תוכנית להרחבת מגרשי גולף מתוכננים באדמות כפר-חיטים. תוכנית זו גורעת משטח הגן הלאומי המאושר 287.75 דונם. תוכנית נוספת, תוכנית ג/14204 ליישוב ואדי חמאם, גורעת משטח הגן הלאומי 58.5 דונם נוספים. התוכנית טרם אושרה רשמית. נכון ליוני 2011, הגן הלאומי טרם הוכרז. כתוצאה מהגריעות שצויינו לעיל, תחום ההכרזה צפוי להיות קטן יותר מהשטח שאושר. שטחים נוספים מיועדים להיכלל בגן הלאומי במסגרת תוכנית ג/161912 - יערות מסד-ארבל. תוכנית זו מוסיפה 4,300 דונם לגן הלאומי במעלה נחל ארבל, והופקדה להתנגדויות הציבור בשנת 2010. הצעות טיול בסביבת גן לאומי ארבל:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
|
