קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

גן לאומי תל לכיש

מתוך iNature
גרסה מ־19:21, 5 בדצמבר 2025 מאת עמית (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בשפלה   /   גן לאומי תל לכיש

גן לאומי תל לכיש

תל לכיש - עיר קדומה מתקופת המקרא, השנייה בחוזקה בממלכת יהודה.

  • גן לאומי
  • מאפיינים עיקריים:עתיקות
  • אזור:השפלה
  • מפת סימון שבילים: 12 - דרום השפלה והר חברון
  • מיקום: לכיש
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:נגיש
  • כניסה:בתשלום
  • מצב תכנוני:מוכרז
  • שטח:420 דונם
  • תאריך הכרזה:18/5/1994




תל לכיש1.jpg

תל לכיש - כסאות מלכי יהודה, (עמית מנדלסון, 19/5/2025)


עוד אתרים בסביבה

תגיות: עתיקות והיסטוריה תצפיות שביל ישראל


איך להגיע:

הגן הלאומי נמצא בדרום השפלה, ממזרח למחלף קריית גת.

לבאים מכיוון צומת פלוגות או מחלף קריית גת, יש לנסוע מזרחה בכביש מס' 35 (אשקלון - קריית גת - בית גוברין). כ- 9 ק"מ מזרחה לצומת פלוגות, ו- 2.5 ק"מ מזרחה למחלף קריית גת, יש לפנות ימינה (דרומה) לכביש מס' 3415 (מצומת לכיש למושב אמציה).

לאחר כ- 2.5 ק"מ נסיעה בכביש זה יש לפנות שמאלה למושב לכיש. ממש לפני שער המושב מסתעף שמאלה כביש אספלט הצמוד לגדר היישוב, בו ניסע כחצי ק"מ, עד לכניסה לאתר

לבאים מכיוון ירושלים ובית שמש, ניתן לנסוע בכביש מס' 38 עד צומת נחושה. בצומת יש לפנות ימינה (מערבה), לעבור על פני בית גוברין ולהגיע עד צומת לכיש, בה נפנה שמאלה (דרומה) ונמשיך כמתואר לעיל.

שביל ההליכה בתל לכיש מתאים לכל המשפחה, פרט לירידה מ"עץ השדים" לעבר הבאר והבוסתן שבצפון התל, שהיא ירידה תלולה המתאימה למיטיבי לכת (מ"עץ השדים" ניתן לשוב חזרה לחנייה ללא מעבר בקטע התלול).

השביל אינו מעגלי, ומסתיים בקרבת כביש מס' 3415 (ליד הגשר על נחל לכיש), אולם ניתן לבצע גם קטע הליכה מעגלי בתל ולשוב לחנייה.

שביל ישראל חולף למרגלות התל, ומאפשר וריאציה נוספת למסלול הליכה מעגלי החוזר למרגלות התל עד קצה חורשת אורנים, ממנה עולים חזרה לנקודת ההתחלה.

וייז: תל לכיש.

תחבורה ציבורית: קו 64 מרכבת קריית גת למושב לכיש, 2 נסיעות בלבד ביום (בבוקר ובצהריים). נכון לדצמבר 2025, לא ניתן להסתמך על קו זה לצורך החזרה מלכיש לקריית גת (חזרה בטרמפים).


רקע על גן לאומי תל לכיש:

העלייה לתל, 2025
"עץ השדים", 2013
הבאר העמוקה, 2025

תל לכיש, ששטחו 124 דונם, הוא אחד התילים הגדולים והחשובים ביותר מתקופת המקרא בישראל.

לכיש היתה עיר מרכזית בשפלת יהודה בתקופות הכנעניות ובתקופת ממלכת יהודה. התל חולש על נחל לכיש לאורכו עברה דרך קדומה מהשפלה לגב ההר.

העיר הכנענית נהרסה ככל הנראה במאה ה- 12 לפני הספירה הנוצרית בידי בני ישראל, ונבנתה מחדש במאה ה- 10 לפנה"ס, בתקופת הממלכה המאוחדת.

לאחר פילוג הממלכה, הפכה לכיש לעיר השנייה בחשיבותה ובעוצמתה בממלכת יהודה.

סנחריב מלך אשור כבש את העיר בשנת 701 לפנה"ס. לאחר כיבוש העיר, הנציח סנחריב את המאורע בתבליט מפואר שהוצב בארמונו בנינווה שבעיראק, והנמצא כיום במוזיאון הבריטי בלונדון. עם זאת, עם התמוטטות ממלכת אשור שבה לכיש לידי ממלכת יהודה.

