בתי כנסת עתיקים ברחבי הארץ (בסימן חג מתן תורה), טיולים בגוש עציון, ביקורים ביישובים חקלאיים (טקסי ביכורים, ביקור ברפתות, ייצור גבינות ועוד) וטיולי מים (המתאימים למזג האוויר החם השורר לרוב סביב שבועות).
ימי "בין המצרים" הם שלושת השבועות שבין צום י"ז בתמוז לצום תשעה באב, בין פריצת חומות העיר לחורבן בית המקדש השני. מטבע הדברים, מרבית האתרים הקשורים לתקופה זו ממוקמים בעיר ירושלים.
ט"ו באב מסמן את אמצע הקיץ. ראשיתו של החג ככל הנראה כ"חג הבציר" בכרמים, כפי שנרמז בתיאור המחולות בכרמי שילה בספר שופטים כ"א. בדורנו קיבל החג צביון הדומה לזה של "יום ולנטיין" הלועזי - "חג האהבה".