קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
שמורת נחל כזיב
דף הבית / טיולים בצפון / טיולים בגליל העליון / נחלים בצפון / שמורת נחל כזיב
שמורת נחל כזיב - גיא עמוק ומרהיב ולאורכו מעיינות ושדרת עצי דולב אדירים.
מבט למעלה הנחל מכביש מעלות - עין זיו, (עמית מנדלסון, 1/4/2010)
- שמורת טבע
- מאפיינים עיקריים:חורש ים-תיכוני
- אזור:הגליל העליון
- מפת סימון שבילים: 2 - הגליל העליון
- מיקום: בין מעלות-תרשיחא, הילה, גורן, עבדון ומנות
- עונות ביקור:כל השנה
- רמת קושי:רגיל
- נגישות לנכים:לא נגיש
- כניסה:חינם
- מצב תכנוני:מוכרזת, הרחבה מאושרת
- שטח:10118.578 דונם
כולל הרחבות - תאריך הכרזה:13/1/1977, 21/11/1996, 11/11/2010
עוד אתרים בסביבה
איך להגיע
זהו דף מידע על שמורת הטבע.
למידע על מסלול הטיול בנחל כזיב, ראו - נחל כזיב תיכון - המונפור ועין טמיר.
השמורה משתרעת לאורך נחל כזיב, בין שפך נחל פקיעין לנחל כזיב - במזרח, לבין עין חרדלית - במערב.
בשמורה עוברים שבילי טיול רבים. המרכזי שבהם הוא שביל "ים אל ים" המסומן ירוק 2217, מכביש עברון במערב עד עין זיו במזרח - לאורך אפיק הנחל. השביל עובר ברובו לאורך דרך העפר שנפרצה בשנות ה- 50', אולם היא סגורה לתנועת כלי רכב בקטע שבין עין זיו לעין חרדלית. שבילים נוספים מאפשרים גישה לערוץ מהגדות הצפונית והדרומית:
- מצד אבירים - נחל כזיב (סימון שחור 2216). שביל זה משמש כחלק ממסלול "ים אל ים", שכן מעלה נחל כזיב מעל עין זיו מוגדר כיום כשמורת טבע סגורה ללא מסלולי טיול.
- שלוחת נקר - עין טמיר (סימון כחול 2221).
- מערת גליל - נחל כזיב (סימון שחור 2220).
- מצפה מונפור - עין מצור (סימון אדום 2224).
- שביל "מערת המקדש" (סימון ירוק 2214) - לא מאפשר ירידה לערוץ הנחל.
בגדה הדרומית, ניתן לגשת לנחל בכביש ממעלות לעין זיו (כיום סגור לרכבים, בחגים יש הסעות בכביש זה ובעתיד מתוכננת הרחבתו ופתיחתו מחדש למטיילים), ובשבילים רגליים ממעיליא (סימון אדום 2219), הילה (סימון שחור 2222 לעין טמיר, ממנו מסתעף סימון כחול 2223 לקרן ברתות, וסימון אדום 2225 למבצר מונפור ועין מצור).
את התמונה משלימות דרכי נוף לרכב, בגדה הדרומית כחול 2237 מהילה לנחל כזיב תחתון, ובגדה הצפונית שחור 2220 מגרנות הגליל לפארק גורן, ואדום 2215 משלוחת נקר למצד אבירים (דרך זו מיועדת לרכב שטח ואופניים).
בשל הטופוגרפיה, מרבית המסלולים כרוכים בקטעי ירידה ועלייה תלולים, ואילו הדרכים הנוחות ביותר להגיע לאפיק הנחל הן מכביש עבדון לעין חרדלית (מורד הנחל) וממעלות לעין זיו (מעלה הנחל).
