קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
גן לאומי ירקון
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
| גן לאומי ירקון גדול הנחלים במישור החוף. | |
|
בריכת הנופרים |
על האתר
הירקון הוא גדול נחלי מישור החוף, אולם מאז חנוכת מפעל ירקון-נגב בשנות ה- 50' חלו שינויים מהותיים בשפיעת המים בנחל.
המרחק בקו אווירי ממקורות הירקון עד הים התיכון הוא 14.5 ק"מ, אולם הנחל זורם בפיתולים רבים שנתנו לו את השם הערבי נהר אל עוג'א - המפותל, ומאריכים את הזרימה ל- 27.5 ק"מ (לא כולל מתחם הנביעות). כ- 18.5 ק"מ (כולל אזור הנביעות) נכללים בתחומי הגן הלאומי, והיתרה נמצאת בתחומי פארק הירקון בערים תל אביב - יפו, רמת גן ובני ברק, שאינו חלק מהגן הלאומי.
בצמוד למקורות הירקון נמצא תל קדום - תל אפק. מספר יישובים נוספים שכנו לאורך הירקון, כאשר תל קנה נכלל בהרחבה מוצעת לגן הלאומי, ותילים נוספים - תל גריסה, תל קסילה ומצד הירקון, נמצאים בתחום שיפוט תל אביב - יפו.
מי הנחל נוצלו עד למאה ה- 20' בסדרה של טחנות קמח - טחנות מיר (בקרבת מקורות הירקון), טחנת אבו רבאח (ליד מחלף ירקון), טחנת פרוחיה (באזור שפך נחל שילה לירקון), "עשר טחנות" (ליד קניון איילון) ו"שבע טחנות" הסמוכות לשפך האיילון לירקון. בסוף המאה ה- 19 ובתחילת המאה ה- 20' הוקמו מספר מכוני שאיבה בקרבת הירקון, ביניהם בית הבטון הראשון שהוקם בארץ (בשנת 1912), דרומית-מזרחית למחלף ירקון. מכון שאיבה בולט נוסף הוקם באמצע שנות ה- 50' של המאה ה- 20', ונועד להשקיית פרדסי רמת השרון.
הנחל והביצות סביבו היוו מכשול טופוגרפי קשה למעבר. באזור שפך נחל שילה לירקון שרד גשר טורקי. גשרים קדומים נוספים נהרסו, לאחרונה בידי הטורקים במלחמת העולם הראשונה. בנקודה בה חוצה מסילת הברזל את הירקון, צפונית לגבעת השלושה, הוקמה מצדית בתקופת המנדט - "הפילבוקס".
עולם החי והצומח בירקון הושפע מאד מהפיתוח האנושי ובפרט במאה ה- 20'. שאיבת מי המעיינות, יחד עם זיהום חלקו התיכון של הנחל בביוב (המגיע כיום בעיקר מאפיק נחל קנה) והזרמת מי ים בחלקו התחתון, פגעו קשות במינים התלויים במים נקיים לצורך קיומם.
חלק ממינים אלו שרדו בקילומטרים העליונים של הירקון, הנקיים יחסית מזיהום, ובכללם נופר צהוב. נעשים מאמצים להשבתם של מינים נוספים כמו נימפיאה תכולה והדג לבנון הירקון, האנדמי לירקון ולנחלי רמת מנשה.
מידע נוסף יעודכן בעתיד.
מצב סטטוטורי
הגן הלאומי אמור להשתרע במלוא היקפו על פני כ- 13,000 דונם במחוז המרכז, ועוד כמה מאות דונמים במחוז תל אביב.
2,121 דונם הוכרזו באוגוסט 1978, מכוח תוכנית שד/650, אותה יזמה עיריית פתח תקווה. תוכנית זו כוללת את האזור המפותח כיום, ובו תל אפק ואזור מקורות הירקון.
עוד 1,975 דונם הוכרזו באפריל 2002, מכוח תוכנית פת/2000 (תוכנית המתאר המקומית העדכנית של פתח תקווה). השטח שנוסף משתרע בעיקר בגדה הדרומית של הירקון, החל מק"מ מערבית למחלף ירקון ועד לכביש 4, כאשר בקרבת כביש 4 הוכרזו שטחים גם בגדה הצפונית השייכים לתחום שיפוט פתח תקווה.
תהליכי ההכרזה של שאר השטח נתקלים בקשיים רבים בשל בעלויות קרקע פרטיות, התנגדויות רשויות מקומיות ובעיות נוספות.
כך למשל נסלל באמצע שנות ה- 80' קטע מכביש 5 - "חוצה שומרון" בתחומי הגן הלאומי, ובצמידות לאפיק שחייבה לימים את קיצור הנפתול הסמוך למחלף ירקון. בקרבת הכביש הוקמה תחנת מיתוג של חברת החשמל, הכלואה בין נחל שילה והירקון.
בשנות ה- 90' הוקמו בית הקברות ירקון ומחלף התקווה, גם הם בשטחים שהיו אמורים להיכלל בתחומי הגן הלאומי.
ככל הנראה, שטחים נוספים יוכרזו לאחר העברת זכויות בנייה לשטחים מחוץ לגבולות הגן הלאומי, ופיצוי בעלי הקרקעות הפרטיות.
מיקום וגישה
יעודכן בעתיד.
שירותים למטיילים
בחלקו המזרחי של הגן הלאומי נמצאים שני מוקדים מפותחים שהכניסה אליהם בתשלום - מוקד פארק אפק ומוקד מקורות הירקון.
במוקדים אלו נמצאות חורשות מוצלות ובהן פינות פיקניק ומנגל, מי שתייה, שירותים רטובים ועוד.
לינת שטח במוקד מקורות הירקון אפשרית לקבוצות לאחר תיאום מראש.
מרבית תחום הגן הלאומי פתוח למבקרים ללא שירותים למטיילים.
קישורים נוספים
שמות נוספים לאתר
גן לאומי אפק, גן לאומי מקורות הירקון.