קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
גן לאומי בית גוברין
|
|
גן לאומי בית גובריןאיך להגיע:הגן הלאומי משתרע בצמוד ומדרום לקיבוץ בית גוברין, מדרום לכביש 35 (כביש חוצה יהודה), 16 ק"מ מזרחית לצומת פלוגות ו- 18 ק"מ דרומית לבית שמש. לבאים מאזור החוף, הצפון ובאר שבע, מומלץ להגיע מכיוון כביש 40 (צומת פלוגות) או כביש 6 (מחלף קריית גת) ולפנות מזרחה בכביש 35. לבאים מאזור ירושלים ומודיעין, מומלץ להגיע מכיוון כביש 38 (מחלף שער הגיא) ולהמשיך עד סופו בצומת נחושה, שם לפנות ימינה (מערבה) בכביש 35, לחלוף על פני קיבוץ בית גוברין ולפנות לפי השילוט לגן הלאומי. חלקו הצפוני של הגן הלאומי (האמפיתיאטרון והכנסייה הצלבנית) נמצא צפונית לכביש 35, והגישה אליו היא ברכב בכביש היוצא מתחנת הדלק צפונה, וחולף לאחר 200 מ' לצד חניון קטן למבקרי האתר. משך הסיור המומלץ בגן הלאומי הוא כחצי יום עד יום שלם (ללחוצים בזמן, ניתן להסתפק בביקור קצר יותר). שביל ישראל חולף לצד הכניסה לגן הלאומי, אך לא נכנס לחלק בו מתבצעת גביית תשלום.
הצג את גן לאומי בית גוברין במפה גדולה יותר
רקע על גן לאומי בית גוברין:ליבו של הגן הלאומי בית גוברין כולל שתי ערים עתיקות, העיר המקראית מראשה (או מרשה), והעיר הרומית-ביזנטית בית גוברין (אליותרופוליס), שהפכה לימים לכפר הערבי בית ג'יברין. עיקר המוניטין לו זכה האזור בקרב המטיילים נובע מריבוי המערות הייחודי לאזור דרום השפלה, ובפרט סביב בית גוברין. מערות אלו כולן נחצבו בידי אדם בתקופות קדומות, תוך ניצול מסלע הקירטון הנוח לחציבה. שכבת הקירטון הפריך מכוסה בקרום קשה של סלע המכונה נארי, ולכן נהגו החוצבים לחצוב פתח צר בקרום הנארי, ולהרחיבו כלפי מטה לחללים גדולים בהתאם לצורך - מחצבות עתיקות לחומרי בניין, מערות מגורים, בורות מים, מערות קולומבריום (ששימשו לגידול מסחרי של יונים), מערכות מסתור ומתקנים שונים כמו בתי בד. המערות הגדולות והמרשימות ביותר הן מערות הפעמון, הנמצאות בחלק הצפוני-מזרחי של הגן הלאומי. הכינוי "מערת פעמון" נובע מצורתן של המערות, בעלות פתח צר בראשן ומתרחבות כלפי מטה. בפועל, חלק גדול מהמערות חוברו אחת לשנייה במהלך החציבה, ולחלקן נפרצו פתחים צדדיים שהקלו על החוצבים להוציא את חומר החציבה. כיום מקובל כי עיקר החציבה של מערות אלו בוצע בתקופה הערבית הקדומה (מאות שביעית-עשירית לספירה). מראשה היא היישוב הקדום באזור, ומוזכרת ברשימת הערים אותן ביצר רחבעם מלך יהודה, כמו גם במסעו של זרח הכושי ליהודה בימי המלך אסא. לאחר חורבן בית ראשון הפכה מראשה לעיר הלניסטית בה ישבו אדומים, צידונים ויוונים. העיר נכבשה ע"י יוחנן הורקנוס החשמונאי בשנת 113-112 לפני הספירה, ותושביה גויירו. מרשה חרבה בשנת 40 לפני הספירה, בפלישה של הצבא הפרתי לארץ ישראל. בתחום העיר נחשפו מספר רב של מערות קדומות, ובכללן מערות מגורים ומערות קולומבריום. עם דעיכתה של מראשה, התפתחה לצידה עיר חדשה - בית גוברין. עד למרד בר כוכבא (135-132 לספירה), היה זה אזור יהודי צפוף, דבר המתבטא גם בריבוי מערכות המסתור שנחשפו סביב בית גוברין. בשנת 200 שונה שם העיר ל"אליותרופוליס" - "עיר בני החורין", והיא הייתה עיר המחוז. אספקת המים לעיר התבצעה באמות מים שהובילו מים ממעיינות באזור חברון. במהלך הזמן התחדש היישוב היהודי בבית גוברין, אך בתקופה הביזנטית הפכה בית גוברין לעיר נוצרית חשובה. העיר המשיכה להתקיים בתקופה הערבית הקדומה, עת נחצבו מרבית מערות הפעמון, ובתקופה