רילה - טרק שבעת האגמים

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

דף הבית   /   מדור כתבות תיירות   /   טיולים מעבר לים   /   רילה - טרק שבעת האגמים

טרק שבעת האגמים בהרי רילה - טיול חובה למטיילים בבולגריה

1500 ק"מ מישראל נמצאת בולגריה, אחת המדינות היפות והשלוות בהרי הבלקן. שני רכסי הרים במדינה אהובים במיוחד על המטיילים הישראליים, הרי רילה (שבפסגתם - הר מוסאלה - שיא הגובה בבלקן, רום 2925 מ'), והרי פירין (שפסגתם היא השלישית בגובהה בבלקן, רום 2907 מ'). בקיץ 2024 יצאנו לטיול בן 10 ימים בבולגריה, מחציתו בהרי רילה ומחציתו בהרי פירין. בטיול זה בחרנו להתבסס על רכב שכור וטיולי יום המבוססים על לינה בשתי עיירות, ספרבה בניה (Sapareva Banya) ובנסקו (Bansko). כמובן שניתן גם לבצע טרקים בני מספר ימים הכוללים לינת שטח, אך הדבר מחייב היערכות ייעודית וניסיון קודם בטיולי שטח.

בכתבה זו אנו מציגים את מסלול "שבעת האגמים", אחד השבילים היפים והפופולאריים בבולגריה. טיילנו במסלול זה בסוף יוני 2024. התחלת המסלול

הדרך הקלה למסלולים רבים בהרי בולגריה היא בסיוע רכבל. במקרה זה, מדובר על רכבל פתוח (מה שפחות מתאים לבעלי פחד גבהים). הרכבל יוצא מהכפר, ברום 1585 מ', ומגיע לתחנה עליונה ברום 2100 מ'. חשוב מאד בתכנון הטיול לשים לב לשעות הפתיחה של הרכבל, כי אם מסיימים את הטיול בשעה מאוחרת, יש סיכון ממשי לפספס את הרכבל האחרון, ואז תידרשו ללכת עוד כשעתיים ויותר בירידה ממושכת חזרה לרכב.

כמו כן, מומלץ להצטייד במפת המסלול, הן מפת נייר מודפסת והן מפות אופליין באפליקציות ניווט. אנו ממליצים על אפליקציית mapy.cz החינמית. יש להתקין ולהוריד מראש לפלאפון מפות אופליין של בולגריה.

מנזר Stavrovouni

עם ההגעה לבקתה העליונה ברכבל, נמשיך בשביל מסומן היוצא ממש מאחורי הבקתה וממשיך בעלייה מתונה. תחילת השביל בנוף שיחייה בגבול היער, ובהדרגה אנו עולים לאזורים העשבוניים - אחו אלפיני. האגם הראשון אינו רחוק מהמסלול, אבל הגישה אליו היא משביל צדדי (יש ללכת ולחזור באותה דרך) ולכן צפינו עליו מרחוק בלבד.

מכאן נסענו לדירת האירוח הראשונה שלנו, בכפר הציורי Pano Lefkara. אחרי שקצת הסתבכנו עם החנייה בסמטאות הצרות, התארגנו ויצאנו לשיטוט ערב קצר. הכפר Pano Lefkara

בבוקר הקדשנו כשעה לשיטוט נינוח בסמטאות , ויצאנו למסלול מאולתר בדרכי עפר באזור מאגר Dipotamos. זהו אזור גבעות עם כרמי זיתים ושיחייה, נמוך יחסית (פחות מ- 200 מ' מעל פני הים) ודי חם בימי הסתיו. התצפית למאגר מרשימה, אך לא אמליץ להגיע אליו במיוחד כחלק מטיול ראשון או שני בקפריסין. תצפית מאגר Dipotamos

כעת נסענו כשעה בכביש המהיר מלרנקה מערבה, חלפנו על פני לימסול וגורדי השחקים שבה ופנינו בכבישים מתפתלים לעבר אתר העתיקות Kourion.

כאן נמצאים שרידי עיר הלניסטית ורומית בראש גבעה הצופה לעבר מפרץ וצוקי Episcopi. המקום נמצא טכנית בתחום מובלעת בריטית של חצי האי אקרוטירי, אולם בשטח אין כל סימן לכך שיצאנו מקפריסין היוונית לטריטוריה בריטית.

