גן לאומי יודפת העתיקה
דף הבית / טיולים בצפון / טיולים בגליל התחתון / טיולי פריחה בצפון / גן לאומי יודפת העתיקה
גן לאומי יודפת העתיקה
תל יודפת - אחד ממבצרי המרד הגדול בגליל ובו פריחת חצבים שופעת בסתיו.
- גן לאומי
- מאפיינים עיקריים:עתיקות
- אזור:הגליל התחתון
- מפת סימון שבילים: 3 - הגליל התחתון
- מיקום: יודפת
- עונות ביקור:כל השנה
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:לא נגיש
- כניסה:חינם
- מצב תכנוני:מוכרז
- שטח:263.32 דונם
- תאריך הכרזה:11/12/2014
תל יודפת, (עמית מנדלסון, 11/9/2008)
עוד אתרים בסביבה
איך להגיע:
הגן הלאומי נמצא בתל יודפת, דרומית-מזרחית למושב יודפת בגוש שגב.
לבאים מדרום, דרך הנסיעה המומלצת - בצומת המוביל לפנות מערבה ואחרי כחצי ק"מ, בצומת יפתחאל, לפנות צפונה בכביש מס' 784, המגיע אחרי כ- 15 ק"מ לצומת יודפת. לבאים מאזור חיפה, אפשר לנסוע בכביש מס' 70 מכיוון צומת סומך לצומת אבליים, ושם לפנות מזרחה בכביש מס' 781 עד צומת מורשת ולהמשיך בכביש מס' 784 לעבר צומת יודפת.
בצומת יודפת יש לפנות ימינה (מזרחה) לכביש יודפת-הררית (כביש 7955), ולהמשיך 1.3 ק"מ עד מסעף הכניסה למושב יודפת. נפנה לעבר יודפת, ולאחר כ- 100 מ' נפנה שמאלה בכביש (במפות עדיין מופיע כשביל מסומן ירוק), לאורכו ניסע עוד כ- 900 מ' עד לחניית הגן הלאומי, במפגש דרך מסומנת אדום לרכב שטח.
בתל עצמו עובר שביל רגלי מסומן כחול 3176, המוביל גם להר עצמון וכן מסלול הליכה קצר באתרי התל עצמו (חופף לתחילת השביל הכחול). בכניסה יש שילוט הסבר על שבילי ההליכה המעגליים בתל.
רקע על גן לאומי יודפת העתיקה:
בתל יודפת שכנה העיר הקדומה יוטבת (ששמה שובש במהלך השנים ל"יודפת"). עיר זו נהנתה מהגנה טבעית משלושה עברים ע"י מורדות תלולים, ובתקופת הבית השני התקיים בה יישוב יהודי.
עם פרוץ המרד הגדול ברומאים (שנת 66 לספירה) בוצרה העיר, יחד עם אתרים נוספים בגליל, ע"י מפקד הגליל - יוסף בן-מתתיהו.
לאחר מצור ממושך וקרבות קשים, נכבשה יודפת בשנת 67 לספירה ואחרוני המגינים הסתתרו בבורות המים של העיר. יוסף בן-מתתיהו הסגיר את עצמו לרומאים, והפך להיסטוריון בחצרם של הקיסרים אספסיאנוס (כובש יודפת) וטיטוס בנו. בזכות כתביו של בן-מתתיהו, ששינה את שמו ליוספוס פלאביוס, ידוע לנו סיפורה ההיסטורי של יודפת הקדומה. בזכרונותיו של בן-מתתיהו מתוארת העיר כ"משגב חזק לבני הגליל", והמועצה האזורית משגב קרויה על שם ביטוי זה.
יודפת יושבה מחדש לאחר המרד, והיישוב בה התקיים עוד כמה מאות שנים בטרם ניטשה העיר לחלוטין. במקום ישבה משמרת הכהונה מימין, וההר הסמוך נקרא כיום הר מימין. שמו הערבי של התל, ח'ירבת ג'פאת, שומר על דמיון לשוני לשם הקדום.
בשנת 1932 חיבר זאב ז'בוטינסקי את שיר ביתר, שהפך לאחד מסמליה של התנועה הרוויזיוניסטית. בשיר זה נזכרת פעמיים יודפת - "למות או לכבוש את ההר - יודפת, מסדה, ביתר". מושב יודפת הסמוך, אחד היישובים העבריים הראשונים בגליל התחתון המרכזי, הוקם בשנת 1960.
בתל יודפת יש ריכוז גדול ומרשים של חצבים, וכן ראוי לציון ריכוז גדול של עצי לבנה רפואי הצומחים במורדות התל. בשנת 2016 העריכו הבוטנאי פרופ' אבי שמידע והארכיאולוג ד"ר מוטי אביעם את גודל אוכלוסיית החצבים במקום ב- 330 אלף פרטים.
במקום עוברים מספר שבילי הליכה קצרים, המאפשרים למטיילים הן מסלול מעגלי (כשעה הליכה, חלקו מונגש למוגבלי תנועה) והן מסלול קווי המגיע לפסגת הר עצמון.
בתל ובמורדותיו יש מספר מערות ובורות מים, שחלקם הוסדר לביקורי מטיילים, כולל מקוואות טהרה ומערת בית-בד. בצלע אחדים מהבורות גדלים שרכי שערות-שולמית.
שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:
- אתר ביקור ללא תשלום.
- מגרשי חנייה ושביל נכים.
מצב סטטוטורי
האתר הוצע במשך שנים רבות כחלק משמורת הר עצמון.
בתוכנית ג/15320 - יערות הר האחים-עצמון (שהוכנה ע"י קק"ל), מיועד תל יודפת לגן לאומי, הנפרד משטחי שמורת הר עצמון שתכנונה פחות מתקדם סטטוטורית. התוכנית אושרה בשנת 2013. הגן הלאומי הוכרז בדצמבר 2014.
הצעות טיול בסביבת גן לאומי יודפת העתיקה:
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
- ספטמבר - פריחה שופעת של חצבים (עשרות אלפי פרטים בתל ובשוליו הצפוניים).
- פברואר - פריחת עירית גדולה.
- סוף יוני-תחילת יולי - פריחת קיצנית צמרנית בפסגת התל.
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- חורבות יודפת - באתר ויקיפדיה.
- חצבי תל יודפת: שדה החצבים הגדול בישראל? - מוטי אביעם, אבי שמידע, אתר "כלנית", יום 8/9/16.