גן לאומי ממשית

ממשית - הקטנה אך השמורה בערי הנבטים בנגב.

גן לאומי
מאפיינים עיקריים:עתיקות
אזור:הר הנגב
מפת סימון שבילים: 14 - מזרח הנגב וצפון הערבה
מיקום: מזרחית לדימונה
עונות ביקור:כל השנה
רמת קושי:לכל המשפחה
נגישות לנכים:חלקית
כניסה:בתשלום
מצב תכנוני:מוכרז, הרחבה בתכנון מתקדם
שטח:3799.9 דונם
כולל הרחבה
תאריך הכרזה:17/11/1966

כנסיית נילוס הקדוש בממשית, (עמית מנדלסון, 21/1/2012)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

איך להגיע:

גן לאומי ממשית נמצא בחלקו הצפוני של הר הנגב, כשישה ק"מ דרומית-מזרחית לדימונה, וכ- 150 ק"מ דרומה מתל אביב (40 ק"מ דרומית-מזרחית לבאר שבע).

הפנייה למסעף ממשית היא בכביש 25, 5.7 ק"מ מזרחית לצומת הכניסה הראשית לדימונה.

אחרי שנרד מהכביש הראשי לכביש הגישה לממשית, ניסע עוד כק"מ אחד כאשר בדרך נחלוף על פני מסעף לחוות גמלים, וניכנס לגן הלאומי. יש לחנות במתחם המגודר ולא להשאיר רכבים מחוץ לו, בשל סכנת פריצה לרכבים המושארים בשטח ללא השגחה.

רקע על גן לאומי ממשית:

שער העיר ממשית, ינואר 2012

אורוות במבנה מגורים בממשית, ינואר 2012

אגן טבילה ליד כנסיית הקדושים המעונים, ינואר 2012

בית המרחץ הביזנטי, ינואר 2012

ממשית (ממפיס בשמה הקדום, כורנוב בשמה הערבי) היא עיר קדומה שהוקמה בידי הנבטים - עם קדום ששכן באזורים המדבריים של הנגב, דרום ירדן וחצי האי ערב בתקופה הרומית. הנבטים היו תחילה נוודים, ועברו להתיישבות קבע במאה הראשונה לספירה. בצפון הנגב הוקמו שש ערים נבטיות, וכולן מוגדרות או מוצעות כגנים לאומיים, ממשית, שבטה, ניצנה, עבדת, חלוצה ורחובות בנגב.

היישוב הראשון הוקם באזור פסגת הגבעה, ולאחר סיפוח ממלכת הנבטים לרומא, בשנת 106 לספירה, גדלה העיר והתפתחה.

פרנסת תושבי העיר התבססה על חקלאות ומסחר. בעיר נחשפו אורוות קדומות, שמעידות כנראה על ראשית גידול הסוסים הערביים בארץ. במורד נחל ממשית הסמוך התקיימה חקלאות נבטית שניצלה את מי הנחל.

המבנה הגדול בעיר מכונה "בית נבטו" ושטחו 1,600 מ"ר. בחשיפת בית זה התגלתה אורווה גדולה יחסית וכן מטמון ובו 10,500 מטבעות כסף - מטמון שנחשב בשעתו לגדול ביותר בארץ (בשנות ה- 90' התגלה מטמון גדול יותר בתל מלוט שבפלשת). באחד מחדרי הבית ניתן להבחין בשרידי ציורי קיר צבעוניים (פרסקו).

בשלהי התקופה הרומית נבנתה חומה סביב העיר, באורך 850 מ', שהשתמרה היטב ונוחה להבחנה בשטח. במהלך התקופה הביזנטית הוקמו בעיר שתי כנסיות (כנסיית נילוס הקדוש וכנסיית הקדושים המעונים). העיר מופיעה במפת מידבא. בסוף התקופה הביזנטית חדלה ממשית להתקיים, ייתכן בפלישה הפרסית בשנת 614 או בכיבוש הערבי בשנת 638.

בשנת 1936 הוקמה בפסגת הגבעה משטרת כורנוב - תחנת משטרה בריטית שנועדה לחזק את אחיזת שלטונות המנדט באזור.

חפירות נרחבות בממשית נערכו בשנים 1957-1956 בניהול הארכיאולוג אברהם נגב. חפירות נוספות בוצעו עד לשנת 1994.

