שמורת עין גדי

דף הבית / טיולים בדרום / טיולים בדרום מדבר יהודה / נחלים בדרום / שמורת עין גדי

שמורת עין גדי - מפלים, מעיינות ומצוקים, לצד יעלים, שפני סלע והתיישבות אדם קדומה.

נחל ערוגות תחתון, (עמית מנדלסון, 1/10/2009)

שמורת טבע
מאפיינים עיקריים:נווה מדבר
אזור:דרום מדבר יהודה
מפת סימון שבילים: 11 - דרום מדבר יהודה
מיקום: עין גדי
עונות ביקור:חורף ואביב
רמת קושי:רגיל
נגישות לנכים:לא נגיש
כניסה:בתשלום
מצב תכנוני:מוכרזת, הרחבות מוצעות
שטח:14352 דונם
מתייחס לשטח המוכרז בלבד
תאריך הכרזה:2/12/1971, 19/6/1988

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול

אתרי ביקור

איך להגיע

המפל הנסתר, אוקטובר 2009

מבט לנחל דוד, אוקטובר 2009

חוף השמורה, אוקטובר 2009

השמורה משתרעת צפונית ומערבית לקיבוץ עין גדי בחוף ים המלח. הגישה לשמורה היא בכביש מס' 90, כ- 2 ק"מ צפונית לקיבוץ פנייה לכניסה המשותפת למסלולי הטיול בנחל דוד ובנחל ערוגות (וכן לגן לאומי עתיקות עין גדי).

מרחק הנסיעה לעין גדי מצומת אלמוג בכביש מס' 1 הוא כ- 50 ק"מ, וכ- 60 ק"מ מצומת ערד.

בשמורה עוברים שבילי טיול רבים, הבולטים שבהם הם נחל דוד (משולט ע"י רשות הטבע והגנים, ללא סימון בצבע), נחל ערוגות (סימון אדום 11020 עד תחתית מעלה איסיים והמשך בסימון כחול 11015 לבריכות הגדולות), שביל הקניון היבש בנחל דוד תיכון (ירוק 11012 ואדום 11009) ושביל המעלות בין מעיין עין גדי ונחל ערוגות - מעלה עין גדי ומעלה בני המושבים (שחור 11014). מעלות נוספים הם מעלה צרויה (ירוק 11021), מעלה איסיים (אדום 11020) ומעלות הר ישי (שחור 11011 וירוק 11012).

פרט לשבילי הנחלים דוד וערוגות, כל מסלולי הטיול בשמורה מיועדים למיטיבי לכת בלבד, וכרוכים בעליות וירידות תלולות וחשופות לשמש.

בשל שעות הפתיחה המוגבלות והקושי הכרוך בביצוע מספר מסלולים בתחום השמורה, העוברים במצוק ההעתקים, על המטיילים לתכנן היטב טיול בהם ולהימנע מיציאה מאוחרת למסלול.

רקע על שמורת עין גדי

עין גדי הוא נווה המדבר החשוב בישראל, ובו שני נחלים זורמים - נחל דוד ונחל ערוגות.

בתחום נווה עין גדי נובעים ארבעה מעיינות עיקריים: עין ערוגות בנחל ערוגות (נמצא בתחום שמורת מצוק ההעתקים), עין דוד בנחל דוד, עין שולמית ומעיין עין גדי במדרונות שבין שני הנחלים. בנוסף למעיינות אלו, נבעו בשמורה בתקופות היסטוריות מספר מעיינות נוספים שיבשו, כפי הנראה בשל שינויים אקלימיים, אך שרידיהם עדיין ניתנים לזיהוי בשטח.