רקע על שמורת נחל כזיב
נחל כזיב הוא המרשים בנחלי הגליל המערבי. הנחל קרוי ע"ש העיר הקדומה אכזיב (כזיב) השוכנת בשפך הנחל לים. אורך הנחל כ- 43 ק"מ, מעין הזקן בהרי מירון ועד לים התיכון.
לאחר שהנחל אוסף אליו מספר יובלים בגוש הרי מירון, הוא ממשיך בקניון צר וארוך ללא יובלים משמעותיים נוספים, ממפגש נחל פקיעין ועד ליציאת הנחל למישור החוף.
שמורת הטבע מתמקדת בקניון זה, ואילו ראש אגן הנחל נכלל בשמורת הר מירון. כל 34 הק"מ העליונים של הנחל נכללים בשמורות טבע, כולל שטח המוצע כשמורת מסדרון כזיב והמקשר את שמורות נחל כזיב והר מירון.
השמורה נחלקת לשני חלקים, ביניהם חוצץ גן לאומי מונפור. אורך השטח המוגן כ- 15 ק"מ (כ- 10 ק"מ במזרח השמורה, כולל נחל פקיעין תחתון, כ- 4 ק"מ במערב השמורה וכקילומטר בגן הלאומי). רוחב השמורה משתנה, בין 300 מטרים בקרבת מעלות-תרשיחא ל- 1100 מטרים באזור הגן הלאומי מונפור.
בתחום השמורה נובעים שני מעיינות חשובים - עין זיו ועין חרדלית, ושני מעיינות קטנים - עין טמיר ועין ברתות. מעיין נוסף, עין מצור, נובע בתחום הגן הלאומי מונפור.
מי המעיינות מזינים פלג זורם מעין זיו עד עין חרדלית, ולאורכו שדרה מרשימה של עצי דולב מזרחי.
במים חיים צפרדעים ודגי חפף ולאורך הגדות גדלים שרכי שערות שולמית.
מאז שנת 1952 מנוצלים מי המעיינות העיקריים - זיו וחרדלית, ובשנת 1958 נפרצה דרך עפר לאורך הנחל, מתוך כוונה לנצל גם את מי עין טמיר.
לאחר מאבק סביבתי, נמנעה שאיבת מי עין טמיר (הנובע מתוך נקרה בסלע), וחלק ממי עין זיו שוחררו לנחל. בסוף העשור הראשון של שנות ה- 2000, צומצמה השאיבה בעין זיו, וכתוצאה מכך גדלה הזרימה הטבעית באפיק.
בגדות הנחל גדל חורש ים תיכוני מפותח. במדרון הדרומי המוצל, בולטים אדר סורי וער אציל (אליהם נלווה אלון מצוי), ובמדרון הצפוני החשוף גדלים אלון מצוי, אלה ארץ-ישראלית ואחרים.
במצוקי הנחל גדלים צמחים נדירים וביניהם שושן צחור, מישויה פעמונית, בן-חצב החורש, שרכיה אשונה ועוד. פעמונית הדורה התגלתה בישראל רק בשמורה זו, אולם המין נכחד מהשמורה ויש כוונה להשיבו אליה.
בקרב בעלי החיים, בולטים בשמורה חזיר בר ויחמור פרסי. יחמורים מושבים לשמורה זו מאז 1996, עשרות שנים לאחר שהמין נכחד בטבע בישראל. מקורם של היחמורים בעדר באיראן, ממנו הועברו פרטים לחי-בר בכרמל ערב המהפכה החומייניסטית. כיום עדר היחמורים בנחל כזיב ובסביבתו מונה למעלה מ- 150 פרטים.
מי הנחל הזינו בעבר תריסר טחנות קמח, שנהרסו עם השנים ושרידי חלק מהן ניתנים לזיהוי עד היום.
בראש מצוקי הנחל נמצאים מספר אתרי עתיקות, הבולטים בהם הם גן לאומי מונפור וכן חורבת עקודים, חורבת בית אוריה, "מערת המקדש" ומערת גליל.
