קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
שמורת עינות צוקים
דף הבית / טיולים במרכז / טיולים בצפון מדבר יהודה / שמורת עינות צוקים
שמורת עינות צוקים - מעיינות מים חיים על גדת ים המוות
בריכה בחלק הדרומי של השמורה, (עמית מנדלסון, 16/10/2003)
- שמורת טבע
- מאפיינים עיקריים:נווה מדבר
- אזור:צפון מדבר יהודה
- מפת סימון שבילים: 8 - צפון מדבר יהודה
- מיקום: חוף ים המלח, דרומית לקלי"ה
- עונות ביקור:כל השנה
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:נגיש
- כניסה:בתשלום
- מצב תכנוני:מוכרזת יו"ש
- שטח:2700 דונם
- תאריך הכרזה:22/6/1988
עוד אתרים בסביבה
הצעות טיול
איך להגיע
השמורה משתרעת בצמוד וממזרח לכביש מס' 90, דרומית לקיבוץ קלי"ה ולגן לאומי קומראן. הכניסה המוסדרת לשמורה היא 3 ק"מ דרומית למסעף הגישה לקלי"ה וקומראן.
אורך השמורה הוא כ- 5.5 ק"מ מצפון לדרום, כאשר גבולה הצפוני הוא כק"מ דרומית לנחל קומרן, וגבולה הדרומי הוא ליד אבנת.
פרט לכניסה המוסדרת לשמורה, אסורה הכניסה לשאר ריכוזי המעיינות ולרצועת החוף, למעט ביקור במצד מזין הנמצא בקצה הדרומי של השמורה, בקרבת המוסד החינוכי אבנת.
מטעמי בטיחות אין כיום גישה מהשמורה לחוף ים המלח.
רקע על שמורת עינות צוקים
בשמורה נמצאים מספר ריכוזי נביעות מים מתוקים, למרגלות מצוק ההעתקים ומעל לים המלח: עינות צוקים (עין פשחה), עינות קומרן ועינות תנור.
מעיינות אלו מקיימים אחת מנאות המדבר הגדולות בארץ. בשל מיקום השמורה לחוף ים המלח היא זכתה לכינוי "השמורה הנמוכה בעולם", אם כי תואר זה מתאים גם לשמורה נוספת - שמורת קנה וסמר הסמוכה.
השמורה חולקה לשלושה אזורים:
- מרכז השמורה - פתוח לציבור בתשלום, ועם אפשרות רחצה בבריכות.
- דרום השמורה - פתוח רק במסגרת סיורים מודרכים ("השמורה החבויה"), והגישה אליו היא מהחלק המרכזי.
- צפון השמורה - אזור סגור למטיילים. באזור זה נובעים עינות קומרן ועינות תנור.
הצומח הבולט בשמורה כולל עצי אשל (אשל היאור ואשל מרובע), ולצד פלגי המים בולטים קנה מצוי, עבקנה שכיח, סמר ימי, בן-טיון בשרני ועוד. באזורים המאופיינים במליחות בינונית וגבוהה גדלים צמחי מלחה כמו בן-מלח מכחיל, כף החתול השרועה, אוכם חד-ביתי ואוכם שיחני.
בבריכות השמורה שוכנת אוכלוסיית דגים מהמינים נאווית ים-המלח, נאווית מצויה, אמנון הירדן (האוכלוסייה הנקייה ביותר גנטית בישראל) ואמנון מצוי, וכן מגוון רכיכות וחרקי מים.
על עצי האשל בשמורה נמצאת אוכלוסייה חשובה של חרק אנדמי לחוף ים המלח, הנמלה האורגת. מין זה התקיים גם בנחל ערוגות שבשמורת עין גדי אולם אוכלוסייתו שם ספגה פגיעה קשה, ואוכלוסיית עינות צוקים היא כיום האוכלוסייה המשמעותית ביותר.
מין חרק נוסף נקרא "ערצב ים המוות", הוא זוהה לראשונה ע"י הבוטנאי טוביה קושניר בשנות ה- 1930, ולאחר כחמישים שנה הוגדר רשמית כמין חדש למדע. כיום, הולך ונדחק מין זה מפני ערצב טלי הים-תיכוני, שחדר לאזור ים המלח דרך שפכי הביוב לאורך נחל קדרון.
סבך האשלים מהווה מקום קינון לעופות רבים, וביניהם דרור הירדן, ומוקד משיכה גם ליונקים שונים שעיקר מחייתם במצוקי ההעתקים הסמוכים לשמורה, כמו צבוע, זאב, תן ויעל.
