שמורת מערת התאומים

במערב הרי ירושלים נמצאת מערת התאומים - מערה קסומה ומסתורית, עם מעיין במעמקיה וסודות שנחשפו רק בשנים האחרונות.

שמורת טבע
אזור:הרי ירושלים
מאפיינים עיקריים:מערת נטיפים, עטלפים
כניסה:חינם
יישובים סמוכים:זנוח
עונות ביקור:אביב, קיץ וסתיו

מצב תכנוני:מוכרזת
שטח:100 דונם
תאריך הכרזה:23/3/1967

מערת התאומים, (Yuvalr, אתר ויקיפדיה, 13/09/2011)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

שמורת מערת התאומים

ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

איך להגיע:

המעיין במערת התאומים, 31/10/2005

אדוות במעיין, אפריל 2013

שביל ההליכה במערה, אפריל 2013

משקעי מערות, אפריל 2013

מערת התאומים, אוקטובר 1990

המערה נמצאת באפיקו של נחל המערה, כ- 2 ק"מ ממזרח למושב זנוח.

שביל מסומן באדום, מס' 9422, עובר באפיקו של נחל המערה, מהגן הלאומי בית עיטאב, עד כביש זנוח - דרך מערת התאומים.

הגישה הנוחה לתחילת המסלול, לבאים מרוב חלקי הארץ, היא מכביש מס' 38 (מחלף שער הגיא - צומת נחושה). אחרי משטרת בית שמש, יש צומת חדשה בה פונים שמאלה לכביש עוקף בית שמש (כביש מס' 3855). בכביש זה נוסעים כמה קילומטרים, עוברים את הכניסה לזנוח וממשיכים עוד כ- 2 ק"מ עד לפנייה שמאלה למחצבות. כאן מבצעים פניית פרסה וחוזרים כקילומטר צפונה עד לשלט הכוונה חום המפנה שמאלה לחניית המסלול (הפנייה היא כחצי ק"מ מדרום לכניסה למושב זנוח).

מכאן נוסעים בדרך עפר טובה לכל רכב, עוד כ- 650 מ' עד למגרש חנייה. כאן משאירים את הרכב (אין להשאיר דברי ערך ברכב), והולכים ברגל עוד כק"מ במסלול המסומן אדום עד פתח המערה, בגדה הצפונית של הנחל.

במערה יש בורות ותהומות, ולכן אין לסטות ממסלול ההליכה, התחום ע"י מעקות. במערה שוררת רטיבות תמידית ורצפתה חלקלקה ולעיתים בוצית. אין להיכנס למערה ללא פנסים, ואין להשתמש בנרות. כמו כן, אין להטריד את העטלפים במערה.

המערה סגורה למטיילים בין 1 בנובמבר ל - 31 במרץ, כדי לא לפגוע בשנת החורף של העטלפים.

רקע על שמורת מערת התאומים:

שילוט באתר, 31/10/2005

בתחום השמורה נמצאת מערת התאומים, מערת נטיפים יפה שנחשבה עד לגילוי מערת הנטיפים כאחת היפות במערות ישראל.

במערה שוכנת אוכלוסייה של עטלפי חרקים, הנמצאים כיום בסכנת הכחדה בישראל.

במעמקי המערה נובע מעיין, שנתן למערה את שמה: ע"פ אגדה מקומית, אישה עקרה מהכפר הסמוך שתתה ממימיו וילדה תאומים.

אגדה אחרת על המערה קשורה לזקיף הגדול שבמערה - "עמוד חמדאן", צעיר מקומי שכתנאי לנישואין היה צריך לעבור מבחן אומץ בדמות לילה שלם במערה, אך לא עמד במבחן, באימתו מהשדים שוכני המערה, והפך לעמוד אבן.

בשנת 2009 התגלה במעמקי המערה מטמון מטבעות מתקופת מרד בר-כוכבא, המעיד על השימוש באתר כמערת מפלט במהלך המרד (שנים 135-132 לספירה).

בחפירות נוספות בשנים 2010-2011, התגלו סדקים במעמקי המערה ובהם 42 נרות חרס מהתקופה הרומית המאוחרת. החוקרים פרופ' בועז זיסו וד"ר איתן קליין סבורים כי נרות אלו הוטמנו במסגרת פולחן פגאני, פולחן שהדיו נשמרו ככל הנראה בשמה הערבי של המערה.

שביל הליכה תחום במעקה בטיחות מעץ, נכנס למערה ומסתיים במעיין. זהו שביל הלוך ושוב וההליכה בו מחייבת הצטיידות בפנס.

בתחום המערה יש בורות עמוקים ומסוכנים, שאף גבו בעבר חיי אדם, ולכן אין לסטות ממסלול ההליכה.

סביב המערה יש חורש ים תיכוני מפותח, שחלקו נכלל בשמורה, והיתר נכלל בשמורת נחל דולב הסמוכה, ובו בולטים עצי אלון מצוי ואלה א"י.

בכניסה למערה גדל עץ מרשים של תאנה.

כ- 100 מטרים מזרחית למערה, נמצאת "המגלשה" - מפל משופע בערוץ נחל המערה, המאפשר גלישה על הישבן (בזהירות הנדרשת).