העיר נכבשה שוב ע"י נבוכדנאצר מלך בבל במהלך השנים 586-588 לפנה"ס. יישוב במקום התקיים עדיין בתקופות הפרסית וההלניסטית, ולאחר מכן, ככל הנראה, ניטש היישוב סופית.

חפירות בתל לכיש החלו בתקופת המנדט הבריטי, ע"י משלחת בריטית בראשותו של הארכיאולוג סטרקי.

החפירות החלו ב- 1932, והסתיימו ב- 1938, כאשר הרצח סטרקי בידי ערבים. החפירות בוצעו בהיקף נרחב, ובמהלכם התגלו "חרסי לכיש" (להלן) וכלים רבים במקדש הקדום.

חפירות נוספות נערכו בשנות ה- 60', ובשנים 1987-1973 בוצעו חפירות בראשות פרופ' אוסישקין, במהלכן אומת סופית זיהוי התל עם לכיש העתיקה.

שני ממצאים בולטים הקשורים ללכיש הם תבליט שנמצא בארמון מלך אשור בנינווה ובו מתועד כיבוש העיר, ו"חרסי לכיש" - חרסים שהתגלו בקרבת שער העיר לכיש, ובהם אוסף מכתבים בכתב עברי קדום, מאדם בשם הושעיה לאדם בכיר או מפקד צבאי בשם יאוש.

אחד החרסים מפורסם במיוחד בשל הכתובת שבו - "כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני, כי לא נראה את עזקה". חלק מהחוקרים סבורים כי דיווח זה מעיד על נפילתה של העיר עזקה, ואילו אחרים (ביניהם השר לשעבר זאב בנימין בגין) סבורים שהנאמר מייצג בפשטות את העובדה כי אין קו ראייה ישיר ממקום כתיבת המכתב (אולי תל מרשה) לתל עזקה. חרסים אלו קשורים כנראה לתקופת הכיבוש הבבלי, שכן הנביא ירמיהו מציין שרק לכיש ועזקה נותרו ערי מבצר ביהודה.

בשנת 2016 בוצעו חפירות חדשות בשער העיר, במהלכן התגלה כי זהו השער הגדול ביותר בארץ בתקופת הבית הראשון. השער השתמר לגובה כארבעה מטרים, ובחדר צמוד אליו התגלה מקדש עם מזבח, שכפי הנראה נגנז כחלק מהרפורמה הדתית של המלך חזקיהו - זמן קצר לפני נפילת לכיש בידי האשורים.

באתר ניתן לראות כיום את שרידי סוללת המצור האשורית, מכלול חדרים בשער העיר, שרידי ארמון המושל מתקופת ממלכת יהודה, מקדש קדום מהתקופה הכנענית (ממוקם למרגלות התל ממערב), ובאר עמוקה (עומקה 44 מטרים) במזרח התל, בה שוכנות יונים רבות. כחלק מהנגשת האתר למטיילים, הוצבו בו מספר מיצגים וביניהם בולט מיצג כיסאות המציינים את מלכי יהודה ומשך שנות מלכותם. במרכז המבקרים שבכניסה לאתר, ניצב העתק של תבליט מצור לכיש.

צומח התל כולל, בין היתר, שיחי מרווה ריחנית, צלף קוצני ואטד אירופי, ומגוון עשבוניים - לשון-פר סמורה, חטמית עין-הפרה, עכובית הגלגל וחרצית עטורה. בחלקו הצפוני של התל נמצא עץ בודד של שיזף מצוי, המכונה "עץ השדים" והוא העץ היחיד על התל כולו.

מסלול ההליכה חשוף כולו לשמש (למעט מעט סככות הצללה, "עץ השדים" ושרידי בוסתן זיתים, צברים, תאנים וברושים בסוף המסלול), ובימות הקיץ מומלץ לבצעו בשעות הבוקר המוקדמות.

מרכז מבקרים בכניסה לאתר נפתח בשנת 2022, והוקם גשר עילי המקל את העלייה אל שער העיר (האתר נגיש לנכים רק בין מרכז המבקרים לשער העיר).

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.

שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:

אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00

אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00

בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה.



הצעות טיול בסביבת גן לאומי תל לכיש:


קישורים נוספים וספרות מומלצת:



המפה נטענת...