טיילת הר שכניה

דף הבית / טיולים בצפון / טיולים בגליל התחתון / טיילת הר שכניה

טיילת הר שכניה

טיילת הר שכניה - שביל נופי הצופה לגליל התחתון ולעמק זבולון.

נקודת עניין
אזור:הגליל התחתון
מפת סימון שבילים: 3 - הגליל התחתון והעמקים
מיקום: לצד היישוב שכניה
גישה:לכל רכב
שבילי טיול:לא מסומן
עונות ביקור:כל השנה
שמורת טבע:לא
רמת קושי:לכל המשפחה
נגישות לנכים:כן
שעות ביקור:ללא הגבלה
כניסה:חינם
תאריך ביקור:2/8/2013
תאריך ביקור אחרון בשטח:25/4/2014

טיילת הר שכניה, (עמית מנדלסון, 2/8/2013)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

טיילת הר שכניה

טיילת הר שכניה, אוגוסט 2013

מערת שכניה, אוגוסט 2013

הר שכניה נמצא בחלקו המערבי של רכס הרי יטבת - רכס ארוך המתנשא מצפון לבקעת בית נטופה, על ההר הוקמו שלושה יישובים סמוכים, מנוף, שכניה וקורנית. לצד הכביש המקשר בין היישובים, הוסדרה טיילת באורך כ- 800 מ', הנגישה למוגבלי תנועה, ומאפשרת תצפית יפה לעבר מפרץ חיפה.

שמו של הר שכניה ניתן על שמה של משמרת הכהונה שכניה, משמרת הכהונה העשירית מתוך 24 משמרות כהונה ששירתו בבית המקדש. לאחר חורבן ירושלים, עקרו משמרות הכהונה לגליל, ולפי המסורת, משמרת שכניה ישבה בכפר כבול, הנמצא קילומטרים ספורים ממערב לנו - למרגלות ההרים.

מהטיילת ניתן לגשת גם למערת שכניה, מערה קרסטית עמוקה בה שרדו נטיפים קטנים. המערה מאכלסת מדי פעם עטלפים, ולכן, בנוסף לחשיבותה הגיאולוגית, הוגדרה המערה כחלק משמורת הר שכניה ומערת שכניה והביקור בה מותר רק בחודשי הקיץ והסתיו. הגישה למערה אינה מיועדת למוגבלי תנועה או למתקשים בהליכה.

המערה צופנת בחובה סוד אפל, כפי שמסופר באחד מהשלטים בטיילת. כאן פוענחה תעלומת הירצחו של שומר אדמות הקק"ל, ישראל בן-זאב (לאופר) ז"ל. ישראל בן-זאב נולד במושבה יסוד המעלה, משם עבר לעבוד בפרדסי פתח תקווה ובשנת 1930 הפך לשומר אדמות קק"ל בעמק זבולון, שהיה אז אזור כמעט ללא התיישבות יהודית. עד לפרוץ המרד הערבי בשנת 1936, התגורר ישראל עם משפחתו בעכו הערבית, ולאחר מכן עבר לשכונת סביניה (קריית ביאליק של ימינו).

ב- 9 באוגוסט 1938 מסר ישראל את סוסתו בהשאלה לידיד בדווי שהבטיח להשיבה למחרת היום. הבדווי לא השיב את הסוסה, ולכן יצא בן-זאב לבדו לכפרו של הבדווי, הכפר דאמון (כיום הרוס, בפאתי כאבול שממערב לנו) - ומאז נעלמו עקבותיו.

חיפושים ממושכים של בנו, זאב, בסיועו של גיורא זייד - בנו של השומר אלכסנדר זייד - הביאו לפתרון התעלומה בשנת 1990. התברר כי ישראל בן-זאב נרצח בידי שלושה בדווים מהאזור כ"כרטיס כניסה" לכנופיה מקומית, וגופתו נקברה במערת שכניה שנודעה מאז בקרב ערביי האזור בשם "ביר אל-יהודי" - "בור היהודי".

במרץ 1990 התגלו עצמותיו של ישראל בן-זאב תחת גל אבנים במערת שכניה, ולאחר אימות הזיהוי, הובאו העצמות לקבורה בסמוך לקבר אלמנתו בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.

שלט הנצחה המספר את סיפורו של בן-זאב נמצא במרכז הטיילת, זאת בנוסף למצבת זיכרון בפתח המערה עצמה.

איך להגיע:

הכניסה לטיילת היא מהכיכר בכניסה ליישובים שכניה וקורנית.

לבאים מרוב חלקי הארץ, כדאי להגיע למחלף המוביל ולפנות בו לכיוון חיפה.

אחרי כקילומטר, בצומת יפתחאל, נפנה ימינה (צפונה) לכביש 784, נחלוף על פני כפר מנדא ונעלה לכיכר בצומת מורשת. נמשיך צפונה ונעבור על פני הכפר כאוכב - אבו אל-היג'א. אחרי כאוכב, נפנה שמאלה לעבר שכניה וקורנית.