צוקי Episcopi

הכניסה לעתיקות כרוכה בתשלום, אך גם מי שאינו חובב ארכיאולוגיה, ייהנה מההליכה בגבעות הצופות על הים והמצוקים. נוכל לפגוש כאן אלמנטים המוכרים לנו מערים עתיקות אחרות, כולל תיאטרון, כנסיות ובתי מרחץ, וגם קצת פסיפסים שלא השתמרו היטב אבל כוללים קטעים מהמיתולוגיה היוונית.

באור אחרון יצאנו ברכב לעבר הכפר Saittas ולמלון, בצידם הדרומי של הרי טרודוס - גוש ההרים המרכזי בקפריסין.

ביום הרביעי החלטנו לצאת לטיול רגלי מהמלון עצמו ,לעבר מנזר ומפלי Mesa potamos החביבים. שילבנו קטעים ניכרים של הליכה בדרכי יער רחבות ולא מסומנות. יש לציין שגם את החלק הזה בטיול אפשר היה לקצר ולהגיע לנקודות אלו ברכב, ולפנות יותר זמן לביקור בכפרים או מסלולי הליכה בחלק הגבוה יותר של ההרים. במהלך היום הספקנו גם לבקר בגשר הכפול שלמרגלות הכפר Saittas ובמפלי הכפר Trimkilni - "מלכודת תיירים" חביבה (הכניסה בתשלום) ולא מומלצת בהשוואה למפלי Mesa potamos החינמיים או מפלים שבהם ביקרנו בימים הבאים. בלילה ישנו בדירת נופש בפאתי הכפר Pano platres, שהוא אחד הכפרים התיירותיים ביותר באזור.

שביל אטלנטה

ביום החמישי סופסוף הגענו לאחד ממסלולי ההליכה הכי יפים בקפריסין, Atalanata trail. זהו שביל מעגלי ארוך ומתון המקיף את פסגת הר אולימפוס - הגבוה בהרי קפריסין. השביל, שמתחיל ומסתיים בכפר Troodos, עובר ברום כ- 1800-1700 מ' ואורכו כ- 13 ק"מ. בניגוד למסלולים בהם טיילנו עד כה, המסלול מסומן וקל מאד לניווט. לאורך הדרך יערות מרשימים של עצי אורן שחור וכן נוכל לראות כאן עצי ערער מבאיש ומעט פרטים של ארז קפריסאי. במסלול יש שלטי הסבר גיאולוגיים, וכן נוכל לפגוש מעיין זעיר, מכרה כרום נטוש ועץ ערער בן כ- 800 שנה. הפריחה הסתווית הייתה דלה ביותר, אולם הנופים היו מדהימים.

בין עצי האורן השחור - שביל אטלנטה

כיוון שנותרו לנו עוד כשעתיים וחצי פנויות, יצאנו לשביל נוסף המתחיל בסמוך - Peresephone trail. זהו שביל "הלוך ושוב" המיועד למשפחות. אנו הלכנו בכיוון אחד (עד לתצפית מרהיבה לעבר חצי האי אקרוטירי) וחזרנו בדרכי יער מדרום לבסיס חיל האוויר הבריטי הסמוך לכפר. חזרנו לישון ב- Pano platres.

שביל Peresephone

ביום השישי, נסענו מעט אל חוות הדגים Psilo Dendro. מכאן יוצא אחד משבילי ההליכה הפופולאריים ביותר בקפריסין - Kaledonia trail. השביל חולף לאורך פלג זורם ובו שני מפלים (עליון ותחתון) המכונים מפלי קלדוניה, שמה הלטיני של סקוטלנד. את השם נתנו נוסעים סקוטיים במאה ה- 19... לאורך הדרך עצי דולב בגווני שלכת והמסלול מקסים. לקראת הצהריים הולכים ומתרבים מטיילי סוף השבוע, וכדאי לצאת למסלול בשעה מוקדמת.

נוף באזור מפלי קלדוניה

מראש השביל (עלייה משמעותית של מאות מטרים בגובה), יש שתי אופציות לחזור חזרה ברגל לנקודת ההתחלה. בחרנו באופציה הארוכה דרך פסגת Pouziaris. סימון הפנייה לעבר הפסגה הוא לקוי, ואפליקציית All trails עזרה באיתור. מהפסגה נשקף כמובן נוף יפה, ומכאן ירידה ממושכת ביערות האורן הקפריסאי והאלון הזהוב (העץ הלאומי של קפריסין), עם נישנוש פירות קטלב פה ושם, עד לנקודת ההתחלה. יצאנו ממגרש חנייה ריק בבוקר וחזרנו למגרש מלא עד אפס מקום במטיילים, אך בגלל תזמון ההליכה לא סבלנו מעומס מטיילים.

