קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

גן לאומי ציפורי

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

גן לאומי ציפורי

עיר יהודית קדומה מתקופת המשנה והתלמוד.

  • גן לאומי
  • אזור:הגליל התחתון
  • מאפיינים עיקריים:עתיקות
  • כניסה:העתיקות בתשלום, שאר הגן בחינם
  • יישובים סמוכים:ציפורי
  • עונות ביקור:כל השנה
  • מצב תכנוני:מוכרז, הרחבה מאושרת
  • שטח:13141.17 דונם
    כולל הרחבה וגריעה
  • תאריך הכרזה:8/6/1993




מצודת ציפורי, (LordAmeth, 2005)

גן לאומי ציפורי

איך להגיע:

הגן הלאומי נמצא בין היישובים ציפורי והושעיה במזרח ובין מחלף המוביל במערב.

הגישה לעתיקות ציפורי היא מכביש המסתעף מכביש מס' 79 בקטע מחלף המוביל-נצרת, ומשותף בתחילתו עם כביש הגישה למושב ציפורי.

מאזור עתיקות ציפורי יוצאים מספר שבילי טיול מסומנים המסתיימים בכביש מס' 77 בקטע מחלף המוביל - צומת בית רימון.

כמו כן שביל ישראל ו"דרך הבשורה" חולפים בתחומי הגן הלאומי.


רקע על גן לאומי ציפורי:

דף זה יעודכן בעתיד.

ציפורי הייתה אחת הערים המרכזיות בגליל התחתון בתקופת המשנה והתלמוד. העיר נכנעה לרומאים במרד הגדול, ולכן לא נהרסה כמו יודפת.

אספקת המים לציפורי נעשתה ע"י מערכת של אמות מים באורך כ- 15 ק"מ, שהובילה מים מסדרת מעיינות בהרי נצרת לעבר מאגר מים גדול. בשנות ה- 90' נחשפה מנהרה באורך 235 מטרים שהובילה מהמאגר לכיוון העיר. מנהרה זו נפתחה לביקורי קהל במרץ 2012.

הגן הלאומי כולל שני גושים נוספים, סביב אתרי העתיקות תל חנתון וחורבת רומה.

תל חנתון הוא תל בשטח כ- 50 דונם במערב בקעת בית נטופה. מקור השם הוא מהשורש ח.נ.ה. (מקום חנייה), והתל נמצא בצומת דרכים חשוב (ציר טבריה-עכו וציר נחל יפתחאל).

בתל הייתה התיישבות במרבית התקופות, מהתקופה הכלקוליתית ועד לתקופה העות'מאנית. למקום הייתה חשיבות רבה בתקופה הכנענית ובתקופת הברזל, והמקום מוזכר במכתבי אל-עמארנה במאה ה- 14 לפנה"ס. לאחר מכן מצויינת חנתון כעיר בנחלת שבט זבולון (יהושע י"ט, י"ד).

בתקופות ההלניסטית והרומית נקראה חנתון בשם שיחין או אזוכיס (יש המזהים את שיחין בנקודה אחרת הסמוכה יותר לציפורי), ואילו מסוף המאה הראשונה לספירה הנוצרית ועד שלהי התקופה הביזנטית כונה המקום בשם חוצפית. שם זה השתבש בתקופה הערבית לשם חוספיס, שנשמר גם במהלך התקופה הצלבנית.

במאה ה- 13 הוקמה כאן אכסניה מבוצרת ע"י המסדר ההוספיטלרי, והמקום נעשה חשוב יותר מציפורי. הדרך הראשית עברה למרגלות התל. לאחר התקופה הצלבנית השתנה שם המקום ל- Tell Bedeiwiyeh, ובתקופה העות'מאנית שכן ח'אן במזרח התל – ח'אן אל-בדוויה, לצד דרך החורנים (דרב אל-חווארנה) – נתיב שיירות הגמלים מהחורן והגולן לעבר עכו. בתקופת מסע נפוליאון בונפרטה (1799) הוקמה כאן מצודה. הח'אן נהרס בשלהי המאה ה-19 ומתועד במסעו של ויקטור גרן בשנת 1868.

המבנה הצלבני נחשף בחפירות בשנים 1987-1988. מבנה זה הוקם בידי מסדר ההוספיטלרים נועד לשמש משקל נגד למצודת ציפורי הסמוכה שהשתייכה למסדר הטמפלרים. המבנה שקוע כיום מתחת לקרקע (בעומק 7 מ'), מדובר על מבנה מקומר ומרשים.

חורבת רומה היא גבעה נמוכה מצפון לציפורי, בקרבת הכפר רומת הייב.

שמו של המקום שומר על שם קדום המוזכר במקורות יהודיים.

עיקר ייחודו של האתר במערכת מסתור גדולה ומסועפת באורך כ- 100 מ' ובה שני אולמות, שני בורות מים ו- 11 חדרים קטנים.

שירותים למטיילים:

הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.

שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:

אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00

אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00

בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה.


מצב סטטוטורי:

הגן הלאומי הוכרז בשנת 1993, ע"פ תוכנית ג/1239 שאושרה ביוני 1974. תוכנית זו חלה על שטח של 15,300 דונם כולל שמורת יער הסוללים וכן אתרי העתיקות תל חנתון וחורבת רומה. השטח המיועד לגן לאומי בתוכנית זו הוא למעשה 12,937 דונם.

ביוני 1998 אושרה הרחבה לגן הלאומי (תוכנית ג/8391), המוסיפה לגן 715 דונם באזור הר ידעיה. שטח זה לא הוכרז עד היום.

ב- 23/7/12 בוצעה גריעה משטח הגן הלאומי לצורך הרחבת כביש מס' 79 בקטע מחלף המוביל - נצרת (בשטח 510.83 דונם).

כמו כן, הוקם בתחום הגן הלאומי בתחילת שנות ה- 90' מכון טיהור שפכים, ללא גריעת המתחם משטח הגן הלאומי.

הצעות טיול בסביבת גן לאומי ציפורי:

Har tiran.jpg

שמורת הר תירען

Irus nazrati reserve.jpg

שמורת אירוס נצרתי

Shimron reserve1.jpg

שמורת תל שימרון


קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • מקדש רומי נחשף בציפורי - אביטל להב, YNET, ביום 11/8/2008.
  • מים מן הסלע - אלי אשכנזי, "הארץ", 9/3/2012.
  • צביקה צוק - ציפורי וסביבתה, "אריאל" מס' 109 - 1995.
  • אביתר כהן - מערכת המסתור בחורבת רומא בגליל, "נקרות צורים" מס' 7, 1983.