בשנת 2005 הוכרז מרחב דרכי הבשמים בנגב כאתר מורשת עולמית ע"י אונסק"ו. מרחב זה כולל את ממשית ואת ערי הנבטים הנוספות.

הגן הלאומי כולל גם קטע בן 2 ק"מ באפיק נחל ממשית. בקטע זה נמצא מפעל קדום לאגירת מים עבור תושבי ממשית - מערכת סכרים גדולה, הסתומה כיום בסחף. כמו כן נמצאת באפיק הנחל באר ממשית - באר חרבה כיום. הנחל מתחתר בקניון מרשים, והאפיק עצמו חולי יחסית ונוח למעבר.

לגן הלאומי מוצעת כיום הרחבה הכוללת עוד כ- 2 ק"מ במעלה הנחל. הרחבה זו משתרעת בשטח כ- 2,400 דונם. בתחום זה צמחה בשנים האחרונות התיישבות בדווית לא מוכרת.

בגן הלאומי הוסדר מסלול הליכה מעגלי ומשולט באורך כקילומטר אחד. מסלול זה מתאים לכל המשפחה, אך אינו נגיש למוגבלי תנועה. לצד האתרים הבולטים במסלול הוצבו שלטי הסבר.

המסלול חולף דרך שער העיר ועולה לעבר "בית האמידים" - אחד ממבני המגורים המפוארים בעיר. מכאן נעלה למגדל תצפית ממנו נשקף נוף העיר. לצד המגדל נמצאת טחנת קמח ובקרבתה תצפית לעבר הסכרים בנחל ממשית. המשך המסלול מוביל אותנו לכנסייה המערבית - כנסיית נילוס הקדוש בה נמצאת רצפת פסיפס מפוארת עם כתובת הקדשה.

מאחורי כנסיית נילוס נמצא בית מגורים משוחזר נוסף ובו אורווה נבטית. מכאן נעלה לעבר הכנסייה המזרחית - כנסיית הקדושים המעונים, לצידה נמצא בור מים ענק ששימש כפי הנראה לצרכי ציבור. מדרום לכנסייה המזרחית יש תצפית מרהיבה לקניון נחל ממשית. בחדר סמוך לכנסייה נמצא אגן טבילה מרשים בצורת צלב, ואילו בחצר הכנסייה ניתן לראות עמודי שיש וכותרות מעוטרות. לצד הכנסייה שרד גם רליקוואריום - מתקן בו נשמרו שרידי קדושים נוצריים.

מזרחית לכנסייה נמצא מבנה משטרת כורנוב (שופץ ומשמש לאירועים), ואילו בצמוד ומצפון לכנסייה נמצא רחוב השוק - רחוב ולאורכו שורת מבנים. שתי הסברות המקובלות לתפקוד רחוב זה כיום הן שוק עירוני או מחנה צבאי. בחגים מופעל במתחם "שוק נבטי". מאזור השוק, יורד המסלול אל בית נבטו המרשים וממשיך לעבר מאגר המים הציבורי ובית המרחץ הביזנטי. מכאן נשוב לנקודת ההתחלה.

בצד הדרך מכביש 25 לגן הלאומי עצמו, פורחת באוקטובר חבצלת הנגב ואילו בינואר פורחת כאן סתוונית הנגב. הפרטים (של שני המינים) פזורים בדלילות משני צידי הכביש.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.

שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:

אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00

אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00

בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה.

בתחומי הגן הלאומי פועל חניון לילה בתשלום - "החאן הנבטי".

מצב סטטוטורי

הגן הלאומי הוכרז כבר בנובמבר 1966, בשטח 1,420 דונם. בתוכנית המתאר הארצית לשמורות טבע ולגנים לאומיים (תמ"א 8) שאושרה בשנת 1981, הוגדר לגן שטח רחב יותר (כ- 3,870 דונם), אך הלה לא הוכרז.

בשנים האחרונות מקודמת תוכנית "פארק ממשית" לפיתוח תיירותי בין דימונה וממשית (תוכנית 37/101/02/25). תוכנית זו מאפשרת את הכרזת יתרת תחום הגן הלאומי, והשטח הכולל המיועד לגן לאומי הינו 3,799.9 דונם (תוספת של 2,379.9 דונם לגן הלאומי המוכרז).