גן לאומי קאקון

מבצר ממלוכי הבנוי על יסודות צלבניים.

גן לאומי
אזור:השרון
מאפיינים עיקריים:עתיקות
כניסה:חינם
יישובים סמוכים:אומץ, גן-יאשיה
עונות ביקור:כל השנה

מצב תכנוני:מוצע
שטח:196 דונם

מבצר קאקון, (עמית מנדלסון, 13/12/2002)

גן לאומי קאקון

איך להגיע:

הגן נמצא בצמוד וממזרח לכביש מקומי 5803, מול מרכז הספורט יכון, בין המושבים אומץ וגן יאשיה.

דרך עפר יוצאת מהכביש מול יכון, (הפנייה משולטת), ומובילה אחרי כ- 100 מ' לחנייה מוסדרת (הן לכלי רכב פרטיים והן לאוטובוסים). מהחנייה נמשכת דרך העפר ומקיפה את פסגת הגבעה.

הדרך המהירה לאתר היא בכביש המסתעף מכביש מס' 574, ליד קיבוץ בחן (בו נמצא פארק הסחלבים "אוטופיה").

באתר זה קיימת סכנת פריצה לכלי רכב. מומלץ לא להשאיר ציוד ברכב ללא השגחה. לחנייה בטוחה יחסית לכלי הרכב, ניתן לחנות בחניית מרכז הספורט יכון, כ- 300 מ' מחניית הגן הלאומי. חנייה זו אפשרית בימים ובשעות בהן המרכז פתוח, וההליכה ממנה לגן הלאומי כרוכה בחציית כביש עם שדה ראייה מוגבל.

רקע על גן לאומי קאקון:

תצפית לחורבות קאקון, 2012

האנדרטה למרגלות תל קאקון, 2012

תל קאקון מתנשא לגובה 52 מ' במזרח עמק חפר, ומפסגתו נשקפים נופי עמק חפר והשומרון, ואף קרן הכרמל בצפון. באזור הפסגה נמצאים שרידי מצודה צלבנית-ממלוכית, הכוללים קירות אבן בגובה כמה מטרים, קמרונות וחללים. בקירות המבנה ניתן לזהות מספר אבנים עתיקות יותר הנמצאות בשימוש משני.

המקום היה מיושב ברציפות מהתקופה הרומית ועד 1948.

קאקון נכללה בסניורה הצלבנית של קיסריה, והיתה היישוב המרכזי במזרח הסניורה.

המבצר שוקם בידי בייברס בשנת 1267, לאחר נפילת האזור בידי הממלוכים. בתקופה הממלוכית בוצרה קאקון והיתה למרכז צבאי ומינהלי.

בתקופה המנדטורית, היתה קאקון עיירה ממנה יצאו כנופיות שפעלו נגד יישובי עמק חפר היהודיים. עם פלישת צבאות ערב במלחמת העצמאות, התמקם בקאקון הצבא העיראקי. המקום נכבש בליל 5-4 ביוני 1948, בידי גדוד 33 של חטיבת אלכסנדרוני. בקרב זה נהרגו 16 מלוחמי החטיבה.

לאחר מלחמת העצמאות הוקמה באזור מעברת יכון (כיום מרכז ספורט אזורי), ואחריה המושבים הסמוכים אומץ וגן-יאשיה.

בראשית שנות ה-1990 יוערו הריסות הכפר קאקון, והשטח סביב המבצר מכוסה כיום ביער אורנים, אליו נלווים חרובים, אלון התבור ואלון מצוי (כולם נטועים). בין העצים גדלים בצפיפות עשבי נשרן המכסים את כל שטח הגבעה.

בקרבת המבצר שרדו מספר תמרים, וכן שיחי צבר ואטד.

בקרבת חניית הרכבים הפרטיים נמצאת באר מים ששימשה את תושבי הכפר. הבאר אינה מגודרת היטב, יש בה שלושה פתחים ושתי שקתות בנויות. בסוף ספטמבר 2008 היו מים בבאר בעומק כ- 3 מ' מתחת לפתח.

על חומות המבצר צומח שיכרון זהוב, ולצד החורבות גדל סרפד הכדורים.

באוקטובר 2002 נשתלו בתל מאתיים פקעות רקפות, ביוזמת תושבי האזור.

בקיץ וסתיו 2007 בוצעו עבודות שימור באתר, שכללו את ייצוב הקירות. במסגרת זו הושמד חלק מסבך הצבר שהסתיר את קירות המצודה ונחשפו חלק מהקירות שהיו מכוסים במשך שנים רבות.

גם לאחר עבודות השימור, אין להתקרב לקירות המצודה בשל סכנת התמוטטות.

בשנת 2010 נחנכה בגן הלאומי אנדרטה לזכר חללי חטיבת אלכסנדרוני שנפלו בקרב לכיבוש המקום במלחמת העצמאות.