שמורת הר הנגב

שמורת הטבע הגדולה בישראל, כוללת את הר הנגב הגבוה, מערב מכתש רמון וחלק ניכר של הרי דרום הנגב.

שמורת טבע
אזור:הר הנגב
מאפיינים עיקריים:מדבר הררי
כניסה:חינם
יישובים סמוכים:{{{יישובים סמוכים}}}
עונות ביקור:חורף ואביב

מצב תכנוני:מוכרזת
שטח:1094918 דונם
תאריך הכרזה:21/9/1989, 30/3/2009, 1/6/2011

הר עריף - מבט מדרום, (עמית מנדלסון, {{{תאריך צילום}}})

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

שמורת הר הנגב

ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

איך להגיע:

השמורה משתרעת מערבית לכביש 40 עד לגבול מצרים, במרחב שבין שלוחת קדש ברנע בצפון לשלוחת כרכום ונחל פארן בדרום.

חלקים ניכרים מהשמורה נמצאים בשטחי אש פעילים של צה"ל, והביקור בהם מחייב תיאום בטחוני.

דרכי הגישה העיקריות לאתרי השמורה יוצאות מכביש 40 ומכביש 171 (צומת מישור הרוחות - צומת חריף), וכן מכביש 10 (כביש הגבול המערבי), שהתנועה בו בדרך כלל מותרת בשעות היום בלבד ועם נשק אישי.

מאז הפיגוע בהרי אילת באוגוסט 2011, נסגר כביש הגבול המערבי לתנועת אזרחים. הגישה לאתרי שמורת הר הנגב אפשרית בדרכי רכב שטח מכיוון כביש 40, לאחר תיאום בטחוני.

שביל ישראל עובר בחלקה המזרחי של השמורה בתחום מכתש רמון.

בתחומי השמורה קיימת סכנת פריצה לכלי רכב המושארים בשטח ללא השגחה.

בחוה"מ סוכות ופסח מוצבת שמירה של רשות הטבע והגנים בחניונים מרכזיים בתחום השמורה.

בחלק הגבוה של השמורה ניתן לטייל גם בקיץ ובסתיו, בימים בהם אין עומס חום כבד, אך מסלולי הליכה ארוכים מומלץ לבצע רק בחורף ובאביב.

בקיץ ובסתיו שורר במרבית תחום השמורה (בדגש על מכתש רמון והמרחב שמדרום לו) עומס חום כבד, ומומלץ להימנע מטיול בה בתקופה זו.

רקע על שמורת הר הנגב:

נחל לוץ, 6/3/2010

שמורת הר הנגב משתרעת בשטח נרחב, באורך כ- 40 ק"מ מצפון לדרום וכ- 35 ק"מ ממזרח למערב.

בשמורה נכללות מספר יחידות נוף גדולות המייצגות חלק ניכר מהנגב ההררי, ובכלל זאת הר רמון, הגבוה בהרי הנגב (רום 1037 מ').

יחידות הנוף העיקריות הן:

הר הנגב הגבוה וצפון רכס מחמל - אזור המשתרע מערבית וצפונית למכתש רמון, עד הגבול המערבי, ועד מצוקי לוץ בדרום. אזור זה עשיר בצמחייה כולל מינים נדירים רבים שאינם נמצאים בשאר חלקי הנגב, כמו צבעוני ססגוני וריבס המדבר. כמו כן בולטים בשטח עצים רבים של אלה אטלנטית, המהווים כנראה שריד לתקופה גשומה יותר.
רמת עבדת - האזור מצפון לנחל ניצנה העליון (חופף חלקית לכביש 171) וראש חורשה. בשטח זה נכלל גם גוש נפרד של השמורה בנחל צין עליון. גם אזור זה עשיר בצמחייה.
מערב מכתש רמון - אורך המכתש מדרום-מערב לצפון-מזרח הוא כ- 40 ק"מ, כ- 25 ק"מ מתוכם נכללים בתחום השמורה, כאשר מזרח המכתש נכלל בתחום שמורת מצוק הצינים.
מרחב מצוקי לוץ ומצוקי עריף, כולל בקעת חיסון והר עריף.
ההרים הדרומיים - מרחב הכולל את הר שגיא, הר כרכום והרים נוספים.
גבעות ציה ואגן נחל כרכום.
אגן נחל פארן - הנחל חולף בקרבת גבולה הדרומי של השמורה.

מקורות המים הקבועים בשמורה מעטים, וזאת במידה רבה כתוצאה מאופן התוויית הגבול המערבי בידי הבריטים והטורקים ב- 1906, בצורה שהותירה את רוב מקורות המים החשובים ממערב לגבול.

המעיין היחיד בשמורה הוא עין המערה, הסמוך לכביש 10 (כביש הגבול המערבי), ומשמש כמקור שתייה ליעלים באזור.

בשמורה יש מספר בארות ובורות: באר כרכום בנחל כרכום עליון, ביר עוברה במורד נחל כרכום, בארות עדה בקרבת נחל פארן, בור בתור, בארות עודד, בורות רעף, בורות לוץ, בור חמת, באר חורשה ומאגורת כביר. בצפון השמורה (הר הנגב הגבוה) קיימים בורות נוספים ללא שם.

נופי הצומח בשמורה מגוונים. אזור הר הנגב הגבוה, ששיאו בהר רמון (1035 מ') הוא גשום וקר יותר משאר חלקי הנגב, ומייצג חברת צומח ערבתית (אירנו-טורני), הכוללת עצים רבים של אלה אטלנטית ומינים רבים הייחודיים למרחב. המפורסם שבהם הוא כנראה ריבס המדבר, אך גם מינים נוספים כמו צבעוני ססגוני.

באזור זה הוגדרו מספר מיני צמחים חדשים למדע הגדלים רק בהר הנגב הגבוה (ואולי גם בתאי שטח קרובים מעבר לגבול המדיני) - העץ שקד רמון, בני-השיח אזובית רמון, בופונית רמון, חלבלוב רמון, כלך רמון וסתוונית רמון.

מינים ערבתיים נוספים גדלים גם באזורים אחרים בישראל - שמשון הדור, חלמונית גדולה, כחלית ההרים ועוד.

במכתש רמון גדל צומח מדברי. בשנת 2011 תיאר באזור זה הבוטנאי אבינועם דנין מין חדש למדע - צלף רמון, בן שיח הגדל בשטח מצומצם של מחשופי גבס באזור שן רמון.