במצוק הצפוני של הנחל התגלה בשנות ה- 80' ע"י שמואל באר תבליט "האיש בקיר" לצד מערת אג'ליליה - "מערת המקדש". תבליט זה מציג חייל בגודל טבעי, המייצג כנראה מלך או אל, וקל לזהותו בשעות אחה"צ כשהשמש חלשה יחסית.
סגנון הדמות והחרסים שנמצאו במערה הסמוכה מאפשרים לתארך את התבליט לתקופה ההלניסטית (מאות 4-2 לפני הספירה), וייתכן שהמקום שימש כאתר פולחן אלילי. תבליטים דומים התגלו במקומות שונים בלבנון, אולם בארץ זהו תבליט יחיד מסוגו הידוע כיום.
שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים
חניוני מטיילים בפארק גורן (מצפה מונפור וחניון הזיתים) וליד הילה.
חניונים אלו אינם נכללים בתחום השמורה, ומנוהלים בידי קק"ל.
כמו כן, נמצא חניון לשהיית יום בלבד באתר עין זיו (נכון ליולי 2011, הגישה ברכב לחניון זה חסומה).
מצב סטטוטורי
השמורה הוותיקה הוכרזה ע"פ מספר תוכניות, בשטח כולל של 8955.6 דונם: ג/883 בקטע הנחל בין המונפור לעין חרדלית (2576.7 דונם), ג/969 בקטע הנחל בין מעלות למונפור (5257 דונם), ג/848 הצמודה לתוכנית ג/969 (941 דונם), ותוכנית נוספת מצפון לעין חרדלית (180 דונם). קיימות סתירות בין היקף השטחים הנקובים בתוכניות השונות לשטח הכולל ע"פ נתוני רשות הטבע והגנים (השטח באתר זה הוא לפי נתוני הרשות).
בשנת 1996 הוכרזה הרחבה לשמורה בנחל פקיעין תחתון, בשטח 208 דונם (תוכנית ג/4026).
הרחבה קטנה נוספת הוכרזה בשנת 2010, בשוליים הדרומיים של פארק גורן, (305.978 דונם ע"פ תוכנית ג/13710 לפארק) וכוללת בין היתר את חורבת עקודים.
הרחבה נוספת לשמורה אושרה בשנת 2013, (תוכנית ג/13565) ומוסיפה לשמורה 649 דונם מדרום לנחל כזיב (באזור מנות והר זיו). תוכנית זו הופקדה להתנגדויות הציבור בקיץ 2007, ובעקבות התנגדות קשה של תושבי מעיליא, צומצם שטח התוכנית כך שחלקות פרטיות הוצאו מהשטח המיועד להרחבת השמורה.
בתוכנית המתאר החדשה למעלות-תרשיחא, תוכנית ג/13354, מיועדים לשמורה שטחים נוספים בהיקף 583.631 דונם בצפון "גבעת צוריאל" (בין נחל פקיעין ונחל כזיב). ברם, שטחים אלו כוללים שטחים חקלאיים ניכרים (בעיקר מטעים), והפעילות החקלאית בהם תתאפשר גם בעתיד, ולכן יש להניח ששטח זה לא יוכרז רשמית כשמורת טבע. (שטח זה לא נכלל בחישוב שטח השמורה לעיל).
הצעות טיול בסביבת שמורת נחל כזיב
פריחה ומוקדי עניין עונתיים
- פריחת שושן צחור בקרן ברתות ובצוקים בקרבת עין טמיר - בין סוף אפריל לאמצע מאי. בתקופה זו פורחים בשמורה גם מישויה פעמונית ולוע-הארי הגדול.
קישורים נוספים וספרות מומלצת
- קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת נחל כזיב)
- ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת נחל כזיב)
- ערכי טבע ונוף בגליל ההררי - מיכה לבנה, פורסם בחוברת "אריאל" מס' 144-143, נובמבר 2000.