שמורת תל מקנה ונחל תמנה

תל מקנה - אתר ארכיאולוגי חשוב המזוהה עם העיר הפלשתית עקרון, ולצידו פלג מים זורם.

בריכה בנחל תמנה, (עמית מנדלסון, 21/5/2016)

שמורת טבע
מאפיינים עיקריים:עתיקות, בית גידול לח
אזור:השפלה
מפת סימון שבילים: 10 - גוש דן וחוף פלשת
מיקום: מזרחית לקיבוץ רבדים
עונות ביקור:כל השנה
רמת קושי:לכל המשפחה
נגישות לנכים:לא נגיש
כניסה:חינם
מצב תכנוני:תכנון מתקדם
שטח:393.335 דונם

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול

אתרי ביקור

איך להגיע

דרך עפר מסומנת ירוק 10516 יוצאת מהכניסה לקיבוץ רבדים, חולפת לאורך פאתי הקיבוץ ומגיעה לנחל תמנה. לצד הנחל עוברת הדרך במעבר תחתי מתחת לכביש 6, ומגיעה לצומת עם דרך מסומנת אדום 10515, בה ניתן להמשיך לעבר תל מקנה. בצומת השבילים (מרחק 4 ק"מ מקיבוץ רבדים), נמצאת הנקודה המכונה "עין יובל" והמשמשת כאתר שכשוך למטיילים.

בחורף (ובתקופות של השקייה חקלאית אינטנסיבית בגידולי השלחין), הדרך אינה עבירה לרכב פרטי.

רקע על שמורת תל מקנה ונחל תמנה

בתי בד בתל מקנה, מאי 2016

באר בתל מקנה, מאי 2016

תל מקנה ממוקם כשני ק"מ מזרחית לקיבוץ רבדים. זהו אחד מהתילים הארכיאולוגיים הגדולים באזור, המשתרע על פני כ- 200 דונם. שמו העברי של האתר ניתן לו עפ"י השם הערבי תל אל-מוקנע.

בתל התגלו שרידיה של העיר הפלשתית עקרון, אחת מחמש ערי הפלשתים, שנחפרה בעיקר בשנות ה- 1980. לאחר גילויה בשנת 1996 של "כתובת עקרון" - כתובת הקדשה למקדש העיר, בה מוזכר במפורש "שר עקרון", הפך זיהוי המקום וודאי (ועם זאת, עד כה, לא הוחלף רשמית שם האתר).

ראשיתה של עקרון כעיר כנענית בתקופת הברונזה התיכונה (מאה 17 לפנה"ס ואילך). בתקופת הברזל הפך המקום ליישוב פלשתי חשוב, המוזכר כנקודת ציון בגבול שבט יהודה - "ויצא הגבול אל כתף עקרון מצפון" וכן כאחד מיישובי נחלת שבט דן (שלא הצליח להשתלט עליה). עקרון מוזכרת גם בנדודי ארון הברית בשבי הפלשתים (שמואל א' ה'), ובמקורות נוספים כולל תעודות אשוריות.

העיר דעכה בעקבות הכיבושים האשוריים והבבליים עד שנעזבה כליל. בתקופה ההלניסטית ואילך הועתק השם "עקרון" מרחק כעשרה ק"מ צפונה לאזור הכפר הערבי עאקיר (כיום קריית עקרון).

בחפירות באתר התגלה מצבור מרשים של בתי בד (חלקם ניתנים לביקור בשטח), ובצפון-מערב התל הוסדר מצפור עם סככת הצללה.

מרבית שטחי התל משמשים כיום כשטח גידולי שדה, וניתן להבחין בחלקים קטנים בלבד מהשרידים הארכיאולוגיים שנחפרו באתר. חלק מהממצאים מוצגים כיום במוזיאון לתרבות הפלשתים באשדוד (בעבר הוצגו הממצאים בתחומי קיבוץ רבדים הסמוך).

למרגלות התל, בצידו הצפוני-מערבי, נמצאת באר מים (סולם מאפשר ירידה למים).

מצפון לתל עובר אפיקו של נחל תמנה, בו יש פלג זורם המוקף בצמחיית גדות סבוכה (בפרט קנה מצוי) - אחד ממספר בתי גידול לחים בשוליה המערביים של השפלה, בדומה לשמורת מעיינות גיבתון. כיום מתוכנן צמצום השאיבה בנחל תמנה, אליו הושב הדג האנדמי לבנון הירקון. הצמחייה הסבוכה מושכת מגוון בעלי חיים ומשמשת כאתר קינון לציפורים.

במפגש נחל תמנה עם כביש 6 אפשרית גישת מטיילים לשכשוך בנחל.

השמורה כוללת הן את תל מקנה (ייתכן שבהמשך התכנון, יוגדר התל כגן לאומי - ייעוד נכון יותר תכנונית) והן את ערוץ נחל תמנה, ממפגש הנחלים ענות ותמנה ולאורך 3 ק"מ במורד נחל תמנה (עד למרחק כחצי ק"מ מערבית לכביש 6). הואיל ובמורד נחל תמנה עובר הגבול בין מחוזות ירושלים והדרום של משרד הפנים, השמורה מורכבת משלושה גושים: גוש עיקרי בתל מקנה ובמעלה נחל תמנה, ועוד שני גושים קטנים ממערב לכביש 6. לא מן הנמנע כי בעתיד תוגש תוכנית להרחבת השמורה בשטחי נחל תמנה במחוז הדרום.

תוכנית השמורה הוגשה לוועדה המחוזית מרכז בדצמבר 2016. נוסף ל- 393.335 דונם לשמורת טבע, כוללת השמורה גם את השטחים החקלאיים המעובדים בתל מקנה (171 דונם), המוגדרים כ"קרקע חקלאית פתוחה" ללא בינוי.