קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
שמורת הר שכניה
| שמורת הר שכניה בשמורה נכללים הר שכניה, המכוסה חורש טבעי בו גדלה צמחייה נדירה, ומערת שכניה - מערה קרסטית המשמשת משכן לעטלפים נדירים. | |
|
מבט להר שכניה מכביש משגב - יודפת |
על האתר
השמורה משתרעת בעיקר במפנה הצפוני של רכס הר שכניה והר מימין, הנקראים על שם שתיים מ- 24 משמרות הכהונה לאחר חורבן בית המקדש.
ברכס גדל חורש ים תיכוני נאה של אלון מצוי, אלה ארץ-ישראלית וקטלב מצוי.
בשמורה גדל גם מגוון מיני סחלבים, ובין היתר הסחלב הנדיר רצועית הגליל - המגיע באזור זה לגבול תפוצתו הדרומי בישראל.
נוסף לשטחי החורש, נכללים בשמורה גם שטחי בתה, בעיקר בקרבת אפיק נחל שגב.
מערת שכניה היא מערה קרסטית קטנה המורכבת מאולם מרכזי שממדיו 13 מ' על 45 מ', ואורכה הכולל כ- 120 מ'.
באגפים התחתונים של המערה מזדקרים מתקרתה ארבעה קמינים קרסטיים חרוטיים, ובהם משקעי נטף - נטיפים ו"אוזני פיל".
פתח המערה נמצא בתחתית דולינה שקוטרה כ- 12 מ', ומתפקד כבולען המנקז אליו מים וסחף מהסביבה הקרובה.
המערה מוצעת כשמורת טבע בזכות אוכלוסיית עטלפי חרקים הדרים בה, והנמצאים בסכנת הכחדה חמורה בישראל. לפיכך, הכניסה למערה עצמה אסורה!
סביב המערה צומח חורש ים תיכוני, בו בולטים עצי אלון מצוי וחרוב מצוי, שיחי אלת המסטיק ומטפסים כמו קיסוסית קוצנית, אספרג החורש וטמוס מצוי.
במערה זו נתגלו בשנת 1990 עצמותיו של שומר יערות קק"ל בעמק זבולון, ישראל בן-זאב (לאופר), שנרצח באוגוסט 1938, בידי בדווים, ועקבותיו לא נודעו מאז.
העצמות התגלו מקץ 52 שנים והובאו לקבר ישראל, ואילו בכניסה למערה קבועה מצבת זיכרון המנציחה את האירוע.
פרטים נוספים על ישראל בן-זאב ניתן למצוא באתר יזכור.
מיקום וגישה
השמורה משתרעת בין היישובים יודפת, קורנית, שכניה ומנוף בדרום, לרקפת ויער שגב בצפון.
כביש מס' 784 חוצה את השמורה באזור צומת יודפת, וממנו נשקפת תצפית נוף לתחומי השמורה.
בהר שכניה אין שבילי טיול מסומנים.
מערת שכניה נמצאת דרומית ליישוב שכניה, לצד שביל מסומן כחול 3175 מכאוכב למנוף.
הכניסה למערת שכניה אסורה כדי למנוע פגיעה באוכלוסיית העטלפים שבה, והמערה מגודרת!
שירותים למטיילים
אין בשמורה שירותים למטיילים.
עונות ביקור
כל השנה (מערת שכניה סגורה למטיילים).
קישורים נוספים
פרטים נוספים על ישראל בן-זאב - באתר יזכור.
שמות נוספים לאתר
שמורת הר שכניה, שמורת מערת שכניה (השמורות אוחדו)
ספרות מומלצת
מערות בגליל התחתון - עמוס פרומקין, נקרות צורים מס' 10 (דצמבר 1984), עמודים 99-97.