נחל זרד - ואדי חסא

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

דף הבית   /   מדור כתבות תיירות   /   טיולים בירדן ובסיני   /   נחל זרד - ואדי חסא

נחל זרד (ואדי חסא) - טיול חובה לאוהבי ירדן

• משך מסלול: מספר ימים
• מיקום: גבול מואב ואדום, בין טפילה לצאפי
• סוג מסלול: טיול בן מספר ימים
• עונות מומלצות: אביב וסתיו

טרק בנחל זרד

ירדן, שכנתנו המדברית ממזרח, מציעה למטיילים חובבי ההרפתקאות עשרות רבות של קניונים עמוקים, ובהם פלגי מים זורמים, מפלים ותצורות גיאולוגיות מדהימות. עם זאת, המדינה אינה ידידותית במיוחד למטיילים העצמאיים, הנתקלים בקשיים בהכנסת ציוד ללינת שטח לתחומי הממלכה, ולכן פעם אחר פעם אנו מצטרפים לטיולים מאורגנים כדי להגיע לפינות המרהיבות של קניוני מואב ואדום.

אחד הקניונים היפים והמוכרים ביותר הוא נחל זרד (ואדי חסא). ייחודו של הנחל בפלג זורם לאורך למעלה מ-20 ק"מ, אך ללא מפלים גבוהים, דבר המאפשר את הטיול בו למטיילים רבים. בשל אורך המסלול, מומלץ לבצעו ביומיים מלאים של הליכה עם כל הציוד על הגב (ניתן להסתמך על מילוי מים לשתייה מנביעות רבות לצד הנחל הזורם).

הפעם הצטרפנו לקבוצה קטנה יחסית בהובלתו של יערון עינב-פוזננסקי, המתמחה בטיולי אתגר ברחבי העולם.

רקע כללי

נחל זרד (ואדי חסא) הוא אחד הנחלים הגדולים ביותר בצידו המזרחי של בקע ים המלח. הנחל מהווה גבול טבעי והיסטורי בין ארץ מואב (מצפון) לאדום (מדרום). זיהויו של הנחל עם "נחל זרד" המקראי, המוזכר בנדודי בני ישראל במדבר, שנוי במחלוקת (ויש הסוברים ש"נחל זרד" המקראי הוא אחד היובלים המזרחיים של נחל ארנון).

לנחל יש אגן ניקוז גדול במיוחד וזרימה חזקה ומרשימה. לאורך קניון הנחל יש נביעות רבות, הן חמות והן קרות, ובמעלה הנחל נמצא אתר מרחצאות ירדני (חמאם עפרה). קטע הנחל שבין חמאם עפרה לפתחת הנחל בפאתי צאפי (צוער המקראית) אהוב במיוחד על המטיילים, ומאפשר הליכה נינוחה (אך ארוכה) במים עד הברכיים, דרך קניוני אבן חול ו"גנים תלויים" של תמרים בצוקי הקניון.

פסגות הסירבל

ביום השני לטיול הלכנו אל נקב שערני. למרות שמו, לא מדובר על מעלה נוח לטיפוס, אלא עלייה תלולה ומאתגרת דרך דייק שהמילוי שלו התבלה ("דייק שלילי"), טיפוס של כאלף מטרים בגובה, תוך תמרון בין ועל סלעים אדירים, עם עצירות מעטות להסדרת הנשימה. כאשר היה נדמה שהגענו לראש המעלה, התברר שלפנינו ירידה קצרה לצורך עלייה נוספת. בראש העלייה הנוספת הגענו אל פארש לוזה - עמק זעיר ברום כ- 1900 מ' ובו באר מים בין המעטות במרומי הסירבל. כאן התמקמנו ללינת לילה ונפגשנו עם הגמלים "שלנו" שבאו מצידו השני של הסירבל. לאחר מנוחה, חלקנו יצאו למסלול של כשעה וחצי לעבר הבולדר התלוי ("צחוק הסירבל" אליבא הסופר צור שיזף). הלילה היה קר במיוחד, ומומלץ להצטייד בלבוש חם כולל כפפות, וכמובן לא לוותר על אוהל.

היום השלישי היה שיא הטיול. עלינו מפארש לוזה בשביל אל פסגת א-רוג'ום, הגבוהה בפסגות הסירבל, שהעלייה אליה נוחה יחסית. עוד לפני הפסגה זכינו לנוף מדהים גבוה מעל לעננים, ומהפסגה נשקפות פסגות מרומי סיני, אום שומר ועוד. למרגלות הפסגה שרידי מבנה קדום, ייתכן מקדש, כמו גם ריבועי אבנים שהותירו המטיילים. מומלץ לא להחמיץ את תיבת ספרי הזיכרון הנמצאת במבנה הקדום. רבים מהמטיילים כאן הם ישראלים, אבל יש גם מעט תיירים ממצרים ומאירופה.

