גן לאומי מערות סמך
גן לאומי מערות סמך ריכוז מערות פעמון ושפע חורבות עתיקות. | |
|
מערות סמך |
על האתר
שלוחה קירטונית (תצורת מראשה) מתקופת איאוקן תיכון, עליה נמצא קרום נארי ומעליו קרקע רנדזינה בהירה. השלוחה מכוסה בבתת ספר, ונמצאת ממערב לאפיק נחל נועם.
בחלקה הצפוני של השלוחה, חצובות מערות סמך - 18 מערות פעמון יפות החצובות סביב חצר מרכזית בשטח כשלושה דונם. קוטר המערות בין 16-10 מ' ועומקן 10-8 מ' (חלקן התמוטטו).
באחת מהמערות שרדו כוכי קולומבריום. בתקופות המאוחרות שימש מכלול המערות כמכלאות לצאן ובקר.
בקרבת המערות, נמצא קבר שייח' עבדאללה ולצידו עצי אשל בודדים ושרידי יישוב - חורבת סמך, המשתרעים בשטח של כ- 25 דונם. אתר העתיקות נהרס בשנות ה- 60' של המאה ה- 20'.
בשטח נמצאים שרידים עתיקים ממגוון תקופות, המעידים על רצף התיישבותי בן 1800 שנה, מהתקופה הרומית ועד סוף התקופה העות'מאנית (1917).
צומח האזור כולל ריכוזים גדולים של שלהבית קיצרת-שיניים ואזוב מצוי, אליהם נלווים מינים נוספים כמו מרווה ריחנית, זקנן שעיר, סירה קוצנית, ברזילון ענף, לשון פר סמורה, עירית גדולה, שום האבקנים ודרבנית סגולה.
בצל האשלים המעטים שבאזור ובחצר המערות גדלה צמחיית מעזבה כמו חלמית, כף אווז האשפות וסרפד הכדורים.
באתר המערות מקננים יוני סלע וקאקים, ובגבעות שבאזור קיימת אוכלוסיית צבאים.
מיקום וגישה
הגן נמצא מזרחית לכביש מס' 6, 2 ק"מ ממזרח למושב נועם ו- 3 ק"מ ממערב למושב לכיש.
הגישה למקום היא מהשביל האזורי של דרום השפלה - דרך לרכב שטח מסומנת אדום מיער המלאכים לכיוון שביל ישראל.
מדרך זו מסתעף שביל רגלי מסומן כחול החוצה את הגן הלאומי מערות סמך.
בקרבת המפגש הצפוני של השביל הכחול והדרך האדומה נמצא (בשנים קודמות) מאהל בדווים (השומרים על הצאן הרועה בשטח).
לאחר תיאום, ניתן להשאיר את הרכב לצד המאהל ולשוטט בשטחי הגן הלאומי.
דרך גישה נוספת היא מכביש מס' 3415, בתוואי שביל ישראל עד למפגש הדרך "האדומה", ושם יש לפנות לדרך האדומה עד למפגש הצפוני עם השביל הכחול.
כמו כן, ניתן להגיע לגן הלאומי ממושב נועם, במעבר תחתי מתחת לכביש מס' 6 באפיק נחל נועם.
שירותים למטיילים
אין באתר שירותים למטיילים.
קישורים נוספים
שמות נוספים לאתר
ספרות מומלצת
- שילוט באתר.
- תוכנית מס' 259/03/6 - גן לאומי מערות סמך, רשות הטבע והגנים.
- יהודה דגן - סקר ארכיאולוגי של ישראל - מפת לכיש, הוצאת רשות העתיקות, תשנ"ב.