הצלבנית הייתה כאן עיר קטנה ומבוצרת ובה כנסייה מרשימה. לאחר מכן הפך המקום לכפר ערבי (בית ג'יברין), שנכבש במהלך מבצע "יואב" במלחמת העצמאות (אוקטובר 1948), ואחדים ממבני הכפר שרדו עד היום בחלקו הצפוני של הגן הלאומי. המרשים שבהם הוא מבנה "הוילה", המיועד לשימור. חפירות ארכיאולוגיות בבית גוברין ובמראשה מתקיימות מאז ראשית המאה ה- 20, ובפרט מאז שנת 1989 ועד היום. בחלקה הצפוני של בית גוברין נמצאים שני מוקדי עניין, אמפיתיאטרון רומי ולצידו כנסייה ומצודה מהתקופה הצלבנית (הנראים גם לנוסעים בכביש 35, החוצה את שטח העיר). אזורים נוספים בבית גוברין הקדומה טרם נחפרו או הוסדרו לקהל, ומנגד בוצעו חפירות נרחבות בתל מרשה ובמערות הסמוכות אליו. בקרבת שתי הערים, בית גוברין ומרשה, נמצאות מערות קבורה שחלקן השתמרו היטב ובפרט "מערות הצידונים" שעם חשיפתן לפני כ- 100 שנה, היו בהן ציורים מפוארים. ציורים אלו הושחתו ונהרסו, ובשנים האחרונות הוצבו במערות שחזורים של הציורים המקוריים. לצד בית גוברין ומרשה, כולל הגן הלאומי שתי חורבות נוספות חורבת לעדה וחורבת חמדה. חלק מהמערות במרחב זכו לשמות רשמיים - מערת חגית, מערת חלולים, מערת תורים ומערת אחינועם. מערות רבות נוספות זכו לכינויים לא רשמיים - מערת מראשה, מערת הניקבות, מערת הסוסים ומערות הצידונים. כיום, אסורה הכניסה למרבית המערות שלא הוסדרו לביקורי מטיילים. במזרח הגן הלאומי נמצאת באר זמיר, וערוץ נחל זמיר מנקז את שטח הגן הלאומי לעבר נחל גוברין החולף לצד כביש 35. כביש ושביל הליכה רגלי (אורכו 3.5 ק"מ והוא אינו מעגלי) מקשרים בין מרבית אתרי הגן הלאומי, ומאפשרים כניסה למספר רב של מערות. השביל הרגלי עצמו חשוף לשמש, אך למרבית המערות ניתן להגיע גם ברכב בשילוב קטעי הליכה קצרים, וכן הוסדרו שבילי הליכה מעגליים קצרים בתל מראשה ובמערות הפעמון. לנוחות המטיילים, הוסדרו בגן הלאומי חמישה חניוני מטיילים: ליד מערות הפעמון, ליד מערות הצידונים, בשני צדדיו של תל מרשה וליד בית הקברות היהודי הקדום בין מרשה ובית גוברין. צומח הגן הלאומי הוא בתה המשלבת צמחייה עשבונית עם מעט עצים ושיחים פזורים (במיוחד חרוב מצוי ומרווה ריחנית), יחד עם שרידים רבים לבוסתני הכפר בית ג'יברין. בצמוד ומדרום לגן הלאומי משתרע שטח אש פעיל, הכולל גם את חלקו המזרחי של הגן הלאומי המוכרז. כיום נמצאת בתהליכי אישור מתקדמים הרחבה לגן הלאומי, היוצרת רצף מוגן בין בית גוברין ובין תל לכיש. הרחבה זו מאופיינת בנופי חורש פתוח לאורך נחל מראשה. שירותים למטיילים:הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים. שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים: אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00 אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00 בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר. הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה.. לצד מוקדי העניין המרכזיים - מערות הפעמון, תל מרשה והמערות הצידוניות, נמצאים חניונים עם פינות צל, שירותים רטובים ושולחנות פיקניק. גישת נכים הוסדרה למערות הפעמון, ומגיעה עד למערות הגדולות ביותר (אך לא לכל המערות). מערות הקבורה והקולומבריום באזור תל מראשה לא הונגשו לנכים. בקרבת המערות הצידוניות יש גם חנות של רשות הטבע והגנים. בכניסה לגן הלאומי נמצאת תחנת דלק.
הצעות טיול בסביבת גן לאומי בית גוברין:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
|