בקרבת הכניסה לשמורה נמצא אתר ארכיאולוגי ובו מתקן חקלאי קדום שמטרתו לא ברורה. ייתכן שמפעל זה שימש לייצור שמן האפרסמון, שגודל בתקופות קדומות בחוף ים המלח (אין מדובר על הצמח המכונה כיום אפרסמון).
בקצה הדרומי ביותר של השמורה נמצא מצד קדום - מצד מזין. שמו של האתר שומר על שם עיר קדומה בנחלת שבט יהודה - מידין, אחת משש ערי המדבר המוזכרות בספר יהושע ט"ו ס"א: "בַּמִּדְבָּר - בֵּית הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה." באתר נמצא גם מעגן סירות קדום.
הנביא יחזקאל מנבא על זרם מים חיים שיצא מבית המקדש אל ים המלח, שיהפוך לים שורץ דגים - "הָיָה יעמדו (עָמְדוּ) עָלָיו דַּוָּגִים, מֵעֵין גֶּדִי וְעַד-עֵין עֶגְלַיִם" (יחזקאל מ"ז 10). אחת ההצעות לזיהוי "עין עגלים" הנזכרת היא כאן בעינות צוקים (אם כי התיאור יכול להתייחס גם לנביעות אחרות בחוף ים המלח).
לצד כביש מס' 90, ממערב לכביש, נמצא "סלע הקרן הבריטית", מצוק הצמוד לכביש ובו סימנו אנשי הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל (PEF) את מפלס ים המלח בשנים 1960-1913. בעבר הגיע הים עד למרגלות הסלע, ואילו כיום נסוג הים מזרחה, מה שאפשר גם את סלילת כביש 90 לאחר מלחמת ששת הימים. מצוק זה היווה בעבר את המכשול הקשה ביותר למעבר לאורך החוף המערבי של ים המלח.
ירידת מפלס מי ים המלח (מרום 394 מ' מתחת לפני הים התיכון לפני מספר עשרות שנים, לרום כ- 430 מ' מתחת לפני הים התיכון כיום - 2013), הביאה לנסיגת קו החוף במאות מטרים (כ- 2 ק"מ בחלק הצפוני של השמורה), וכן להיווצרות "קניונים" עמוקים מהמעיינות בדרכם אל ים המלח. קניונים אלו נטולי צמחייה כמעט לחלוטין בשל המליחות הגבוהה, ומאופיינים בזרימה מהירה יחסית של המים לעומת הזרימה האיטית במעיינות בעבר - דבר המשפיע על החי והצומח. בעיה נוספת היא אפשרות לנסיגת מפלס המים המתוקים, ונביעת המעיינות בשטחים מלוחים יותר. כתוצאה מכך, נמצאת השמורה בסכנת פגיעה קשה, ובפרט התייבשות הבריכות הרדודות שבתחום השמורה. איום נוסף הוא דרישת הרשות הפלסטינית לניצול מי השמורה (הנמצאת מעבר לקו הירוק) לצרכי האוכלוסייה הפלסטינית.
מרבית השטח שנחשף כתוצאה מנסיגת ים המלח אינו נכלל בשמורה, והסבירות להכללתו בעתיד בשמורה קלושה בשל הסכמי אוסלו ב' המחייבים הסכמת הרשות הפלסטינית להכרזת שמורות טבע חדשות בתחומי יהודה ושומרון.
השמורה נשרפה מספר פעמים לאורך השנים, בעיקר כתוצאה מפעילות צה"ל באזור.
שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים
הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.
שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:
אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00
אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00
בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.
הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה.
בחלק המרכזי ניתן לרחוץ במספר בריכות.
החלק הדרומי - "השמורה החבויה" פתוח למטיילים רק בתיאום מראש ובליווי מדריך של השמורה.
הצעות טיול בסביבת שמורת עינות צוקים
קישורים נוספים וספרות מומלצת
- הקמת סכר ליד עינות צוקים תנסה להציל את השמורה - צפריר רינת, "הארץ", 22/2/2011.
- מול ים המלח: אגם עין פשחה בסכנת התייבשות - עדי חשמונאי, NRG, יום 23/11/2011.
- הדרך לאורך חוף ים המלח בין קומראן לעין גדי בימי הבית השני - רועי פורת, "קתדרה" 121, תשס"ז (קובץ PDF).
- קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת עינות צוקים).
שמות נוספים לאתר
שמורת עין פשחה.