שמורת נחל תקוע
שמורת נחל תקוע קניון מרשים בספר המדבר, גדוש באתרי עתיקות ובצמחייה נדירה, ובו נמצאת גם אחת המערות המרשימות בישראל. | |
מבט לנחל תקוע ממנזר חריתון |
על האתר
השמורה משתרעת בקניון העליון של נחל תקוע, לאורך כ- 5.5 ק"מ, בהם חוצה הנחל את קמר בני נעים-תקוע.
מיסלע השמורה גירני ודולומיטי קשה מתקופת הטורון, ובמצוקים פזורות מערות רבות, בהן התגלו שרידים עתיקים.
הבולטת במערות השמורה היא מערת חריטון - מערה קרסטית, שנוצרה בתהליכי המסה מתחת למפלס מי התהום.
המערה היא המערה הקרסטית הגדולה בארץ, עם 55 אולמות וחדרים, ומבוך מורכב של מחילות, שאורכן הכולל 3,450 מ'.
מערה חשובה אחרת בנחל היא מערת אום קטפה, בגדה המזרחית של הנחל. במערה זו נערכו חפירות, שגילוי שרידים פרהיסטוריים מהתרבות האשלית ומהתקופה הכלקוליתית - ע'סולית.
במחצית השנייה של המאה הרביעית לספירה, הקים חריטון - מייסד תנועת הנזירות במדבר יהודה - מנזר בגדת הנחל, הממוקם צפונית למערת חריטון.
המנזר השתייך לטיפוס לאורה (קומפלקס של כוכי התבודדות הפזורים בשטח, וגרעין מרכזי ששימש לפונקציות משותפות לכלל הנזירים).
שטחה הכולל של הלאורה הגיע ל- 450 דונם, ונמצאו בה כ- 35 תאי נזירים, שרידי מגדלי שמירה, טראסות חקלאיות ובורות מים.
בקרבת הלאורה נמצאת ביר אל-ע'וניזיה - מאגר מים גדול, שאגר את מי השטפונות בערוץ המתנקז לנחל תקוע.
דרומית למערת חריטון, נמצאת "המערה התלוייה" של חריטון - מכלול כוך ומערות בשלושה מפלסים, ובהם בורות מים, שרידי קפלה וכוך התבודדות בו נמצאו צלבים עתיקים וכתובות דתיות. ככל הנראה, היה זה מקום התבודדותו של הנזיר חריטון, שהפך לאתר פולחני ומקום עלייה לרגל של מאמינים נוצרים בתקופה הביזנטית.
למרגלות היישוב נוקדים, נובע עין א-סח'רי - מעיין זעיר הנובע בסדק עמוק במצוק הנחל. סביב המעיין נמצאו שרידי מנזר נוסף, ומי המעיין נאגרו לבריכות חצובות במדף הסלע.
בהמשך הנחל, נמצא אתר פולחני המכונה "סלע הצלבים". באתר זה, נמצאת גומחה חצובה בסלע הטבעי, באורך כ- 8 מ' וברוחב 3.5 מ', ובה סותתו חמישה צלבים.
לצד "סלע הצלבים", חצובים שלושה גרמי מדרגות, ומספר שבילים קדומים מובילים למקום.
בתחומי השמורה נובעים שני מעיינות נוספים, עין א-נטוף, המטפטף מסדק במצוק דרומית למערת חריתון, לבריכה זעירה חצובה, ומעיין ניקבה הנובע מעל למצוק מערת חריתון. בעין א-נטוף צומחים שרכי שערות-שולמית וצמחי עדשת-המים, כמו גם שיח תאנה במצוק.
צומח השמורה הוא בתת ספר ים-תיכונית, שמרכיביה כוללים סירה קוצנית, מרווה ריחנית, צמר מפוצל ועוד. במצוקי השמורה יש שפע מינים נדירים, ובפרט נץ חלב הרודיאני - מין ייחודי לספר מדבר יהודה.
מינים נדירים נוספים הם מרור שנהבי ואירוס שחום. בוואדי אבו-מחרב, מחוץ לתחום השמורה, נמצאת אוכלוסייה חשובה של חלמונית גדולה.
בין בעלי החיים הנראים באזור, ראויים לציון צבאים ודרבנים.
מיקום וגישה
השמורה משתרעת לאורך הקניון העליון של נחל תקוע, מכביש 356 במערב עד קו אורך 175 במזרח.
בתחום השמורה עוברים שלושה שבילי טיול מסומנים: כחול 8355 מהרודיון דרך מנזר חריטון עד ביר אל-עוניזיה (מפגש דרך רכב), אדום 8358 מצומת תקוע בכביש 356, המתחבר לשביל הכחול, ושביל שחור 8356 מביר אל-עוניזיה למערת חריטון, המערה התלוייה וסיום בתקוע ב'.
כמו כן, דרך הגישה מתקוע ב' לתקוע ד', חולפת בגבול השמורה ומאפשרת תצפית נוף יפה.
הטיול בשמורה מחייב תיאום בטחוני !
הכניסה למערת חריטון מחייבת תיאום, וליווי של אדם המכיר היטב את המערה. יש להצטייד בפנסים. הביקור כרוך בזחילה ובשימוש בחבל (אין לסמוך על תקינות החבלים הנמצאים במערה)!
שירותים למטיילים
מגרש חנייה ודרך גישה מהיישוב תקוע.
עונות ביקור
כל השנה.
קישורים נוספים
שמות נוספים לאתר
ספרות מומלצת
- מדבר יהודה הצפוני - סקר נוף ומסלולי טיול, מנחם מרקוס (סקירה של קמר בני נעים - תקוע בעמ' 13-10).
- מסלולי סיור בוטניים בספר מדבר יהודה - עופר כהן, אבי שמידע, רת"ם - כתב עת לנושאי שדה בוטניים בארץ ישראל, גליון מס' 26 - אפריל 1988.
- המדבר של העיר הקדושה - יזהר הירשפלד, הוצאת יד בן-צבי, 2002.
- סקר ארכיאולוגי של ישראל - מפת הרודיון (הר הורדוס) (108/2) - יזהר הירשפלד, הוצאת אגף העתיקות, תשמ"ה - 1985.