אחרי פסגת א-רוג'ום, עקפנו ממערב את פסגת שוויחיטה, זוהי פסגה צרה וארוכה הניכרת בתצפית מלמטה בסדק המדהים שבה, אולם ההליכה בה מסוכנת ולא מתאימה למטייל הממוצע. לאחר עוד עליות וירידות הגענו למרגלות ג'בל א-שנאניר (הר החוגלות). ההעפלה לפסגה מעט אתגרית אך לא מסובכת, ומראש הפסגה תצפית מרשימה ביותר לעבר מרומי סיני ומצוקי א-תיה - הגבול הטבעי בין דרום סיני לצפון סיני. מכאן ירדנו בירידה ארוכה ותלולה, דרך ריכוזי אלה פרסית ופריחת גולנית ערב (שיש גם בארץ), לעבר שביל הגמלים הראשי של רכס הסירבל. משביל זה צפינו מרחוק לעבר מפרץ סואץ ויבשת אפריקה, ומעט מקרוב יותר לעבר הערוצים העמוקים של דרום הסירבל - ואדי סיגיליה וואדי ג'בע. לעומת ההר הגבוה, השרידים הביזנטיים בג'בל סירבל מעטים, אך בוואדי סיגיליה נמצאים שרידי מנזר ביזנטי, שאולי קשור לזיהוי נוצרי של ג'בל סירבל עם "הר פארן" הנזכר בספר תהילים. בירידה ממושכת אך מתונה, ירדנו לאתר הלינה לצד באר בראשו של ואדי רים.

מהסירבל להר הגבוה

ביום הרביעי, ירדנו בירידה ארוכה וממושכת המתאימה גם לגמלים, לאורכו של ואדי רים. במורד הדרך פגשנו מעט שדות פרגים. גידול פרג האופיום נעשה נפוץ בסיני החל משנות ה-90', ומהווה כיום מקור הכנסה חשוב לבדווים. נראה כי השלטונות המצריים התייאשו זה מכבר מהמאבק בתופעה, והפריחה הצבעונית מרשימה. פרח נוסף שליווה אותנו פה ושם בטיול הוא שיכרון סיני, מהפרחים היפים באזור אבל רעיל ומסוכן. בצהריים חזרנו לנקודה בה התחלנו את הטרק. מכאן הקפצה בטנדרים (בדרך עצירה קצרה לראות קברים עתיקים - נוואמיס) לשייח' עוואד. כאן התמקמנו ללינה באכסניה בסיסית ביותר, ללא חשמל וכמובן ללא קליטה סלולרית.

ביום החמישי עלינו בעלייה מתונה וארוכה לאורך ואדי טלאח, ובו בוסתנים ושדות פרגים לרוב, וגם מעט בריכות שחלקן התאימו לרחצה למעוניינים בכך. סיימנו בקצה הכפר אל-מילגה, ואחרי ארוחה והתארגנות ב- fox camp, ופרידה ממחמוד הדליל נסענו אל דהב.

דהב וגב וואשוואשי
בדהב התארגנו בכפר נופש צמוד לטיילת ולאחר השקיעה יצאנו לארוחת ערב וקניות למי שרוצה. הניקיון בטיילת היה מרשים בפרט על רקע המצב באזורים אחרים בטיול.

בבוקר לאחר תצפית זריחה למשכימי קום, התחלנו בדרך צפונה. כקינוח מרענן לטיול, עצרנו בראס שייטאן, משם אספו אותנו ג'יפים לנסיעה בת כמה קילומטרים לעבר גב וואשוואשי. זהו מסלול הליכה בן כשני ק"מ לכל כיוון (כ-45 דקות) בערוץ קניוני, במעלהו מספר מפלים קטנים ובהם סולמות וחבלים. לאחר ההליכה הקצרה, הגענו לאחד מגבי המים הגדולים ביותר באזורנו, למרגלות מפל בגובה כ- 70 מ' יש גב מדהים ביופיו בעומק כמה מטרים. הגב התמלא בשטפונות כחודש לפני שטיילנו בו. כיוון שטיילנו במהלך הרמדאן ובשעה יחסית מוקדמת, התמזל מזלנו ושהינו במקום הקסום שעה ארוכה לבדנו (בדרך חזרה כבר החלו להגיע קבוצות מטיילים). לצערנו, סביבת הגב אינה נקייה, אם כי השתדלנו לאסוף עימנו קצת יותר פסולת מזו שהבאנו אנחנו.

לאחר הגב, נסיעה חזרה לראס שייטאן ומשם למעבר הגבול טאבה והביתה. עוד נשוב!

מומלץ להצטייד בטבליות לטיהור מים ולא להסתמך על איכות המים במעיינות ובבארות. כמו כן, אמנם סיני (וירדן) נמצאות במרחק קצר מאד מישראל, אך מומלץ לרכוש ביטוח נסיעות לחו"ל לכל מקרה שלא יבוא, בכדי להיות מכוסים למקרים של הטסה רפואית או טיפול דחוף.