המעיינות נובעים רובם ככולם למרגלות מצוקי ההעתקים, שהפרש הגובה שלהם בתחום השמורה נע בין 350 ל- 500 מ'. בתחום השמורה נכללות שתי פסגות בראש המצוקים - הר ישי (190 מ' מעל פני הים התיכון ו- 510 מ' מעל פני ים המלח) ומצפה עין גדי. שתי פסגות נוספות - הר אבישי (233 מ') והר צרויה, נמצאות בגבולה של שמורה זו עם שמורת מדבר יהודה.

עולם החי והצומח בשמורה עשיר ומגוון. האקלים החם ושפע המים מאפשרים קיום מינים רבים ממוצא סודאני, וביניהם העצים מורינגה רותמית, גופנן המדבר ומרואה עבת-עלים וכן זקום מצרי (נכחד מהשמורה והושב באופן יזום), שיזף מצוי ועוד. לאורך הנחלים הזורמים בולטים עצי צפצפת הפרת, שיחי עבקנה שכיח, פלגית שיחנית, קנה מצוי, קנה-סוכר גבוה ועוד, וכן ריכוז גדול ומרשים של השרך שערות-שולמית מצויות לאורך הפלגים הזורמים.

בשמורה נמצאים מספר מיני צומח נדירים מאד בישראל, וביניהם סיסם הודי, אחי-חרגל אפריקאי ומרואה עבת-עלים.

בעלי החיים הבולטים ביותר בעין גדי הם יעל נובי ושפן הסלעים, השוהים בקביעות בשמורה ואינם חוששים מבני אדם. בין הציפורים בולטים כאן טריסטרמית ושחור-זנב, ובמצוקים מקננים עופות דורסים. השמורה עשירה גם במיני זוחלים, אחד הנדירים שבהם הוא הנחש הארסי שרף עין גדי הנקרא על שם המקום. ראויה לציון גם הנמלה האורגת, חרק אנדמי לבקעת ים המלח, שקיים בנחל ערוגות ובשמורת עינות צוקים. בעבר (עד שנות ה- 80') היה אזור עין גדי אחד ממעוזיו החשובים של הנמר, שאוכלוסייתו הגיעה לסף הכחדה בישראל.

שפע המים משך התיישבות אדם כבר בתקופות קדומות, ובתחום השמורה נמצאים שרידים רבים להתיישבות אדם, כמו גם מעלות קדומים המקשרים את רמת המדבר עם מקורות המים בנחלי השמורה. הממצאים הארכיאולוגיים מעידים על התיישבות אדם החל מהתקופה הכלקוליתית (המיוצגת ע"י מקדש קדום בקרבת מעיין עין גדי). בתקופת המקרא מוזכרת עין גדי כאחת מערי שבט יהודה ומאוחר יותר במנוסת דוד ואנשיו מפני שאול המלך, וכן בשיר השירים א' י"ד - "אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי, בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי". בדברי הימים ב' פרק כ' מוזכרת מלחמת יהושפט מלך יהודה בצבאות בני מואב ובני עמון שחנו בעין גדי - "וְהִנָּם בְּחַצְצוֹן תָּמָר, הִיא עֵין גֶּדִי". כאן מוזכר שם נרדף לעין גדי - חצצון תמר, כנראה לציון מטעי התמרים שהתקיימו באזור. האקלים החם ושפע המים אפשרו לגדל בעין גדי גידולים חקלאיים מגוונים שלא גודלו באזורים אחרים בארץ, והבולט שבהם בתקופות הרומית והביזנטית היה האפרסמון (אין לבלבל עם הצמח המכונה כיום אפרסמון). היישוב היהודי בעין גדי התחדש בתקופת הבית השני, והתקיים גם בתקופות הרומית והביזנטית אך דעך עם הכיבוש הערבי במאה השביעית לספירה. לאור הזיקה ההיסטורית לעין גדי, יועד האזור בתוכנית החלוקה של האו"ם לחלק ממדינת ישראל, למרות היותה מרוחקת עשרות ק"מ מהיישובים העבריים הקרובים ביותר (קלי"ה וסדום). עין גדי הייתה אחד המקומות האחרונים ששוחררו במלחמת העצמאות, במבצע "ייצוב" במרץ 1949. האתרים העתיקים הבולטים בשמורה כיום הם תל גורן ומצד ערוגות, ולצד השמורה נמצא גן לאומי עתיקות עין גדי. במצוקי השמורה נמצאות מערות רבות, בחלק גדול מהן התגלו ממצאים ארכיאולוגיים מגוונים, אך רובן אינן פתוחות למבקרים, כולל מערת הבריכה ומערת המתבודד.