לא הוסדרה חנייה ייעודית עבור מבקרי הטיילת. בכיכר הכניסה ליישובים נפנה ימינה לעבר שכניה וקורנית, וניתן לחנות בשוליים הרחבים של הדרך או לחנות בתחום היישובים עצמם.

לבאים מאזור חיפה והקריות, כדאי להגיע לצומת אבליים ומשם להמשיך בכביש 781 עד לצומת מורשת, ושם נפנה שמאלה לעבר כאוכב ויישובי הר שכניה כמתואר לעיל.

על האתר: טיילת הר שכניה:

מערת שכניה, אוגוסט 2013

ההליכה בטיילת היא לאורך 800 מ' הלוך ושוב, מכיכר הכניסה לשכניה וקורנית בואכה כביש הגישה למנוף.

בקצה המזרחי של הטיילת נמצא מצפור אבי, ע"ש חבר מנוף, אבי חנין ז"ל, מיוזמי הטיילת וממקימיה.

הקצה המערבי של הטיילת הוא במפגש עם דרך עפר מסומנת שחור (החוצה את יער שכניה ומגיעה לכביש 781 ליד היישוב מצפה אבי"ב). נקודה זו נמצאת במרחק 600 מ' מהיישוב מנוף, אך לא הוסדר שביל נוח מקצה הטיילת עד ליישוב זה.

מהטיילת ניתן לסטות לביקור במערת שכניה. כאשר הולכים מכיוון כיכר שכניה מערבה, נגיע לאחר 280 מ' למסעף דרך עפר הפונה שמאלה (דרומה), ומתעקלת מזרחה במקביל לטיילת אך במפלס נמוך יותר. נלך לאורך דרך זו כ- 400 מ' עד שנגיע למפגש עם סימון שבילים כחול (המקשר את כאוכב עם הכפר כאבול). במפגש ניצב שלט ירוק של רשות הטבע והגנים, האוסר על הכניסה למערת שכניה כדי להגן על אוכלוסיית העטלפים שבאתר. לאחר בירור עם האקולוג המחוזי בשנת 2013, הכניסה למערה מותרת בחודשי הקיץ והסתיו.

לצד השלט נעזוב את דרך העפר ונפנה ימינה עם השביל היורד לחורש הפתוח.

לאחר ירידה קצרה של כ- 30 מ', השביל מתעקל ימינה, וחדי העין יזהו על הסלע עם סימון השבילים כתם אפור מחוק. אם נסתכל על הסלעים משמאלנו, נראה סימון "שקוף" (שני פסים לבנים ללא סימון ביניהם), המציין את תחילת ההליכה למערה. כאן נפנה שמאלה ונרד אל מתחת למספר עצים בולטים (במבט ראשון נראה כאילו אין מעבר מתחתיהם, אך למעשה המעבר קל למדי). בצל העצים נגלה עמק קטן, ובצידו הצפוני נמצא פתח מערת שכניה.

בכניסה למערה, בצד שמאל, נמצאת מצבת זיכרון לזכר ישראל בן-זאב. בקיץ ובסתיו ניתן בסיוע פנסים לרדת למעמקי המערה, ולראות נטיפים קטנים ומשקעי מערות נוספים בתקרת המערה.

אחרי הביקור במערת שכניה נשוב באותה דרך לטיילת וחזרה (אוהבי הליכה, יכולים ללכת עם השביל הכחול מערבה דרך חורש פתוח וטרשי, עד למפגש סימון השבילים השחור ואיתו לפנות ימינה בדרך עפר ולצאת לקצה המערבי של הטיילת).

למעוניינים לקצר, מפגש השביל הכחול עם דרך העפר (ליד מערת שכניה) נמצא במרחק 50 מטרים בלבד מהכביש מתחת לתחנת האוטובוס, אולם לא הוסדר שביל הליכה והמעבר הוא בחורש טרשי ללא שביל, ולכן מומלץ לשוב בדרך העפר חזרה לטיילת.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

פברואר-מרץ - פריחת עצי כליל החורש.
אפריל-מאי - פריחת אחירותם החורש.
ביקור במערת שכניה - אפשרי בחודשים יוני-אוקטובר (בחודשים אפריל ומאי אין כרגע איסור חוקי לביקור במערה, אך מומלץ להימנע מכך כדי לא להפריע להמלטות וגידול גורי העטלפים).

שירותים למטיילים:

שבילי הליכה ופינות ישיבה לאורך הטיילת.

הערות ואזהרות:

אין חנייה ייעודית למסלול זה. ניתן לחנות בשולי הכביש ליישובים שכניה וקורנית, או בתוך היישוב שכניה.
לביקור במערת שכניה יש להצטייד בפנס.
אין להיכנס למערת שכניה בחודשי החורף (נובמבר-מרץ), וכן רצוי לא להיכנס למערה באביב (אפריל-מאי) כדי להימנע מהפרעה לפעילות העטלפים - תרדמת חורף ותקופת ההמלטות באביב.