גן לאומי פארק אשכול

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

גן לאומי פארק אשכול

כרי דשא, חורשות ואגם על גדת נחל הבשור.

גן לאומי
אזור:הנגב המערבי
מאפיינים עיקריים:אתר נופש
כניסה:בתשלום
יישובים סמוכים:עין הבשור
עונות ביקור:כל השנה

מצב תכנוני:מוכרז
שטח:3615 דונם
כולל הרחבה
תאריך הכרזה:17/11/1966, 27/2/1986

פארק אשכול, (עמית מנדלסון, 28/1/2012)

גן לאומי פארק אשכול

איך להגיע:

הגישה לפארק אשכול היא מכביש מס' 241 (צומת גילת - צומת גבולות). הפארק נמצא כעשרה ק"מ מערבית לעיר אופקים.

מרחק הנסיעה מתל אביב לפארק אשכול הוא כ- 108 ק"מ, כאשר דרך הנסיעה המומלצת היא בכביש 4 עד צומת יד מרדכי, כביש 34 עד צומת שער הנגב ואחר כך כביש 232 עד צומת מעון. בצומת מעון יש לפנות שמאלה לכביש 241 ולאחר כשישה ק"מ פנייה ימינה לפארק אשכול. לבאים מצומת גילת המרחק הוא כ- 16 ק"מ (הנסיעה מצומת גילת מתאימה לבאים מכיוון באר שבע או ירושלים).

רקע על גן לאומי פארק אשכול:

האגם בפארק אשכול, ינואר 2012

תל עין הבשור - תחנת הדרכים המשוחזרת, ינואר 2012

בור המים הביזנטי בכנסיית שלאלה, ינואר 2012

פריחה עונתית בפארק אשכול, ינואר 2012

הגן הלאומי משתרע בשטח נרחב ממזרח לנחל הבשור (וכן שטח קטן ממערב לנחל), וקרוי על שמו של לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי (על שמו קרוי גוש ההתיישבות באזור - חבל אשכול).

נקודת העניין המרכזית באתר היא המעיין עין בשור (עין הבשור). זהו מקור המים העיקרי במישורי הנגב המערבי. מימיו חמימים יחסית (20 מעלות צלסיוס) אך מליחים ולא טובים לשתייה. שפיעת המעיין קבועה יחסית, כ- 60 מ"ק לשעה, ובסה"כ כחצי מיליון מ"ק בשנה . לבריכה הובאו דגי גופי ונאווית המלחות.

סביב המעיין פותח החל משנות ה- 60' אתר נופש רחב-ידיים ובו מדשאות וחורשות, המושקות במי המעיין. האתר הוקם ביוזמת יוסף (ג'ו) יחזקאל שהיה אז חבר קיבוץ אורים הסמוך, ושכנע את המועצה האזורית מרחבים להשקיע בפיתוח המקום וכן לוותר על שטחי המרעה במקום. כיום קיבוץ אורים שייך למועצה האזורית אשכול. הפארק נותר בתחום מועצה אזורית מרחבים ומנוהל בידי רשות הטבע והגנים.

באזור הוקמה גם בריכת שחייה שהייתה בריכת השחייה הגדולה בישראל (אולם יובשה לפני כעשור). כיום צומצמו גופי המים בשטח, ומי המעיין מקיימים שני אגמים קטנים שהרחצה בהם אסורה.

לצד המעיין נמצאו שרידי יישובים קדומים - תל עין הבשור במרכז הגן ואתר כנסיית שלאלה בגבעת המצפור.

תל עין הבשור הוא תל קטן ובו יישוב מהתקופות הברונזה הקדומה וההלניסטית. התל נחפר בין השנים 1983-1970 ונמצאו בו ארבע שכבות יישוב, המעניינת שבהן היא תחנת דרכים ממלכתית מצרית מתקופת הברונזה הקדומה, המעידה על שליטה מצרית באזור זה בימי המלך המצרי נערמר, מייסד השושלת הראשונה במצרים (לפני כ- 5200 שנה). בחפירות במקום התגלו מעל מאה גושי טין ששימשו לחתימת כלים, ועליהם טביעות חותמות. התחנה שוחזרה בשנת 2007 וניתן לראות בה מבנה בעל מספר חדרים בנויים לבני בוץ, הכולל חדר למפקד ומרחב שנועד להפקת בירה ולאפיית לחם.

בחלקו המזרחי של הפארק המפותח נמצא תל שלאלה (גבעת המצפור). בגבעה ניצבה במהלך מלחמת העולם הראשונה עמדת מקלע טורקית, שנכבשה ב- 17 באפריל 1917 ע"י חיילים אוסטרליים. החיילים חשפו את רצפת הפסיפס של הכנסייה העתיקה, בה נמצאה כתובת ביזנטית המתארכת את הקמתה לשנת 561 לספירה. רצפה זו הועברה לאנדרטת המלחמה בקנברה, בירת אוסטרליה. ממכלול הכנסייה שרד כיום בור מים גדול ומטויח הצמוד למצפור.

במהלך מלחמת העולם הראשונה נסללה מסילת רכבת מרפיח לבאר שבע, לצרכי אספקה. מסילה זו חוצה את אפיק נחל הבשור בגשר הרוס שיסודותיו ניכרים בשטח, ולצד נקודת החצייה הוצב קרון רכבת.

הכביש העובר לאורך גבולו הצפוני של הגן הלאומי, מצומת גילת לצומת מעון, נסלל ע"י שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1946 ומכונה "כביש הרעב" שכן בסלילתו הועסקו הבדווים מהאזור בתקופת בצורת. הכביש הקיים חוצה את נחל הבשור מעט מצפון, בגשר מודרני המכונה "גשר אברהם" ע"ש אלוף פיקוד הדרום דאז, אברהם יפה ז"ל, לימים מנכ"ל רשות שמורות הטבע.

כיום החלק המפותח של הגן הלאומי משתרע על פני פחות משליש משטח האתר, ואילו חלקים אחרים של הגן הלאומי כוללים יערות פארק נטועים ובתרונות טבעיים המשלימים את שמורת הבשור.

לאורך נחל הבשור גדלה צמחיית נחל מגוונת, בה בולטים עצי אשל וצמחי קנה מצוי. בבתרונות גדלה צמחייה מגונת הכוללת בין היתר שיחי רותם המדבר, לענה חד-זרעית ואחרים. בחורף ניתן לפגוש כאן כלניות אדומות (ריכוז קטן יחסית למרבדי הכלניות במקומות אחרים בסביבה) ואילו בסתיו פורח באתר חצב גלוני (מקבץ קטן צומח בתל עין הבשור, מטרים אחדים משרידי תחנת הדרכים המצרית).

הצג את פארק אשכול במפה גדולה יותר

שירותים למטיילים:

הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.

שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:

אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00

אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00

בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה.

באתר זה אפשרית הקמת מנגלים בפינות שהוקצו לכך. בתחומי הגן הלאומי פועל חניון לילה בתשלום.

הרחצה בפארק אשכול כיום אסורה. מותר שכשוך רגליים בלבד בתעלות המזרימות את מי המעיינות לאגם.

מצב סטטוטורי:

הפארק הוכרז בשטח 3,000 דונם בנובמבר 1966. בפברואר 1986 הוכרזו 615 דונם נוספים כהרחבה לפארק, באזור הכניסה מכביש 241. שטחים נוספים הגובלים בפארק מהווים חלק משמורת הבשור המוכרזת (ממערב ומדרום לפארק) והרחבותיה המוצעות (מצפון לפארק).