שמורת נחל אפעה

בשמורה נכללים נופי חולות ואזור הררי.

שמורת טבע
אזור:מזרח הנגב וצפון הערבה
מאפיינים עיקריים:חולות, מדבר הררי
כניסה:חינם
יישובים סמוכים:דימונה
עונות ביקור:חורף ואביב

מצב תכנוני:מופקדת
שטח:21455 דונם

מישור רותם בשמורת נחל אפעה, (עמית מנדלסון, 26/2/2005)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

שמורת נחל אפעה

ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

איך להגיע:

השמורה נמצאת מזרחית לעיר דימונה, צפונית-מזרחית לצומת רותם.

דרכי עפר לשמורה יוצאות מכביש 25, אזור התעשייה במישור רותם, וכן מאפיק נחל דימונה לעבר פסגת הר שרף. חלק מדרכים אלו עבירות לרכב שטח בלבד.

אין לעצור בצד כביש 25 בין צומת רותם לצומת צפית, מסיבות בטחוניות!

רקע על שמורת נחל אפעה:

בשמורה נכללות שתי יחידות נוף: חולות אפעה והרי אפעה.

חולות אפעה נמצאים בחלקו הצפוני של מישור רותם. חולות אלו נוצרו בתקופת המיוקן (לפני 20-5 מיליון שנה), כתוצאה מהיווצרות ערוצי זרימה גדולים, שניקזו את רמות צפון ערב. מוצאם היבשתי של חולות אלו מייחד אותם בהשוואה לחולות הנגב המערבי.

עם היווצרות הבקע הסורי-אפריקאי, נקטעה זרימת הנחלים והחולות באזור זה נותרו כשריד מאפיקי הזרימה הקדומים, וניתן למצוא בהם גם חלוקי צור המאפיינים עד היום את אזור גבול ירדן-עיראק.

בחולות המיוצבים, יש מגוון עשיר של בעלי חיים וצמחים, בין היתר שלושה מיני שועלים - שועל מצוי, שועל חולות ושועל צוקים, מגוון זוחלים (כמו נחש השפיפון, שנתן לנחל אפעה את שמו הערבי - ואדי פעי, וכן פתן שחור, נחש חולות ואחרים), חסרי חוליות (ביניהם בולטים עקרב חול וקטלן עברי) ועוד.

מהצומח בולטים ריכוזי פריחה של אירוס ירוחם, חבצלת הנגב, סתוונית הנגב ואחילוף זעיר, ומרבדי פריחה של חד-שנתיים כמו מרסיה יפהפייה, פרג נחות ואחרים.

רכס הרי אפעה הוא אחד מהצפוניים ברכסי הנגב. הרכס טרשי וצחיח, כאשר במדרונות נפוצים שיחי מתנן וזוגן השיח, ובערוצים העונתיים צומח רותם המדבר.

השמורה כוללת את חלקו המזרחי של הרכס, כולל פסגת הר שרף (נ"ג 595), בור עטף (מאגורה קדומה) ומעיין עונתי - קטר פעי.

בהר שרף, ממנו יש תצפית נוף היקפית, נמצאים גלי אבנים עתיקים, ושביל קדום יורד מההר לאפיק נחל אפעה דרך בור עטף.

כחלק מתהליך אישור השמורה, נקבעו הוראות המאפשרות ניצול עתידי של מרבצי חול ופוספטים במספר שטחים בתחום השמורה, במגבלות שונות וביניהן שיקום השטח לאחר הכרייה ושילובו מחדש בתחום השמורה.