קיבוץ עין גדי הוקם בראשית שנות ה- 50' ומקיים מערכת יחסים מורכבת עם השמורה. הקיבוץ שואב מים ממעיינות השמורה, וידע בעבר חיכוכים רבים עם אוכלוסיית הנמרים שהתקיימה באזור. גינות הנוי המטופחות של הקיבוץ מהוות מקור להתפשטות צמחים פולשים בשמורה (בפרט מיני פיקוס)

בתחילת שנות ה- 2000' התעורר ויכוח ציבורי סביב ניצול מי מעיין עין גדי למפעל מים מינרליים של קיבוץ עין גדי הסמוך. מאבק זה הסתיים בפשרה בשנת 2007, המגדילה את הקצאת המים הזורמים בנחלים ומאפשרת את המשך פעילותו של מפעל המים. במסגרת זו חודשה גם זרימת מים ב"נחל עין גדי" - ערוץ ללא שם רשמי היורד ממעיין עין גדי בין נחל דוד ונחל ערוגות, וזאת אחרי כ- 50 שנים של יובש בשל ניצול המים לצרכי הקיבוץ.

השמורה כוללת רצועת חוף באורך כ- 4 ק"מ, משפך נחל ערוגות בדרום עד לקו הירוק בצפון. רצועת חוף זו אינה מוסדרת לרחצה, ובחלקה נפערו בולענים כתוצאה מנסיגת מפלס ים המלח. תצפית טובה על החוף ניתן לבצע מתחום בית ספר שדה עין גדי.

לשמורה יש "לשון" דרומית באורך 5 ק"מ לאורך מצוק ההעתקים, מהר צרויה עד נחל חבר.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים

הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.

שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:

אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00

אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00

בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה.

הכניסה למסלולים השונים בשמורה היא עד שעה לפני מועד הסגירה.

בימים בהם יש חשש לשטפונות, המסלולים בשמורה סגורים למטיילים.

בכניסה לנחל דוד נמצאת מבואה ובה מידע על אתרי השמורה. המבואה משותפת גם לנחל ערוגות ולגן לאומי עתיקות עין גדי.

מצב סטטוטורי

השמורה הוותיקה הוכרזה ב- 2/12/1971, בשטח 14,000 דונם.

הרחבה לשמורה בשטח 352 דונם הוכרזה ב- 19/6/1988, על סמך תוכנית 3/102/02/10 שאושרה במרץ 1980. תוכנית זו מייעדת לשמורה 395 דונם בחמישה גושים נפרדים הסמוכים לכניסות לנחלים דוד וערוגות, אולם חלק מהשטח לא הוכרז עד היום.

בשנת 1990 אושרה תוכנית המסדירה את מעמדו של בית ספר שדה עין גדי, בשטח 51 דונם שייעודם שונה משמורת טבע לשטח בי"ס שדה, אולם השטח לא נגרע רשמית מהשמורה.

בדצמבר 1997 אושרה תוכנית למבואת השמורה (בנחל דוד) - תוכנית 10/102/02/10. תוכנית זו מוסיפה לשמורה עוד 5.143 דונם, שלא הוכרזו עד היום.

בשנים האחרונות מתגבשת הרחבה נוספת לשמורה, באזור מדרון עין גדי (אזור שהוגדר עד לאחרונה כחלק מהשטחים החקלאיים של קיבוץ עין גדי).