קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
שמורת הארבל
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
| שמורת הארבל מצוקים נישאים, אתרי עתיקות וצמחייה נדירה. | |
|
הר ניתאי |
על האתר
יעודכן בעתיד.
בתחום השמורה נמצאים מספר אתרי עתיקות - שרידי יישוב קדום בחורבת ורדים (למרגלות הר ניתאי), בית הקברות של היישוב בחורבת ארבל, מערות מבוצרות בצוקי הר ארבל והר ניתאי, חומה קדומה על הר ניתאי, ומצודה מהתקופה העות'מאנית במצוק הר ארבל.
הארבל מוזכר במקורות היסטוריים רבים, וזוהה במצוק הסמוך לח'רבת אירביד, שזוהתה עם חורבת ארבל.
במסכת אבות מוזכר החכם ניתאי הארבלי (על שמו נקרא כיום הר ניתאי שבתחום שמורת הארבל). תיאור מפורט של האזור מופיע אצל יוסף בן מתתיהו במלחמות היהודים, המספר על הקנאים שהתבצרו במערות הסמוכות לכפר ארבל. לאחר החורבן, ישבה בארבל אחת ממשמרות הכהונה, משמרת ישוע.
בספר זרובבל - אחד מהספרים החיצוניים, המיוחס אולי למאה השביעית לספירה, מופיעה מסורת על קרב גוג ומגוג בבקעת ארבאל. מסורות נוספות מתייחסות לבקעת ארבל כמקום ממנו יבוא המשיח באחרית הימים.
על סמך אזכורים היסטוריים אלו, ניתן השם "בקעת ארבל" לרמה מדרום לנחל ארבל, למרות שאין מדובר על בקעה של ממש.
נוסעים מימי הביניים מזכירים קברי צדיקים בארבל, וביניהם קברי ניתאי הארבלי ודינה בת יעקב.
להרחבה נוספת על תולדות האזור, ניתן לקרוא בדף גן לאומי ארבל.
בשנות ה- 90' העלו יגאל טפר ויובל שחר הצעה לפיה חלה טעות בזיהוי, היישוב הקדום בארבל הוא בחורבת ורדים, ובקעת ארבל ההיסטורית היא דרום בקעת גינוסר. לפי הצעה זו, צוק הארבל הקדום הוא ההר המוכר לנו כיום בשם הר ניתאי, אל מול הצוק המכונה כיום הר ארבל.
באפיק נחל ארבל, בתחומי השמורה, נובע מעיין קטן - עין ארבל. מעיין נוסף, עין ניתאי, נובע במעלה הנחל בתחומי גן לאומי ארבל.
במצוקי השמורה גדלה צמחייה מגוונת, ובין היתר מציץ סורי, רקפת מצויה, כדן סגול וקוץ נדיר - דרדר נאה.
למרגלות המצוקים יש ריכוז פריחה של יקינטון מזרחי.
מצב סטטוטורי
השמורה הוכרזה בינואר 1967, בשטח של 1,400 דונם.
בסוף אוקטובר 2008 אושרה בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת גריעת 32.1 דונם משטח השמורה לצורך הרחבת הכפר חמאם. גריעה זו פורסמה ברשומות בפברואר 2009.
מיקום וגישה
הגישה העיקרית לשמורה היא מכביש מס' 7717.
כביש זה מסתעף מכביש מס' 77 (צומת ישי - טבריה), במבואותיה המערביים של טבריה (צומת כפר חיטים), ולאחר כ- 3 ק"מ יש לפנות לכיוון מושב ארבל וצוק הארבל. מאות מטרים לפני המושב, מסתעף כביש שמאלה העוקף את מושב ארבל ומסתיים במבואת השמורה, כחצי ק"מ מערבית לפסגת הר ארבל.
לחלקה התחתון של השמורה ניתן להגיע מכביש מס' 807, המקשר את צומת מגדל בכביש מס' 90 עם צומת נחל צלמון דרום בכביש מס' 65. כק"מ צפונית-מערבית לצומת מגדל, יש פנייה לעבר הכפר חמאם ולחנייה התחתונה של שמורת הארבל.
שירותים למטיילים
המקום הוא אתר בתשלום החל משנת 2008, ובו מגרש חנייה ושירותים רטובים.
עונות ביקור
ביקור בתצפית - כל השנה.
ירידה מהמצוק למטה וטיול בנחל ארבל - חורף ואביב.
עקב סכנת החלקה, אין לרדת מהמצוק בימים גשומים או זמן קצר לאחר הגשמים.
בחודש ינואר - פריחת יקינטון מזרחי וכדן סגול במצוקים ולמרגלותיהם (ריכוז היקינטונים נמצא בשביל המסומן אדום, מערבית למצודת דאהר אל עומאר).
קישורים נוספים
- ארבל הגלילית - יגאל טפר ויהודה שחר, "קתדרה" מס' 61 - ספטמבר 1991 - זמין ברשת באתר "סנונית".
- הבנאים מהר ניתאי (בית הכנסת בחורבת ורדים) - רן שפירא, "הארץ" 4/12/2007.
- משיח פתאום יבוא, בבקעת ארבל יצמח טובו (בית הכנסת בחורבת ורדים) - עוזי ליבנר, "הארץ" 11/1/2008.
ספרות מומלצת
- קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת הארבל).
- ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת הארבל).
- לטייל בגליל התחתון - יוסי בוכמן, עזריה אלון, הוצאת משרד הביטחון - 1993.