שמורת עין ג'ינדה

שמורת עין ג'ינדה - סדרת מעיינות הנובעים במדרגת החוואר מעל גאון הירדן.

מבט לשמורת עין ג'ינדה, (עמית מנדלסון, 23/3/2007)

שמורת טבע
מאפיינים עיקריים:בית גידול לח, בתרונות חוואר
אזור:בקעת בית שאן
מפת סימון שבילים: 3 - הגליל התחתון
מיקום: מזרחית לטירת צבי
עונות ביקור:חורף ואביב
רמת קושי:לכל המשפחה
נגישות לנכים:לא נגיש
כניסה:חינם
מצב תכנוני:מוכרזת
שטח:1759 דונם
כולל הרחבה
תאריך הכרזה:18/12/1969, 19/6/2016

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול

אתרי ביקור

איך להגיע

השמורה משתרעת משני צידי דרך המערכת, 2 ק"מ מזרחית ודרומית-מזרחית לקיבוץ טירת צבי.

כמעט כל שטח השמורה המוכרזת נמצא ממזרח לדרך המערכת, והגישה אליו בלתי אפשרית ללא אישור בטחוני מיוחד.

ניתן לצפות לתחום השמורה מ"מצפה רפי", הממוקם בסמוך לקצה הצפוני של השמורה. דרך המסתעפת מזרחה מדרך מסומנת כחול מס' 3602, (דרך נוף גאון הירדן) חוצה מטע תמרים ומסתיימת בתצפית.

רקע על שמורת עין ג'ינדה

שמורת עין ג'ינדה משתרעת במדרגת החוואר היורדת מבקעת בית שאן אל גאון הירדן, ומגיעה במזרח עד אפיק הירדן עצמו.

בתחום השמורה נשפך לירדן נחל בזק (התוואי המקורי של הנחל לפני שהוסט דרומה ע"י חקלאי בקעת בית שאן).

באזור השמורה המוכרזת נובעים שבעה מעיינות זעירים, הבולט שבהם הוא עין ג'ינדה שנתן את שמו לשמורה. חמישה מעיינות נוספים נובעים בתחומי הרחבת השמורה ובשוליה.

חלק מהמעיינות מזינים ערוצים שהתחתרו במדרגת החוואר ויצרו אפיק עמוק היורד לירדן.

דרך המערכת שנפרצה בתחום השמורה עוברת ממערב לחלק הקניוני של ערוצים אלו.

שני מעיינות נובעים ממערב לדרך המערכת - עין אום סידרה ומעיין סמוך ללא שם. ממעיינות אלו יוצא פלג סבוך ועטור שיחי עבקנה, החוצה את הדרך וממשיך לעבר גאון הירדן. בתחום הרחבת השמורה נובעים שני מעיינות נוספים ממערב לדרך המערכת, עין א-צפוח ומעיין ללא שם מדרום לו.

צומח גאון הירדן מאופיין ביער גדות של צפצפת הפרת ומיני אשל, ומלווים שונים כמו פטל קדוש וחנק מחודד.

בכתמי מלחה לאורך הירדן גדלים בין היתר מלחית אשונה, אספרגולריה מלוחה, לחך המלחות, עדעד המדבר ועדעדית משובלת, חלקם מינים נדירים.

עולם החי שבשמורה ובסביבתה מגוון, וכולל בין היתר זאבים, תנים, חתולי ביצה, דרבנים וחזירי בר. לאורך הירדן שרדה אוכלוסייה של לוטרות, ובבתרונות החוואר מקננים פרנקולין, כרוון וחוגלה. בעצים לאורך הירדן מקננות אנפות וקורמורן גמד, ובסבכים מקננים דרור הירדן, זמיר הירדן וחרגולן זמירי.

בקירות העפר שבשמורה מקננים שרקרק מצוי, כחל, כוס החרבות ולבן-חזה.

בתחום הרחבת השמורה נמצא תל צף - תל חשוב מהתקופה הכלקוליתית (לפני 7200-6600 שנה), בו נתגלו גם ממצאים מהתקופות הפרסית, הביזנטית והערבית הקדומה. חלק מהממצאים מעידים על סחר בינלאומי, בשל השימוש בחומרי גלם שאינם מצויים בארץ ישראל. בין היתר התגלו כאן ממגורות אחסון וקבר אישה סביב מותניה חגורה העשויה חרוזים מקליפות ביצי יען. בקבר זה נמצא גם מרצע קטן עשוי נחושת, שמקורה בהרי הקווקז. זוהי כיום (2014) העדות הקדומה ביותר לשימוש בכלי מתכת במזרח התיכון כולו, במובלעת חקלאית שאינה מהווה חלק מהשמורה נמצא תל גמע, בו נתגלו כלי צור קדומים וחרסים מתקופות הברונזה המאוחרת והברזל.

הרחבת השמורה מוסיפה לשמורה שטח ניכר מדרום לה, לאורך הירדן ומשני צידי דרך המערכת. שטח זה יוצר רצף גיאוגרפי בין השמורה ושמורת טירת צבי. הרחבת השמורה נחצית ע"י תוואי מאושר לכביש 667, מאזור התעשייה המתוכנן "שער הירדן" לאזור תעשייה מקביל בשטח ממלכת ירדן. הקמת אזור התעשייה (בין נחל בזק ועינות מחצצים) וסלילת הכביש תלויים בהתפתחויות המדיניות.