נקודת הלינה האחרונה שלנו בהרי טרודוס נקבעה בכפר Tris Elies. בדרכנו לשם קפצנו לביקור קצר במפלי Chantra הנמצאים מעל הכפר Foini וכן מסלול הליכה מאולתר לעבר גשר Piskopi, אחד ממספר גשרים עתיקים שהקימו הסוחרים הוונציאניים בשנות שלטונם בקפריסין במאה ה-16. על הגשר עצמו פורחת רקפת קפריסאית בימות הסתיו.

איתור דירת הנופש ב- Tris Elies התגלה כמשימה מאתגרת, ותמרוני החנייה בסמטאות הצרות אף הם היו לא פשוטים.

אחד הגשרים הוונציאניים

את היום השביעי פתחנו במסלול הליכה קצר מהקצה המערבי של Tris Elies לשני גשרים ונציאניים עתיקים (מומלץ לחזור באותה דרך). לאור התחזית הגשומה, והצורך להחזיר את הרכב בסוף היום בלרנקה, המשכנו את הטיול כמסלול נסיעה עם הליכות קצרות ונוף מדהים מהכביש.

נוף בשביל הגשרים הוונציאניים

נסענו בכבישים צרים ומתפתלים, חלפנו על פני אנדרטה די חדשה לחללי מלחמות הבלקן ב- 1912, וקפצנו לשיטוט קצר בכפר Pedoulas. כאן, במבנה ישן בעל גג רעפים, נמצאת כנסייה ובה ציורי קיר בני 550 שנה (Archangelos Michael Church). הכניסה בחינם ומרשימה ביותר לחובבי אמנות ונצרות.

ציורי קיר עתיקים בני 550 שנה בכנסיית Archangelos Michael Church

מ- Pedoulas המשכנו לעבר הכפר Kakopetria. כפר זה זכה למוניטין תיירותי רב. חנינו לצד הכניסה לכפר העתיק הבנוי בשלוחה שבין שני פלגי מים זורמים, ויצאנו לשיטוט רגלי קצר בסמטאות. בקרבת הכפר, נמצאת אחת הכנסיות החשובות בקפריסין, Agios Nikolaos Tis Stegis, שהוקמה כבר במאה ה- 11, אלא שהיום היה יום שני והכנסייה סגורה (ועל כן ביקרנו כתחליף בכנסייה ב- Pedoulas).

בין סמטאות הכפר Kakopetria

מכאן נסענו לעבר בירת קפריסין - העיר החצויה ניקוסיה (לפקוסה בשמה הקפריסאי). מצאנו חנייה קרוב לעיר העתיקה והלכנו לראות את מעבר הגבול הקפריסאי-טורקי. הליכה בסמטאות הסמוכות הובילה אותנו לנקודות תצפית נוספות לעבר שטח החיץ של האו"ם. אנו לא הקדשנו זמן רב לניקוסיה, אבל בהחלט מומלץ להקדיש לה יום שלם.

מעבר הגבול הקפריסאי-טורקי בניקוסיה

בדרכנו לעבר סוכנות ההשכרה, נותר עדיין מעט זמן פנוי ולכן קפצנו לאגם Orukilni הנמצא בצידה הצפוני של לרנקה. כאן יש מגדל תצפית על להקת פלמינגו החורפת באגם.

בערב ביקרנו בכנסיית סנט לזרוס, וראינו את קברו הריק (השני) של לזרוס. לפי האמונה הנוצרית, לזרוס (אלעזר) הוקם לתחייה בידי ישו הנוצרי, ובמקום קבורתו הראשון בכפר אלעיזריה ליד ירושלים יש מספר כנסיות. בקפריסין מאמינים כי לאחר תחיית לזרוס, הוא עקר לקפריסין ובה מת ונקבר בפעם השנייה. ליום האחרון, תוכנן טיול קצר באזור אגם המלח, אך שעת הטיסה המוקדמת ועייפות של המטיילים הובילו אותנו להתפנק עוד קצת במלון...

אנו מקווים לחזור לקפריסין לטיול נוסף שיתמקד באזור פאפוס ומערב הרי הטרודוס. יש עוד הרבה מה לראות!

לטיול זה ואחרים מומלץ להצטייד בביטוח נסיעות לחו"ל.